הבדלים בין גרסאות בדף "אלחוזרים"
(←ביבליוגרפיה) |
(←אלחוזרים שונים) |
||
שורה 20: | שורה 20: | ||
===בכמן=== | ===בכמן=== | ||
אחד הסידורים הפשוטים ביותר. מתבסס על כך שטבעת שינוי הכיוון תיתקע בטבעת של הבכמן ותדחוף אותו על החבל. | אחד הסידורים הפשוטים ביותר. מתבסס על כך שטבעת שינוי הכיוון תיתקע בטבעת של הבכמן ותדחוף אותו על החבל. | ||
− | + | ===סידור גרדה=== | |
− | |||
− | ===גרדה=== | ||
===שטיכט עם פרוסיק=== | ===שטיכט עם פרוסיק=== |
גרסה מ־02:19, 30 ביוני 2007
התקנים, מכשירים או אילתורים המאפשרים לחבל לזרום בכיוון אחד בלבד. אלחוזרים מאולתרים מכונים לפעמים סידורים חד כיווניים.
באנגלית: One-way systems או unidirectional device.
תוכן עניינים
תיאור כללי
המטרה העיקרית של סידור חד-כיווני היא הרמה. למשל הרמה של פצוע, מתוך הוטה או crevasse, או העלאתו למפלס יותר גבוה, שבו יש משטח נוח לעזרה ראשונה. אלחוזר שימושי גם בהרמת תרמיל כבד או ציוד (Hauling), כמקובל במסלולים ממושכים. יש חמש תכונות עיקריות שלפיהן ניתן לבחון חוזר. והריהן לפי סדר חשיבותן: א - התכונה העיקרית של אלחוזר היא הנעילה של החבל בכיוון בו הוא אמור להינעל. אנו מכנים נעילה למצב בו החיכוך גדול מספיק כדי להחזיק את המשקל, וככל שהחיכוך גדול יותר, כך טוב יותר.
ב - בכיוון ההפוך (זה שבו החבל אמור לנוע) - כמה שפחות חיכוך, יותר טוב. כל מי שהשתמש פעם באלחוזר בהרמה ונאבק על כל מטר, לא זקוק לשכנוע נוסף בנקודה זו.
ג - כמה שפחות חופש בנעילה, יותר טוב. באלחוזרים, במיוחד מאולתרים, יש תמיד מידה מסוימת של מה שנקרא 'חופש' (שפיל). כלומר שעם הפסקת המשיכה המערכת לא תינעל במקום אלא רק אחרי נסיגה שעשויה להגיע לכמה סנטימטרים. משתמש מיומן במערכות הרמה ישתדל שמשיכותיו תהיינה ארוכות, כדי שהנסיגה של האלחוזר תהווה חלק קטן ככל האפשר (אשר הולך לאיבוד) מהמשיכה. מובן מאליו שיש יתרון לאלחוזר שננעל במקום, או כמעט במקום.
ד - לאלחוזרים מאולתרים, במיוחד למטפסים, חשוב שאפשר יהיה לבנות אלחוזר ללא חלקי ציוד מיוחדים, אלא ממה שיש. טבעות טיפוס רגילות, פרוסיקים, אמצעי חיכוך או רצועה, אינם נחשבים לחלקי ציוד מיוחדים לצורך זה, אבל ג'ומאר, למשל, וגלגלות או מתקני 'הפחתה' למיניהם, לא מהווים ציוד סטנדרטי שכל מטפס נושא עמו דרך קבע באתרי הטיפוס, לפחות לא בארץ. ברור איפוא שאלחוזר שאינו מצריך ציוד מיוחד - מועדף למטפסים. תכונה ד' זו פחות חשובה לצוותי חילוץ, כמובן, שהרי הם יוצאים לשטח עם ידיעה מראש שכדאי לשאת עימם חלקי ציוד מיוחדים.
ה - מהירות ההתקנה והקלות שבהפעלת האלחוזר, גם אלה חשובים מאוד וכדאי לתת להם תשומת לב נפרדת. אלחוזר שניתן להתקינו תחת מתח, למשל, יש לו יתרון ברור על אחד שחייבים להתקינו על המשך החבל (הרפוי) ורק אח"כ אפשר להעמיסו.
שימוש נוסף לאלחוזרים הוא טיפוס על חבל. כשצריך לטפס על חבל, אפשר לעשות זאת עם פרוסיק גבוה על החבל המחובר לרתמה (כמקובל), אבל במקום הפרוסיק השני (עבור הרגל) אפשר שתי טבעות לנעל, מתקינים דרכן גרדה עם החבל עצמו, וכך עולים. יש הטוענים ששיטה זו לטיפוס על חבל יותר מהירה ויותר חסכונית במאמץ משאר השיטות המקובלות.
אלחוזרים שונים
בכמן
אחד הסידורים הפשוטים ביותר. מתבסס על כך שטבעת שינוי הכיוון תיתקע בטבעת של הבכמן ותדחוף אותו על החבל.
סידור גרדה
שטיכט עם פרוסיק
דומה לבכמן, אך כאן מתבסס על כך שהשטיכט לא יאפשר מעבר של הפרוסיק. כמובן שזה נכון לכל קשר פרוסיק.
שטיכט עם טנדם פרוסיק
גלגלת pmp עם פרוסיק (או טנדם פרוסיק)
גלגלת עם ג'ומאר
רסקיו-סנדר
Rescue-Scender
מכשיר שיוצר במקור על ידי חברת Rock Exotica, עד שזו נקנתה על ידי Petzl. זהו מכשיר מכני המבוסס על הAscender של Gibs. רסקיו-סנדר בנוי מסגסוגת אלומיניום, ומשמש כפיוז החלקה על חבל. ניתן לחבר את הרסקיו-סנדר לחבל בכל נקודה. בכך הוא דומה להתקנים נוספים שניתן להשתמש בהם כפיוז החלקה על חבל כמו שאנט, בכמן וקשרי פרוסיק שונים.
הרסקיו-סנדר - יחליק בעומס שבין 600 ל- 1100ק"ג, בתלות בעובי החבל, בחיכוך שלו ובנוטביליטי שלו (הקושי שלו).
רסקיו-סנדר נוח לשימוש כאלחוזר במערכות הרמה ומתיחה בגלל יכולת התנועה הדו כיוונית שלו על החבל כאשר הוא רפוי, בניגוד לגרדה, ג'ומאר ואחרים.
יש לשים לב לרסקיו בעומס גבוה ואין להשאיר עליו מערכת מתיחה בעומס אלא להעבירה למכשיר חיכוך. רסקיו-סנדר בעומס ירבע (מלשון ריבוע) את החבל.
מיני-טרקציון
ביבליוגרפיה
על חבלים וקשרים, אנדריאה ענתי ומיכה יניב, 2005, פרק 15, הוצאת המועדון האלפיני.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...