שיחת משתמש:מיכה יניב

מיכה, שלום. אני הוא המשתמש דניאל ב. מוויקיפדיה. הגעתי לאתרכם דרך הקישור מהערך "חבל" בוויקיפדיה לערך שלכם על חבלים ומצאתי בו מידע רב ומעניין. האם תרשה העתקת חלקים מן הערך פה לערך בוויקיפדיה (תוך ציון שימך ושם האתר בתקציר העריכה ובדף השיחה של הערך)? בברכה, דניאל 16:29, 13 בדצמבר 2007 (PST)

שלום דניאל, אני מקווה שזה לא אומר שתוריד את הקישור לכאן, מה"קישורים החיצוניים" בערך "חבל" בוויקיפדיה. אתה מוזמן להעתיק מה שאתה רוצה, אבל נוסף חומר חדש כל הזמן, לכן נראה לי שכדאי שתבדוק פעם בשבוע שבועיים אם זה התעדכן. זה נכון לגבי ערכים שונים באנציקלופדיה שלנו. כזה נכון לכלל הערכים הקשורים לטיפוס בויקיפדיה.

הקישור ישאר כמובן. תודה רבה לך. דניאל 09:51, 15 בדצמבר 2007 (PST)

שני ערכים

היי מיכה. כתבתי לוויקיפדיה את פונצ'אק ג'איה והעלתי לכאן. את אתה רוצה, אני כתבתי גם את הערך על הר קוזיאזשקו האוסטרלי (שטיפסתי עליו!) ואפשר גם אותו להעביר לכאן. תראה אם הוא מוצא חן בעינך. Yanshoof 10:46, 3 בספטמבר 2009 (UTC)

מעולה, תעלה מה שבא לך, כמובן.

טוב, עלו 3 הרים סה"כ. פונצ'אק ג'איה, אמא דבלאם (היפה, יש לציין) והר קושצ'ושקו האוסטרלי. אני סומך עליך שתוסיף תמונות, זזה צד חלש אצלי. Yanshoof 13:31, 3 בספטמבר 2009 (UTC)

מצויין. אני מעדיף לתת קרדיט לכותבים, אז אתה מוזמן להוסיף את שמך בתחתית הדפים. הפורמט המקובל הוא:

---

תרמו לדף זה: ינשוף (למשל) ואחרים...

אני בסדר גם בלי זה. תודה :) Yanshoof 13:52, 3 בספטמבר 2009 (UTC)

דיונים בוויקיפדיה

יש קצת דיונים בוויקיפדיה בנושא ההרים, כמו בערך פסגות 8000 המטרים וההר הגבוה ביותר בעולם. אני יודע שאתה מעדיף להמנע מוויכוחים ונטשת את הוויקיפדיה מאותה סיבה, אבל אשמח אם תעיף מבט ותיתן את דעתך. תודה. Yanshoof 13:38, 12 באוקטובר 2009 (UTC)

ראיתי, נשמע לי מטומטם לגמרי. זה ברור שמאדים הוא לא בכדור הארץ, אבל בדיוק בגלל זה הכותרת היא "בעולם". פעם העולם היה רק הסהר הפורה, אחרכך - גם אירופה, אחרכך, נוסף עוד עולם - העולם החדש. העולם שלנו הולך ומתרחב, ולכן זה נכתב ככה.

בכל מקרה, זהו ערך מחוייך, ומראה אפשרויות שונות ל"הר הכי גבוה". אבל מה דעתי חשובה שם, יש שם כלכך הרבה מומחים בעיני עצמם...מיכה יניב 13:46, 12 באוקטובר 2009 (UTC)

אנציקלופדיה פתוחה זה סבבה, אבל כשיש מישהו שמבין בתחום שלו, אז צריך לשמוע את דעתו. ככה פחות אני מאמין. Yanshoof 13:59, 12 באוקטובר 2009 (UTC)

כתבתי משהו על ההר הכי גבוה בעולם, ואני מוכן גם להביע את דעתי בערך על פסגות של 8000. דעתי אולי חשובה בעינך, אבל אין לה השפעה על כל האחרים. אתה יודע שהצ'לן יו יו מה אמר שהאנשים בישראל נורא חכמים, הבעיה היא שכל אחד יותר חכם מהשני...מיכה יניב 14:04, 12 באוקטובר 2009 (UTC)

זה מתאר את המצב טוב מאוד. מצחיק, אבל עצוב... Yanshoof 14:08, 12 באוקטובר 2009 (UTC)

בנדוליר

בקשר לערך על רצועת ציוד, אכן לא ידעתי שקיים 'בנדוליר' ואפשר למחוק או לאחד את הערכים.

בהזדמנות אני רוצה להכות את המומחה :-)

1.כאשר יצרן טבעות מצהיר שעומס הקריעה בציר הרוחבי הוא X, האם זה בכל נקודה על הציר (גם ישירות על וויר, לדוג')?

2.מקובל בקרב מטפסים לא להשתמש בקשר בוהן במקרים בהם עלול להתפתח עומס גדול. עם זאת, בחלוקת משקל משולשת עם קורדלט מקובל לעשות קשר בוהן ולא מחייב קשר שמונה. מה מאפשר זאת? האם הניפ שונה עם מספר חבלים?

מיכה שלום

מהם הכוחות הפועלים על העוגנים בזמן נפילה של slackliner כאשר הרצועה מתוחה מאוד ובמה זה דומה (אם בכלל) לחלוקת משקל עם רצועה? הרי בחלוקת משקל אנו שואפים שהזוית תהיה כמה שיותר קטנה (כדי שתהיה חלוקת משקל ולא הכפלת משקל) וכאן הזוית שואפת ל180 מעלות, בדיוק ההפך. האם במצב היפוטטי בו הרצועה מתוחה ולא תזוז בנפילה, העומס על העוגנים יהיה אינסופי?

שלום, אין לי מושג מה זה slackliner, אז קצת קשה לי לעמות על השאלה. התשובה לשאלה האחרונה שלך, במצב היפותטי - כן. בפועל, גם בחלוקת משקל עם זווית גדולה, הכוח הגדול מותח את החבל/רצועה, והזווית מתייצבת. לא מגיעים בפועל ליותר מ-150 מעלות.

זה האיש שהולך על חבל ( או על רצועה ) . בא מהשם slackline. בד"כ כאשר מותחים slackline בין שני צוקים או בניינים, האדם שהולך מתחבר לרצועה עם חבל קצר, והשאלה שלי היא מה קורה כש/אם הוא נופל

היה נחמד לדעת עם מי אני מדבר. אפשר לעשות זאת על ידי הוספת הסימן "~" ארבע פעמים, שיוסיף את החתימה שלך בסוף ההודעה.

בכל מקרה, בהליכה על רצועה יש כלכך הרבה רצועה, שגם אם היא מתוחה מאד, הזווית לא קרובה בכלל ל-180 מעלות.

ok. ובנפילה כאשר הרצועה מתוחה באופן רגיל, נוצר עומס יותר גדול על העצים? ברור שיש לכך הרבה גורמים משפיעים, אך באופן כללי אם אני שוקל 75 קילו, על כל עץ מופעל לחץ יותר גדול ממשקלי? אני שואל כי זה לא ה'חלוקת משקל' הקלאסית עם סיבוב הרצועה אך עדיין אני מוצא דמיון רב בין המקרים Irefael 09:44, 26 בנובמבר 2009 (UTC) :-)

חלוקת המשקל הקלאסית, עם "סיבוב הרצועה", לא קשורה כאן. סיבוב הרצועה מוסיף רק גיבוי, וחלוקת משקל קיימת גם לי זה. אני ממליץ לך לקרוא שוב את המאמר על חלוקת משקל. יש באמת עומס גדול יותר על העצים מן המשקל שלך. העומס ניתן לחישוב לפי המשקל שלך לחלק לקוסינוס חצי הזווית שהמשקל שלך יוצר ברצועה.מיכה יניב 09:54, 26 בנובמבר 2009 (UTC)

תודה רבה Irefael 09:57, 26 בנובמבר 2009 (UTC)

אין על מהמיכה יניב 10:02, 26 בנובמבר 2009 (UTC)

אילתור לאמצעי חיכוך

שאלה תיאורטית קצרה: במידה ונפל לי האמצעי חיכוך, אם אקח טבעת גולש אחרון (maillon) ואשתמש בה בתור אמצעי חיכוך לגלישה או איבטוח, כלומר אעביר בתוכה לולאה ואקליפ לHMS של הרתמה, ממש כמו שטיכט, האם זה יעבוד? כמובן שאני מכיר את השיטה של מחכך הטבעות וקשר איטלקי, ולכל אחת יש את היתרונות והחסרונות, אבל הרעיון מעניין אותי, ואני שואל את עצמי אם זה שווה ניסיון ותרגול בגובה הקרקע

תודה

ישראל

Irefael 20:21, 28 בדצמבר 2009 (UTC)

ודאי שזה יעבוד, רק לא ברור מה כמות החיכוך שתקבל כך. זה תלוי במידות של המיילון וב"שבירה" של החבל. במיילון ארוך, למשל, החבל יישאר פתוח למדי, ותקבל שבירה לא חזקה, כמו במחכך טבעות או גיגי, ואולי זה לא מספיק.

בכל מקרה, לגולש אחרון משתמשים בשני חבלים. איך חשבת להעביר שני חבלים במיילון? מיכה יניב 09:18, 1 בינואר 2010 (UTC)

נכון, חשבתי לגלוש על חבל אחד עם קשר או טבעת וקשר שתקועה במיילון. מה החסרונות בכך לעומת גלישה בשני חבלים? Irefael 14:36, 1 בינואר 2010 (UTC)

החסרון העיקרי הוא שאי אפשר להשאיר רק רצועה או פרוסיק בעגינת גולש אחרון וחייבים להשאיר גם מיילון או טבעת. מיכה יניב 14:45, 1 בינואר 2010 (UTC)

מיכה שלום

בחוברת של חברת Péguet maillon rapide ראיתי את המושג Tightening torque . מה זה אומר? באיזה כח צריך לסגור את המיילון? עם מפתח שוודי? או בכח היד זה מספיק טוב?

Irefael 11:09, 10 במרץ 2010 (UTC)

torque זה לא כוח אלא מומנט. ההגדרה של מומנט היא מכפלת הכוח בזרוע הכוח, ומומנט מתייחס ל"כוח" של סיבוב, בעצם. בנוגע למיילון, אני מניח שזה הכוח המקסימאלי שלא יהרוס את ההברגה ויחליש את המיילון, אבל בלי לראות את הקטלוג - אני לא בטוח.

השאלה האמיתית היא מהו השחמוש שלך? הוא חד פעמי (גולש אחרון בקניון) או רב פעמי (טבעת גלישה בתחנה של מסלול ספורטיבי, למשל). במקרה הראשון - כוח היד מספיק. במקרה השני - לא יותר מהמקסימום (כי לא רוצים שיגנבו אותו, אבל גם שלא ייפתח מעצמו, ןלא ייחלש או ייקרע מהברגת יתר).מיכה יניב 12:55, 10 במרץ 2010 (UTC)

בינתיים בארון ומחכה לשימוש. אני מתאר לעצמי שלפעמים אשאיר אחד עם פרוסיק לגולש אחרון במסלולים טבעיים, או להחליף לינקים חלודים במסלולים ספורטביים ללא שרשרת בתחנה. כמו כן, המושג מופיע גם באתר האינטרנט של החברה- http://www.peguet.fr/us/produits/EPI_industrie-EPI_montagne_grande_ouverture.html#

כשיפתח האתר, יש עוד קישור לטבלה בשם Tightening torque. אחדד קצת את השאלה- שמתי לב שלכל קוטר יש מומנט אחר. יש לי לינק של 7 מ"מ ו-10 מ"מ ואין לי מושג מה ההבדל בסגירה שלהם. אבל אם הם מציינים את זה, זה נראה לי חשוב.

Irefael 05:42, 11 במרץ 2010 (UTC)

כמו שאמרתי- זה כדי לא להרוס את ההברגה. שים לב, בניגוד לטבעת ננעלת, מיילון לא נעול עד שלא מבריגים אותו כמה סיבובים, והוא חלש משמעותית ככל שמספר הכריכות שמחזיקות נמוך יותר. צריך לסגור אותו עד הסוף. מעבר להידוק מסויים - הוא שוב מתחיל להיחלש, כי אם הגעת לסוף ההברגה, ואתה תמשיך, אתה תהרוס את ההברגה, ואז צד אחד של המיילון כמעט לא נושא עומס (כמו טבעת פתוחה).

מיכה יניב 07:38, 11 במרץ 2010 (UTC)

הערך טריקאם באנציקלופדיה

תחת התמונה מופיעה הכתובת 'כל הטריקאמים והצבעים' אך למעשה חסר שם את 2 הטריקאמים החדשים (יחסית), ה-0.25 השחור, וה0.125 הלבן.

סתם שתדע :-)

ישראל

Irefael 05:21, 9 ביוני 2010 (UTC)

 אני יודע, תודה. הוספתי את זה אתמול, ואפילו חשבתי אם לכתוב על זה משהו והחלטתי שלא בא לי. אתה מוזמן להוסיף אם בא לך.

דרך אגב, אם אתה מוסיף נושא, או שאלה, עדיף שלכותרת תהיה משמעות.