פונצ'אק ג'איה

מתוך האנציקלופדיה של הטיפוס
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש

פונצ'אק ג'איה (נקרא גם קרסטנז פירמיד) הוא הר הנמצא בתחומה של אינדונזיה, בפארק הלאומי לורנץ שבאי גינאה החדשה. ההר הוא הגבוה ביותר באוקיאניה, ובשל כך נחשב לעיתים כחלק משבע הפסגות. גובהו 4884 מטרים.

ההר נושא גם בתארים הנקודה הגבוהה ביותר הנמצאת על אי והנקודה הגבוהה ביותר בין ההימלאיה והאנדים. בצדו של ההר, במרחק כמה מאות מטרים מן הפסגה נמצא מכרה ענק, שנכרים בו זהב, נחושת וכסף.

ההר וסביבתו היו מיושבים עוד בטרם דרכו האירופים על אדמת האי. החוקר ההולנדי יאן קרסטנז היה האירופי הראשון שראה את ההר ואת קרחוניו, בשנת 1623. קרסטנז זכה לבוז באירופה עקב טענתו כי ראה שלג בקרבת קו המשווה. שמו השני של ההר נושא את שמו. ההעפלה המוצלחת המתועדת הראשונה נעשתה על ידי היינריך הארר, עם שלושה מחבריו בשנת 1962. היינריך הארר היה מטפס הרים וסופר אוסטרי שהתפרסם לאחר שכתב את הספר "שבע שנים בטיבט".

ב-1 במאי 1963 תפסה אינדונזיה בעלות של שטח ההר ושמה של הפסגה שונה לפונצא'ק סוקארנו (פונצ'אק פירושו פיסגה) על שמו של נשיאה הראשון של אינדונזיה. מאוחר יותר שונה השם לפונצ'אק ג'איה. ג'איה פירושו ניצחון או תהילה.

בשנת 1994 הובילה מדריכת תיירים אינדונזית קבוצת תיירים אל הפסגה ביום גשום. היא הייתה האדם הראשון מאינדונזיה שהגיע אל הפסגה.

הגישה להר דורשת אישור ממשלתי. הגישה למטיילים ותיירים הייתה אסורה בין השנים 1995- 2005. משנת 2006 ניתן להשיג אישורי טיפוס דרך מגוון סוכנויות באי.

פסגת ההר אינה מושלגת, אך חלק ממורדותיו מכוסים קרחונים. קרחונים אלה, עקב קרבתם לקו המשווה, הם מושא למחקרים רבים בנושא ההתחממות העולמית ומבנה והתנהגות של קרחון יבשתי. הטיפוס להר הוא טיפוס סלע קשה וטכני, הנעשה לרוב מהמפנה הצפוני של ההר. מחנה הבסיס של ההר נמצא במרחק של 100 קילומטרים משדה התעופה הקרוב, מהלך ארבעה - חמישה ימי הליכה.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: ינשוף ואחרים...