הבדלים בין גרסאות בדף "בולדרינג"
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: bouldering.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בולדרינג בפונטיינבלו, בצרפת]] | [[תמונה: bouldering.jpg|שמאל|ממוזער|300px|בולדרינג בפונטיינבלו, בצרפת]] | ||
− | '''בולדרינג''' (באנגלית: bouldering, בצרפתית: bloc) הוא [[טיפוס]] על בולדרים (boulder: סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק). כיום משתמשים באותו שם לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו קשור לחבל אבטחה. בבולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים ב[[טרברסה]]. | + | '''בולדרינג''' (באנגלית: '''[[bouldering]]''', בצרפתית: bloc) הוא [[טיפוס]] על בולדרים (boulder: סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק). כיום משתמשים באותו שם לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו קשור לחבל אבטחה. בבולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים ב[[טרברסה]]. |
בארץ יש הרבה בולדרינג שהוא למעשה טיפוס על מצוקים נמוכים או טיפוס על מסלולים עד לגובה שבו עדיין בטוח לקפוץ... | בארץ יש הרבה בולדרינג שהוא למעשה טיפוס על מצוקים נמוכים או טיפוס על מסלולים עד לגובה שבו עדיין בטוח לקפוץ... |
גרסה מ־05:39, 14 ביוני 2009
בולדרינג (באנגלית: bouldering, בצרפתית: bloc) הוא טיפוס על בולדרים (boulder: סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק). כיום משתמשים באותו שם לכל טיפוס בגובה נמוך (עד כשלושה מטרים) כאשר המטפס אינו קשור לחבל אבטחה. בבולדרינג בדרך כלל עובדים על מספר מצומצם של צעדים או מטפסים בטרברסה.
בארץ יש הרבה בולדרינג שהוא למעשה טיפוס על מצוקים נמוכים או טיפוס על מסלולים עד לגובה שבו עדיין בטוח לקפוץ...
בולדרינג היה במקור שיטת לטיפוס סלע, ועם השנים התפתח והפך למה שהוא כיום: ספורט בפני עצמו, עם תחרויות, ציוד ייעודי תכניות אימונים וספורטאים מכורים לעניין.
בניגוד לטיפוס רגיל, בבולדרינג אין כמעט שימוש בציוד אבטחה כמו רתמות, חבלים, אמצעי חיכוך וטבעות. איבטוח בבולדרינג נקרא ספוטינג. מערכת האבטחה יכולה להיות מורכבת מכל אחד משני מרכיבים: מאבטח (spotter) ומזרון (crashpad), או משניהם. תפקידו של המאבטח הוא לדאוג שנחיתה תסתיים על המזרון ועל הרגליים (במיוחד אם מפספסים את המזרון או כשאין מזרון). תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.
בבולדרינג הדגש הוא על טכניקה וכוח מתפרץ (power), ופחות על סיבולת (endurance) כמו במסלולי טיפוס ארוכים. בהתאם לכך גם לא נהוג לדבר על "מסלולי" בולדרינג אלא על "בעיות" בולדרינג. בבולדרינג מתאמנים הרבה על צעדים דינאמיים ועל תנועה דינאמית בכלל. מטפסים שמתמקדים בבולדרינג טוענים שזהו אופי הטיפוס הטהור והמזוקק ביותר, שכן אין בכלל התעסקות בציוד אלא רק בתנועה. כמובן שאחרים טוענים שההתמודדות עם הגובה ואורך המסלול הם העיקר בטיפוס ולכן בולדרינג אינו טיפוס כלל.
בשנים האחרונות מתפתח תת-ענף של בולדרינג על בעיות בולדרינג ארוכות, שנקרא היי-בול (קיצור של high bouldering), שבו יש מן הסתם יותר משמעות לכוח-סיבולת (power-endurance) מכיוון שרצפי התנועה ארוכים יותר. יש הבדל דק בין היי-בול לבין טיפוס סולו.
בקירות טיפוס יש "חדרי בולדרינג" או "בולדר". אלה הם איזורים עם תקרה נמוכה למדי, בהם על כל הקירות והתקרה יש אחיזות. על הרצפה מונחים מזרונים עבים. אלה איזורים בהם ניתן לטפס ללא בן זוג (כי לא צריך אבטחה) ולהתאמן על בעיות בולדרינג לפיתוח כוח ספציפי או טכניקות מסויימות.
עוד וריאציה מוכרת היא בילדרינג (buildering, מלשון buildings) - טיפוס על מבנים ובניינים.
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב אחרים...