הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
עצים משמשים פעמים רבות כ[[עגינות|עיגונים]] בעבודת חבל. ההנחה הרווחת היא כי עץ הוא עיגון בטוח וחזק ובדרך כלל לעומסים נמוכים כגון אלה המתפתחים ב[[גלישה]]. הנחה זו נכונה, אך עצים עלולים להיות מטעים.
 
עצים משמשים פעמים רבות כ[[עגינות|עיגונים]] בעבודת חבל. ההנחה הרווחת היא כי עץ הוא עיגון בטוח וחזק ובדרך כלל לעומסים נמוכים כגון אלה המתפתחים ב[[גלישה]]. הנחה זו נכונה, אך עצים עלולים להיות מטעים.
 
=צורת התחברות לעץ=
 
=צורת התחברות לעץ=
עדיף תמיד להתחבר עם [[רצועות|רצועה]] (ואם ניתן לרפד) על מנת למנוע פגיעות שפשוף מהחבל ולשמור על העץ. אפשרות אחרת היא להשתמש ב[[קשר הצלה עם מספר לולאות]] או קשר דומה, כך שהעומס מתחלק על מספר רב של לולאות.
+
עדיף תמיד להתחבר עם [[רצועות|רצועה]] (ואם ניתן לרפד) על מנת למנוע פגיעות שפשוף מהחבל ולשמור על העץ. אפשרות אחרת היא להשתמש ב[[קשר הצלה עם מספר כריכות]] או קשר דומה, כך שהעומס מתחלק על מספר רב של לולאות.
 
=מיקום החיבור לעץ=
 
=מיקום החיבור לעץ=
 
באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. בצורה זו המומנט המופעל על העץ בבסיסו הוא הקטן ביותר ולכן הוא יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. זה חשוב במיוחד במערכות מתוחות ובעומסים גבוהים כגון אומגות, גשרי חבלים וחילוץ.
 
באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. בצורה זו המומנט המופעל על העץ בבסיסו הוא הקטן ביותר ולכן הוא יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. זה חשוב במיוחד במערכות מתוחות ובעומסים גבוהים כגון אומגות, גשרי חבלים וחילוץ.

גרסה מ־04:00, 3 בפברואר 2009

עצים משמשים פעמים רבות כעיגונים בעבודת חבל. ההנחה הרווחת היא כי עץ הוא עיגון בטוח וחזק ובדרך כלל לעומסים נמוכים כגון אלה המתפתחים בגלישה. הנחה זו נכונה, אך עצים עלולים להיות מטעים.

צורת התחברות לעץ

עדיף תמיד להתחבר עם רצועה (ואם ניתן לרפד) על מנת למנוע פגיעות שפשוף מהחבל ולשמור על העץ. אפשרות אחרת היא להשתמש בקשר הצלה עם מספר כריכות או קשר דומה, כך שהעומס מתחלק על מספר רב של לולאות.

מיקום החיבור לעץ

באופן כללי ניתן לומר כי עדיף להתחבר קרוב ככל האפשר לבסיס העץ. בצורה זו המומנט המופעל על העץ בבסיסו הוא הקטן ביותר ולכן הוא יכול לשאת יותר עומס מבלי להישלף או להישבר. זה חשוב במיוחד במערכות מתוחות ובעומסים גבוהים כגון אומגות, גשרי חבלים וחילוץ.

אם נרצה להשתמש בעץ להגבהה (לאומגה או לגשר חבלים), הדרך הנכונה היא לא לעגון עליו אלא רק להעביר את החבל דרך ההגבהה ולעגן מאחור נמוך על עץ או עיגון אחר.

המצב הטוב ביותר יהיה אם שקול הכוחות של מתיחת החבל יופעל לאורך הגזע של העץ, מאחר ועצים חזקים יחסית למאמצי דחיסה אך הרבה פחות לכפיפה. כמו כן, חלק ממיני העצים (אורן, למשל, ראה להלן) נוטה להישלף במאמצי כפיפה נמוכים יחסית.

במיוחד יש לשים לב אם העץ נוטה על צידו. במקרה כזה יש להוסיף עיגון אחורי נוסף בלתי תלוי בחבל העבודה כדי לייצב את העץ.

סוגי עצים נפוצים בארץ ובעיות בהתאמה כעיגון

אורן

חזק מאוד לעיגון בבסיסו או לשימוש כהגבהה בלבד עם עיגון אחורי נמוך (כמובן תלוי בקוטר העץ). לא מתאים לעיגון כהגבהה מאחר וצלחת השורשים שלו היא שטוחה ובקוטר קטן יחסית ועומס גדול המופעל על עיגון גבוה על העץ יגרום להפלתו (ניתן לראות רבים כאלו אחרי רוחות חזקות בכרמל וביערות אורנים אחרים).

אלון מצוי

האלון הוא חזק מאוד לעיגון בבסיס. זהו עץ בעל מערכת שורשים עמוקה ויציבה מאוד, הוא גמיש מאוד ואינו נשבר בפתאומיות. אלונים, לרוב, לא מאפשרים התחברות בגובה מאחר והם אינם גבוהים וקוטר ענפיהם בגובה אינו גדול.

חרוב

חזק לעיגון בבסיס בלבד. חשוב לבדוק כי העץ אינו רקוב או מפורר במרכזו. לחרוב גמישות נמוכה מאוד והוא ישבר בעומס גבוה כמעט ללא התראה (כיפוף).

אקליפטוס

כאשר האקליפטוס מקבל אספקת מים רבה אחיזת שורשיו אינה טובה וקיים סיכון להפלתו בעומס גדול. ענפיו נוטים להישבר בחיבור לגזע בעומסים נמוכים באופן מפתיע.

ברוש

מתאים לעיגון בבסיס. לא נוח לטפס עליו אבל מתאים מאוד להגבהה מאחר וברושים נוטים לצמוח ישר כלפי מעלה וגזעם עבה יחסית גם בגובה.

אלת מסטיק

שיח בעל מערכת שורשים יציבה ועמוקה. אסופת הגזעים של האלה (כל אחד בד"כ בקוטר קטן לכשעצמו) יכולה לשמש כעיגון חזק אולם חובה להתחבר צמוד לקרקע.

קטלב

מתאים לעיגון חזק אך אינו מאפשר הגבהה.

פיקוס

העצים הגדולים מאפשרים התחברות כמעט בכל גובה, הבעיה שאינם צומחים בד"כ היכן שנחוץ.


תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון נצר ואחרים...