הבדלים בין גרסאות בדף "סמירינג"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: smearing.jpg|left|300px]] | [[תמונה: smearing.jpg|left|300px]] | ||
| − | '''סמירינג''' (באנגלית: smearing) הוא שם כללי לאחיזות רגליים המבוססות על חיכוך. בקבוצה זו של אחיזות לרגליים נכללות כל האחיזות שאינן אפקיות וגדולות מספיק כדי לעמוד עליהן. העיקרון כאן הוא ליצור שטח מגע רב ככל האפשר בין הסוליה של [[נעלי טיפוס|נעלי הטיפוס]] והסלע, ולהפעיל כֹח קרוב ככל האפשר לניצב למשטח המגע, כך שה[[חיכוך]] יהיה גדול ככל האפשר. ניתן בצורה זו לטפס על | + | '''סמירינג''' (באנגלית: smearing) הוא שם כללי לאחיזות רגליים המבוססות על חיכוך. בקבוצה זו של אחיזות לרגליים נכללות כל האחיזות שאינן אפקיות וגדולות מספיק כדי לעמוד עליהן. העיקרון כאן הוא ליצור שטח מגע רב ככל האפשר בין הסוליה של [[נעלי טיפוס|נעלי הטיפוס]] והסלע, ולהפעיל כֹח קרוב ככל האפשר לניצב למשטח המגע, כך שה[[חיכוך]] יהיה גדול ככל האפשר. ניתן בצורה זו לטפס על [[סלאב|סלאבים]] (slab), ללא כל אחיזות ידיים, בעזרת חיכוך ושיווי משקל בלבד, עד לזוויות של 75° ואפילו יותר. |
טיפוס על [[פייס|פייסים]] משאיר בדרך כלל את המטפס בתנוחה האנכית המוכרת לנו מחיי יום יום (לעומת מסלולים שליליים בהם הגוף נטוי לאחור בזמן הטיפוס). על קירות אנכיים, או בזווית קרובה לאנכי, חיובית או שלילית, המטפס משתדל לקרב את גופו אל הסלע, וכך לתת לרגלים לבצע את רֹב העבודה, ולהקל על הידיים. לעומת זאת, על משטחי סלע משופעים, כאשר המטפס משתמש בעיקר בסמירינג, כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהעמידה תהיה קרובה ככל האפשר אל מעל כפות הרגליים. כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע (שקערוריות), המהווים אחיזות טובות יותר לרגליים. גם בטיפוס קירות תלולים, כאשר נשתמש בעיקר באחיזות ברורות, שניתן לעמוד עליהן, כמו מדפונים, יש שימוש לעיתים קרובות באחיזות חיכוך לרגלים, וגם אז, נשאף להרחיק את הגוף מן הסלע כדי להגדיל את החיכוך, למרות שהעומס על הידיים ופלג הגוף העליון יגדל. | טיפוס על [[פייס|פייסים]] משאיר בדרך כלל את המטפס בתנוחה האנכית המוכרת לנו מחיי יום יום (לעומת מסלולים שליליים בהם הגוף נטוי לאחור בזמן הטיפוס). על קירות אנכיים, או בזווית קרובה לאנכי, חיובית או שלילית, המטפס משתדל לקרב את גופו אל הסלע, וכך לתת לרגלים לבצע את רֹב העבודה, ולהקל על הידיים. לעומת זאת, על משטחי סלע משופעים, כאשר המטפס משתמש בעיקר בסמירינג, כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהעמידה תהיה קרובה ככל האפשר אל מעל כפות הרגליים. כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע (שקערוריות), המהווים אחיזות טובות יותר לרגליים. גם בטיפוס קירות תלולים, כאשר נשתמש בעיקר באחיזות ברורות, שניתן לעמוד עליהן, כמו מדפונים, יש שימוש לעיתים קרובות באחיזות חיכוך לרגלים, וגם אז, נשאף להרחיק את הגוף מן הסלע כדי להגדיל את החיכוך, למרות שהעומס על הידיים ופלג הגוף העליון יגדל. | ||
גרסה מ־10:37, 10 באוגוסט 2007
סמירינג (באנגלית: smearing) הוא שם כללי לאחיזות רגליים המבוססות על חיכוך. בקבוצה זו של אחיזות לרגליים נכללות כל האחיזות שאינן אפקיות וגדולות מספיק כדי לעמוד עליהן. העיקרון כאן הוא ליצור שטח מגע רב ככל האפשר בין הסוליה של נעלי הטיפוס והסלע, ולהפעיל כֹח קרוב ככל האפשר לניצב למשטח המגע, כך שהחיכוך יהיה גדול ככל האפשר. ניתן בצורה זו לטפס על סלאבים (slab), ללא כל אחיזות ידיים, בעזרת חיכוך ושיווי משקל בלבד, עד לזוויות של 75° ואפילו יותר.
טיפוס על פייסים משאיר בדרך כלל את המטפס בתנוחה האנכית המוכרת לנו מחיי יום יום (לעומת מסלולים שליליים בהם הגוף נטוי לאחור בזמן הטיפוס). על קירות אנכיים, או בזווית קרובה לאנכי, חיובית או שלילית, המטפס משתדל לקרב את גופו אל הסלע, וכך לתת לרגלים לבצע את רֹב העבודה, ולהקל על הידיים. לעומת זאת, על משטחי סלע משופעים, כאשר המטפס משתמש בעיקר בסמירינג, כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהעמידה תהיה קרובה ככל האפשר אל מעל כפות הרגליים. כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע (שקערוריות), המהווים אחיזות טובות יותר לרגליים. גם בטיפוס קירות תלולים, כאשר נשתמש בעיקר באחיזות ברורות, שניתן לעמוד עליהן, כמו מדפונים, יש שימוש לעיתים קרובות באחיזות חיכוך לרגלים, וגם אז, נשאף להרחיק את הגוף מן הסלע כדי להגדיל את החיכוך, למרות שהעומס על הידיים ופלג הגוף העליון יגדל.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
