Short roping

איבטוח בחבל קצר

Short roping is a general name for a wide variety of belaying techniques where the rope between the climbers is as tight as possible (rather than not at all when leading). The name hints at the fact that in most cases only a section of the rope is used, and sometimes - a very short section (a few metres). The term short roping is used especially for two techniques:

1. All belaying techniques where a short section of rope is used.
2. A technique used in mountaineering and alpine climbs, mainly on less technical terrain and combines two sub-categories:

Aֿ. Classic short roping, usually used on guided routes between a guide and his client when moving together (simul-climbing) on a route. The guide and the client (one may, of course, substitute "experienced climber for "guide" and un experienced climber for "client") are tied together for safety even though sometimes there are no pieces of protection clipped on the rope between them.

On steeper, or more technical terrain, the guide can stop and take the rope in, practically belaying his client. The important thing at this instant is to keep the rope as tight as possible (short). The principle is that since the rope is tight, the client cannot fall. Since there can not be a fall, therefore the impact force can't be too large, and the guide can hold the client, even without setting a traditional belay anchor. Furthermore, the tight rope allows the guide to pull/help his client on a hard move, and if the client slips off a hold, to pull him back and restore his ballance.

B Short pitching

ב. short pitching, כאשר מבצעים למשל moving together או כל טכניקה אחרת בה המרחק בין המטפסים מצריך קשר עין או תקשורת קולית. גם טכניקות של טיפוס סימולטני עם עיגונים (טיבלוק, רופ-מן או אלחוזרים אחרים) נחשבות איבטוח בחבל קצר. כי גם בהן יש חשיבות רבה להחזיק את החבל מתוח.

לאורך השנים נשמעו ביקורות רבות על השיטה בה משתמשים מדריכים רבים באירופה. הטענה המקובלת היא שאם אין תחנה או עיגונים אחרים, אין תועלת בחבל. במחקרים וניסוייים התברר, שהסיכוי שמדריך מנוסה יבלום נפילה של לקוח אחד, באיבטוח בחבל קצר, הוא גבוה למדי, אבל שהסיכוי שיצליח לבלום נפילה של קבוצה (שני לקוחות או יותר) הוא אפסי. הסיבה היא שכשלקוח אחד נופל, הוא "תולש" את המדריך ממקומו, וגם את הלקוח האחר. גם אם המדריך מצליח לבלום על המדרון, הלקוח השני נופל או מחליק עד שהחבל נמתח, ואז מושך את המדריך שוב.

An important question rises, that is: why should anyone use short roping and not simply lead in pitches?

the answer to that is speed! Leading pitch by pitch is considerably slower than moving together. The main reason is that in leading, only one climber is on the move at any moment. Another reason is that setting belays and cleaning them takes time. there are other reasons, but the bottom line is that the slower you are, the longer you spend on the route, that requires more water to carry, which makes you heavier and more tired. All in all - speed is safety.

So, one might ask, why lead at all? The question is, of course, that on harder sections leading is definitely safer. Short roping is usually used on easier routes or on easier parts of a route.

The next paragraphs demonstrate a few examples:

Traversing a ridge

Glacier travel

External links

• An article about short roping, from the AMGA bulletin

Further reading

• Belaying
• leading methods
• יש שיטה להשתמש בטיבלוק או רופמן למניעת נפילה של מטפס שני בסימול-קליימבינג, האם היא באמת בטיחותית?
• scrambling

---

contributions to this page by: : Mica yaniv, Tal Niv and others...