חילוץ

חילוץ או בשם המלא חילוץ חבלים (באנגלית: rope rescue) הוא סוג של חילוץ טכני המערב שימוש בחבלים (בעיקר חבלי ליבה ומעטפת העשויים מניילון), עגינות, אמצעי חיכוך ואביזרים נוספים לבניית מערכות מורכבות המשתמשות ברווחי כוח למתיחה, הרמה והולינג.

מערכות חילוץ מאפשרות גישה אל פצוע או פצועים, טיפול בהם והעברתם לאיזור פחות מסוכן (לצאת מהשטח או למתקן רפואי - על פי הצורך).

מבחינים בין שלוש קטגוריות של חילוצי חבלים:

1. חילוצי חבלים בשטח ובהרים.
2. חילוצים ממערות.
3. חילוצי חבלים במבנים ובמתארים אורבניים.

בין שלושת הקטגוריות יש הבדלים משמעותיים בטכניקות העבודה, בציוד בו משתמשים, במיומנות הנדרשת מן המחלצים ובגישה לחילוץ עצמו. למרות שיש חפיפה בשיטות העבודה, הן אינן נחשבות חליפיות. כלומר, צוותי חילוץ אורבניים אינם יכולים לעבור לעבודה במתארים טבעיים ללא הכשרה מתאימה. טכניקות שמתאימות למתארים אורבניים עשויות שלא לעבוד במתארים טבעיים, ולהיפך.

ככלל, בחילוצים אורבניים משתמשים בציוד מאסיבי יותר, ציוד המיועד לעבודה בגובה. החילוצים גם מסתיימים (בדרך כלל) במהירות יחסית ואינם מורכבים מבחינה טכנית. במתארים אורבניים יש קבוצה סופית של תרחישים אפשריים, קל (יחסים) למצוא עיגונים.

בחילוצים במתארים הרריים ומצוקיים, וגם במערות, משתמשים בציוד דומה מאד לזה המשמש בטיפוס וגלישה. החילוצים אורכים יותר זמן ודורשים מיומנות גבוהה יותר מן המחלצים.

חילוץ במתארים הרריים ומצוקיים

עבודה בצוות חילוץ

עבודה בצוות מאפשרת שימוש בציוד רב וכבד כמו חצובות וכננות, חילוץ בעזרת אלונקות ועוד. חלוקה של הצוות למספר תת-צוותים מאפשר הקמה של מערכות חילוץ גדולות כמו אומגה, Y או V.

חילוץ עצמי

תחום זה מתייחס למקרה של קבוצה קטנה (זוג, או שלישיה של מטפסים, למשל) ומבודדת (בהרים, על מסלול ארוך או בקניון, למשל) ואחד מבני הקבוצה נפגע. במקרה כזה או שאין אפשרות לקרוא לצוות חילוץ (כי אין קשר איתם), או שאין טעם לקרוא לצוות חילוץ (כי ייקח יותר להם מדי זמן להגיע, והטכניקות שלהם תהיינה לא יעילות במקרה כזה).

המקרה הקלאסי נקרא חילוץ מוביל והוא מטפל במצב בו המוביל נופל ונפגע, ואינו יכול לתפקד. על בן הזוג שלו מוטלת המשימה לחלץ את הפצוע ואת עצמו מן המסלול. זה קל במסלולים קצרים, ומסובך במסלולים ארוכים ותלולים, באיזורים מבודדים.

חילוץ מערות

חילוץ מערות נחשב לתחום ממוקצע ביותר של חילוצים בשטח. חילוץ מערות משתמש באלמנטים מחילוץ בהרים, כיבוי אש (חילוץ מבניינים בוערים), חילוץ ועבודה בחללים מוקפים (confined spaces) וכמובן - חילוץ ממתארים מצוקיים והרריים. על כל אלה פותחו טכניקות נוספות המתאימות באופן ספציפי למערות.

מכיוון שתאונות במערות אינן שכיחות, והקשר עם העולם שבחוץ (יחידות חילוץ, למשל) אינו טוב בדרך כלל, חילוצים במערות יבוצעו בדרך כלל על ידי חבריו של הפצוע, שהם איתו במערה. מכיוון שכך על העוסקים במערנות להיות אנשי חבל טובים ובקיאים גם בטכניקות חילוץ.

חילוץ במערות הוא איטי, בדרך כלל, והתנועה מוגבלת על ידי מימדי המערה והנתיב המוביל החוצה. במערות שהכניסה אליהן היא דרך פיר אנכי, נדרשות מערכות הרמה. אלמנטים נוספים שיש להתמודד איתן הם בעיות של אויר לנשימה, טמפרטורות נמוכות (היפותרמיה), רטיבות (שוב, היפותרמיה) ובוץ על החבלים. כל אלה משפיעים על אופי החילוץ ועל טכניקות החילוץ להיות דינאמיות ולהתאים את עצמן לתנאי השטח.

קישורים חיצוניים

• [1]
• [2]

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...