הבדלים בין גרסאות בדף "ששת הקירות הצפוניים"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 5: שורה 5:
 
* ה[[גראנד-ז'וראס]] - Grandes Jorasses
 
* ה[[גראנד-ז'וראס]] - Grandes Jorasses
 
* ה[[מטרהורן]] - Matterhorn  
 
* ה[[מטרהורן]] - Matterhorn  
* ה[[דרו]] - Aiguille du Dru, Petit Dru
+
* ה[[הדרואים|דרו]] - Aiguille du Dru, Petit Dru
 
* [[פיצו בדילה]] - Piz Badile
 
* [[פיצו בדילה]] - Piz Badile
  
כל אחד מה[[פייס|פייסים]] הללו נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים להישג מכובד, וטובי המטפסים באירופה התאמצו לרשום את השישיה הזו כ-first ascent. [[גאסטון רבופה]] (Gaston Rébuffat), מדריך מ[[שמוני]], היה הראשון שטיפס את כל ששת הפייסים האלה. הוא גם פרסם בשנת 1954 ספר: כוכבים וסופות (Etoiles et Tempêtes) שתיאר את הטיפוסים האלה. הספר עובד גם לסרט באותו שם.
+
כל אחד מה[[פייס|פייסים]] הללו נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים להישג מכובד, וטובי המטפסים באירופה התאמצו לרשום את השישיה הזו כ-first ascent. [[גאסטון רבופה]] (Gaston Rébuffat), מדריך מ[[שאמוני]], היה הראשון שטיפס את כל ששת הפייסים האלה. הוא גם פרסם בשנת 1954 ספר: כוכבים וסופות (Etoiles et Tempêtes) שתיאר את הטיפוסים האלה. הספר עובד גם לסרט באותו שם.
 +
 
 +
בשנת 1993 טיפסה המטפסת הבריטית [[אליסון הרגריבס]] את ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים בסולו, בעונה אחת, והיתה לאדם הראשון מעולם שעשה זאת.
 +
 
 +
למרות שהם נקראים בשם קיבוצי (ששת הקירות), שלושה מהקירות הללו: הנורת' פייסים של האייגר, הגראנד-ז'וראס והמטרהורן הם קשים משמעותית משלושת האחרים (למרות שהדרו נותן להם פייט לא רע). שלושת אלה יחד נקראים '''הטרילוגיה של האלפים''' והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס את הטרילוגיה של האלפים, ב[[סולו]], בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון ששירשר אותם (עשה Enchainment) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987.
 +
 
 +
 
  
למרות שהם נקראים בשם קיבוצי (ששת הקירות), שלושה מהקירות הללו: הנורת' פייסים של האייגר, הגראנד-ז'וראס והמטרהורן הם קשים משמעותית משלושת האחרים (למרות שהדרו נותן להם פייט לא רע). שלושת אלה יחד נקראים '''הטרילוגיה של האלפים''' והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס אותם, בסולו, בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון ששירשר אותם (עשה Enchainment) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987.
 
  
 
==תמונות שלהם:==
 
==תמונות שלהם:==
שורה 23: שורה 28:
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*Alison Hargreaves, (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo
+
* ספרה של [[אליסון הרגריבס]]: Alison Hargreaves, (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo
*Gaston Rebuffat, (1999). Starlight and Storm: The Conquest of the Great North Faces of the Alps''
+
* ספרו של [[גאסטון רבופה]]: Gaston Rebuffat, (1999). Starlight and Storm: The Conquest of the Great North Faces of the Alps''
  
 
----
 
----
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
  
[[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: כללי]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: פסגות ורכסים]][[קטגוריה: הגדרות]]
+
[[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: פסגות ורכסים]][[קטגוריה: הגדרות]]

גרסה אחרונה מ־12:04, 8 בינואר 2020

ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים, שנקראים גם ששת הפייסים הצפוניים הקלאסיים כוללים את הפייסים הצפוניים של:

כל אחד מהפייסים הללו נחשב בשנות השלושים של המאה העשרים להישג מכובד, וטובי המטפסים באירופה התאמצו לרשום את השישיה הזו כ-first ascent. גאסטון רבופה (Gaston Rébuffat), מדריך משאמוני, היה הראשון שטיפס את כל ששת הפייסים האלה. הוא גם פרסם בשנת 1954 ספר: כוכבים וסופות (Etoiles et Tempêtes) שתיאר את הטיפוסים האלה. הספר עובד גם לסרט באותו שם.

בשנת 1993 טיפסה המטפסת הבריטית אליסון הרגריבס את ששת הקירות הצפוניים הגדולים של האלפים בסולו, בעונה אחת, והיתה לאדם הראשון מעולם שעשה זאת.

למרות שהם נקראים בשם קיבוצי (ששת הקירות), שלושה מהקירות הללו: הנורת' פייסים של האייגר, הגראנד-ז'וראס והמטרהורן הם קשים משמעותית משלושת האחרים (למרות שהדרו נותן להם פייט לא רע). שלושת אלה יחד נקראים הטרילוגיה של האלפים והראשון שטיפס את כולם בתוך שנה היה המטפס האוסטרי ליאו שלומר (Leo Schlömmer), בשנת 1962-3. איוואנו ג'יארדיני (Ivano Ghirardini) היה הראשון שטיפס את הטרילוגיה של האלפים, בסולו, בחורף 1977-8. כריסטוף פרופי (Christophe Profit) היה הראשון ששירשר אותם (עשה Enchainment) וטיפס את שלושתם זה אחר זה, בארבעים ושתיים שעות ב11-12 למרץ 1987.



תמונות שלהם:

לקריאה נוספת

  • ספרה של אליסון הרגריבס: Alison Hargreaves, (1995). A Hard Day's Summer: Six Classic North Faces Solo
  • ספרו של גאסטון רבופה: Gaston Rebuffat, (1999). Starlight and Storm: The Conquest of the Great North Faces of the Alps

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...