הבדלים בין גרסאות בדף "ג'ורג' מאלורי"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(דף חדש: '''ג'ורג' מאלורי''' (George Herbert Leigh Mallory, נולד ב- 18 ביוני 1886, נפטר ב- 8-9 ביוני 1924), היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשל...)
 
 
(18 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ג'ורג' מאלורי''' (George Herbert Leigh Mallory, נולד ב- 18 ביוני 1886, נפטר ב- 8-9 ביוני 1924), היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות ל[[אברסט]], ב בשנות ה20 המוקדמות של המאה העשרים. הוא ושותפו [[אנדרו אירווין]] נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט) במשלחת של 1924.
+
[[תמונה: Mallory.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ג'ורג' מאלורי]]
 +
[[תמונה: M_and_I_last_photo.jpg|שמאל|ממוזער|300px|תמונתם האחרונה של מאלורי ואירווין, לפני שיצאו ממחנה הבסיס בדרך לפסגת האברסט]]
 +
'''ג'ורג' מאלורי''' ('''George Herbert Leigh Mallory''', נולד ב-18 ביוני 1886, נפטר ב-8-9 ביוני 1924), היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות ל[[אברסט]], בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים. הוא ושותפו, [[אנדרו אירווין|אנדרו "סאנדי" אירווין]], נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט) במשלחת של 1924. גורלו של מאלורי היה לא ברור במשך 75 שנים, עד שגופתו נמצאה בשנת 1999.
  
שנת 1924
+
שלוש המילים, שהן אולי המפורסמות ביותר בעולם הטיפוס, ''כי הוא שם'' ("Because it's there"), הן תשובתו של ג'ורג' מאלורי לשאלה "למה אתה רוצה לטפס על האברסט?"
  
 +
ג'ורג' מאלורי, היה בן 38 ומטפס מנוסה. לאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאברסט, מאלורי הגיע למסקנה שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים. הוא צירף אליו את אנדרו אירווין, שהיה בן 22, תלמיד מוכשר להנדסה באוניברסיטת ספיצברגן, אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה. במהלך המשלחת שיפר אירווין במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה.
 +
 +
בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני. בגובה של 7050מ'. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו  בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל (Noel Odell) ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (ה"מדרגות") והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.
  
 +
נואל אודל גם חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה היתה ועודנה תעלומה.
  
Andrew Irvine, נולד ב-8 באפריל 1902, נפטר ב- 8-9 ביוני 1924), .  
+
רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השניה, מצוק תלול למדי בגובה 8500מ', בערך, מהווה אתגר טיפוס ממשי ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שהם הצליחו לטפס קטע של 18מ', ב[[דירוג מסלולים|דירוג 6b]], בגובה כזה מעל פני הים.
  
George Herbert Leigh Mallory (18 June 1886 – 8 June/9 June 1924) was an English mountaineer who took part in the first three British expeditions to Mount Everest in the early 1920s. On the third expedition, in June of 1924, Mallory and his climbing partner Andrew Irvine both disappeared somewhere high on the North-East ridge during (or perhaps after completing) the final stage of their attempt to make the first ascent of the world's highest mountain. The pair's last known sighting was only a few hundred metres from the summit. Mallory's ultimate fate was unknown for 75 years, until his body was finally discovered in 1999. Whether or not they reached the summit before they died remains a subject of speculation and continuing research.
+
בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין נמצא [[גרזן קרח|גרזן הקרח]] של סאנדי אירווין בגובה 8573מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris) מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300מ' מתחת לפסגה. מכיוון שאיש לא היה כה גבוה על ההר לפני 1933, הסבירות שזהו גרזן הקרח של מאלורי או של אירווין היא גבוהה. בשנת 1975 דיווח מטפס סיני (Wang Hung-bao) על כך שהוא ראה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת היתה שזוהי גופתו של אירווין. הוא מת יום לאחר שסיפר על כך במפולת שלגים.
Mallory is famously said to have replied to the question "Why do you want to climb Mt. Everest?" with the retort: "Because it is there", which has been called "the most famous four words in mountaineering".[1][2] Recently some questions have been raised regarding the authenticity of that quote, and whether Mallory actually said it, with a possibility the quote was invented by a newspaper reporter.[3][4]
+
==משלחות החיפוש==
 +
בשנת 1986 יצאה משלחת במטרה להגיע ל"מרפסת של 8200". המשלחת נאלצה לסגת בגלל מזג האוויר וחזרה בידיים ריקות, מלבד עדות אחת. הם פגשו את שכנו לאוהל של המטפס הסיני שדיווח על כך שראה גופה. התברר, שלמרות ההכחשות הרשמיות הסיניות, כנראה שכן, וואנג אכן סיפר לחבריו למשלחת שראה גופה של מטפס מערבי.
  
 +
בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. בראשות המשלחת עמד אריק סימונסון (Eric Simonsons). הם ערכו חיפוס על פי הנחיותיו של יוכן המלב (Jochen Hemmleb), שהוא היסטוריון של האברסט, נמצאה גופה בגובה 8155מ', על הפייס הצפוני. התברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת (כנראה מגרזן הקרח שלו עצמו), וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה. על פי [[ג'ורג' מאלורי#משלחות החיפוש|הממצאים השונים של המשלחת]] ניסו לברר את הסיפור המדוייק של הנסיון הזה, שעדיין נחשב לאחת התעלומות הגדולות של טיפוס ההרים.
  
ג'ורג' מאלורי, היה בן 38 ומטפס מנוסה. לאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאוורסט, מאלורי הגיע למסקנה שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים. הוא צירף אליו את אנדרו אירווין, שהיה בן 22, תלמיד מוכשר באוניברסיטת ספיצברגן,  אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה. במהלך המשלחת שיפר אירווין במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה.
+
שני הממצאים העיקריים היו:
+
# על הגופה היו שטפי דם סביב המתניים, המרמזים על פגיעה מבלימה על ידי חבל. כלומר, נראה שהוא נפל אל מותו כשהיה קשור בחבל אל אירווין.
בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני. בגובה של 7050מ'. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו  בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל (Noel Odell) ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (ה"מדרגות") והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.
+
# הגופה נמצאה במדרון שלג דמוי משפך, מתחת ל"מרפסת של 8200", אם פגיעות מעטות ביחס לאלה שנמצאו על מטפסים אחרים שנפלו מהרכס הצפון מזרחי. הוא נמצא רחוק מהגרזן שנמצא ממש מתחת לרכס, ואילו נפל משם, לא היה מגיע למקום בו נמצאה הגופה.
  
נואל אודל, גם חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה היתה ועודנה תעלומה.
+
הטענה שמאלורי ואירווין  אולי היו על הפסגה ונפלו בדרך למטה נסמכת על שתי עובדות:
 +
# בתו של מאלורי טענה שהוא תמיד נשא על גופו תמונה של אשתו, והתכוון להשאיר אותה על פסגת האברסט. התמונה לא היתה על הגופה כשהיא נמצאה. מכיוון שהגופה והבגדים היו השתמרו במצב מצויין, העדר התמונה מרמז שאולי הוא היה על הפסגה והשאיר אותה שם.
 +
# משקפי השלג של מאלורי היו בכיס המעיל שלו, כשנמצא. זה מראה שהוא כפי הנראה נהרג בלילה. הפרש השעות מרמז על כך שהוא ואירווין פנו בדרך למטה בשעת יום מאוחרת מאד, אפילו בערב. אילו לא היו על הפסגה, לא סביר שהיו נמצאים בדרכם למטה בשעת לילה.
  
רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השניה, מצוק תלול למדי בגובה 8500מ', בערך, מהווה אתגר טיפוס ממשי ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שהם הצליחו לטפס קטע של 18מ', בדירוג 6b, בגובה כזה.
+
גופתו של אירווין לא נמצאה. גם המצלמה שהם לקחו איתם אל ההר לא נמצאה מעולם.
  
בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין נמצא [[גרזן קרח|גרזן הקרח]] של סאנדי אירווין בגובה 8573מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris) מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300מ' מתחת לפסגה. בשנת 1975 נראתה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת היתה שזוהי גופתו של אירווין.
 
  
בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. הגופה נמצאה והתברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת, וידיים ֿפרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה.
+
==קישורים חיצוניים==
 +
* [http://www.mounteverest.net/news.php?id=17029 האם מאלורי ואירווין היו על הפסגה?]
 +
* [http://www.mounteverest.net/news.php?id=18190 החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק ראשון]
 +
* [http://www.mounteverest.net/news.php?id=18191 החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק שני]
 +
* [http://www.mounteverest.net/news.php?id=18192 החיפוש אחר אנדרו אירווין, חלק שלישי]
 +
* [http://www.everestnews2004.com/malloryandirvine2004/stories2004/ourtheory.htm משלחת המחקר של 2004 ומסקנותיה]
  
גופתו של אירווין לא נמצאה.
 
  
 
----
 
----
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...  
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...  
  
[[קטגוריה: כללי]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מטפסים]]
+
[[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: מטפסים]]

גרסה אחרונה מ־02:39, 25 באוקטובר 2016

ג'ורג' מאלורי
תמונתם האחרונה של מאלורי ואירווין, לפני שיצאו ממחנה הבסיס בדרך לפסגת האברסט

ג'ורג' מאלורי (George Herbert Leigh Mallory, נולד ב-18 ביוני 1886, נפטר ב-8-9 ביוני 1924), היה מטפס הרים בריטי, שהשתתף בשלוש המשלחות הבריטיות הראשונות לאברסט, בשנות ה-20 המוקדמות של המאה העשרים. הוא ושותפו, אנדרו "סאנדי" אירווין, נעלמו במהלך הטיפוס על ההר מן הצד הצפוני (טיבט) במשלחת של 1924. גורלו של מאלורי היה לא ברור במשך 75 שנים, עד שגופתו נמצאה בשנת 1999.

שלוש המילים, שהן אולי המפורסמות ביותר בעולם הטיפוס, כי הוא שם ("Because it's there"), הן תשובתו של ג'ורג' מאלורי לשאלה "למה אתה רוצה לטפס על האברסט?"

ג'ורג' מאלורי, היה בן 38 ומטפס מנוסה. לאחר שהשתתף כבר בשתי משלחות קודמות לאברסט, מאלורי הגיע למסקנה שללא חמצן, הסיכויים להצליח קלושים. הוא צירף אליו את אנדרו אירווין, שהיה בן 22, תלמיד מוכשר להנדסה באוניברסיטת ספיצברגן, אף על פי שלא היה לו ניסיון בטיפוס לגבהים כאלה. במהלך המשלחת שיפר אירווין במידה רבה את מערכות החמצן שהיו למטפסים והפך מומחה לציוד נשימה.

בבוקר ה-6 ביוני יצאו מאלורי ואירווין מן האוכף הצפוני. בגובה של 7050מ'. הם תכננו לטפס עוד שלושה ימים. מאלורי ואירווין נראו בפעם האחרונה בשעה 12:50, ב8 ביוני. מנהיג המשלחת, נואל אודל (Noel Odell) ראה אותם כשהעננים התפנו לרגע. הם היו מתחת לאחד הקטעים התלולים שעל הרכס (ה"מדרגות") והוא אמר שנראו "מתקדמים במרץ" ("going strongly for the top"). הוא היה בטוח שהם יגיעו אל הפסגה. לאחר זמן קצר חזרו העננים לכסות את ההר ומאלורי ואירווין לא נראו עוד.

נואל אודל גם חשב שראה את מאלורי בקרבת הפסגה לרגע קצר, אך בשל הערפל לא יכול לדעת אם הוא התקדם אל הפסגה או ממנה. השאלה אם הם הגיעו לפסגה או שנהרגו בדרך אליה היתה ועודנה תעלומה.

רק בשנת 1960 הצליחה משלחת סינית להגיע לפסגה במסלול שעשו מאלורי ואירווין. המדרגה השניה, מצוק תלול למדי בגובה 8500מ', בערך, מהווה אתגר טיפוס ממשי ביותר. ללא הסולם שנמצא שם היום, לא סביר שהם הצליחו לטפס קטע של 18מ', בדירוג 6b, בגובה כזה מעל פני הים.

בשנת 1933, 9 שנים לאחר היעלמותם של מאלורי ואירווין נמצא גרזן הקרח של סאנדי אירווין בגובה 8573מ' על ידי פרסי ווין-האריס (Percy Wyn-Harris) מטפס הרים בריטי נוסף. כלומר, כ-300מ' מתחת לפסגה. מכיוון שאיש לא היה כה גבוה על ההר לפני 1933, הסבירות שזהו גרזן הקרח של מאלורי או של אירווין היא גבוהה. בשנת 1975 דיווח מטפס סיני (Wang Hung-bao) על כך שהוא ראה גופת מטפס בגובה מתחת לגרזן הקרח, והסברה המקובלת היתה שזוהי גופתו של אירווין. הוא מת יום לאחר שסיפר על כך במפולת שלגים.

משלחות החיפוש

בשנת 1986 יצאה משלחת במטרה להגיע ל"מרפסת של 8200". המשלחת נאלצה לסגת בגלל מזג האוויר וחזרה בידיים ריקות, מלבד עדות אחת. הם פגשו את שכנו לאוהל של המטפס הסיני שדיווח על כך שראה גופה. התברר, שלמרות ההכחשות הרשמיות הסיניות, כנראה שכן, וואנג אכן סיפר לחבריו למשלחת שראה גופה של מטפס מערבי.

בשנת 1999 יצאה משלחת במטרה לשפוך מעט אור על התעלומה. בראשות המשלחת עמד אריק סימונסון (Eric Simonsons). הם ערכו חיפוס על פי הנחיותיו של יוכן המלב (Jochen Hemmleb), שהוא היסטוריון של האברסט, נמצאה גופה בגובה 8155מ', על הפייס הצפוני. התברר שזוהי גופתו של מאלורי. מאלורי נמצא עם רגל שבורה, פגיעות בגולגולת (כנראה מגרזן הקרח שלו עצמו), וידיים פרושות לרווחה, כאילו ניסה לבלום נפילה. על פי הממצאים השונים של המשלחת ניסו לברר את הסיפור המדוייק של הנסיון הזה, שעדיין נחשב לאחת התעלומות הגדולות של טיפוס ההרים.

שני הממצאים העיקריים היו:

  1. על הגופה היו שטפי דם סביב המתניים, המרמזים על פגיעה מבלימה על ידי חבל. כלומר, נראה שהוא נפל אל מותו כשהיה קשור בחבל אל אירווין.
  2. הגופה נמצאה במדרון שלג דמוי משפך, מתחת ל"מרפסת של 8200", אם פגיעות מעטות ביחס לאלה שנמצאו על מטפסים אחרים שנפלו מהרכס הצפון מזרחי. הוא נמצא רחוק מהגרזן שנמצא ממש מתחת לרכס, ואילו נפל משם, לא היה מגיע למקום בו נמצאה הגופה.

הטענה שמאלורי ואירווין אולי היו על הפסגה ונפלו בדרך למטה נסמכת על שתי עובדות:

  1. בתו של מאלורי טענה שהוא תמיד נשא על גופו תמונה של אשתו, והתכוון להשאיר אותה על פסגת האברסט. התמונה לא היתה על הגופה כשהיא נמצאה. מכיוון שהגופה והבגדים היו השתמרו במצב מצויין, העדר התמונה מרמז שאולי הוא היה על הפסגה והשאיר אותה שם.
  2. משקפי השלג של מאלורי היו בכיס המעיל שלו, כשנמצא. זה מראה שהוא כפי הנראה נהרג בלילה. הפרש השעות מרמז על כך שהוא ואירווין פנו בדרך למטה בשעת יום מאוחרת מאד, אפילו בערב. אילו לא היו על הפסגה, לא סביר שהיו נמצאים בדרכם למטה בשעת לילה.

גופתו של אירווין לא נמצאה. גם המצלמה שהם לקחו איתם אל ההר לא נמצאה מעולם.


קישורים חיצוניים



תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...