הבדלים בין גרסאות בדף "קרחון"
מ |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[תמונה: glacier.jpg| | + | [[תמונה: glacier.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ה-Mer de glace, אחד הקרחונים המפורסמים בעולם. ניתן לראות את ה-Grandes Jorasses ברקע]] |
| − | |||
| − | |||
'''קרחון''' הוא מסת [[קרח]] גדולה. מבדילים בין שני סוגים של קרחונים: | '''קרחון''' הוא מסת [[קרח]] גדולה. מבדילים בין שני סוגים של קרחונים: | ||
| − | * קרחון יבשתי (glacier): קרחון הנמצא על-פני היבשה, | + | * קרחון יבשתי (glacier): קרחון הנמצא על-פני היבשה, באיזורי הרים בדרך כלל. |
* קרחון ימי (iceberg): גוש קרח ענק שצף בים. | * קרחון ימי (iceberg): גוש קרח ענק שצף בים. | ||
| − | + | אותנו מעניינים קרחונים יבשתיים. קרחון יבשתי הוא למעשה נהר של קרח הנוצר משכבות של שלג שנמס וקופא שוב מספר פעמים, ואז עובר קומפקציה (נדחס) תחת משקל השכבות שמעליו, עד שהוא מתייצב כקרח. בעונת החורף נוספת עוד שכבה של שלג וקרח, ובעונת הקיץ הקרח נמס וכולא בתוכו אבק ואבנים קטנות. מתקבל מבנה טיפוסי של שכבות בהירות וכהות לסרוגין. | |
עם הזרימה במורד העמק, מתפתחים הפרשי מהירויות בזרימה בין מרכז הקרחון ושוליו. השוליים, שיש להם [[חיכוך]] עם דפנות העמק, נעים לאט יותר מן המרכז. בגלל הפרשי המהירויות מתפתחים בקרחון [[מאמצים|מאמצי מתיחה]] ונפערים בקרחון חריצים הנקראים [[קרווס|קרווסים]]. | עם הזרימה במורד העמק, מתפתחים הפרשי מהירויות בזרימה בין מרכז הקרחון ושוליו. השוליים, שיש להם [[חיכוך]] עם דפנות העמק, נעים לאט יותר מן המרכז. בגלל הפרשי המהירויות מתפתחים בקרחון [[מאמצים|מאמצי מתיחה]] ונפערים בקרחון חריצים הנקראים [[קרווס|קרווסים]]. | ||
| − | [[תמונה: Crevasses_in_glacier.jpg|left|450px]] | + | [[תמונה: Crevasses_in_glacier.jpg|left|450px|מבנה של קרחון טיפוסי]] |
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| − | |||
הקרחונים זורמים במורד העמקים ונעים באיטיות כתוצאה מכוח הכבידה. בתנועתו מעצב הקרחון היבשתי תבניות נוף מיוחדות. דוגמה מוכרת היא עמקים קרחוניים. אלו הם עמקים בעלי חתך אופייני בצורת האות "U". כאשר קרחון גולש במורד הערוץ, משקלו הרב גורם לשחיקה של דפנות הערוץ ועיצובן לצורת ה-U המוכרת לנו היום. | הקרחונים זורמים במורד העמקים ונעים באיטיות כתוצאה מכוח הכבידה. בתנועתו מעצב הקרחון היבשתי תבניות נוף מיוחדות. דוגמה מוכרת היא עמקים קרחוניים. אלו הם עמקים בעלי חתך אופייני בצורת האות "U". כאשר קרחון גולש במורד הערוץ, משקלו הרב גורם לשחיקה של דפנות הערוץ ועיצובן לצורת ה-U המוכרת לנו היום. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
קרחונים יבשתיים עשויים להימצא במצב התפשטות, נסיגה או יציבות. יש התפשטות ונסיגה עונתיות, כמובן בעונת החורף הקרחון צובר קרח וגדל. בעונת הקיץ הקרחון נמס וכתוצאה מכך נסוג. בראייה ארוכת טווח אם הנסיגות והצבירות העונתיות שקולות הקרחון נמצא במצב יציב. לעומת זאת, חוסר איזון יביא להתפשטות או נסיגה ממושכת. | קרחונים יבשתיים עשויים להימצא במצב התפשטות, נסיגה או יציבות. יש התפשטות ונסיגה עונתיות, כמובן בעונת החורף הקרחון צובר קרח וגדל. בעונת הקיץ הקרחון נמס וכתוצאה מכך נסוג. בראייה ארוכת טווח אם הנסיגות והצבירות העונתיות שקולות הקרחון נמצא במצב יציב. לעומת זאת, חוסר איזון יביא להתפשטות או נסיגה ממושכת. | ||
| + | |||
| + | בתקופה זו יש נסיגה מאסיבית של מרבית הקרחונים בעולם, עקב התחממות הדרגתית של האקלים העולמי. יש הגורסים שהתחממות גלובלית זו נגרמת כתוצאה מפליטה מוגברת של CO2 במדינות מתועשות. | ||
| + | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=144 מאמר על קרחונים באתר של גילי חסקין] | [http://www.gilihaskin.com/Article.Asp?ArticleNum=144 מאמר על קרחונים באתר של גילי חסקין] | ||
| שורה 29: | שורה 32: | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
| − | [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: הגדרות | + | [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: הגדרות]] |
גרסה אחרונה מ־09:13, 26 באוגוסט 2019
קרחון הוא מסת קרח גדולה. מבדילים בין שני סוגים של קרחונים:
- קרחון יבשתי (glacier): קרחון הנמצא על-פני היבשה, באיזורי הרים בדרך כלל.
- קרחון ימי (iceberg): גוש קרח ענק שצף בים.
אותנו מעניינים קרחונים יבשתיים. קרחון יבשתי הוא למעשה נהר של קרח הנוצר משכבות של שלג שנמס וקופא שוב מספר פעמים, ואז עובר קומפקציה (נדחס) תחת משקל השכבות שמעליו, עד שהוא מתייצב כקרח. בעונת החורף נוספת עוד שכבה של שלג וקרח, ובעונת הקיץ הקרח נמס וכולא בתוכו אבק ואבנים קטנות. מתקבל מבנה טיפוסי של שכבות בהירות וכהות לסרוגין.
עם הזרימה במורד העמק, מתפתחים הפרשי מהירויות בזרימה בין מרכז הקרחון ושוליו. השוליים, שיש להם חיכוך עם דפנות העמק, נעים לאט יותר מן המרכז. בגלל הפרשי המהירויות מתפתחים בקרחון מאמצי מתיחה ונפערים בקרחון חריצים הנקראים קרווסים.
הקרחונים זורמים במורד העמקים ונעים באיטיות כתוצאה מכוח הכבידה. בתנועתו מעצב הקרחון היבשתי תבניות נוף מיוחדות. דוגמה מוכרת היא עמקים קרחוניים. אלו הם עמקים בעלי חתך אופייני בצורת האות "U". כאשר קרחון גולש במורד הערוץ, משקלו הרב גורם לשחיקה של דפנות הערוץ ועיצובן לצורת ה-U המוכרת לנו היום.
מקרה פרטי של עמקים קרחוניים הם הפיורדים. אלו עמקים בהם גלישת הקרחון מגיעה עד הים ונוצרת לשון ים שחודרת לפנים היבשת.
עמק קרחוני קדום מוכר ביותר הוא יוסמיטי שבקליפורניה.
דוגמא נוספת היא מורנה, תבנית נוף שבה נוצרים רכסי סלע בצידי ובקצה הקרחון. מוֹרֶנָה (סחופת קרחונים) היא גלי האבנים שנשארו בעמק קרחוני שעוצב על ידי תנועת קרחון ושחיקה של העמק. מורנה בולטת ביותר בקרחון פעיל היא מורנה צידית שבה גלי סלעים ועפר שהצטברו בצידי הערוץ שבו נע הקרחון. ניתן לראות רכסים כאלו בעמקים בהם קיים קרחון פעיל.
קרחונים יבשתיים נמצאים בכל אחת מהיבשות, מלבד אוסטרליה. קרחונים אלה מתקיימים במשך תקופות ארוכות, של אלפי שנים ויותר. באזור קו המשווה הם נמצאים רק בראשי ההרים הגבוהים, וככל שמתרחקים מקו המשווה לכיוון הקוטב נמצאים הקרחונים במקומות פחות ופחות גבוהים.
קרחונים יבשתיים עשויים להימצא במצב התפשטות, נסיגה או יציבות. יש התפשטות ונסיגה עונתיות, כמובן בעונת החורף הקרחון צובר קרח וגדל. בעונת הקיץ הקרחון נמס וכתוצאה מכך נסוג. בראייה ארוכת טווח אם הנסיגות והצבירות העונתיות שקולות הקרחון נמצא במצב יציב. לעומת זאת, חוסר איזון יביא להתפשטות או נסיגה ממושכת.
בתקופה זו יש נסיגה מאסיבית של מרבית הקרחונים בעולם, עקב התחממות הדרגתית של האקלים העולמי. יש הגורסים שהתחממות גלובלית זו נגרמת כתוצאה מפליטה מוגברת של CO2 במדינות מתועשות.
קישורים חיצוניים
מאמר על קרחונים באתר של גילי חסקין
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
