הבדלים בין גרסאות בדף "אסון פאמיר"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות ו[[המועדון האלפיני|המועדון האלפיני הישראלי]]. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל ה[[קרווס|קרווסים]] העמוקים. | החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות ו[[המועדון האלפיני|המועדון האלפיני הישראלי]]. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל ה[[קרווס|קרווסים]] העמוקים. | ||
| − | [[תמונה:Pt HermonHutPlaque.jpg|left|thumb|350px|אסון | + | [[תמונה:Pt HermonHutPlaque.jpg|left|thumb|350px|אסון פאמיר - שלט זיכרון בבקתה בחרמון]] |
| − | [[תמונה:Pt maariv 18.7.1990a.jpg|left|thumb|350px|אסון | + | [[תמונה:Pt maariv 18.7.1990a.jpg|left|thumb|350px|אסון פאמיר - מעריב 18.7.1990]] |
==עיתונות בארץ== | ==עיתונות בארץ== | ||
| − | [[תמונה:Pt Yedioth 18.7.1990.jpg|left|thumb|350px|אסון | + | [[תמונה:Pt Yedioth 18.7.1990.jpg|left|thumb|350px|אסון פאמיר - ידיעות אחרונות 18.7.1990]] |
| − | [[תמונה:Pt hadashot 18.7.1990.jpg|left|thumb|350px|אסון | + | [[תמונה:Pt hadashot 18.7.1990.jpg|left|thumb|350px|אסון פאמיר - חדשות 18.7.1990]] |
לקח לידיעות על האסון להגיע לארץ מספר ימים. רק ביום רביעי ה-18.7.1990 הופיעו ידיעות ראשונות בעיתונות. | לקח לידיעות על האסון להגיע לארץ מספר ימים. רק ביום רביעי ה-18.7.1990 הופיעו ידיעות ראשונות בעיתונות. | ||
===שבוע ראשון=== | ===שבוע ראשון=== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
===שבוע שני=== | ===שבוע שני=== | ||
| − | לאיזור האסון נסעו לסייע: אלי רז, בלה פינקל, דימה חריטונסקי, שי חסון, דני וולפשטיין, דורון אראל, ואלון ניוטון. | + | לאיזור האסון נסעו לסייע בחיפושים: אלי רז, בלה פינקל, דימה חריטונסקי, שי חסון, דני וולפשטיין, דורון אראל, ואלון ניוטון. |
[[תמונה:Pt climbing1990.jpg|left|thumb|350px|Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990]] | [[תמונה:Pt climbing1990.jpg|left|thumb|350px|Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990]] | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==קריאה נוספת== | ==קריאה נוספת== | ||
* [[המועדון האלפיני]] - ארבעת המטפסים היו חברים במועדון אשר אירגן את המשלחת. | * [[המועדון האלפיני]] - ארבעת המטפסים היו חברים במועדון אשר אירגן את המשלחת. | ||
| − | * [[קטעי עיתונות בישראל]] | + | * [[קטעי עיתונות בישראל]] - קטעי עיתונות בארץ משבוע ראשון ואילך. |
* Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990 (ראה תמונה) | * Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990 (ראה תמונה) | ||
גרסה אחרונה מ־07:15, 18 ביוני 2021
אסון פאמיר הוא אירוע שנחשב לאסון הגדול ביותר בתולדות טיפוס ההרים בעולם. באסון נהרגו 43 מטפסים ממדינות רבות. האסון אירע על הר לנין, אחת הפסגות הגבוהות בהרי פאמיר, על גבול קירגיססטאן וטג׳יקיסטאן.
ב-13 ביולי 1990, בשעה 20:30, בעקבות רעידת אדמה שערערה את היציבות של השלג והקרח בגובה רב על הר לנין, אירעה מפולת שלגים גדולה שגרפה מחנה של מטפסים שהיו על ההר. המחנה, שהיה בעמק קטן בגובה 5200מ׳ שכונה ״המחבת״, נחשב כבטוח והיה בשימוש כאתר למחנה על ההר במשך מספר עשורים.
רעידת אדמה שהמוקד שלה היה כ-500 ק"מ דרומית להר גרמה להתמוטטות גושי קרח גדולים ולמפולת שלגים מאסיבית. המפולות כיסו את אתר המחנה והוא נעלם לחלוטין.
באירוע נהרגו 43 מטפסים ששהו במחנה על ההר. ביניהם היו גם ארבעה מטפסים ישראלים: בני אגור, יוקי פרג, גבי מנובלה ודב מלי.
החיפושים אחר ניצולים בהרי פאמיר נמשכו 26 ימים. לקחו בהם חלק עשרות רבות של אלפיניסטים רוסיים עתירי ניסיון, וגם שבעה ישראלים שיצאו במשלחת מטעם המשפחות והמועדון האלפיני הישראלי. ביום הראשון לחיפושים אותרו שני ניצולים פצועים ושלוש גופות. כל היתר אבדו לעולמים. נראה כי המחנה לא נקבר עקב המפולת, כפי שחשבו בתחילה אלא נגרף אל הקרחון התלול. המטפסים, באוהליהם, נסחפו כפי הנראה אל הקרווסים העמוקים.
עיתונות בארץ
לקח לידיעות על האסון להגיע לארץ מספר ימים. רק ביום רביעי ה-18.7.1990 הופיעו ידיעות ראשונות בעיתונות.
שבוע ראשון
במהלך השבוע הראשון התארגנה משלחת הצלה של המועדון האלפיני הישראלי אשר יצאה לאחר מספר ימים. במקביל, חברי המועדון אישו את חדר המצב של משרד החוץ בירושלים 24/7. ביום שישי הכתה מכה נוספת את המועדון, כאשר נודע על מותו של יצחק (צוציק) זיגלר באלפים.
שבוע שני
לאיזור האסון נסעו לסייע בחיפושים: אלי רז, בלה פינקל, דימה חריטונסקי, שי חסון, דני וולפשטיין, דורון אראל, ואלון ניוטון.
2007
עקב ההתחממות הגלובלית הקרחון נמס מהר מהצפוי וחלק מגופות המטפסים נחשפו [2]. כל המטפסים שנמצאו קבורים בקבר אחים בקרבת מקום האסון. כמו כן ישנה אנדרטה עם השמות של כולם בקרבת מקום. מטייל/מטפס מגרמניה צילם ועדכן גם את המועדון בארץ.
קריאה נוספת
- המועדון האלפיני - ארבעת המטפסים היו חברים במועדון אשר אירגן את המשלחת.
- קטעי עיתונות בישראל - קטעי עיתונות בארץ משבוע ראשון ואילך.
- Worst accident in mountaineering history claims 43 lives, Climbing 1990 (ראה תמונה)
קישורים חיצוניים
[1] כתבה בניו יורק טיימס על האסון
[2] Report from Peak Lenin climbers: Victims of 1990 avalanche surfacing in melting glacier
תרמו לדף זה: מיכה יניב, דורון בר, אלון ניוטון, ואחרים...
