הבדלים בין גרסאות בדף "אומגה"
מ (החלפת טקסט - קטגוריה: כללי ל־'') |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''אומגה''' היא שיטה למעבר מכשולים בעזרת חבל או כבל משופע. במקור היו מותחים חבל וגולשים לאורכו בעזרת אביזר בצורת האות היוונית אומגה - Ω. שני הקווים האפקיים משמשים לאחיזה והחלק המעוגל "רוכב" על החבל. מכאן שם השיטה כולה. | + | [[תמונה: omega.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אומגה למעבר גב בנחל רחף]] |
| + | '''אומגה''' היא שיטה למעבר מכשולים בעזרת [[חבלים|חבל]] או [[כבלים|כבל]] משופע. במקור היו מותחים חבל וגולשים לאורכו בעזרת אביזר בצורת האות היוונית אומגה - Ω. שני הקווים האפקיים משמשים לאחיזה והחלק המעוגל "רוכב" על החבל. מכאן שם השיטה כולה. | ||
| + | אומגות כאלה ניתן למצוא בגני שעשועים לילדים, הן בנויות בזווית מתונה מאד, הן נמוכות למדי (התקן האירופי, והישראלי בעקבותיו, קובע גובה מקסימלי של 2מ') ומתחת למסלול הגלישה יש משטח נחיתה בטוח (חול או גומי). אומגות אלה הן מתקנים קבועים, השימוש בהן פשוט והן אינן דורשות כוח אדם מקצועי להפעלתן. | ||
| + | |||
| + | כל האומגות שיתוארו כאן הן כאלה הנבנות בזמן קצר יחסית, תוך שימוש בציוד טיפוס, [[גלישה]] ו[[חילוץ]]. באומגות גדולות אין שימוש בידית אחיזה בצורת "אומגה" והגולש תמיד מחובר לחבלים ב[[רתמות|רתמה]], [[גלגלות]], [[טבעות]] ו[[רצועות]]. אומגות אלה הן מתקנים זמניים בדרך כלל, והן בנויות מ[[חבלים]] או מכבלים. מתקנים קבועים משתמשים רק בכבלי פלדה ולא בחבלים. והם דורשים היערכות שונה לחלוטין. | ||
| + | |||
| + | [[טרברסה טירולית]] היא מקרה פרטי של אומגה בשילוב עם [[גולש אחרון]]. בטרברסה טירולית אפשר לעבור לצד השני ולמשוך את החבלים בלי להשאיר (כמעט) שום ציוד בצד השני, מלבד העגינה. | ||
| + | =מבנה של אומגה= | ||
| + | אומגת חבל בנויה ממספר חלקים: | ||
| + | ==עיגון עליון== | ||
| + | ==עיגון תחתון== | ||
| + | ==חבל== | ||
| + | לאומגה המשמשת למעבר אנשים משתמשים בשני חבלים. בדרך כלל משתמשים ב[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינמיים|חבלים סטאטיים]] עבים (10מ"מ לפחות). לאומגות לציוד ניתן להשתמש בחבל אחד, דק יותר. | ||
| + | ==מערכת מתיחה== | ||
| + | [[מערכות הרמה ומתיחה|מערכת המתיחה]] מאפשרת למתוח את החבלים כך שהגולש לא ייגע בקרקע (אומרים לפעמים: "שיהיה מספיק clearance"). | ||
| + | |||
| + | ==מערכת גלגלות== | ||
| + | היא המערכת ה"נוסעת" לאורך החבלים. הגלגלות נחוצות באומגות בעלות זווית מתונה, שם החיכוך יפריע לפעולת האומגה. באומגות תלולות אפשר להתחבר גם בטבעות, ולפעמים מעדיפים צורה זו, כי החיכוך בולם ומקטין את המהירות. | ||
| + | ==בלם== | ||
| + | קיימים מספר סוגי בלמים: | ||
| + | ===ללא בלם=== | ||
| + | לפעמים בונים אומגות שטוחות ללא בלם. במקרה זה הבלם הוא ה[[חיכוך]] והתנהגות המערכת. במיוחד זה נכון אם נקודת הסיום היא למים או משטח נוח אחר כגון חול או דשא. | ||
| + | ===בלם בטן באומגה=== | ||
| + | ניתן ליצור בלם לאומגה ע"י הגבהת העיגון התחתון ויצירת "בטן" בחבלים. בלם כזה נקרא גם "בלם גרביטציה". | ||
| + | ===בלם של הפרדת חבלי אומגה בקצה התחתון=== | ||
| + | הפרדת החבלים בצד התחתון של האומגה תבלום את הגלישה. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | בבלם כזה יש בלאי מהיר ביותר של הציוד (במיוחד אלומיניום) בגלל כיווני העומסים. על ציוד פלדה, הבלאי איטי יותר. | ||
| + | ===בלם חבל=== | ||
| + | באומגות תלולות חובה להשתמש בבלם חבל העובר ב[[אמצעי חיכוך]] או בכל שיטה אחרת של בלימה. בלם כזה דורש בלם חירום או מערכת נוספת לגיבוי במקרה שהמאבטח מתרשל בעבודתו. | ||
| + | |||
| + | דוגמאות: | ||
| + | *קשר לקיצור חבל הבלם אותו יפתח המשלח רק כאשר יגיע הגולש לנקודה בה הכרח לפתוח הקשר. | ||
| + | *מכשיר שילוח שאינו מאפשר מהירות גלישה גבוהה בכל מקרה. | ||
| + | *קיצור חבל הבלם ע"י העברתו בגריגרי כך שהמטרים האחרונים יבוצעו ע"י פתיחת הגריגרי. | ||
| + | |||
| + | ===בלם באומגת נדנדה=== | ||
| + | באומגה כזו חבל הבלם משמש לשתי אומגות צמודות אשר הקצה הנמוך שלהן מרוחק מספר מטרים זו מזו, והקצה הגבוה משותף. בזמן גלישה באומגה אחת, מערכת הגלגלות על האומגה השנייה עולה וחוזרת למשלח. | ||
| + | |||
| + | במערכת הגלגלות העולה על האומגה יכולה לשמש בעצמה כבלם חבל. | ||
| + | =שימושים לאומגה= | ||
כיום, בונים אומגות במספר קטגוריות של מקרים: | כיום, בונים אומגות במספר קטגוריות של מקרים: | ||
| + | ==חילוץ== | ||
| + | במתארים רבים של [[חילוץ]], תנאי השטח הקשים מאיטים את מהלך החילוץ (בולדרים, שביל טרשי ומצוקי או בריכות מים במעוק). דרך אפשרית אחת להעביר פצוע באלונקה ולדלג מעל מכשולים היא בעזרת אומגה. עוד שימוש אפשרי לאומגה הוא הגעה אל פצוע הנמצא במקום לא נגיש: קניון עמוק, אי באמצע שיטפון וכו'. אומגה יכולה להביא את המחלצים וצוות הרפואה אל מעל לפצוע, והם יכולים להשתמש בחבל נוסף כדי לגלוש אל המקום המדוייק. | ||
| − | + | אומגות חילוץ הן לרוב גדולות ומאסיביות, וכמעט חד פעמיות. הן מוקמות ומופעלות על ידי צוות שלם, בדרך כלל לשימוש במספר פעמים מועט בלבד. | |
==קניונינג== | ==קניונינג== | ||
| − | בעיקר להעברת ציוד יבש בלי | + | ב[[קניונינג]] משתמשים באומגות בעיקר להעברת ציוד כך שיישאר יבש, בלי להעביר אותו במים. אבל גם כאשר יש שורה של בריכות מסוכנות או מעכבות את ההתקדמות. |
| + | |||
| + | ==תיירות== | ||
| + | אומגות "כיף" מקובלות בארץ כפעילות לקבוצות של ילדים ומבוגרים. רף הגירוי עולה בהדגה ויש דרישה לאומגות יותר ויותר ארוכות, תלולות ומהירות. האגדה מספרת כי בעקבות איסור של רשות שמורות הטבע והגנים על גלישה באומגה בשמורות טבע, הומצא השם "גלישה זוויתית", כדי שאפשר יהיה לשלב פעילות כזו בטיולים וקייטנות. | ||
| + | |||
| + | למרות שזו פעילות שאינה דורשת מן הלקוחות כוח פיזי, או כל מיומנות טכנית או מוטורית, מן המדריכים נדרשת מיומנות גבוהה בבניית האומגה כמו גם בהפעלתה. לבניית אומגות חבל נדרש נסיון רב, והן דורשות תחזוקה שוטפת: מתיחת המערכת, בדיקת העיגונים והציוד ועוד. בפעילויות אומגה יש תאונות רבות, שנובעות ממספר סיבות: | ||
| + | *שאננות של המדריכים. | ||
| + | *איבוד עירנות עקב שעות ארוכות של עבודה מונוטונית עם מספר גדול של לקוחות. | ||
| + | *חוסר מקצועיות בבניית המתקן. | ||
| + | |||
| + | בניית אומגות כאלה, לפעילות חווייתית, דורשת הסמכה של [[קורס מדריכי גלישה זוויתית|בונה אומגות]]. | ||
| + | |||
| + | =קריאה נוספת= | ||
| + | [[הנחיות עבודה לגלישה זוויתית]] | ||
---- | ---- | ||
| − | + | תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | |
| + | |||
| + | [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]] | ||
גרסה אחרונה מ־04:18, 18 באוגוסט 2010
אומגה היא שיטה למעבר מכשולים בעזרת חבל או כבל משופע. במקור היו מותחים חבל וגולשים לאורכו בעזרת אביזר בצורת האות היוונית אומגה - Ω. שני הקווים האפקיים משמשים לאחיזה והחלק המעוגל "רוכב" על החבל. מכאן שם השיטה כולה.
אומגות כאלה ניתן למצוא בגני שעשועים לילדים, הן בנויות בזווית מתונה מאד, הן נמוכות למדי (התקן האירופי, והישראלי בעקבותיו, קובע גובה מקסימלי של 2מ') ומתחת למסלול הגלישה יש משטח נחיתה בטוח (חול או גומי). אומגות אלה הן מתקנים קבועים, השימוש בהן פשוט והן אינן דורשות כוח אדם מקצועי להפעלתן.
כל האומגות שיתוארו כאן הן כאלה הנבנות בזמן קצר יחסית, תוך שימוש בציוד טיפוס, גלישה וחילוץ. באומגות גדולות אין שימוש בידית אחיזה בצורת "אומגה" והגולש תמיד מחובר לחבלים ברתמה, גלגלות, טבעות ורצועות. אומגות אלה הן מתקנים זמניים בדרך כלל, והן בנויות מחבלים או מכבלים. מתקנים קבועים משתמשים רק בכבלי פלדה ולא בחבלים. והם דורשים היערכות שונה לחלוטין.
טרברסה טירולית היא מקרה פרטי של אומגה בשילוב עם גולש אחרון. בטרברסה טירולית אפשר לעבור לצד השני ולמשוך את החבלים בלי להשאיר (כמעט) שום ציוד בצד השני, מלבד העגינה.
תוכן עניינים
מבנה של אומגה
אומגת חבל בנויה ממספר חלקים:
עיגון עליון
עיגון תחתון
חבל
לאומגה המשמשת למעבר אנשים משתמשים בשני חבלים. בדרך כלל משתמשים בחבלים סטאטיים עבים (10מ"מ לפחות). לאומגות לציוד ניתן להשתמש בחבל אחד, דק יותר.
מערכת מתיחה
מערכת המתיחה מאפשרת למתוח את החבלים כך שהגולש לא ייגע בקרקע (אומרים לפעמים: "שיהיה מספיק clearance").
מערכת גלגלות
היא המערכת ה"נוסעת" לאורך החבלים. הגלגלות נחוצות באומגות בעלות זווית מתונה, שם החיכוך יפריע לפעולת האומגה. באומגות תלולות אפשר להתחבר גם בטבעות, ולפעמים מעדיפים צורה זו, כי החיכוך בולם ומקטין את המהירות.
בלם
קיימים מספר סוגי בלמים:
ללא בלם
לפעמים בונים אומגות שטוחות ללא בלם. במקרה זה הבלם הוא החיכוך והתנהגות המערכת. במיוחד זה נכון אם נקודת הסיום היא למים או משטח נוח אחר כגון חול או דשא.
בלם בטן באומגה
ניתן ליצור בלם לאומגה ע"י הגבהת העיגון התחתון ויצירת "בטן" בחבלים. בלם כזה נקרא גם "בלם גרביטציה".
בלם של הפרדת חבלי אומגה בקצה התחתון
הפרדת החבלים בצד התחתון של האומגה תבלום את הגלישה.
בבלם כזה יש בלאי מהיר ביותר של הציוד (במיוחד אלומיניום) בגלל כיווני העומסים. על ציוד פלדה, הבלאי איטי יותר.
בלם חבל
באומגות תלולות חובה להשתמש בבלם חבל העובר באמצעי חיכוך או בכל שיטה אחרת של בלימה. בלם כזה דורש בלם חירום או מערכת נוספת לגיבוי במקרה שהמאבטח מתרשל בעבודתו.
דוגמאות:
- קשר לקיצור חבל הבלם אותו יפתח המשלח רק כאשר יגיע הגולש לנקודה בה הכרח לפתוח הקשר.
- מכשיר שילוח שאינו מאפשר מהירות גלישה גבוהה בכל מקרה.
- קיצור חבל הבלם ע"י העברתו בגריגרי כך שהמטרים האחרונים יבוצעו ע"י פתיחת הגריגרי.
בלם באומגת נדנדה
באומגה כזו חבל הבלם משמש לשתי אומגות צמודות אשר הקצה הנמוך שלהן מרוחק מספר מטרים זו מזו, והקצה הגבוה משותף. בזמן גלישה באומגה אחת, מערכת הגלגלות על האומגה השנייה עולה וחוזרת למשלח.
במערכת הגלגלות העולה על האומגה יכולה לשמש בעצמה כבלם חבל.
שימושים לאומגה
כיום, בונים אומגות במספר קטגוריות של מקרים:
חילוץ
במתארים רבים של חילוץ, תנאי השטח הקשים מאיטים את מהלך החילוץ (בולדרים, שביל טרשי ומצוקי או בריכות מים במעוק). דרך אפשרית אחת להעביר פצוע באלונקה ולדלג מעל מכשולים היא בעזרת אומגה. עוד שימוש אפשרי לאומגה הוא הגעה אל פצוע הנמצא במקום לא נגיש: קניון עמוק, אי באמצע שיטפון וכו'. אומגה יכולה להביא את המחלצים וצוות הרפואה אל מעל לפצוע, והם יכולים להשתמש בחבל נוסף כדי לגלוש אל המקום המדוייק.
אומגות חילוץ הן לרוב גדולות ומאסיביות, וכמעט חד פעמיות. הן מוקמות ומופעלות על ידי צוות שלם, בדרך כלל לשימוש במספר פעמים מועט בלבד.
קניונינג
בקניונינג משתמשים באומגות בעיקר להעברת ציוד כך שיישאר יבש, בלי להעביר אותו במים. אבל גם כאשר יש שורה של בריכות מסוכנות או מעכבות את ההתקדמות.
תיירות
אומגות "כיף" מקובלות בארץ כפעילות לקבוצות של ילדים ומבוגרים. רף הגירוי עולה בהדגה ויש דרישה לאומגות יותר ויותר ארוכות, תלולות ומהירות. האגדה מספרת כי בעקבות איסור של רשות שמורות הטבע והגנים על גלישה באומגה בשמורות טבע, הומצא השם "גלישה זוויתית", כדי שאפשר יהיה לשלב פעילות כזו בטיולים וקייטנות.
למרות שזו פעילות שאינה דורשת מן הלקוחות כוח פיזי, או כל מיומנות טכנית או מוטורית, מן המדריכים נדרשת מיומנות גבוהה בבניית האומגה כמו גם בהפעלתה. לבניית אומגות חבל נדרש נסיון רב, והן דורשות תחזוקה שוטפת: מתיחת המערכת, בדיקת העיגונים והציוד ועוד. בפעילויות אומגה יש תאונות רבות, שנובעות ממספר סיבות:
- שאננות של המדריכים.
- איבוד עירנות עקב שעות ארוכות של עבודה מונוטונית עם מספר גדול של לקוחות.
- חוסר מקצועיות בבניית המתקן.
בניית אומגות כאלה, לפעילות חווייתית, דורשת הסמכה של בונה אומגות.
קריאה נוספת
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
