הבדלים בין גרסאות בדף "6. קשרים בלתי מחליקים"
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
==שאלה== | ==שאלה== | ||
מה העיקרון שמאחורי הקשרים הנקראים 'בלתי מחליקים', העושה קשר אחד לבלתי מחליק וקשר אחר – לא? מבין כל האפשרויות, איזה קשר בלתי מחליק מומלץ בטיפוס ובחילוץ? | מה העיקרון שמאחורי הקשרים הנקראים 'בלתי מחליקים', העושה קשר אחד לבלתי מחליק וקשר אחר – לא? מבין כל האפשרויות, איזה קשר בלתי מחליק מומלץ בטיפוס ובחילוץ? | ||
==תשובה== | ==תשובה== | ||
| − | ראשית כל, מה המיוחד בקשרים אלה? – שהם נעשים על חבל מתוח, או על מוט ישר, כלומר ללא כיפוף (!) של אותו חבל מתוח או אותו מוט, מה שלא קיים ברוב הקשרים. גרעין הבעיה שקשרים אלה הנקראים 'בלתי מחליקים' באים לפתור הוא | + | ראשית כל, מה המיוחד בקשרים אלה? – שהם נעשים על חבל מתוח, או על מוט ישר, כלומר ללא כיפוף (!) של אותו חבל מתוח או אותו מוט, מה שלא קיים ברוב הקשרים. גרעין הבעיה שקשרים אלה הנקראים 'בלתי מחליקים' באים לפתור הוא, אם כן: איך נמנעת החלקה? וזאת למרות שהם נעשים על חבל מתוח או על מוט לא מכופף. |
| + | [[תמונה: 6.1.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.1]] | ||
| + | [[תמונה: 6.2.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.2]] | ||
| + | [[תמונה: 6.3.jpg|שמאל|ממוזער| 80px |ציור 6.3]] | ||
ברור שמדובר על אי-החלקה כשהמתח מקביל לאותו חבל מתוח (ציור 6.1). חשיבותה של נקודה זו תובהר מיד אחרי שננסח את העיקרון עצמו, אך כל אחד יכול להבין גם בלי עקרונות כתובים, שאילו היה המתח ניצב לחבל המתוח, או ניצב לאותו מוט, אפילו לולאה פשוטה הייתה עונה על דרישת 'אי ההחלקה'. | ברור שמדובר על אי-החלקה כשהמתח מקביל לאותו חבל מתוח (ציור 6.1). חשיבותה של נקודה זו תובהר מיד אחרי שננסח את העיקרון עצמו, אך כל אחד יכול להבין גם בלי עקרונות כתובים, שאילו היה המתח ניצב לחבל המתוח, או ניצב לאותו מוט, אפילו לולאה פשוטה הייתה עונה על דרישת 'אי ההחלקה'. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
נזכיר שלוש שיטות עיקריות להשגת אי-החלקה: | נזכיר שלוש שיטות עיקריות להשגת אי-החלקה: | ||
| − | + | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==1. לחץ ישיר== | ==1. לחץ ישיר== | ||
לסוג זה שייכים ה[[קשר פרוסיק|פרוסיק]] (ציור 6.1), ה[[קשר בכמן|בכמן]] (ציור 6.2), ו[[קשר פרוסיק צרפתי|הפרוסיק הצרפתי]] (ציור 6.3). בקשרים אלה, ככל שהחבל הדק יותר מתוח – הליפוף יותר הדוק, ולכן הלחץ (הכוח הניצב) יותר גבוה, וזה מה שמונע החלקה. יש לזכור שהפרוסיק (ציור 6.1) נוטה להישאר די מהודק גם אחרי הסרת המתח, ולכן חייבים להרפות אותו לפני כל הזזה. לא כן הפרוסיק הצרפתי (ציור 6.3) אשר עצם הדחיפה גורמת לו הרפיה גמורה, וכל הקשר נעשה רפה ונוח להזזה. הפרוסיק הצרפתי, במובן זה, מועדף. מספר הליפופים המומלץ בפרוסיק צרפתי נע בין 4 ל - 6, בהתאם ליחסי העובי של שני החבלים. | לסוג זה שייכים ה[[קשר פרוסיק|פרוסיק]] (ציור 6.1), ה[[קשר בכמן|בכמן]] (ציור 6.2), ו[[קשר פרוסיק צרפתי|הפרוסיק הצרפתי]] (ציור 6.3). בקשרים אלה, ככל שהחבל הדק יותר מתוח – הליפוף יותר הדוק, ולכן הלחץ (הכוח הניצב) יותר גבוה, וזה מה שמונע החלקה. יש לזכור שהפרוסיק (ציור 6.1) נוטה להישאר די מהודק גם אחרי הסרת המתח, ולכן חייבים להרפות אותו לפני כל הזזה. לא כן הפרוסיק הצרפתי (ציור 6.3) אשר עצם הדחיפה גורמת לו הרפיה גמורה, וכל הקשר נעשה רפה ונוח להזזה. הפרוסיק הצרפתי, במובן זה, מועדף. מספר הליפופים המומלץ בפרוסיק צרפתי נע בין 4 ל - 6, בהתאם ליחסי העובי של שני החבלים. | ||
| שורה 48: | שורה 44: | ||
</ul></div> | </ul></div> | ||
<div align=right> | <div align=right> | ||
| + | [[תמונה: 6.8.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.8]] | ||
[[קשר קלמהייסט|קשר קלֶמְהַייס]], (או [[קשר היידן|היידן]], ציור 6.8), גם הוא שייך במידת מה לסוג זה של קשרים בלתי מחליקים; בקשר זה המתח הישיר, ולכן הלחץ בניפ, מוכפל פי 2 ע"י העברת הפרוסיק (או הסלינג) לפי עקרון הגלגלת. שלא כמו בקשר בכמן (ציור 6.2), בקשר זה, הנקרא קלמהייס או היידן, הטבעת אינה הכרחית; כדאי לכל מטפס לנסות את שתי האפשרויות, להשוות ביניהן, ולבחור לעצמו את הצורה הנראית לו רצויה. | [[קשר קלמהייסט|קשר קלֶמְהַייס]], (או [[קשר היידן|היידן]], ציור 6.8), גם הוא שייך במידת מה לסוג זה של קשרים בלתי מחליקים; בקשר זה המתח הישיר, ולכן הלחץ בניפ, מוכפל פי 2 ע"י העברת הפרוסיק (או הסלינג) לפי עקרון הגלגלת. שלא כמו בקשר בכמן (ציור 6.2), בקשר זה, הנקרא קלמהייס או היידן, הטבעת אינה הכרחית; כדאי לכל מטפס לנסות את שתי האפשרויות, להשוות ביניהן, ולבחור לעצמו את הצורה הנראית לו רצויה. | ||
| − | + | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[תמונה: 6.9.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.9]] | [[תמונה: 6.9.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.9]] | ||
| − | + | ||
| − | |||
==3. חיכוך בשלבים== | ==3. חיכוך בשלבים== | ||
מניסיוננו ידוע שאם עגינה מצויה אחרי בליטה בסלע או מחכך אחר – מספיק לפעמים כוח של גרמים ספורים כדי להחזיק משקל של אדם (ציור 6.9). שיטה זו יכולה להיות מנוצלת בכמה קשרים בלתי מחליקים, וכנציגם נביא כאן את קשר יתד (Peg knot, ציור 6.10) המוכר היטב לצופים וחובבי מחנאות, ואת קשר קורה (Timber hitch, ציור 6.11), השימושי כאשר החבל הרבה יותר דק מהקורה, כגון בעמודי טלפון או בצינורות ביוב. | מניסיוננו ידוע שאם עגינה מצויה אחרי בליטה בסלע או מחכך אחר – מספיק לפעמים כוח של גרמים ספורים כדי להחזיק משקל של אדם (ציור 6.9). שיטה זו יכולה להיות מנוצלת בכמה קשרים בלתי מחליקים, וכנציגם נביא כאן את קשר יתד (Peg knot, ציור 6.10) המוכר היטב לצופים וחובבי מחנאות, ואת קשר קורה (Timber hitch, ציור 6.11), השימושי כאשר החבל הרבה יותר דק מהקורה, כגון בעמודי טלפון או בצינורות ביוב. | ||
| + | <div align=center> | ||
| + | <div><ul> | ||
| + | <li style="display: inline-block;"> [[תמונה: 6.10.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.10]] </li> | ||
| + | <li style="display: inline-block;"> [[תמונה: 6.11.jpg|שמאל|ממוזער| 120px |ציור 6.11]] </li> | ||
| + | </ul></div> | ||
| + | <div align=right> | ||
ובאותו נושא, נמצא שתפקודו של הפרוסיק הצרפתי טוב יותר אם מתחילים אותו, בצדו העליון, בליפוף אחד ללא הצלבה (כמו שמוצג בציור 6.3), השומר על הידוק מרבי בכל הליפופים שמתחתיו. אפשר להבין מזה שיש בפרוסיק הצרפתי יותר משמץ של 'חיכוך בשלבים'. | ובאותו נושא, נמצא שתפקודו של הפרוסיק הצרפתי טוב יותר אם מתחילים אותו, בצדו העליון, בליפוף אחד ללא הצלבה (כמו שמוצג בציור 6.3), השומר על הידוק מרבי בכל הליפופים שמתחתיו. אפשר להבין מזה שיש בפרוסיק הצרפתי יותר משמץ של 'חיכוך בשלבים'. | ||
גרסה אחרונה מ־02:51, 3 בפברואר 2018
תוכן עניינים
שאלה
מה העיקרון שמאחורי הקשרים הנקראים 'בלתי מחליקים', העושה קשר אחד לבלתי מחליק וקשר אחר – לא? מבין כל האפשרויות, איזה קשר בלתי מחליק מומלץ בטיפוס ובחילוץ?
תשובה
ראשית כל, מה המיוחד בקשרים אלה? – שהם נעשים על חבל מתוח, או על מוט ישר, כלומר ללא כיפוף (!) של אותו חבל מתוח או אותו מוט, מה שלא קיים ברוב הקשרים. גרעין הבעיה שקשרים אלה הנקראים 'בלתי מחליקים' באים לפתור הוא, אם כן: איך נמנעת החלקה? וזאת למרות שהם נעשים על חבל מתוח או על מוט לא מכופף.
ברור שמדובר על אי-החלקה כשהמתח מקביל לאותו חבל מתוח (ציור 6.1). חשיבותה של נקודה זו תובהר מיד אחרי שננסח את העיקרון עצמו, אך כל אחד יכול להבין גם בלי עקרונות כתובים, שאילו היה המתח ניצב לחבל המתוח, או ניצב לאותו מוט, אפילו לולאה פשוטה הייתה עונה על דרישת 'אי ההחלקה'.
אי-ההחלקה של קשרים אלה יותר טובה בד"כ אם הם נעשים בחבל דק על חבל עבה, אף כי אין זה הכרחי, ובציורים כאן יהיו שני החבלים מצוירים בעובי שונה כדי להדגיש את זהותם.
נבהיר מיד את העיקרון שמאחורי קשרים אלה, אך תחילה הערה על המונח 'בלתי מחליק'. האין זה מונח מוזר במקצת עבורם ? הרי כל קשר אחר, מעצם היותו קשר בטיחותי, הוא בלתי מחליק; דווקא בקשרים האלה הנקראים 'בלתי מחליקים', המשתמש יכול לפעמים להפוך אותם למחליקים וחזרה לבלתי מחליקים כרצונו. לכן, מה שמבדיל משפחת קשרים זו משאר הקשרים הוא לא אי-ההחלקה שלהם, אלא, אם כבר, דווקא האפשרות להחלקה. מכל מקום זהו המינוח המקובל ומקורו כנראה בעובדה שהם יכולים גם לא להחליק למרות התנאים המיוחדים שלהם. הבה נקבל את המינוח כפי שהוא ידוע בציבור.
העיקרון היסודי שמאחורי אי-ההחלקה אינו בלעדי לקשרים, אלא מתייחס גם לסולם הנשען על הקיר ועל הרצפה, או לכל אביזר אחר המיועד למנוע החלקה, כגון צמיגים של כלי רכב, סוליות של נעלים או רצועות של תמסורת. אפשר לנסחו כך:
לכל מקדם חיכוך (התלוי בסוג החומר, ברטיבות וכו')
ישנה זווית קריטית, כך שאם הזווית (בין הכוח המופעל לבין משטח המגע)
גדולה מן הזווית הקריטית (כלומר הכוח יותר קרוב לניצב למשטח)
אין החלקה, ואם הזווית קטנה ממנה (כלומר הכוח יותר קרוב למקביל למטח)
יש החלקה.
ברור שמדובר על חיכוך סטאטי בלבד. כשמסתכלים 'בזכוכית מגדלת' בניפּים (נקודות המגע בתוך הקשר) העיקרון תופס עבור כל ניפ בנפרד. אם מעונינים באי-החלקה, לכן, צריך לדאוג רק לזה שבכל ניפ הכוח המופעל יהיה קרוב ככל האפשר לניצב. זה, בעצם, כל העיקרון. שים לב, הזווית הקריטית המוזכרת בניסוח העיקרון, בלתי תלויה בעוצמתו של הכוח המופעל בנקודת המגע; כוח זה יכול לקטון או לגדול, ומצב ההחלקה או אי-ההחלקה לא ישתנה שכן, כאמור, ההחלקה תלויה רק במקדם החיכוך ובזווית, ולא בעוצמתו של הכוח המופעל בנקודת המגע. אין לערבב כוח זה עם הכוח המופעל על הקשר (למשל המשקל התלוי בו) אשר כיוונו, כמובן, תמיד מקביל לחבל או למוט ולא ניצב למשטח המגע.
נזכיר שלוש שיטות עיקריות להשגת אי-החלקה:
1. לחץ ישיר
לסוג זה שייכים הפרוסיק (ציור 6.1), הבכמן (ציור 6.2), והפרוסיק הצרפתי (ציור 6.3). בקשרים אלה, ככל שהחבל הדק יותר מתוח – הליפוף יותר הדוק, ולכן הלחץ (הכוח הניצב) יותר גבוה, וזה מה שמונע החלקה. יש לזכור שהפרוסיק (ציור 6.1) נוטה להישאר די מהודק גם אחרי הסרת המתח, ולכן חייבים להרפות אותו לפני כל הזזה. לא כן הפרוסיק הצרפתי (ציור 6.3) אשר עצם הדחיפה גורמת לו הרפיה גמורה, וכל הקשר נעשה רפה ונוח להזזה. הפרוסיק הצרפתי, במובן זה, מועדף. מספר הליפופים המומלץ בפרוסיק צרפתי נע בין 4 ל - 6, בהתאם ליחסי העובי של שני החבלים.
הפגם העיקרי של הפרוסיק הצרפתי הוא שקשה (אך אפשרי) לעשות אותו ללא הצלבות, בגלל הפיתול המצטבר בחבל הדק. בפרוסיק ובקשר בכמן, לעומת זאת, הפגם הוא שהקשר חייב להיות 'יפה' (בלי פיתולים, הצלבות ועיוותים שונים), אחרת הוא עלול לאבד את תכונתו הייחודית, כלומר את תכונת אי-ההחלקה. וזה חסרון, כמובן, שכן יש להקפיד כל הזמן על צורתו ולתקנו עם הופעת העיוות הקטן ביותר.
2. שיטת המנוף
כפי שמנוף יכול להפוך מתח בכיוון משיכת החבל (חץ יחיד בציור 6.4), ללחץ בכיוון ניצב למשיכת החבל (חץ כפול בציור 6.4), כן אפשר למצוא סידורים שבהם משיכת החבל בכיוון מסוים תביא ללחץ ניצב. הדוגמא הפשוטה ביותר לסידור 'מנופי' היא חצי קביעה (half hitch, ציור 6.5). לסוג זה שייך הקשר הנקרא 'הקשר הבלתי מחליק' (Rolling hitch, ציור 6.6) אשר אינו אלא פיתוח נוסף של אותה חצי קביעה. יש המנסים להשוות את הליפופים של הקשר הבלתי מחליק לגליל צפיד בדומה למתקן מתיחת המיתרים באוהל (ציור 6.7). אף כי אין לקבל כפשוטו את הדימוי לגליל צפיד, השוואה זו מבהירה היטב את פעולת המנוף המוזכרת לעיל.
קשר קלֶמְהַייס, (או היידן, ציור 6.8), גם הוא שייך במידת מה לסוג זה של קשרים בלתי מחליקים; בקשר זה המתח הישיר, ולכן הלחץ בניפ, מוכפל פי 2 ע"י העברת הפרוסיק (או הסלינג) לפי עקרון הגלגלת. שלא כמו בקשר בכמן (ציור 6.2), בקשר זה, הנקרא קלמהייס או היידן, הטבעת אינה הכרחית; כדאי לכל מטפס לנסות את שתי האפשרויות, להשוות ביניהן, ולבחור לעצמו את הצורה הנראית לו רצויה.
3. חיכוך בשלבים
מניסיוננו ידוע שאם עגינה מצויה אחרי בליטה בסלע או מחכך אחר – מספיק לפעמים כוח של גרמים ספורים כדי להחזיק משקל של אדם (ציור 6.9). שיטה זו יכולה להיות מנוצלת בכמה קשרים בלתי מחליקים, וכנציגם נביא כאן את קשר יתד (Peg knot, ציור 6.10) המוכר היטב לצופים וחובבי מחנאות, ואת קשר קורה (Timber hitch, ציור 6.11), השימושי כאשר החבל הרבה יותר דק מהקורה, כגון בעמודי טלפון או בצינורות ביוב.
ובאותו נושא, נמצא שתפקודו של הפרוסיק הצרפתי טוב יותר אם מתחילים אותו, בצדו העליון, בליפוף אחד ללא הצלבה (כמו שמוצג בציור 6.3), השומר על הידוק מרבי בכל הליפופים שמתחתיו. אפשר להבין מזה שיש בפרוסיק הצרפתי יותר משמץ של 'חיכוך בשלבים'.
את כל הקשרים בלתי המחליקים כדאי תמיד לבדוק לפני השימוש ע"י משיכה חדה ביד אחת. אולי נשכח ליפוף, או שמא מקדם החיכוך נאמד לא נכון? אך בעיקר, אולי הקשר רפה מדי, וברגע ההעמסה יחליק מספר ס"מ עד שיתפוס. צריך להדגיש כאן שאין לערבב החלקה מעין זו עם ההחלקה הקצרה (ולכאורה דומה לה, אבל רק לכאורה) אשר נמצאה בניסויי מעבדה בעומסים גבוהים בהרבה ממשקל אדם, והמתרחשת אחרי שהקשר ננעל. אלה הן שתי תופעות שונות.
ואשר להמלצה: עד לפני שנים אחדות נחשב הפרוסיק (ציור 6.1) כקשר הבלתי מחליק האוניברסלי המומלץ, כנראה בגין פשטותו. לאחרונה עלתה קרנו של הפרוסיק הצרפתי (ציור 6.3), שהוא חזק יותר וניתן להזזה על החבל תחת עומס, והנעשה יותר ויותר מקובל. ונחכה ונראה, אולי בזמן הקרוב הוא יהיה המלך.
ובאותו ההקשר, כל הכבוד לאדון ג'ומר על המצאתו.
קריאה נוספת
המשך לפרק הבא...
חזור לתוכן העניינים...
תרמו לדף זה: אנדריאה ענתי, מיכה יניב ואחרים...
