רתמות ו־שאנט: הבדלים בין דפים

מתוך Climbing_Encyclopedia
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''רתמה''' (באנגלית: '''harness''', בצרפתית: baudrier) היא מערך של רצועות התפורות יחד כך שאדם יכול להיתלות בהן על חבל. קיימות רתמות לטיפוס, רתמות לעבודה, רתמות חזה ורתמות גוף מלא. ניתן לבנות רתמה מאולתרת מרצועה או חבל בעזרת קשר..."
 
יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|220px|שאנט על חבל כפול שמאל|ממוזער|220px|מעבר החבל בשאנט '''שאנט''' הוא מכשיר של חברת Petzl, המיועד לאבטחה עצמית בגולש אחרון. השאנט ניתן להזזה לאורך החבל כשאין עליו עומס, וננעל על החבל..."
 
שורה 1: שורה 1:
'''רתמה''' (באנגלית: '''[[harness]]''', בצרפתית: baudrier) היא מערך של [[רצועות]] התפורות יחד כך שאדם יכול להיתלות בהן על [[חבלים|חבל]]. קיימות רתמות ל[[טיפוס]], רתמות לעבודה, רתמות חזה ורתמות גוף מלא. ניתן לבנות [[רתמות מאולתרות|רתמה מאולתרת]] מ[[רצועות|רצועה]] או חבל בעזרת [[קשרים]].
[[תמונה:Shunt.jpg|שמאל|ממוזער|220px|שאנט על חבל כפול]]
[[תמונה:rope in shunt.jpg|שמאל|ממוזער|220px|מעבר החבל בשאנט]]
'''שאנט''' הוא מכשיר של חברת Petzl, המיועד ל[[אבטחה בגלישה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] ב[[גולש אחרון]]. השאנט ניתן להזזה לאורך ה[[חבלים|חבל]] כשאין עליו עומס, וננעל על החבל כשיש עליו עומס. המכשיר מתוכנן לחבל אחד או שני חבלים, אך עם הסתייגות (ראה בהמשך). השאנט מתוכנן למטרות ספציפיות: הוא תוכנן במקור לתחום המערנות (ע"י פרדיננד פצל, אבי המשפחה שהקימה את המפעל הנושא שם זה כיום). בארץ, שימושו העיקרי של השאנט, כאמור, הוא לאבטחה עצמית בגולש אחרון.


מרבית הרתמות מיוצרות מ[[ניילון]] ומיעוטן מ[[דיינימה]]. תכונות החומרים מפורטות [[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות|כאן]].
לשאנט יש שני פינים הלוחצים את החבלים אל גוף המכשיר ויוצרים נעילה על ידי [[חיכוך]]. אין כמעט נעילה על ידי כיפוף של החבל (מה שקוראים "שבירה"), ולכן בעומס מסויים השאנט מחליק. מקובל כי שאנט מחליק בעומס של 400ק"ג, לערך. זה תלוי, כמובן, בתכונות החבל והשאנט: [[קוטר של חבל|קוטר]] החבל, צפיפות המעטפת של החבל ומידת הבלאי של החבל כמו גם של השאנט עצמו.


[[תמונה: harnessparts.jpg|שמאל|ממוזער|450px|חלקי הרתמה]]
שאנט מתאים לעבודה בחבל אחד של 10-11מ"מ או בשני חבלים בקוטר 8-11מ"מ. אין להשתמש בשאנט על שני חבלים בקוטר שונה! מכיוון ששני הפינים הלוחצים על החבלים מחוברים ביניהם, אם שני החבלים אינם באותו הקוטר רק אחד מהם, העבה, יילחץ ויינעל. זה במיוחד קריטי בגולש אחרון, כאשר שני החבלים מחוברים בקשר והם למעשה חבל אחד...


==חלקי הרתמה==
ניתן לחבר את השאנט לחבל בכל נקודה, גם על חבל מתוח. בכך הוא דומה להתקנים נוספים שניתן להשתמש בהם על [[התחברות לחבל מתוח|חבל מתוח]] כמו [[רסקיו-סנדר]], [[קשר בכמן|בכמן]] ו[[קשר פרוסיק|קשרי פרוסיק]] שונים.
* רצועות נושאות עומס (לרגליים ולמתניים ברתמות ישיבה, לרגליים לכתפיים ולגב ברתמות גוף).
* אבזמים.
* לולאות ל[[איבטוח]] ותליה (belay loop).
* לולאות לציוד (gear loops).


=מיון על פי מבנה=
השאנט יכול להחליף קשרי [[פרוסיק]] למיניהם, אבל אינו מאד אמין. יש לו שתי בעיות עיקריות:
==רתמות ישיבה==
# בשונה ממה שהומלץ בעבר, פצל כיום ממליצים להשתמש בשאנט לאבטחה רק בתצורת גלישה של ב[[גלישה#אמצעי חיכוך גבוה|אמצעי חיכוך גבוה]].
רתמה לפלג הגוף התחתון. קיימות רתמות קלות ופשוטות, לטיפוס ורתמות מאסיביות ומרופדות, לעבודה על חבל (עבודות גובה ו[[חילוץ]]).
# כאמור, אין להשתמש בשאנט בשני חבלים בגולש אחרון, כאשר הם לא באותו קוטר.
==רתמות חזה==
# השאנט אינו ננעל על פי המצופה כשיש עומס שונה על החבלים. למשל, במקרה שאחת ה[[עגינות]] כושלת, וכל העומס על אחד החבלים, החבל המועמס נמתח והופך דק יותר. במקרה כזה יינעל השאנט על החבל העבה, כלומר זה שאינו מחובר לעגינה (עניין זה לא רלבנטי לגולש אחרון, מאחר ואין שתי עגינות, ועל שני החבלים יש תמיד אותו עומס).
[[תמונה: chestharness.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רתמת חזה]]
# בלאי של השאנט מתבטא בפתיחה של השפתיים שלו, שעליהן החבל נלחץ בזמן נעילה. אפילו פתיחה מזערית כזו גורמת לכך שהשאנט מחליק בעומס נמוך מאד, דומה למשקל גוף של אדם.
רתמה לפלג הגוף העליון, המתחברת לרתמת ישיבה כדי ליצור רתמת גוף. רתמת חזה שימושית בעיקר בעבודה ממושכת על החבל, ב[[גלישה#גלישה עם משקל כבד|גלישה עם משקל כבד]] וב[[טיפוס על חבל# טיפוס עם ג'ומאר חזה|טיפוס עם ג'ומאר חזה]].


'''חשוב ביותר: אין להתמש ברתמת חזה בנפרד בשום אופן. רתמת חזה מיועדת לייצוב ולנוחות, בעיקר בעבודה, והיא אינה בטיחותית בפני עצמה.'''
בשנת 2012, לאחר מספר תאונות בשימוש בשאנט בתצורה של אבטחה על חבל קבוע לעבודות גובה (כאשר השאנט נגרר על ידי חבל עזר מרתמת המשתמש) פרסמה החברה הבהרה לפיה:
 
# אין להשתמש בשאנט לשימושים תעשייתיים (עבודות גובה וכו׳).
==רתמות גוף מלא==
# אין להשתמש בשאנט בתצורות שבהן הוא אמור לבלום נפילה, מכיוון שהאינסטינקט של הנופל הוא לאחוז את החבל/ואת השאנט. במקרה כזה השאנט לא יינעל והמשתמש ייפול עד למטה. על פי הידוע, אין טכניקה שניתן להתאמן עליה כדי להתגבר באופן אמין על האינסטינקט הזה, ולכן השאנט אינו מתאים לבלימת נפילות.
רתמה שנקודת התליה שלה גבוהה יותר. השימוש ברתמת גוף מומלץ במקרים בהם מרכז הכובד גבוה: אנשים גדולים וכבדים וילדים קטנים (בהמשך).
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://www.petzl.com/LU/en/Professional/News/2014-8-5/Petzl-statement-on-a-special-use-of-the-Petzl-Shunt ההצהרה של פצל משנת 2012 על הסיכונים בשימוש בשאנט]
 
----
 
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
 
=מיון על פי שימוש=
==רתמות לטיפוס ו[[גלישה]]==
קיימות רתמות במידה קבועה ורתמות מתכווננות. ככל שהרתמה מתכווננת יותר, כך היא כבדה יותר (כי יש בה רצועות ארוכות יותר ואבזמים).
===רתמה ל[[טיפוס אלפיני]] ולמסלולים ארוכים===
[[תמונה: alpineharness.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רתמה לטיפוס אלפיני]]
בקבוצה זו רתמות שניתן ללבוש מעל בגדים, בלי להכניס את הרגליים (עם [[נעלי פלאסטיק]] ו[[קרמפונים]]) ללולאות הרתמה. תכונה נוספת היא שניתן לפתוח את לולאות הרגליים ולהוריד את המכנסיים, בלי להתנתק מן החבל, מה שיכול להיות שימושי ב[[מסלולים ארוכים]] ובסביבה אלפינית. שים לב, בחלק מן הדגמים (כמו בתמונה) תכונה זו מתאפשרת בגלל העדר לולאת החיבור (ביליי לופ) והחבל נקשר ישירות לשני חלקי הרתמה.
 
===רתמה ל[[טיפוס ספורטיבי]]===
[[תמונה: sportharness.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רתמה ספורטיבית]]
רתמות לטיפוס ספורטיבי הן בד"כ קלות במשקל ופשוטות במבנה. רתמה כזו לרוב אינה מתכווננת שכן היא מיועדת לשימוש על ידי אדם אחד, ולכן מתאימה לו. לרתמות ספורטיביות יש רצועות צרות, מעט ריפוד ואבזמים קטנים, כדי להוריד משקל. בשנים האחרונות משתמשים יותר ויותר בחומרים קלים. [[דיינימה]] הופך פופולארי כי הוא חומר קל וחזק, למרות שדיינימה אינו עמיד בשחיקה ורתמות המיוצרות מחומר זה מתבלות במהירות רבה יותר.  
 
 
 
 
===רתמה לילדים===
[[תמונה: kidsharness.jpg|שמאל|ממוזער|100px|רתמת גוף לילדים]]
רתמה לילדים היא רתמת גוף מלא עם נקודת תליה גבוהה יותר. אצל ילדים הראש גדול ביחס לגוף וכך מרכז הכובד גבוה יותר. אצל ילדים קיימת סכנת התהפכות גבוהה יותר ולכן החשיבות של נקודת החיבור המוגבהת.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
==רתמות עבודה==
[[תמונה: workharness.jpg|שמאל|ממוזער|140px|רתמת גוף לעבודה]]
 
גם רתמות עבודה הן רתמות גוף מלא. הן בדרך כלל הרבה יותר מאסיביות ומרופדות, לשהייה ארוכה בתליה. לרתמות עבודה חיבורים נוספים מלבד החיבור הקדמי הרגיל:
# חיבור אחורי לעבודה עם high line.
# חיבורים צידיים להתמקמות על עמודים וקונסטרוקציות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
==רתמות ל[[קניונינג]]==
[[תמונה: רתמת קניונינג.jpeg|שמאל|ממוזער|240px|רתמת קניונינג]]
 
רתמות המשמשות לקניונינג יהיו שונות במקצת מהרתמות המיועדות ל[[טיפוס]], אם כי ניתן להשתמש ברתמת טיפוס לקניונינג- שימוש ברתמה קניונינג לטיפוס יהיה לא נוח כל כך.


השוני:
[[קטגוריה:ציוד]][[קטגוריה:ציוד טיפוס]][[קטגוריה:קניונינג]] [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]]
# לרתמות קניונינג מגן ישבן, מגן זה נועד להגן על הרתמה ועל חליפת הניאופרן/ המכנס מפני קרעים ולאפשר התגלשות מפלים חלקה יותר, הירידה בקניונים מחייבת ירידות בצורות שונות/ התגלשויות המחכחות את הרתמה (או את הבגד) עם המסלע ועלולות להביא לקריעה שלהם, לכן [[חברות ציוד]] המייצרות ציוד לקניונינג יצרו את מגן הישבן.
#הbelay loop (לולאה לאבטוח ותלייה) נמשכת באופקיות ומקובעת (בדומה לרתמות עבודה) בניגוד לרתמות טיפוס בהם היא אנכית ולא מקובעת לרוב, זה מאפשר חיבור מס' טבעות מועמסות במקביל בנוחות-נגיד טבעת עם [[אמצעי חיכוך]], טבעת המחוברת ל[[פרוסיק]] האבטחה וכו' ובעיקר מסדרת את אמצעי החיכוך בצורה אנכית למכשיר ובכך מאפשרת שימוש נוח בו, אלמנט נוסף חשוב לא פחות הוא היכולת לחבר בנוחות וללא פיתול מכשירי טיפוס על חבל, כמו [[ג׳ומאר]] חזה למשל.
חלק גדול מהחברות מייצרות רתמות בעלות belay loop מברזל.
 
ניתן לקנות את מגן הישבן בנפרד ולהלבישו על רתמת חניך/ רתמת טיפוס (לא על כולם) , הוא מיוצר ע"י חברות לציוד עזר בהם imlay canyoneering ועוד'
 
==למה כדאי לשים לב כשקונים רתמה==
קודם כל - לנוחות. במיוחד לטיפוס, חשוב להקפיד שהרתמה אינה מגבילה את התנועה, מאפשרת להרים רגליים גבוה, להסתובב ולזוז. מומלץ לבקש מהמוכר בחנות להיתלות ברתמה בחנות, ולשבת בתלייה בתוכה כמה דקות. זהו שירות שחייב להיות קיים בכל חנות שמוכרת רתמות.
 
עניין שני, לולאות לציוד. רתמה למטפס ספורטיבי בדרך כלל לא צריכה יותר מ-10-12 [[ראנרים]] על לולאות הציוד, וזה לא כבד במיוחד. מטפס [[טראד]], שרוצה ל[[הובלה|הוביל]] עם סט שלם של [[אבני עיגון]], ראנרים ארוכים והרבה ציוד באופן כללי, צריך לשים לב שהרתמה עדיין נוחה עם כל הציוד הזה.
==קריאה נוספת==
* [[כללי פסילה#רצועות ורתמות|כללי פסילה לרתמות]]
* [[רצועות]]
* [[ניילון]]
* [[דיינימה]]
* [[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות]]
* [[העירו לי לאחרונה שהרתמה שלי נראית רע מאד, ושצריך לפסול אותה. היא באמת קצת ישנה, אבל היא מאד נוחה לי, לפסול?]]
----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] [[משתמש: U.K.R|U.K.R]] ואחרים...
[[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: ציוד קניונינג]]

גרסה אחרונה מ־23:34, 4 בדצמבר 2024

שאנט על חבל כפול
מעבר החבל בשאנט

שאנט הוא מכשיר של חברת Petzl, המיועד לאבטחה עצמית בגולש אחרון. השאנט ניתן להזזה לאורך החבל כשאין עליו עומס, וננעל על החבל כשיש עליו עומס. המכשיר מתוכנן לחבל אחד או שני חבלים, אך עם הסתייגות (ראה בהמשך). השאנט מתוכנן למטרות ספציפיות: הוא תוכנן במקור לתחום המערנות (ע"י פרדיננד פצל, אבי המשפחה שהקימה את המפעל הנושא שם זה כיום). בארץ, שימושו העיקרי של השאנט, כאמור, הוא לאבטחה עצמית בגולש אחרון.

לשאנט יש שני פינים הלוחצים את החבלים אל גוף המכשיר ויוצרים נעילה על ידי חיכוך. אין כמעט נעילה על ידי כיפוף של החבל (מה שקוראים "שבירה"), ולכן בעומס מסויים השאנט מחליק. מקובל כי שאנט מחליק בעומס של 400ק"ג, לערך. זה תלוי, כמובן, בתכונות החבל והשאנט: קוטר החבל, צפיפות המעטפת של החבל ומידת הבלאי של החבל כמו גם של השאנט עצמו.

שאנט מתאים לעבודה בחבל אחד של 10-11מ"מ או בשני חבלים בקוטר 8-11מ"מ. אין להשתמש בשאנט על שני חבלים בקוטר שונה! מכיוון ששני הפינים הלוחצים על החבלים מחוברים ביניהם, אם שני החבלים אינם באותו הקוטר רק אחד מהם, העבה, יילחץ ויינעל. זה במיוחד קריטי בגולש אחרון, כאשר שני החבלים מחוברים בקשר והם למעשה חבל אחד...

ניתן לחבר את השאנט לחבל בכל נקודה, גם על חבל מתוח. בכך הוא דומה להתקנים נוספים שניתן להשתמש בהם על חבל מתוח כמו רסקיו-סנדר, בכמן וקשרי פרוסיק שונים.

השאנט יכול להחליף קשרי פרוסיק למיניהם, אבל אינו מאד אמין. יש לו שתי בעיות עיקריות:

  1. בשונה ממה שהומלץ בעבר, פצל כיום ממליצים להשתמש בשאנט לאבטחה רק בתצורת גלישה של באמצעי חיכוך גבוה.
  2. כאמור, אין להשתמש בשאנט בשני חבלים בגולש אחרון, כאשר הם לא באותו קוטר.
  3. השאנט אינו ננעל על פי המצופה כשיש עומס שונה על החבלים. למשל, במקרה שאחת העגינות כושלת, וכל העומס על אחד החבלים, החבל המועמס נמתח והופך דק יותר. במקרה כזה יינעל השאנט על החבל העבה, כלומר זה שאינו מחובר לעגינה (עניין זה לא רלבנטי לגולש אחרון, מאחר ואין שתי עגינות, ועל שני החבלים יש תמיד אותו עומס).
  4. בלאי של השאנט מתבטא בפתיחה של השפתיים שלו, שעליהן החבל נלחץ בזמן נעילה. אפילו פתיחה מזערית כזו גורמת לכך שהשאנט מחליק בעומס נמוך מאד, דומה למשקל גוף של אדם.

בשנת 2012, לאחר מספר תאונות בשימוש בשאנט בתצורה של אבטחה על חבל קבוע לעבודות גובה (כאשר השאנט נגרר על ידי חבל עזר מרתמת המשתמש) פרסמה החברה הבהרה לפיה:

  1. אין להשתמש בשאנט לשימושים תעשייתיים (עבודות גובה וכו׳).
  2. אין להשתמש בשאנט בתצורות שבהן הוא אמור לבלום נפילה, מכיוון שהאינסטינקט של הנופל הוא לאחוז את החבל/ואת השאנט. במקרה כזה השאנט לא יינעל והמשתמש ייפול עד למטה. על פי הידוע, אין טכניקה שניתן להתאמן עליה כדי להתגבר באופן אמין על האינסטינקט הזה, ולכן השאנט אינו מתאים לבלימת נפילות.

קישורים חיצוניים


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...