יחידת אימון ו־יחס חוזק/משקל: הבדלים בין דפים

מתוך Climbing_Encyclopedia
(הבדלים בין דפים)
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''יחידת אימון''' היא מקטע אחד בתוך מחזור אימון. בדרך כלל נהוג לחשוב שארבעה ימי טיפוס בשבוע הם ארבע יחידות אימון. זה נכון לרובינו, אבל אם מטפסים שעתיים בבוקר ושעתיים בערב, ויש זמן להתאוששות בין האימונים, הרי שאפשר להגיע למספר גדול של יחידות אימון (אימונים..."
 
יצירת דף עם התוכן "'''יחס חוזק/משקל'''או '''יחס חוזק למשקל''', נקרא גם חוזק סגולי (באנגלית: '''specific strength''', '''strength-to-weight ratio''' או '''strength/weight ratio''' או אפילו '''strength-to-mass ratio''') הוא היחס בין החוזק של חומר (שמוגדר ככוח ליחידת שטח, או המאמץ ברגע הכשל) ובין הצפיפות שלו. בחומרים רכים כמו..."
 
שורה 1: שורה 1:
'''יחידת אימון''' היא מקטע אחד בתוך [[מחזור אימון]]. בדרך כלל נהוג לחשוב שארבעה ימי טיפוס בשבוע הם ארבע יחידות אימון. זה נכון לרובינו, אבל אם מטפסים שעתיים בבוקר ושעתיים בערב, ויש זמן להתאוששות בין האימונים, הרי שאפשר להגיע למספר גדול של יחידות אימון (אימונים בשבוע), ואפילו בארבעה ימים.
'''יחס חוזק/משקל'''או '''יחס חוזק למשקל''', נקרא גם חוזק סגולי (באנגלית: '''specific strength''', '''strength-to-weight ratio''' או '''strength/weight ratio''' או אפילו '''strength-to-mass ratio''') הוא היחס בין החוזק של חומר (שמוגדר ככוח ליחידת שטח, או ה[[מאמצים|מאמץ]] ברגע הכשל) ובין הצפיפות שלו. בחומרים רכים כמו טקסטיל מדובר על כשל במשיכה. בחומרים קשים מדובר על כשל במשיכה או בדחיסה.


מטרתה של יחידת אימון היא שיפור היכולת, בדרך כלל בנושא מסויים, ועל פי כך היא מתוכננת.
עוד דרך לתאר את החוזק הסגולי של חומר היא לבחון את האורך לכשל, או את אורך הנשיאה העצמי של החומר. נדמיין עמוד או מוט ארוך של החומר, שתלוי רק מלמעלה. ברור, שבאורך מספיק גדול, המקטע העליון לא יוכל לשאת את המשקל וייקרע. לצורך זה, הכוח שגורם לכשל הוא כוח הכבידה של כדור הארץ, שמחושב על פני כל האורך של עמודת החומר לקבלת המשקל בכשל. לדוגמה, [[חבלים|חבל]] טיפוס ששוקל כ-60גרם למטר, יכול לשאת משקל של 2200קילוגרם, בערך. זה אומר שאורך הקריעה הנשיאה העצמי שלו הוא קצת יותר מ-36.5 ק״מ!
=מבנה יחידת אימון=
באימוני [[טיפוס ספורטיבי]], יחידת אימון טיפוסית נמשכת בין 45 דקות לשעתיים. מקובל כי יחידת אימון קצרה מ- 45 דקות אינה יעילה בטיפוס בפרט, ונחשבת לא יעילה למרבית ענפי הספורט. (עם זאת, בשנים האחרונות פותחו שיטות לאימוני משקולות שמורכבים מיחידות קצרות ביותר (4-10 דקות) ואינטנסיביות מאד). יחידת אימון של יותר משעתיים דורשת אימון בעצימות נמוכה, ואינה יעילה במרבית המקרים, אלא אם מתאמנים על סיבול ארוכת טווח. זה מתאים יותר ל[[טיפוס הרים]] ולמסלולי [[טראד]] ארוכים מאשר לטיפוס ספורטיבי.


לילדים מומלץ אימון באורך מירבי של 50 עד 60 דקות. אימונים ארוכים יותר עלולים לשעמם ולפגוע בריכוז, בהנאה, וביעילות האימון.
ברור, שחבל שלא יכול לשאת את משקלו העצמי לא יתפקד בכלל כחבל...


באופן כללי קיים יחס הפוך בין משך לעוצמה; יחידות אימון עצימות צריכות להיות קצרות; יחידות אימון ארוכות יהיו בעצימות בינונית עד נמוכה.


יחידת אימון מורכבת מהכנה/חימום, האימון עצמו, והרפיה/סיכום.
==הכנה/חימום==
===הכנה===
באימון לקבוצה, חשוב לפתוח במספר משפטים של המאמן המגדירים את מטרת האימון ומזכירות את מקומו בתכנית הכללית.
===חימום===
חימום '''קלאסי''' מכוון להגביר עוררות ולהגביר דופק. אפשר לרוץ, לקפוץ בחבל וכו'. זה משפר את המוכנות של המתאמנים לאימון הקרב. בעבר היה נהוג לעשות סדרה של מתיחות. בשנים האחרונות ברור יותר ויותר שמתיחות אינן מקטינות את סיכויי הפציעה, והם באופן מובהק פוגעות ביעילות האימון באימוני כוח וסיבולת. משך אופייני של חימום הוא בין שמינית לשישית ממשך האימון הכולל.


לא חייבים להתחמם בריצה, ואפשר גם במסלול או שניים קלים, או [[טרברסה]] קלה.
==האימון==
בדרך-כלל עוסק אימון במספר נושאים, אבל אפשר גם להקדיש אותו לנושא אחד בלבד.
זה שונה משמעותית בין ילדים, בני נוער, ובוגרים, וגם בין תחילים למתקדמים.


בכל מקרה,  בחלק חד-נושאי או בחלק רב-נושאי, חשוב שהמאמן יבחר מטרה ברורה ליחידת האימון. הנושאים השונים נבחרים כדי לשרת משימה זו.
==טבלת השוואה בין חומרים שונים==
מטרת האימון קובעת את תוכן החלק העיקרי. היא גם קובעת את העצימות, ולכן את משך האימון (ואת משך יחידת האימון כולה).
דוגמאות למטרות כאלו עשויות להיות:
* '''הרחבת מאגר הטכניקות/צעדים''': זו תהיה (כנראה) המשימה הנפוצה ביותר לקבוצות מתחילים אך גם למטפסים מנוסים, ואפילו למטפסים-מתחרים, יהיו יחידות אימון שזו מטרתן.  מקובל כי את שיפור הטכניקה מציבים בתחילת מחזור אימון. נושאים אופייניים לאימון כזה עשויים להיות: '''רכישת טכניקה חדשה''' (עצימות נמוכה); '''שיפור/ליטוש טכניקה מוכרת''' (עצימות בינונית); '''מציאת שילובים והארכת התנועה''' (עצימות בינונית עד גבוהה).
* '''שיפור הכושר הגופני הייחודי לענף''' הוא משימה אפשרית אחרת. זו לא תהיה, בדרך-כלל, משימה נאותה למתחילים (המקבלים גירוי מספיק בכיוון זה מעצם זה שהם מטפסים), אלא יותר לבינוניים ומתקדמים. נושאים יכולים להיות: '''שיפור גמישות''' (עצימות נמוכה), שיפור [[סיבולת]] או [[כוח סיבולת]]''' (עצימות בינונית), '''שיפור [[כוח מתפרץ]]''' (עצימות גבוהה).
*'''התאוששות''' היא משימה שמוזנחת לעתים קרובות. היא נדרשת כשקבוצה מתקדמת ביצעה סדרת יחידות אימון בעוצמה גבוהה עד מרבית וצריכה להתאושש מהעקה ('''סְטְרֶס''') הכרוכה בכך. כאן יכיל החלק העיקרי '''הנאה/משחקים''', '''תיאוריה''', ריצה איטית, עיסוי ומתיחות; כולם בעוצמה נמוכה, ובהיקף מועט.
* '''הערכת יכולת''' נדרשת בתחילת מחזור אימון ובסיומו. בתחילת המחזור ההערכה משמשת כלי לקביעת התרגילים לאותו מחזור. בסוף המחזור ההערכה מאפשרת לקבוע אם מטרת המחזור הושגה. מבדקי כושר הם לרוב בעצימות גבוהה; מבדקים טכניים בעצימות בינונית עד נמוכה.


על פי [[עקרונות בתורת האימון|עקרונות תורת האימון]] יש סדר מוגדר לפיו יש להציג את הנושאים (אם יחידת האימון כוללת מספר נושאים):
{| class="wikitable sortable" style="text-align:right" style="margin: 1em auto 1em auto"
#רכישת טכניקה ואימון מהירות חייבים לבוא לפני כל נושא אחר בחלק העיקרי. מכאן, שאין להכליל את שניהם ביחידת אימון אחת!
|+ יחס חוזק/משקל של חומרים שונים
# כוח מרבי וכוח מתפרץ ראוי שיבואו אחרי רכישה טכנית, אימון מהירות, סבולת-מהירות וליטוש טכני, אך לפני נושאים אחרים.  
! Material !! data-sort-type="number" | [[חוזק לקריעה]] <br /> (MPa)!! data-sort-type="number" |[[Density]] <br /> (g/cm³)!! data-sort-type="number" | יחס חוזק/משקל<br /> (kN·m/kg) !! data-sort-type="number" |אורך הנשיאה העצמי <br />(km) !! Source
# אחרי נושאים אלה יכולים לבוא תרגילי כוח סיבולת.
|- align="right"
| align="left"| בטון || 2–5 || 2.30 || 5.22 || 0.44 ||
|- align="right"
| align="left"| גומי || 15 || 0.92 || 16.3 || 1.66 ||
|- align="right"
| align="left"| נחושת || 220 || 8.92 || 24.7 || 2.51 ||
|- align="right"
| align="left"| [[פוליפרופילן]] / PP || 25–40 || 0.90 || 28–44 || 2.8–4.5 ||
[http://www.goodfellow.com/E/Polypropylene.html]
|- align="right"
| align="left"| פוליאסטר / Polyester / PET || 80 || 1.3–1.4 || 57–62 ||  ||
[http://www.goodfellow.com/E/Polyethylene-terephthalate.html]
|- align="right"
| align="left"| פלדה דלת פחמן (AISI 1010) || 365 || 7.87 || 46.4 || 4.73 ||
[http://www.matweb.com/search/datasheetText.aspx?bassnum=M1010A]
|- align="right"
| align="left"| פלב״מ (נירוסטה) (304) ||505 || 8.00 || 63.1 || 6.4 ||
[http://asm.matweb.com/search/SpecificMaterial.asp?bassnum=MQ304A]
|- align="right"
| align="left"| ברונזה || 580 || 8.55 || 67.8 || 6.91 || [http://www.roymech.co.uk/Useful_Tables/Matter/Copper_Alloys.html]
|- align="right"
| align="left"| [[ניילון]] || 78 || 1.13 || 69.0 || 7.04 || [http://www.goodfellow.com/E/Polyamide-Nylon-6.html]
|- align="right"
| align="left" | טיטניום || 344 || 4.51 || 76 || 7.75 ||
[http://asm.matweb.com/search/SpecificMaterial.asp?bassnum=MTU020]
|- align="right"
| align="left" | 41xx פלדת כרומולי (4130) || 560–670 || 7.85 || 71–85 || 7.27–8.70 ||
[http://asm.matweb.com/search/SpecificMaterial.asp?bassnum=m4130r]
|- align="right"
| align="left" | 6061 [[סגסוגות אלומיניום|סגסוגת אלומיניום]] (6061-T6) || 310 || 2.70 || 115 || 11.70 ||
[http://asm.matweb.com/search/SpecificMaterial.asp?bassnum=MA6061T6]
|- align="right"
| align="left"| עץ אלון || 90 || 0.78–0.69 || 115–130 || 12–13 ||
[https://web.archive.org/web/20071009144917/http://www.io.tudelft.nl/research/dfs/idemat/Onl_db/Id192p.htm]
|- align="right"
| align="left"| סגסוגת מגנזיום || 275 || 1.74 || 158 || 16.1 ||
[http://www.efunda.com/Materials/alloys/magnesium/properties.cfm]
|- align="right"
| align="left" | סגסוגת אלומיניום (7075-T6) || 572 || 2.81 || 204 || 20.8 ||
[http://asm.matweb.com/search/SpecificMaterial.asp?bassnum=MA7075T6]
|- align="right"
| align="left" | סגסוגת טיטניום (Beta C)|| 1250 || 4.81 || 260 || 26.5 ||
[http://www.azom.com/article.aspx?ArticleID=1843]
|- align="right"
| align="left"| עץ בלזה || 73 || 0.14 || 521 || 53.2 ||
[http://www.matweb.com/search/DataSheet.aspx]
|- align="right"
| align="left"| סיבי פחמן + אפוקסי || 1240 || 1.58 || 785 || 80.0 ||
McGRAW-HILL ENCYCLOPEDIA OF Science & Technology, 8th Edition, (c)1997, vol. 1 p 375
|- align="right"
| align="left"| קורי עכביש || 1400 || 1.31 || 1069 || 109 ||
|- align="right"
| align="left"| סיבי סיליקון || 3440 || 3.16 || 1088 || 110 ||
[http://www.specmaterials.com/silicarbsite.htm]
|- align="right"
| align="left"| סיבי זכוכית || 3400 || 2.60 || 1307 || 133 ||
[http://www.vectranfiber.com/properties/tensile-properties/]
|- align="right"
| align="left"| [[קבלר]] || 3620 || 1.44 || 2514 || 256 ||
[https://web.archive.org/web/20060118112908/http://www.ngcc.org.uk/info/ch1.html]
|- align="right"
| align="left"| [[דיינימה]] (Ultra-high-molecular-weight polyethylene: UHMWPE)
|| 3600 || 0.97 || 3711 || 378 ||
[https://www.dsm.com/products/dyneema/en_GB/home.html]
|- align="right"
| align="left"| סיבי פחמן (Toray T1100G) ||7000 ||1.79 ||3911 || 399 ||
[www.toraycma.com/file_viewer.php?id=5136]
|- align="right"
|}
הנתונים בטבלה אינם נתונים הנדסיים, והם רק על מנת לתת אומדן גס של היכולות של חומרים שונים, כמובן.


בתכנית אימונים מסודרת, יהיה מחזור שלם של אימוני סיבולת (התניה - מה שקרוי conditioning), אח"כ מחזור של כוח סיבולת, אחר כך מחזור של כוח. דוגמה לתכנית כזו היא ה[[אימון מהגיהינום]].
==קישורים חיצוניים==
 
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Specific_strength יחס חוזק/ משקל בויקיפדיה באנגלית]
כשמתכננים אימון לילדים, חשוב להכיל הרבה נושאים, כדי למנוע שעמום, ולהקפיד שכל נושא יהיה קצר. כלים נוספים להגברת העניין הם משחקים, כמו-תחרויות וכו'. לכלול '''הנאה ומשחקים'''
* [http://www-materials.eng.cam.ac.uk/mpsite/interactive_charts/spec-spec/NS6Chart.html Specific stiffness - Specific strength] chart, University of Cambridge, Department of Engineering
==הרפיה/סיכום==
ראשית, הוא צריך לסמן את הקו המבדיל בין האימון לחיי היומיום – כפי שהיה לגבי החלק הפותח. שנית,  ושלישית, הוא כולל את ההרפיה.
===סיכום===
מטרת הסיכום לחזור על עיקרי האימון האחרון, ולהחזיר את המתאמנים לחיים שמחוץ לאימון. כאן ראוי שהמאמן גם יסקור את מה שנעשה וגם יקשר אותו למה שעומד להיעשות בפעם הבאה.
===הרפיה===
מחקרים פיסיולוגיים ופסיכולוגיים מראים שהרפיה טובה משפרת ומאיצה את ה[[התאוששות]] לאחר אימון. ההרפיה מחזירה את העוררות לרמה הרגילה, שמחוץ לאימון, ועוזרת לפנות חומצת חלב מן השרירים.
 
הרפיה יכולה להיות כמו בחימום, ריצה קלה או קפיצות. יש המעדיפים מספר מסלולים קלים מאד. בקבוצה מומלץ לעודד שיחה בין המתאמנים (כמובן שקצב האימון צריך לאפשר זאת). חשיבות השיחה היא שה[[מאמץ אירובי|מאמץ הוא אירובי]], יש יותר נשימה ביחס לעצימות האימון וזה תורם לסילוק של חומצת החלב.
----
----
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים...


[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: בולדרינג]][[קטגוריה: אימון]]
[[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: בטיחות]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]]
[[קטגוריה: טיפוס הרים]]

גרסה אחרונה מ־23:03, 4 בדצמבר 2024

יחס חוזק/משקלאו יחס חוזק למשקל, נקרא גם חוזק סגולי (באנגלית: specific strength, strength-to-weight ratio או strength/weight ratio או אפילו strength-to-mass ratio) הוא היחס בין החוזק של חומר (שמוגדר ככוח ליחידת שטח, או המאמץ ברגע הכשל) ובין הצפיפות שלו. בחומרים רכים כמו טקסטיל מדובר על כשל במשיכה. בחומרים קשים מדובר על כשל במשיכה או בדחיסה.

עוד דרך לתאר את החוזק הסגולי של חומר היא לבחון את האורך לכשל, או את אורך הנשיאה העצמי של החומר. נדמיין עמוד או מוט ארוך של החומר, שתלוי רק מלמעלה. ברור, שבאורך מספיק גדול, המקטע העליון לא יוכל לשאת את המשקל וייקרע. לצורך זה, הכוח שגורם לכשל הוא כוח הכבידה של כדור הארץ, שמחושב על פני כל האורך של עמודת החומר לקבלת המשקל בכשל. לדוגמה, חבל טיפוס ששוקל כ-60גרם למטר, יכול לשאת משקל של 2200קילוגרם, בערך. זה אומר שאורך הקריעה הנשיאה העצמי שלו הוא קצת יותר מ-36.5 ק״מ!

ברור, שחבל שלא יכול לשאת את משקלו העצמי לא יתפקד בכלל כחבל...



טבלת השוואה בין חומרים שונים

יחס חוזק/משקל של חומרים שונים
Material חוזק לקריעה
(MPa)		 Density
(g/cm³)		 יחס חוזק/משקל
(kN·m/kg)		 אורך הנשיאה העצמי
(km)		 Source
בטון 2–5 2.30 5.22 0.44
גומי 15 0.92 16.3 1.66
נחושת 220 8.92 24.7 2.51
פוליפרופילן / PP 25–40 0.90 28–44 2.8–4.5

[1]

פוליאסטר / Polyester / PET 80 1.3–1.4 57–62

[2]

פלדה דלת פחמן (AISI 1010) 365 7.87 46.4 4.73

[3]

פלב״מ (נירוסטה) (304) 505 8.00 63.1 6.4

[4]

ברונזה 580 8.55 67.8 6.91 [5]
ניילון 78 1.13 69.0 7.04 [6]
טיטניום 344 4.51 76 7.75

[7]

41xx פלדת כרומולי (4130) 560–670 7.85 71–85 7.27–8.70

[8]

6061 סגסוגת אלומיניום (6061-T6) 310 2.70 115 11.70

[9]

עץ אלון 90 0.78–0.69 115–130 12–13

[10]

סגסוגת מגנזיום 275 1.74 158 16.1

[11]

סגסוגת אלומיניום (7075-T6) 572 2.81 204 20.8

[12]

סגסוגת טיטניום (Beta C) 1250 4.81 260 26.5

[13]

עץ בלזה 73 0.14 521 53.2

[14]

סיבי פחמן + אפוקסי 1240 1.58 785 80.0

McGRAW-HILL ENCYCLOPEDIA OF Science & Technology, 8th Edition, (c)1997, vol. 1 p 375

קורי עכביש 1400 1.31 1069 109
סיבי סיליקון 3440 3.16 1088 110

[15]

סיבי זכוכית 3400 2.60 1307 133

[16]

קבלר 3620 1.44 2514 256

[17]

דיינימה (Ultra-high-molecular-weight polyethylene: UHMWPE) 3600 0.97 3711 378

[18]

סיבי פחמן (Toray T1100G) 7000 1.79 3911 399

[www.toraycma.com/file_viewer.php?id=5136]

הנתונים בטבלה אינם נתונים הנדסיים, והם רק על מנת לתת אומדן גס של היכולות של חומרים שונים, כמובן.

קישורים חיצוניים

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...

אוחזר מתוך "https://wiki.imga.org.il/index.php?title=יחידת_אימון&oldid=5266"