הבדלים בין גרסאות בדף "חוזר מנכ"ל"
שורה 3: | שורה 3: | ||
לנושאי [[טיפוס]], [[גלישה]] ו[[אומגה|אומגות]] קיים [[הוראות בטיחות לעבודת חבלים (גלישה טיפוס ואומגות)|קובץ הוראות בטיחות חלופי]], לטיפוס על [[קיר טיפוס]] קיים [[הוראות בטיחות בהפעלת קיר טיפוס|קובץ נפרד של הוראות בטיחות]]. שניהם נכתבו על ידי ה[[ועדה המקצועית לטיפוס וגלישה]] במכון ווינגייט ופורסמו כנספחים ל[[חוברת הקורסים של הועדה המקצועית]]. | לנושאי [[טיפוס]], [[גלישה]] ו[[אומגה|אומגות]] קיים [[הוראות בטיחות לעבודת חבלים (גלישה טיפוס ואומגות)|קובץ הוראות בטיחות חלופי]], לטיפוס על [[קיר טיפוס]] קיים [[הוראות בטיחות בהפעלת קיר טיפוס|קובץ נפרד של הוראות בטיחות]]. שניהם נכתבו על ידי ה[[ועדה המקצועית לטיפוס וגלישה]] במכון ווינגייט ופורסמו כנספחים ל[[חוברת הקורסים של הועדה המקצועית]]. | ||
− | הנוסח הרשמי של חוזר מנכ"ל מתעדכן מעת לעת, ו[http:// | + | הנוסח הרשמי של חוזר מנכ"ל מתעדכן מעת לעת, ו[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/sb6bk5_1_26.htm הנה קישור לאחד הנוסחים של חוזר מנכ"ל ברשת]. |
+ | |||
+ | והנה פרק 3, העוסק בטיפוס, גלישה ואומגות, מתוך אחד הנוסחים (כנראה לא לגמרי מעודכן): | ||
+ | |||
+ | 2.3.2 | ||
+ | 3. טיפוס על מצוקים וגלישה מהם | ||
+ | כללי | ||
+ | 3.1 | ||
+ | ההוראות מיועדות למדריכים בתחום הטיפוס והגלישה שהוסמכו לכך על ידי מוסד שמשרד | ||
+ | הספורט הסמיך ואישר. רקע | ||
+ | 3.2 | ||
+ | פעילויות הטיפוס והגלישה הן אתגר ואמצעי להתגברות על מכשולי גובה ועומק במקומות | ||
+ | שאין בהם בדרך כלל כל אפשרות אחרת למעבר חוץ משימוש בחבל/כבל מתכת, באתרים | ||
+ | המיועדים לפעילות זו. | ||
+ | 3.2.1 | ||
+ | פעילויות אתגר אלו ניתנות לביצוע בכל תוואי שטח אנכי ובכל עונות השנה, במגבלות | ||
+ | המפורטות להלן, אך יחד עם זאת הן בעלות מרכיב סיכון גבוה הבא לידי ביטוי בשתי נקודות | ||
+ | תורפה מרכזיות: | ||
+ | 3.2.2 | ||
+ | אפשרות לכשל מקצועי: נדרשת רמה גבוהה של מיומנות וכישורים מקצועיים. א. אפשרות לכשל טכני: קיימת תלות גבוהה בין כשירות הציוד ושמישותו לבין רמת | ||
+ | הבטיחות. | ||
+ | ב. יחד עם זאת, עבודה מקצועית ושימוש בציוד תקין ובדוק הם מענה הולם לנקודות התורפה | ||
+ | האלה. לפיכך על כל מדריך טיפוס וגלישה לנהוג באחריות ובמקצועיות ולשמש דוגמה | ||
+ | חיובית לחניכיו. סמכויות | ||
+ | 3.3 | ||
+ | בית-הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, באמצעות הוועדה המקצועית לטיפוס | ||
+ | ולגלישה, או כל מוסד אחר שיאושר על ידי משרד הספורט, הוא הסמכות המקצועית | ||
+ | להכשרה בטיפוס ובגלישה ולהסמכת מדריכים ומדריכים בכירים. | ||
+ | 3.3.1 | ||
+ | פעילויות מכל סוג של טיפוס וגלישה מחייבות את אישור ההורים. רשאים להשתתף בפעילות | ||
+ | של גלישת מצוקים וטיפוס חניכים מכיתה ד' ומעלה. חציית נחל מצוקי לאורך מותרת מכיתה | ||
+ | ז' ומעלה. תלמידי כיתות א'-ג' המעוניינים להתנסות בפעילויות של טיפוס וגלישה יידרשו | ||
+ | לקבל אישור מראש ובכתב מהממונה על הבטיחות במשרד הראשי. 3.3.2 | ||
+ | סוגי ההסמכה למדריכים | ||
+ | 3.4 | ||
+ | מדריך גלישה: עליו להיות מוסמך לשלח, לא כולל בניית מערכת של "גלישה זוויתית". 3.4.1 | ||
+ | מדריך גלישה זוויתית: עליו להיות מוסמך לשלח, כולל בניית מערכת של "גלישה | ||
+ | זוויתית". | ||
+ | 3.4.2 | ||
+ | מדריך גלישה בכיר: עליו להיות מוסמך להכשיר מדריכי גלישה ומוסמך לשלח, כולל | ||
+ | בניית מערכת של "גלישה זוויתית". | ||
+ | 3.4.3 | ||
+ | מדריך טיפוס: עליו להיות מוסמך להדריך טיפוס ומוסמך לשלח, לא כולל בניית מערכת | ||
+ | של גלישה זוויתית. | ||
+ | 3.4.4 | ||
+ | מדריך טיפוס בכיר: עליו להיות מוסמך ללמד בקורס מדריכי-טיפוס. 3.4.5 | ||
+ | מודגש בזאת לכל המדריכים המוסמכים באשר הם: אבטוח בשיטה ה-TOP-ROPE איננו | ||
+ | משמש להדרכת טיפוס בלבד, אך רשאי לבצעו רק מי שהוסמך לכך בקורס הטיפוס או | ||
+ | הגלישה שביצע באמצעות מכון וינגייט או כל מוסד אחר שאושר לכך על ידי משרד הספורט. 3.4.6 | ||
+ | |||
+ | הגדרות | ||
+ | 3.5 | ||
+ | טיפוס: ענף ספורט הכולל עלייה בעזרת חבל על מבנה טופוגראפי או הנדסי תלול למטרות | ||
+ | נופש ואתגר. | ||
+ | 3.5.1 | ||
+ | גלישה (מצוקים): ענף ספורט הכולל ירידה בעזרת חבל ממבנה טופוגרפי או הנדסי תלול | ||
+ | למטרות נופש ואתגר. | ||
+ | 3.5.2 | ||
+ | גלישה זוויתית: כינוי לגלישה אתגרית שבה קצות החבלים או כבל המתכת מעוגנים רחוק | ||
+ | מתחתית המצוק, הבניין או הפיגום שגולשים מהם (הגלישה היא לשטח מוצק בלבד). | ||
+ | 3.5.3 | ||
+ | פיוז החלקה ב"גלישה זוויתית": כינוי לקשר חיכוך או לאמצעי מתכת (כגון | ||
+ | Rescucender וכד') שתפקידו לתת אומדן למאמץ המופעל על החבל בזמן משיכתו או | ||
+ | מתיחתו. | ||
+ | 3.5.4 | ||
+ | משטח עבודה: המשטח שמתבצעות עליו הפעולות לפני שפת המצוק, הפיגום או הבניין וכד'. 3.5.5 | ||
+ | שפת מצוק: קצה משטח העבודה, בדרך כלל הקצה העליון של המצוק. 3.5.6 | ||
+ | טווח סכנה: בראש המצוק: המרחק שממנו ועד לשפת המצוק השהייה ללא אבטוח מסכנת | ||
+ | את הנמצאים בו. בתחתית המצוק: הטווח החשוף לנפילת עצמים קשים העלולים לפגוע | ||
+ | בשוהים שם. | ||
+ | 3.5.7 | ||
+ | עיגון: אמצעי שמחוברים אליו חבל, רצועה או טבעת, שנועדו לשאת את משקל המטפס או | ||
+ | הגולש ולספוג את כל נפילותיו ומעידותיו. | ||
+ | 3.5.8 | ||
+ | עיגון של 100%: מצב של שיקול דעת מקצועי שבו אין למדריך הראשי או לעוזריו כל ספק | ||
+ | לגבי יכולתו של עיגון לשאת פעולת טיפוס או גלישה פרטנית. | ||
+ | 3.5.9 | ||
+ | פיגום: מתקן זמני מעל הקרקע, לרבות חצובה, המצוי מעל מבנה או מחובר אליו ואשר ממנו | ||
+ | מתבצעות פעולות גלישה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד. | ||
+ | 3.5.10 | ||
+ | נקודת שיא: חוליה במערכת הטיפוס או הגלישה שאם תיכשל תגרום לכשל של המערכת | ||
+ | כולה (נקודה קריטית). | ||
+ | 3.5.11 | ||
+ | מדריך ראשי בפעילות: המדריך האחראי לפעילות הטיפוס/הגלישה, בעל הסמכה, אשר | ||
+ | מונה מטעם "הגוף המבצע" (חברה מסחרית, עצמאי וכד') לשמש מדריך ראשי. 3.5.12 | ||
+ | נחל מצוקי: נחל שיש באפיקו צוקים. 3.5.13 | ||
+ | TOP-ROPE: שיטת אבטוח המתבצעת באופן שהמאבטח נמצא בתחתית | ||
+ | המצוק/הבניין/הפיגום וחבל האבטוח עובר דרך עגינת שינוי-כיוון הנמצאת מעל לטווח | ||
+ | הטיפוס והירידה. | ||
+ | 3.5.14 | ||
+ | קיר טיפוס מלאכותי: מתקן ספורט שהוא מבנה הנדסי תלול אשר בהתאם להגדרת היצרן | ||
+ | או הבונה אותו משמש לטיפוס. | ||
+ | 3.5.15 | ||
+ | מפעיל קיר טיפוס מלאכותי: כל מי שהוסמך לאבטח את המטפסים ולהשגיח על בטיחות | ||
+ | הפעילות בקירות טיפוס מלאכותיים. | ||
+ | 3.5.16 | ||
+ | מדריך רפטינג: כל מי שברשותו תעודה תקפה שכותרתה "מדריך רפטינג" אשר ניתנה לו | ||
+ | על ידי בית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט או על ידי כל מוסד אחר שיאושר לכך | ||
+ | על ידי משרד הספורט. מדריך רפטינג הוא בעל הסמכות היחיד המיומן לטפל במצבי חירום | ||
+ | בנחלים ובנהרות זורמים. 3.5.17 | ||
+ | |||
+ | הוראות בטיחות למדריך | ||
+ | 3.6 | ||
+ | כללי | ||
+ | 3.6.1 | ||
+ | יציאה אל מחוץ לבית-הספר למטרת טיפוס או גלישה מוגדרת כ"פעילות | ||
+ | חוץ-בית-ספרית", ולכן יש לנהוג בעניינה על-פי ההוראות בחוזר זה המתייחסות | ||
+ | לבטיחות בטיולים, בסיורים ובפעילויות שדה; זאת למעט פעילות טיפוס וגלישה | ||
+ | הנעשית בשטח בית-הספר, שבה יש לנהוג על-פי ההנחיות הרשמיות של מנהל בית | ||
+ | הספר. | ||
+ | א. פעילויות טיפוס או גלישה תתבצענה אך ורק כאשר נוכח במקום הפעילות חובש מוסמך | ||
+ | ואתו ערכת חובש מלאה. | ||
+ | ב. פעילויות טיפוס או גלישה תתבצענה אך ורק באמצעות ציוד בעל תו-תקן אירופי או | ||
+ | אמריקאי מוכר (כגון CEN - קטגוריית mountaineering, 13039-12270 וכד'), | ||
+ | המתייחס לציוד הטיפוס, הגלישה והשילוח או ההרמה, ובהתאם להוראות השימוש | ||
+ | והתחזוקה של יצרני הציוד. | ||
+ | ג. ההסמכה להדרכת טיפוס או גלישה ניתנת על ידי מכון וינגייט או מטעם כל מוסד אחר | ||
+ | שיאושר על ידי משרד להסמכה להדרכה בטיפוס ובגלישה. ד. אישורי שימוש בקירות טיפוס מלאכותיים, בפיגומים ובכבלי מתכת | ||
+ | ה. קירות טיפוס מלאכותיים | ||
+ | 1) | ||
+ | א)הרכבת קיר טיפוס מלאכותי ותחזוקתו ייעשו בהתאם לאישורו ולהנחיותיו של | ||
+ | "מהנדס אזרחי". אישור המהנדס יינתן בכתב ובהתאם לאופן השימוש בקיר | ||
+ | הטיפוס כפי שמבקש האישור הגדירו. | ||
+ | ב)יש לסמן סימון ברור על קיר הטיפוס המוכיח שהקיר נבדק על ידי מהנדס | ||
+ | ונמצא מתאים; עובדת קיום הבדיקה וצורת הסימון יצוינו באישור שייתן המהנדס | ||
+ | האזרחי הבודק. | ||
+ | ג)בקירות טיפוס קבועים יש לרענן את אישור המהנדס האזרחי ואת תוקף | ||
+ | הנחיותיו פעם ב-14 חודשים. | ||
+ | ד)בקירות טיפוס ניידים ההרכבה והפירוק מותרות רק למי שהוסמך לכך בכתב | ||
+ | על ידי מהנדס אזרחי, ויש לרענן הסמכה זו פעם ב-14 חודשים. | ||
+ | פיגומים (לרבות חצובות) וכבלי מתכת | ||
+ | 2) | ||
+ | א)ההרכבה, התחזוקה ואופן השימוש בפיגום ובכבל מתכת ייעשו בהתאם | ||
+ | לאישורו והנחיותיו של "בודק מוסמך למכונות הרמה" שאושר על-ידי מפקח | ||
+ | העבודה הראשי במשרד העבודה והרווחה. | ||
+ | ב)אישור הבודק ייעשה בכתב ובהתאם לאופן השימוש בפיגום ובכבל המתכת כפי | ||
+ | שמבקש האישור הגדירו (גלישה, גלישה זוויתית וכד'). | ||
+ | ג)יש לסמן סימון ברור על חלקי הפיגום המוכיח שהקיר נבדק על ידי מהנדס | ||
+ | ונמצא מתאים. עובדת קיום הבדיקה וצורת הסימון יצוינו באישור שייתן המהנדס | ||
+ | הבודק. | ||
+ | ד)יש לרענן את אישור הבודק המוסמך ואת תוקף הנחיותיו פעם ב-14 חודשים. מצבים שאין לבצע בהם פעילויות טיפוס וגלישה: | ||
+ | ו. 1) כשיורד גשם כבד או ברד; | ||
+ | 2) כאשר צפוי שיטפון; | ||
+ | 3) בתנאים של חום כבד; | ||
+ | 4) בחשכה. בכל פעילות יהיו נוכחים לפחות 2 מדריכי טיפוס או גלישה , ובכל מקרה יוגדר אחד | ||
+ | מהם כמדריך הראשי. יחד עם זאת אפשר לחרוג מהוראה זו במקרים האלה: | ||
+ | ז. 1) בפעילות גלישה אפשר להציב מדריך אחד בשטח רק במצב שבו הקבוצה | ||
+ | המודרכת מונה 10 חניכים לכל היותר, למעט במעבר נחל מצוקי לאורך. | ||
+ | 2) בפעילות טיפוס אפשר להציב מדריך אחד בשטח רק במצב שבו הקבוצה | ||
+ | המודרכת מונה 7 חניכים לכל היותר. | ||
+ | כל המדריכים חייבים ללבוש רתמה במהלך פעילותם והדרכותיהם, למעט במצב שבו | ||
+ | הם נוכחים בשטח שלא לצורך הדרכה או אחריות על פעילות. | ||
+ | ח. יש לבדוק את הציוד ואת תקינותו לפני כל פעילות. על המדריכים לוודא שהם יודעים | ||
+ | להשתמש היטב בציוד העומד לרשותם בכל פעילות. | ||
+ | ט. יש לוודא כי בכל נקודות השילוח אורך החבל המשמש לאבטוח המשלחים אינו עולה | ||
+ | על המרחק בין העיגון לשפת המצוק/הבניין/הפיגום. | ||
+ | י. יש להגן על חבלים ועל רצועות העוברים על פינות חדות בעזרת אמצעים מקטיני חיכוך. יא. אסור להכריח חניך לבצע פעולת טיפוס או גלישה כלשהי. יב. יש לוודא שהחניכים שאינם משתתפים בפעילות יהיו בהשגחת מבוגר וינוחו באזור | ||
+ | מוצל המרוחק מהפעילות עצמה. | ||
+ | יג. לפני תחילת הפעילות יש לתדרך את החניכים בנושאים האלה: | ||
+ | יד. 1) מטרת הפעילות | ||
+ | 2) החובה להישמע להוראות המדריכים ולפעול בהתאם להנחיותיהם | ||
+ | 3) הוראות הבטיחות הכלליות המפורטות להלן ובמידת הצורך גם הוראות בטיחות | ||
+ | פרטניות לכל פעילות טיפוס או גלישה. הוראות בטיחות כלליות שיש לקרוא לחניכים: | ||
+ | טו. 1) אין להתקרב אל שפת המצוק/הבניין/הפיגום מעבר למרחק ביטחון של כמטר וחצי | ||
+ | ללא אבטוח. | ||
+ | 2) חובה על כל הנמצא על המצוק או על הבניין או בטווח הסכנה שבתחתיתו לחבוש | ||
+ | קסדה, למעט פעילות בקיר טיפוס מלאכותי ובגלישה זוויתית. | ||
+ | 3) אין לעשן בקרבת חבלים ורצועות. 4) אין לדרוך על ציוד טיפוס וגלישה. 5) אין לזרוק ציוד, אלא יש להעבירו מיד ליד, למעט חבל, שמותר להשליכו לאחר | ||
+ | שמוודאים כי איש אינו עלול להיפגע מהשלכתו. | ||
+ | 6) אין לנוע בשטח העיגונים וחלוקות המשקל שלא לצורך הפעילות. 7) אין לשהות בטווח הסכנה שבתחתית המצוק/הבניין/הפיגום/קיר הטיפוס שלא | ||
+ | לצורך הפעילות. | ||
+ | 8) בעת נפילת אבן או כל ציוד יש לצעוק "אבן!" או "זהירות!". 9) בהישמע הצעקה "אבן"! או "זהירות!" על הנמצאים בקרבת המצוק להיצמד לקיר | ||
+ | ולא להביט כלפי מעלה. | ||
+ | 10) יש לאסוף שיער ולסדר את חלקי הביגוד בצורה שלא תאפשר את היתפסותם של | ||
+ | אלה באמצעי החיכוך. | ||
+ | 11) יש להסיר את כל האמצעים הנלווים (זימוניות, טלפונים ניידים, אקדחים וכד') | ||
+ | העלולים ליפול ולסכן את השוהים בתחתית המצוק/הבניין/הפיגום/קיר הטיפוס. באישור המדריך הראשי אפשר לאבטח אמצעים אלו, אך בכל מקרה דרושה | ||
+ | בדיקה של אחד המדריכים לפני ביצוע הפעילות. | ||
+ | 12) יש לנעול נעליים מתאימות ולשרוך אותם היטב. 13) בכל מצב של התחברות לחבל יש להיבדק על ידי מדריך או על ידי כל מי שהורשה | ||
+ | לכך מטעם המדריך הראשי בפעילות (למעט הגולש האחרון). | ||
+ | 14) יש להיצמד לדרכי הגישה המוגדרות שבין ראש המצוק/הבניין/הפיגום ותחתיתו; | ||
+ | אסור לרדת או לעלות בדרכים אחרות. 7.3 | ||
+ | טיפוס | ||
+ | 1.7.3 | ||
+ | בפעילות זו ידריכו רק מדריכי טיפוס, למעט הפעלת קירות טיפוס מלאכותיים המורשית גם למוסמכי קורס "/מפעילי קירות טיפוס מלאכותיים"/. מודגש בזאת כי ל"/מפעילי קירות טיפוס מלאכותיים"/ אסור להדריך טיפוס; מותר להם רק לאבטח את המטפסים ולהשגיח על הפעילות בקיר הטיפוס המלאכותי. | ||
+ | 2.7.3 | ||
+ | טיפוס ללא חבל (ללימוד תנועות גוף) | ||
+ | א. טיפוס ללא חבל יתבצע עד לגובה של 2 מ'/ בלבד. ב. בטיפוס ללא חבל יעמוד אדם נוסף מאחורי המטפס וישמש מאבטח שיהיה מוכן לתמוך במטפס במקרה של נפילה, למעט מצב שבו השטח שאפשר ליפול עליו בתחתית אזור הטיפוס מרופד במזרן "/גבינה"/ תקני, בעובי של 30 ס"/מ לפחות. ג. המאבטח חייב להיות עירני ומוכן לספיגת נפילתו של המטפס. | ||
+ | 3.7.3 | ||
+ | טיפוס בשיטת האבטוח של TOP ROPE | ||
+ | א. לפני תחילת הטיפוס הראשון בעמדה יש להפעיל עומס על החבל כדי למתוח את העיגון העליון. ב. על המטפס לוודא עם המאבטח הוא אכן מאובטח ושהוא יכול להתחיל לטפס. ג. המאבטח יעמוד מחוץ לטווח הסכנה (מפני עצמים נופלים) במידת האפשר. ד. המדריך הראשי יוודא כי כל המאבטחים מכירים היטב את פעולת האבטוח. ה. האבטוח בשיטת TOP ROPE ייעשה מעגינה קבועה בלבד. ו. המאבטח ישמור על החבל במצב כמעט מתוח במשך כל זמן הטיפוס. | ||
+ | 4.7.3 | ||
+ | קירות טיפוס מלאכותיים - הכנה והרכבת מסלולים | ||
+ | א. מותר לטפס על קירות טיפוס מלאכותיים ללא חבישת קסדה. ב. בזמן הרכבה ושינוי של מסלולי טיפוס יש לנהוג כך: | ||
+ | (1 | ||
+ | יש לסמן את טווח העבודה בסימון ברור על הקרקע ובטווח של כ5- מ'/ לפחות מקיר הטיפוס המלאכותי. | ||
+ | (2 | ||
+ | יש להרחיק אנשים אל מחוץ לטווח העבודה והסכנה. | ||
+ | (3 | ||
+ | יש לאבטח את הציוד המשמש להרכבה או לשינוי המסלולים. | ||
+ | (4 | ||
+ | אין להעביר או לפרק אוזני עיגון קבועות ("/בולטים"/ קבועים). | ||
+ | (5 | ||
+ | יש לחזק אחיזות רופפות. ג. בכל מקרה של חשש מתקלה בטיחותית במבנה הקיר יש לעצור מיד את הפעילות בו. המשך הפעילות בקיר יותנה באישורו של מהנדס אזרחי. | ||
+ | 8.3 | ||
+ | גלישה | ||
+ | 1.8.3 | ||
+ | כללי | ||
+ | א. הגלישה תתבצע במערכת הכוללת - | ||
+ | (1 חבל גלישה המחובר לעיגון המקנה בטיחות מרבית (עיגון של % ;(100 | ||
+ | (2 חבל אבטחה המחובר לעיגון המקנה בטיחות מרבית (עיגון של % ;(100 | ||
+ | ב. באישור המדריך הראשי אפשר לחבר את שני החבלים לעיגון אחד, בתנאי שאין כל ספק לגבי חוזקו ויציבותו של העיגון. ג. אסור לגלוש במערכות גלישה שיש בהן נקודה\ות שיא (נקודה קריטית), למעט במקרים של גולש אחרון ושל גולש שמחובר אליו חבל ה"/בלם"/ המשמש בגלישה זוויתית. ד. החבלים המשמשים לגלישה ייפרסו באורך המאפשר את נגיעתם בקרקע. יש לוודא זאת לפני הגלישה הראשונה הנעשית בכל עמדת גלישה. ה. חבל האבטחה ייקשר ישירות לרתמה. יש לשים לב שבין חבל הגלישה לחבל האבטחה לא ייווצר כל חיכוך העלול לסכן את חבל האבטחה. ו. עיגון הבנוי מאבן עיגון אחת אינו יכול לשמש כעיגון של %100. | ||
+ | 2.8.3 | ||
+ | מדריך המבצע "/גולש אחרון"/ | ||
+ | א. בשלב בניית העמדה: | ||
+ | (1 | ||
+ | יש להקפיד שהעיגון לגולש האחרון יקנה בטיחות מרבית (% .(100 | ||
+ | (2 | ||
+ | אם יש ספק לגבי חוזק העיגון, יש לבדוק זאת על ידי גלישה כשהוא מגובה. הגולש האחרון רשאי להסיר את הגיבוי. | ||
+ | (3 | ||
+ | יש לוודא שקצות החבל מגיעים אל הקרקע. | ||
+ | (4 | ||
+ | לפני הגלישה יכין הגולש ברתמתו ציוד בסיסי לפתרון תקלות הכולל לפחות 2 פרוסיקים + 2 טבעות. ב. אסור לטפס על חבל "/גולש אחרון"/ שנתקע בתוצאה ממשיכתו מטה. | ||
+ | 9.3 | ||
+ | גלישה זוויתית | ||
+ | 1.9.3 | ||
+ | אפשר לבצע פעילות זו ללא חבישת קסדה. | ||
+ | 2.9.3 | ||
+ | אסור לבצע פעילות זו לתוך נחל זורם, למעט באישור פרטני של מדריך רפטינג מוסמך. | ||
+ | 3.9.3 | ||
+ | פעילות זו תודרך על ידי מדריכים שהוסמכו לכך באופן פרטני. | ||
+ | 4.9.3 | ||
+ | הפעילות תבוצע על ידי מתיחת שני חבלים או כבל מתכת אחד לפחות. | ||
+ | 5.9.3 | ||
+ | את מתיחת החבלים יש לבצע ברווח-כוח באמצעות אנשים בלבד, ללא כוח מנוע, ובכל מקרה יש למקם "/פיוז החלקה"/ בין החבל\ים למערכת המתיחה, למעט במצב שבו משתמשים במד-עומד לצורך מדידת מתיחות החבלים\הכבל. | ||
+ | 6.9.3 | ||
+ | בסיום הרכבת המערכת ומתיחתה יש לבצע בדיקה שמטרתה לוודא כי הגולשים יהיו מסוגלים לספוג את עוצמת הבלימה ללא כל סכנה לבריאותם. | ||
+ | 7.9.3 | ||
+ | יש לוודא שהגעתם ועלייתם של הגולשים אל משטח העבודה תהיינה בטוחות ומאובטחות; זאת בהתאם לשיקול דעתו של המדריך הראשי. | ||
+ | 8.9.3 | ||
+ | יש לוודא כי לא קיים כל חשש שהגולשים ייפגעו ממגע עם הקרקע או מכל דבר אחר במהלך גלישתם. | ||
+ | 9.9.3 | ||
+ | גלישה זוויתית מחייבת שימוש בחבל לבלימת מהירות הגלישה, למעט מצב שבו הבלימה מתבצעת על ידי הגבהת נקודת העיגון התחתון לכדי יצירת "/בטן"/ בחבלים או בכבל. | ||
+ | 01.9.3 | ||
+ | יש למקם אמצעי בלימה או ליצור גורם בלימה בקצה התחתון של החבלים המתוחים או הכבל המתוח באופן שאם יהיה כשל בחבל הבלם תימנע הגעתו של הגולש אל הקרקע; זאת למעט במצב שבו הבלימה מתבצעת על ידי הגבהת נקודת העיגון התחתון לכדי יצירת "/בטן"/. | ||
+ | 11.9.3 | ||
+ | יש לוודא כי החבלים מתוחים באופן שווה ככל האפשר. | ||
+ | 21.9.3 | ||
+ | אסור להרחיק את החבלים זה מזה למרחק של יותר מכ60- ס"/מ. | ||
+ | 31.9.3 | ||
+ | בעת ביצוע פעילות זו על ידי כבל מתכת יש להשתמש בגלגלות המתאימות לכבל מתכת, בהתאם להוראות יצרן הגלגלות. | ||
+ | 41.9.3 | ||
+ | על המדריך הראשי לוודא כי לא יהיה כל אדם מתחת לחבלים או לכבל בעת פעילות הגלישה. | ||
+ | 01.3 | ||
+ | מעבר נחל מצוקי לאורך | ||
+ | לבד מההוראות הבאות, כל הוראות הבטיחות לטיפוס ולגלישה תקפות גם לגבי מעבר נחל מצוקי: | ||
+ | 1.01.3 | ||
+ | פעילות זו מחייבת לפחות שני מדריכים לקבוצה, והחישוב של מספר המדריכים יהיה מדריך אחד לכל עשרה חניכים. | ||
+ | 2.01.3 | ||
+ | אסורה הגעתם של חניכים אל משטחי העבודה שבאפיק הנחל ללא הימצאותו של מדריך במקום הגלישה. | ||
+ | 3.01.3 | ||
+ | במעבר בנחל מצוקי לאורך יהיה החובש בקבוצת המאסף, כלומר בין האנשים האחרונים בקבוצה. יש להקפיד שערכת החובש תימצא בצמוד לו. | ||
+ | 4.01.3 | ||
+ | חציית גבי מים בנחל מצוקי תיעשה בהתאם להוראות בסעיף 5.1-27 של חוזר זה, "/פעילויות מים"/, תת-סעיף 19, "/חציית גבים ומקווי מים עמוקים"/, למעט השימוש בגלישה זוויתית. | ||
+ | 11.3 | ||
+ | עצירת פעילות | ||
+ | 1.11.3 | ||
+ | פעילות טיפוס או גלישה תיעצר במקרים האלה: | ||
+ | א. פציעה או פגיעה של אחד החניכים, אחד המדריכים או אדם זר הנפגע תוך כדי הפעילות | ||
+ | ב. התייבשות, מכת חום או מכת קור הפוגעות באחד מהנוכחים בפעילות | ||
+ | ג. כניסה של אדם זר או קבוצה לאזור הפעילות באופן המסכן את החניכים או את הנכנסים לתחום הפעילות | ||
+ | ד. כאשר לדעתו של המדריך הראשי אי אפשר, מכל סיבה שהיא, לקיים את רמת הבטיחות הנדרשת כדי להשלים את הפעילות בבטחה. | ||
+ | 2.11.3 | ||
+ | פעולות מניעה ואיסור במצב של שיטפון או חשש לשיטפון: | ||
+ | א. במצב שבו נמצאים באפיק נחל ולפתע יורד גשם יש לעלות בזהירות למקום גבוה ובטוח ולהמתין לחילוץ או לסוף השיטפון. ב. במקרה של שיטפון אסור לחצות את אפיק הזרימה. | ||
+ | 3.11.3 | ||
+ | המדריך הראשי יהיה רשאי להמשיך בפעילות רק לאחר שחניכיו יצאו מכלל סכנה או חשש לסכנה כגון אלו המפורטות לעיל. | ||
+ | 21.3 | ||
+ | חילוץ | ||
+ | 1.21.3 | ||
+ | במצב שבו המחולץ (האדם הנתון במצוקה) הוא פצוע או חשוד כפצוע יש לנקוט צעדים אלו: | ||
+ | א. יש לעצור את הפעילות ולוודא שאנשים נוספים אינם עלולים להיפגע. ב. יש להזעיק את יחידת החילוץ המרחבית (במשטרת ישראל) או את מד"/א, במקרה הצורך, ולעדכן את חדר המצב. ג. בעת הגעת יחידת חילוץ לאזור הפעילות יש לפעול רק על-פי השיקולים וההוראות שיתקבלו על ידם. | ||
+ | 2.21.3 | ||
+ | נוסף לאמור לעיל יש לקיים את נוהלי התגובה והדיווח המוגדרים בסעיף 5.1-25 של חוזר זה, תת-סעיף 2, המתייחסים למקרה של אירוע בטיחותי. | ||
+ | |||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
[[קטגוריה:כללי]][[קטגוריה: קורסי הדרכה]] | [[קטגוריה:כללי]][[קטגוריה: קורסי הדרכה]] |
גרסה מ־06:23, 23 באפריל 2008
חוזר מנכ"ל הוא כינוי לפרסום של משרד החינוך המפרט את נוהלי הביטחון והבטיחות בפעילויות חוץ-בית ספריות לתלמידים. להלכה, חוזר זה מחייב רק קבוצות של תלמידי בית ספר בזמן פעילות כיתתית מחוץ לבית הספר (כמו בטיולים שנתיים, ימי שדה וכו'). למעשה, אימצו את הנוהלים המפורטים בחוזר מנכ"ל גופים שונים כגון מתנ"סים, קייטנות ועוד.
לנושאי טיפוס, גלישה ואומגות קיים קובץ הוראות בטיחות חלופי, לטיפוס על קיר טיפוס קיים קובץ נפרד של הוראות בטיחות. שניהם נכתבו על ידי הועדה המקצועית לטיפוס וגלישה במכון ווינגייט ופורסמו כנספחים לחוברת הקורסים של הועדה המקצועית.
הנוסח הרשמי של חוזר מנכ"ל מתעדכן מעת לעת, והנה קישור לאחד הנוסחים של חוזר מנכ"ל ברשת.
והנה פרק 3, העוסק בטיפוס, גלישה ואומגות, מתוך אחד הנוסחים (כנראה לא לגמרי מעודכן):
2.3.2 3. טיפוס על מצוקים וגלישה מהם כללי 3.1 ההוראות מיועדות למדריכים בתחום הטיפוס והגלישה שהוסמכו לכך על ידי מוסד שמשרד הספורט הסמיך ואישר. רקע 3.2 פעילויות הטיפוס והגלישה הן אתגר ואמצעי להתגברות על מכשולי גובה ועומק במקומות שאין בהם בדרך כלל כל אפשרות אחרת למעבר חוץ משימוש בחבל/כבל מתכת, באתרים המיועדים לפעילות זו. 3.2.1 פעילויות אתגר אלו ניתנות לביצוע בכל תוואי שטח אנכי ובכל עונות השנה, במגבלות המפורטות להלן, אך יחד עם זאת הן בעלות מרכיב סיכון גבוה הבא לידי ביטוי בשתי נקודות תורפה מרכזיות: 3.2.2 אפשרות לכשל מקצועי: נדרשת רמה גבוהה של מיומנות וכישורים מקצועיים. א. אפשרות לכשל טכני: קיימת תלות גבוהה בין כשירות הציוד ושמישותו לבין רמת הבטיחות. ב. יחד עם זאת, עבודה מקצועית ושימוש בציוד תקין ובדוק הם מענה הולם לנקודות התורפה האלה. לפיכך על כל מדריך טיפוס וגלישה לנהוג באחריות ובמקצועיות ולשמש דוגמה חיובית לחניכיו. סמכויות 3.3 בית-הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, באמצעות הוועדה המקצועית לטיפוס ולגלישה, או כל מוסד אחר שיאושר על ידי משרד הספורט, הוא הסמכות המקצועית להכשרה בטיפוס ובגלישה ולהסמכת מדריכים ומדריכים בכירים. 3.3.1 פעילויות מכל סוג של טיפוס וגלישה מחייבות את אישור ההורים. רשאים להשתתף בפעילות של גלישת מצוקים וטיפוס חניכים מכיתה ד' ומעלה. חציית נחל מצוקי לאורך מותרת מכיתה ז' ומעלה. תלמידי כיתות א'-ג' המעוניינים להתנסות בפעילויות של טיפוס וגלישה יידרשו לקבל אישור מראש ובכתב מהממונה על הבטיחות במשרד הראשי. 3.3.2 סוגי ההסמכה למדריכים 3.4 מדריך גלישה: עליו להיות מוסמך לשלח, לא כולל בניית מערכת של "גלישה זוויתית". 3.4.1 מדריך גלישה זוויתית: עליו להיות מוסמך לשלח, כולל בניית מערכת של "גלישה זוויתית". 3.4.2 מדריך גלישה בכיר: עליו להיות מוסמך להכשיר מדריכי גלישה ומוסמך לשלח, כולל בניית מערכת של "גלישה זוויתית". 3.4.3 מדריך טיפוס: עליו להיות מוסמך להדריך טיפוס ומוסמך לשלח, לא כולל בניית מערכת של גלישה זוויתית. 3.4.4 מדריך טיפוס בכיר: עליו להיות מוסמך ללמד בקורס מדריכי-טיפוס. 3.4.5 מודגש בזאת לכל המדריכים המוסמכים באשר הם: אבטוח בשיטה ה-TOP-ROPE איננו משמש להדרכת טיפוס בלבד, אך רשאי לבצעו רק מי שהוסמך לכך בקורס הטיפוס או הגלישה שביצע באמצעות מכון וינגייט או כל מוסד אחר שאושר לכך על ידי משרד הספורט. 3.4.6 הגדרות 3.5 טיפוס: ענף ספורט הכולל עלייה בעזרת חבל על מבנה טופוגראפי או הנדסי תלול למטרות נופש ואתגר. 3.5.1 גלישה (מצוקים): ענף ספורט הכולל ירידה בעזרת חבל ממבנה טופוגרפי או הנדסי תלול למטרות נופש ואתגר. 3.5.2 גלישה זוויתית: כינוי לגלישה אתגרית שבה קצות החבלים או כבל המתכת מעוגנים רחוק מתחתית המצוק, הבניין או הפיגום שגולשים מהם (הגלישה היא לשטח מוצק בלבד). 3.5.3 פיוז החלקה ב"גלישה זוויתית": כינוי לקשר חיכוך או לאמצעי מתכת (כגון Rescucender וכד') שתפקידו לתת אומדן למאמץ המופעל על החבל בזמן משיכתו או מתיחתו. 3.5.4 משטח עבודה: המשטח שמתבצעות עליו הפעולות לפני שפת המצוק, הפיגום או הבניין וכד'. 3.5.5 שפת מצוק: קצה משטח העבודה, בדרך כלל הקצה העליון של המצוק. 3.5.6 טווח סכנה: בראש המצוק: המרחק שממנו ועד לשפת המצוק השהייה ללא אבטוח מסכנת את הנמצאים בו. בתחתית המצוק: הטווח החשוף לנפילת עצמים קשים העלולים לפגוע בשוהים שם. 3.5.7 עיגון: אמצעי שמחוברים אליו חבל, רצועה או טבעת, שנועדו לשאת את משקל המטפס או הגולש ולספוג את כל נפילותיו ומעידותיו. 3.5.8 עיגון של 100%: מצב של שיקול דעת מקצועי שבו אין למדריך הראשי או לעוזריו כל ספק לגבי יכולתו של עיגון לשאת פעולת טיפוס או גלישה פרטנית. 3.5.9 פיגום: מתקן זמני מעל הקרקע, לרבות חצובה, המצוי מעל מבנה או מחובר אליו ואשר ממנו מתבצעות פעולות גלישה או שמחזיקים עליו חומר או ציוד. 3.5.10 נקודת שיא: חוליה במערכת הטיפוס או הגלישה שאם תיכשל תגרום לכשל של המערכת כולה (נקודה קריטית). 3.5.11 מדריך ראשי בפעילות: המדריך האחראי לפעילות הטיפוס/הגלישה, בעל הסמכה, אשר מונה מטעם "הגוף המבצע" (חברה מסחרית, עצמאי וכד') לשמש מדריך ראשי. 3.5.12 נחל מצוקי: נחל שיש באפיקו צוקים. 3.5.13 TOP-ROPE: שיטת אבטוח המתבצעת באופן שהמאבטח נמצא בתחתית המצוק/הבניין/הפיגום וחבל האבטוח עובר דרך עגינת שינוי-כיוון הנמצאת מעל לטווח הטיפוס והירידה. 3.5.14 קיר טיפוס מלאכותי: מתקן ספורט שהוא מבנה הנדסי תלול אשר בהתאם להגדרת היצרן או הבונה אותו משמש לטיפוס. 3.5.15 מפעיל קיר טיפוס מלאכותי: כל מי שהוסמך לאבטח את המטפסים ולהשגיח על בטיחות הפעילות בקירות טיפוס מלאכותיים. 3.5.16 מדריך רפטינג: כל מי שברשותו תעודה תקפה שכותרתה "מדריך רפטינג" אשר ניתנה לו על ידי בית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט או על ידי כל מוסד אחר שיאושר לכך על ידי משרד הספורט. מדריך רפטינג הוא בעל הסמכות היחיד המיומן לטפל במצבי חירום בנחלים ובנהרות זורמים. 3.5.17 הוראות בטיחות למדריך 3.6 כללי 3.6.1 יציאה אל מחוץ לבית-הספר למטרת טיפוס או גלישה מוגדרת כ"פעילות חוץ-בית-ספרית", ולכן יש לנהוג בעניינה על-פי ההוראות בחוזר זה המתייחסות לבטיחות בטיולים, בסיורים ובפעילויות שדה; זאת למעט פעילות טיפוס וגלישה הנעשית בשטח בית-הספר, שבה יש לנהוג על-פי ההנחיות הרשמיות של מנהל בית הספר. א. פעילויות טיפוס או גלישה תתבצענה אך ורק כאשר נוכח במקום הפעילות חובש מוסמך ואתו ערכת חובש מלאה. ב. פעילויות טיפוס או גלישה תתבצענה אך ורק באמצעות ציוד בעל תו-תקן אירופי או אמריקאי מוכר (כגון CEN - קטגוריית mountaineering, 13039-12270 וכד'), המתייחס לציוד הטיפוס, הגלישה והשילוח או ההרמה, ובהתאם להוראות השימוש והתחזוקה של יצרני הציוד. ג. ההסמכה להדרכת טיפוס או גלישה ניתנת על ידי מכון וינגייט או מטעם כל מוסד אחר שיאושר על ידי משרד להסמכה להדרכה בטיפוס ובגלישה. ד. אישורי שימוש בקירות טיפוס מלאכותיים, בפיגומים ובכבלי מתכת ה. קירות טיפוס מלאכותיים 1) א)הרכבת קיר טיפוס מלאכותי ותחזוקתו ייעשו בהתאם לאישורו ולהנחיותיו של "מהנדס אזרחי". אישור המהנדס יינתן בכתב ובהתאם לאופן השימוש בקיר הטיפוס כפי שמבקש האישור הגדירו. ב)יש לסמן סימון ברור על קיר הטיפוס המוכיח שהקיר נבדק על ידי מהנדס ונמצא מתאים; עובדת קיום הבדיקה וצורת הסימון יצוינו באישור שייתן המהנדס האזרחי הבודק. ג)בקירות טיפוס קבועים יש לרענן את אישור המהנדס האזרחי ואת תוקף הנחיותיו פעם ב-14 חודשים. ד)בקירות טיפוס ניידים ההרכבה והפירוק מותרות רק למי שהוסמך לכך בכתב על ידי מהנדס אזרחי, ויש לרענן הסמכה זו פעם ב-14 חודשים. פיגומים (לרבות חצובות) וכבלי מתכת 2) א)ההרכבה, התחזוקה ואופן השימוש בפיגום ובכבל מתכת ייעשו בהתאם לאישורו והנחיותיו של "בודק מוסמך למכונות הרמה" שאושר על-ידי מפקח העבודה הראשי במשרד העבודה והרווחה. ב)אישור הבודק ייעשה בכתב ובהתאם לאופן השימוש בפיגום ובכבל המתכת כפי שמבקש האישור הגדירו (גלישה, גלישה זוויתית וכד'). ג)יש לסמן סימון ברור על חלקי הפיגום המוכיח שהקיר נבדק על ידי מהנדס ונמצא מתאים. עובדת קיום הבדיקה וצורת הסימון יצוינו באישור שייתן המהנדס הבודק. ד)יש לרענן את אישור הבודק המוסמך ואת תוקף הנחיותיו פעם ב-14 חודשים. מצבים שאין לבצע בהם פעילויות טיפוס וגלישה: ו. 1) כשיורד גשם כבד או ברד; 2) כאשר צפוי שיטפון; 3) בתנאים של חום כבד; 4) בחשכה. בכל פעילות יהיו נוכחים לפחות 2 מדריכי טיפוס או גלישה , ובכל מקרה יוגדר אחד מהם כמדריך הראשי. יחד עם זאת אפשר לחרוג מהוראה זו במקרים האלה: ז. 1) בפעילות גלישה אפשר להציב מדריך אחד בשטח רק במצב שבו הקבוצה המודרכת מונה 10 חניכים לכל היותר, למעט במעבר נחל מצוקי לאורך. 2) בפעילות טיפוס אפשר להציב מדריך אחד בשטח רק במצב שבו הקבוצה המודרכת מונה 7 חניכים לכל היותר. כל המדריכים חייבים ללבוש רתמה במהלך פעילותם והדרכותיהם, למעט במצב שבו הם נוכחים בשטח שלא לצורך הדרכה או אחריות על פעילות. ח. יש לבדוק את הציוד ואת תקינותו לפני כל פעילות. על המדריכים לוודא שהם יודעים להשתמש היטב בציוד העומד לרשותם בכל פעילות. ט. יש לוודא כי בכל נקודות השילוח אורך החבל המשמש לאבטוח המשלחים אינו עולה על המרחק בין העיגון לשפת המצוק/הבניין/הפיגום. י. יש להגן על חבלים ועל רצועות העוברים על פינות חדות בעזרת אמצעים מקטיני חיכוך. יא. אסור להכריח חניך לבצע פעולת טיפוס או גלישה כלשהי. יב. יש לוודא שהחניכים שאינם משתתפים בפעילות יהיו בהשגחת מבוגר וינוחו באזור מוצל המרוחק מהפעילות עצמה. יג. לפני תחילת הפעילות יש לתדרך את החניכים בנושאים האלה: יד. 1) מטרת הפעילות 2) החובה להישמע להוראות המדריכים ולפעול בהתאם להנחיותיהם 3) הוראות הבטיחות הכלליות המפורטות להלן ובמידת הצורך גם הוראות בטיחות פרטניות לכל פעילות טיפוס או גלישה. הוראות בטיחות כלליות שיש לקרוא לחניכים: טו. 1) אין להתקרב אל שפת המצוק/הבניין/הפיגום מעבר למרחק ביטחון של כמטר וחצי ללא אבטוח. 2) חובה על כל הנמצא על המצוק או על הבניין או בטווח הסכנה שבתחתיתו לחבוש קסדה, למעט פעילות בקיר טיפוס מלאכותי ובגלישה זוויתית. 3) אין לעשן בקרבת חבלים ורצועות. 4) אין לדרוך על ציוד טיפוס וגלישה. 5) אין לזרוק ציוד, אלא יש להעבירו מיד ליד, למעט חבל, שמותר להשליכו לאחר שמוודאים כי איש אינו עלול להיפגע מהשלכתו. 6) אין לנוע בשטח העיגונים וחלוקות המשקל שלא לצורך הפעילות. 7) אין לשהות בטווח הסכנה שבתחתית המצוק/הבניין/הפיגום/קיר הטיפוס שלא לצורך הפעילות. 8) בעת נפילת אבן או כל ציוד יש לצעוק "אבן!" או "זהירות!". 9) בהישמע הצעקה "אבן"! או "זהירות!" על הנמצאים בקרבת המצוק להיצמד לקיר ולא להביט כלפי מעלה. 10) יש לאסוף שיער ולסדר את חלקי הביגוד בצורה שלא תאפשר את היתפסותם של אלה באמצעי החיכוך. 11) יש להסיר את כל האמצעים הנלווים (זימוניות, טלפונים ניידים, אקדחים וכד') העלולים ליפול ולסכן את השוהים בתחתית המצוק/הבניין/הפיגום/קיר הטיפוס. באישור המדריך הראשי אפשר לאבטח אמצעים אלו, אך בכל מקרה דרושה בדיקה של אחד המדריכים לפני ביצוע הפעילות. 12) יש לנעול נעליים מתאימות ולשרוך אותם היטב. 13) בכל מצב של התחברות לחבל יש להיבדק על ידי מדריך או על ידי כל מי שהורשה לכך מטעם המדריך הראשי בפעילות (למעט הגולש האחרון). 14) יש להיצמד לדרכי הגישה המוגדרות שבין ראש המצוק/הבניין/הפיגום ותחתיתו; אסור לרדת או לעלות בדרכים אחרות. 7.3 טיפוס 1.7.3 בפעילות זו ידריכו רק מדריכי טיפוס, למעט הפעלת קירות טיפוס מלאכותיים המורשית גם למוסמכי קורס "/מפעילי קירות טיפוס מלאכותיים"/. מודגש בזאת כי ל"/מפעילי קירות טיפוס מלאכותיים"/ אסור להדריך טיפוס; מותר להם רק לאבטח את המטפסים ולהשגיח על הפעילות בקיר הטיפוס המלאכותי. 2.7.3 טיפוס ללא חבל (ללימוד תנועות גוף) א. טיפוס ללא חבל יתבצע עד לגובה של 2 מ'/ בלבד. ב. בטיפוס ללא חבל יעמוד אדם נוסף מאחורי המטפס וישמש מאבטח שיהיה מוכן לתמוך במטפס במקרה של נפילה, למעט מצב שבו השטח שאפשר ליפול עליו בתחתית אזור הטיפוס מרופד במזרן "/גבינה"/ תקני, בעובי של 30 ס"/מ לפחות. ג. המאבטח חייב להיות עירני ומוכן לספיגת נפילתו של המטפס. 3.7.3 טיפוס בשיטת האבטוח של TOP ROPE א. לפני תחילת הטיפוס הראשון בעמדה יש להפעיל עומס על החבל כדי למתוח את העיגון העליון. ב. על המטפס לוודא עם המאבטח הוא אכן מאובטח ושהוא יכול להתחיל לטפס. ג. המאבטח יעמוד מחוץ לטווח הסכנה (מפני עצמים נופלים) במידת האפשר. ד. המדריך הראשי יוודא כי כל המאבטחים מכירים היטב את פעולת האבטוח. ה. האבטוח בשיטת TOP ROPE ייעשה מעגינה קבועה בלבד. ו. המאבטח ישמור על החבל במצב כמעט מתוח במשך כל זמן הטיפוס. 4.7.3 קירות טיפוס מלאכותיים - הכנה והרכבת מסלולים א. מותר לטפס על קירות טיפוס מלאכותיים ללא חבישת קסדה. ב. בזמן הרכבה ושינוי של מסלולי טיפוס יש לנהוג כך: (1 יש לסמן את טווח העבודה בסימון ברור על הקרקע ובטווח של כ5- מ'/ לפחות מקיר הטיפוס המלאכותי. (2 יש להרחיק אנשים אל מחוץ לטווח העבודה והסכנה. (3 יש לאבטח את הציוד המשמש להרכבה או לשינוי המסלולים. (4 אין להעביר או לפרק אוזני עיגון קבועות ("/בולטים"/ קבועים). (5 יש לחזק אחיזות רופפות. ג. בכל מקרה של חשש מתקלה בטיחותית במבנה הקיר יש לעצור מיד את הפעילות בו. המשך הפעילות בקיר יותנה באישורו של מהנדס אזרחי. 8.3 גלישה 1.8.3 כללי א. הגלישה תתבצע במערכת הכוללת - (1 חבל גלישה המחובר לעיגון המקנה בטיחות מרבית (עיגון של % ;(100 (2 חבל אבטחה המחובר לעיגון המקנה בטיחות מרבית (עיגון של % ;(100 ב. באישור המדריך הראשי אפשר לחבר את שני החבלים לעיגון אחד, בתנאי שאין כל ספק לגבי חוזקו ויציבותו של העיגון. ג. אסור לגלוש במערכות גלישה שיש בהן נקודה\ות שיא (נקודה קריטית), למעט במקרים של גולש אחרון ושל גולש שמחובר אליו חבל ה"/בלם"/ המשמש בגלישה זוויתית. ד. החבלים המשמשים לגלישה ייפרסו באורך המאפשר את נגיעתם בקרקע. יש לוודא זאת לפני הגלישה הראשונה הנעשית בכל עמדת גלישה. ה. חבל האבטחה ייקשר ישירות לרתמה. יש לשים לב שבין חבל הגלישה לחבל האבטחה לא ייווצר כל חיכוך העלול לסכן את חבל האבטחה. ו. עיגון הבנוי מאבן עיגון אחת אינו יכול לשמש כעיגון של %100. 2.8.3 מדריך המבצע "/גולש אחרון"/ א. בשלב בניית העמדה: (1 יש להקפיד שהעיגון לגולש האחרון יקנה בטיחות מרבית (% .(100 (2 אם יש ספק לגבי חוזק העיגון, יש לבדוק זאת על ידי גלישה כשהוא מגובה. הגולש האחרון רשאי להסיר את הגיבוי. (3 יש לוודא שקצות החבל מגיעים אל הקרקע. (4 לפני הגלישה יכין הגולש ברתמתו ציוד בסיסי לפתרון תקלות הכולל לפחות 2 פרוסיקים + 2 טבעות. ב. אסור לטפס על חבל "/גולש אחרון"/ שנתקע בתוצאה ממשיכתו מטה. 9.3 גלישה זוויתית 1.9.3 אפשר לבצע פעילות זו ללא חבישת קסדה. 2.9.3 אסור לבצע פעילות זו לתוך נחל זורם, למעט באישור פרטני של מדריך רפטינג מוסמך. 3.9.3 פעילות זו תודרך על ידי מדריכים שהוסמכו לכך באופן פרטני. 4.9.3 הפעילות תבוצע על ידי מתיחת שני חבלים או כבל מתכת אחד לפחות. 5.9.3 את מתיחת החבלים יש לבצע ברווח-כוח באמצעות אנשים בלבד, ללא כוח מנוע, ובכל מקרה יש למקם "/פיוז החלקה"/ בין החבל\ים למערכת המתיחה, למעט במצב שבו משתמשים במד-עומד לצורך מדידת מתיחות החבלים\הכבל. 6.9.3 בסיום הרכבת המערכת ומתיחתה יש לבצע בדיקה שמטרתה לוודא כי הגולשים יהיו מסוגלים לספוג את עוצמת הבלימה ללא כל סכנה לבריאותם. 7.9.3 יש לוודא שהגעתם ועלייתם של הגולשים אל משטח העבודה תהיינה בטוחות ומאובטחות; זאת בהתאם לשיקול דעתו של המדריך הראשי. 8.9.3 יש לוודא כי לא קיים כל חשש שהגולשים ייפגעו ממגע עם הקרקע או מכל דבר אחר במהלך גלישתם. 9.9.3 גלישה זוויתית מחייבת שימוש בחבל לבלימת מהירות הגלישה, למעט מצב שבו הבלימה מתבצעת על ידי הגבהת נקודת העיגון התחתון לכדי יצירת "/בטן"/ בחבלים או בכבל. 01.9.3 יש למקם אמצעי בלימה או ליצור גורם בלימה בקצה התחתון של החבלים המתוחים או הכבל המתוח באופן שאם יהיה כשל בחבל הבלם תימנע הגעתו של הגולש אל הקרקע; זאת למעט במצב שבו הבלימה מתבצעת על ידי הגבהת נקודת העיגון התחתון לכדי יצירת "/בטן"/. 11.9.3 יש לוודא כי החבלים מתוחים באופן שווה ככל האפשר. 21.9.3 אסור להרחיק את החבלים זה מזה למרחק של יותר מכ60- ס"/מ. 31.9.3 בעת ביצוע פעילות זו על ידי כבל מתכת יש להשתמש בגלגלות המתאימות לכבל מתכת, בהתאם להוראות יצרן הגלגלות. 41.9.3 על המדריך הראשי לוודא כי לא יהיה כל אדם מתחת לחבלים או לכבל בעת פעילות הגלישה. 01.3 מעבר נחל מצוקי לאורך לבד מההוראות הבאות, כל הוראות הבטיחות לטיפוס ולגלישה תקפות גם לגבי מעבר נחל מצוקי: 1.01.3 פעילות זו מחייבת לפחות שני מדריכים לקבוצה, והחישוב של מספר המדריכים יהיה מדריך אחד לכל עשרה חניכים. 2.01.3 אסורה הגעתם של חניכים אל משטחי העבודה שבאפיק הנחל ללא הימצאותו של מדריך במקום הגלישה. 3.01.3 במעבר בנחל מצוקי לאורך יהיה החובש בקבוצת המאסף, כלומר בין האנשים האחרונים בקבוצה. יש להקפיד שערכת החובש תימצא בצמוד לו. 4.01.3 חציית גבי מים בנחל מצוקי תיעשה בהתאם להוראות בסעיף 5.1-27 של חוזר זה, "/פעילויות מים"/, תת-סעיף 19, "/חציית גבים ומקווי מים עמוקים"/, למעט השימוש בגלישה זוויתית. 11.3 עצירת פעילות 1.11.3 פעילות טיפוס או גלישה תיעצר במקרים האלה: א. פציעה או פגיעה של אחד החניכים, אחד המדריכים או אדם זר הנפגע תוך כדי הפעילות ב. התייבשות, מכת חום או מכת קור הפוגעות באחד מהנוכחים בפעילות ג. כניסה של אדם זר או קבוצה לאזור הפעילות באופן המסכן את החניכים או את הנכנסים לתחום הפעילות ד. כאשר לדעתו של המדריך הראשי אי אפשר, מכל סיבה שהיא, לקיים את רמת הבטיחות הנדרשת כדי להשלים את הפעילות בבטחה. 2.11.3 פעולות מניעה ואיסור במצב של שיטפון או חשש לשיטפון: א. במצב שבו נמצאים באפיק נחל ולפתע יורד גשם יש לעלות בזהירות למקום גבוה ובטוח ולהמתין לחילוץ או לסוף השיטפון. ב. במקרה של שיטפון אסור לחצות את אפיק הזרימה. 3.11.3 המדריך הראשי יהיה רשאי להמשיך בפעילות רק לאחר שחניכיו יצאו מכלל סכנה או חשש לסכנה כגון אלו המפורטות לעיל. 21.3 חילוץ 1.21.3 במצב שבו המחולץ (האדם הנתון במצוקה) הוא פצוע או חשוד כפצוע יש לנקוט צעדים אלו: א. יש לעצור את הפעילות ולוודא שאנשים נוספים אינם עלולים להיפגע. ב. יש להזעיק את יחידת החילוץ המרחבית (במשטרת ישראל) או את מד"/א, במקרה הצורך, ולעדכן את חדר המצב. ג. בעת הגעת יחידת חילוץ לאזור הפעילות יש לפעול רק על-פי השיקולים וההוראות שיתקבלו על ידם. 2.21.3 נוסף לאמור לעיל יש לקיים את נוהלי התגובה והדיווח המוגדרים בסעיף 5.1-25 של חוזר זה, תת-סעיף 2, המתייחסים למקרה של אירוע בטיחותי.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...