לפעמים משתמשים באדם כעיגון. האם זה על פי ה"חוקים"?
למי שלא ברורה השאלה - הסבר קצר. יש מצבים שבהם במקום לשים עיגון או לבנות תחנה, משתמשים באחד המטפסים כעיגון. לדוגמה:
- אין עיגונים מתאימים לחבר אליהם את החבל.
- יש עיגונים אבל קשה להגיע אליהם, זה ייקח יותר מדי זמן ו/או הם לא במקום נוח לאיבטוח.
- הסיכוי לנפילה לא רב, והמסלול לא תלול, כך שנפילה לא תביא לעומס גדול על העיגון
ההגדרה היא שהעיגון/תחנה יהיה מתאים למצב מבחינת חוזק (עומס העבודה הנדרש) ובטיחות (סיכויי שליפה וכו'). ההתייחסות לאבני עיגון, ולעיגונים שבהם יש משקל רב למיומנות ושיקול דעת של אדם נקבע כי יש לשלב לפחות שני עיגונים, כדי להקטין את הסיכון לתאונה כתוצאה מטעויות אנוש.
שימוש באדם כעיגון הוא קצת בתחום האפור (מאחר ואינו עיגון טבעי או הנדסי, אך גם לא בדיוק אבן עיגון), קשה לקבןע לו כללים ולכן זה עניין של שיקול דעת, אבל זה לא שונה באופו עקרוני מכל משקולת אחרת שמשמשת כעיגון, או מעיגון טמון, למשל. הטיב של העיגון הזה תלוי בתנאים בשטח: כמה חיכוך יש עם הקרקע, האם יש נטייה לכיוון המשיכה, או בכיוון ההפוך, משקל האדם, כמה כוח הוא יכול להפעיל (ואיזה קונטרה יש לו), מהו העומס הצפוי.
---- תרמו לדף זה: דורון נצר, מיכה יניב ואחרים...
