רוג'ום
רוג'ום (באנגלית: cairn, בצרפתית: caillou) הוא אמצעי טבעי ומסורתי לסימון שבילים, מסלולים או מעברים. רוג'ום הוא פשוט גל אבנים קטן. רוג'ומים נפוצים באזורים מדבריים והרריים בכל העולם. במסלולים בדואיים בוואדי ראם ובאפרואוצ'ים למסלולי טיפוס בכל העולם מוצאים רוג'ומים. רוג'ומים מצויים גם על פסגות הרים ופאסים (מעברים הרריים המנצאים באוכפים גבוהים ברכס).
עקרון כללי של סימון של שבילים באמצעות רוג'ומים קובע שמציבים את המינימום ההכרחי של רוג'ומים, שבעזרתו מטייל (בהעדר מילה טובה יותר) יכול למצוא את הדרך.
המרחק בין רוג'ומים אינו קבוע. מה שמגדיר את המרחק בין כל שני רוג'ומים הוא:
חוק הקשר לרוג'ום הבא: מכל רוג'ום אפשר יהיה לראות את הרוג'ום הבא. אם מניחים את ההנחה (הסבירה) שאפשר ללכת גם בכיוון ההפוך, אז גם את הרוג'ום הקודם.
יש מספר גורמים המשפיעים על המרחק בין הרוג'ומים והם מופיעים כפרטורבציות על החוק הבסיסי:
- אופי השביל: אם השביל מתפתל ואינו סלחני, כלומר, כל טעות תביא לתאונה, או לחילופין, או למבוי סתום, כלומר שאי אפשר לעבור בדרך אחרת בכלל, צפיפות הרוג'ומים תהיה קרובה לערך המגדיר, ואפילו, לעיתים, גבוהה ממנה.
- חוסר הבטחון של המטייל: אם השביל ברור לחלוטין, המרחק בין רוג'ומים יגדל והצפיפות תרד. מה שיקבע שיש להציב רוג'ום נוסף הוא תחושת חוסר הנוחות של המטייל מהזמן שעבר מאז שראה את הרוג'ום הקודם (אולי איבדתי את הדרך).
- מידת הנראות של הרוג'ומים: אם ניתן להציב רוג'ומים על קו הרקיע, אפשר יהיה לראות אותם מרחוק, והמרחק יגדל בהרבה.
תורת הרוג'ומים
תורת הרוג'ומים מנסה לנתח בכלים מתמטיים-פיזיקליים את תכונותיהם של רוג'ומים והאינטראקציות ביניהם.
אקסיומת הרוג'ומים
השימוש ברוג'ום מבוסס על כישורי זיהוי תבניות והיכולת של המוח האנושי להעריך סבירות של אירועים ומבנים. אם מניחים שהסבירות להיווצרות אקראית של רוג'ום הינה נמוכה ביותר, הרי בהימצאותו יש משום הוכחה שעבר שם אדם ובנה אותו באופן מכוון.
סוגי רוג'ומים
סימון שזו הדרך הנכונה
זהו הסוג הנפוץ ביותר, והוא מורה את הדרך וגם משמש להרגעת עצביו של המחפש את הרוג'ום הבא.
סימון שזו אינה הדרך הנכונה
סוג זה של רוג'ומים הוא בעיקר שאריות של סימון של מישהו שחיפש את הדרך. כשראה שהשביל מגיע למבוי סתום, הוא חזר לחפש דרך אחרת, אבל לא פירק את הרוג'ומים שהציב. לפעמים מפרקים רק את הרוג'ום הראשון בוריאציה הלא מוצלחת, מתוך כוונה לנתק את הקשר לרוג'ומים הבאים. נותר קטע של שביל מסומן ברוג'ומים, ללא התחלה וללא סיום.
סימון של הדרך אל הנקודה שממנה זה שבנה את הרוג'ומים נפל אל מותו
זוהי וריאציה נוספת, שבה לא פורקו הרוג'ומים שמקשרים את השביל ה"אמיתי", בדרך כלל כי לא נשאר מי שיפרק אותם.
ציון של רוג'ום
ציון של רוג'ום (mark) הוא ההערכה של מידת ה"רוג'ומיות" של גל אבנים נתון. הוא מבטא את הסבירות שגל אבנים הוא רוג'ום. הציון הוא פונקציה מורכבת של מספר תכונות:
דרגה (rank)
הדרגה של רוג'ום היא מספר ה"קומות" בהן מוצבות אבנים זו על זו. כל אבן היא רוג'ום מדרגה ראשונה. ברור שלא בכל מקום שבו יש אבן - היא נחשבת רוג'ום. ככל שהדרגה גבוהה-הציון של הרוג'ום (ההסתברות שזהו אכן רוג'ום) עולה.
סדר (order)
הסדר הוא מספר האבנים בדרגה הראשונה. אבן יחידה היא רוג'ום מסדר ראשון (וכאמור - גם מדרגה ראשונה). גם אוסף של מספר אבנים מפוזרות הן רוג'ום, ובתנאי שהן נוגעות זו בזו וברצפה. ככל שהסדר נמוך, כך גדלה ההסתברות שזהו רוג'ום. למעשה, יש קשר הפוך בין הסדר לדרגה, וככל שההפרש ביניהם גדל- הציון עולה, אם כי לא באופן ליניארי.
טעם (flavor)
הטעם מבטא את מידת החיכוך בין האבנים המצויות בסביבה ונבחרו לרוג'ום ואת צורתן. טעם חזק פירושו שהאבנים שטוחות ולא חלקות. כלומר, שקל להן יותר להישאר זו על זו. ככל שהטעם חזק, כך הציון יורד (אבן עשויה להישאר על אחרת בקלות, אפילו במקרה).
צבע (color)
הצבע מבטא את האחידות בסוג הסלע של האבנים ברוג'ום, ביחס לסוגי הסלע של האבנים המצויות בסביבה. אם מצויות אבנים ממספר סוגי סלע שונים, אבל הרוג'ום בנוי רק מסוג אחד - הציון עולה.
צפיפות (density)
זהו מדד לשכיחות האבנים החפשיות באיזור. אם יש מעט מאד אבנים חפשיות, הרי שההסתברות עולה שכל אבן, אפילו בודדה, היא למעשה רוג'ום.
אזור (region)
האזור הוא מספר המציג את רמת הפעילות הסייסמית באיזור. ככל שהפעילות הסייסמית גבוהה, כך הסיכוי בכל זמן נתון שרוג'ום יהיה עומד, הוא נמוך יותר.
כוונה (intention)
הכוונה היא מדד למספר בני האדם העוברים בשביל. בשביל מטוייל מאד, הרוג'ומים יילכו וישתפרו. הכוונה מקטינה את השפעת האיזור על הציון.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
