סלאב
סלאבּ (באנגלית: slab בצרפתית: dalle) הוא קטע מצוק פחות תלול מפייס. בדרך כלל בשיפוע של 40° עד 75° מעלות. טיפוס על סלאבים יכול להיות פשוט מאד או קשה ומסובך. אם המשטח מחוספס ויש עליו מדרגות ובליטות המשמשות כאחיזות נוחות לידיים ולרגליים, הוא יכול להיות מסלול קל. אם הוא כמעט חלק, צריך להשתמש בסמירינג על אחיזות רגליים שאי אפשר לראות, רק לדמיין, ובשיווי המשקל, כך שרוב המשקל יהיה מעל סוליות נעלי הטיפוס כדי להגדיל את החיכוך. גם מטפסים שאינם חדשים בעסק, מופתעים פעם אחר פעם כשהם מגלים שאפשר לעמוד ולטפס על אחיזות קטנות כל כך.
במסלולי סלאב יש משמעות רבה למיקום של מרכז הכובד, ובדרך כלל עליו להיות מתחת לקו המחבר יד ורגל נגדיות. בצורה כזו יד או רגל אחת יכולות לעבור אל האחיזה הבאה ללא נדנוד של הגוף. על משטחי סלע משופעים, כאשר המטפס משתמש בעיקר בצעדי חיכוך (סמירינג), כדאי להרחיק את הגוף מן הסלע, כך שהעמידה תהיה קרובה ככל האפשר אל מעל כפות הרגליים.
למיקום מיטבי של הנעל, כדאי לחפש את המקומות בהם השיפוע המקומי של הסלע קטן מהשיפוע הממוצע, שמספקים אחיזות טובות יותר לרגליים. דוגמה ברורה למקום כזה היא קרקעית של כיס או חריץ אפקי, שברור לנו שאינה בשיפוע הממוצע של המסלול. בטיפוס סלאבים מחפשים כיסים, גומחות רדודות או שקערוריות רדודות מאד, כך שקרקעיתן מספקת מעין מדף משופע, פחות תלול מן הסלאב.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
