אחיזת יתר

׳׳׳אחיזת יתר׳׳׳ (באנגלית״ ׳׳׳over-gripping׳׳׳) או אובר-גריפינג, הוא מצב נפוץ אצל מטפסים מתחילים, וקיים גם אצל מטפסים מנוסים, שבו אוחזים את האחיזה בכוח הרבה יותר חזק ממה שצריך כדי לא ליפול. אחיזת יתר היא אחד הגורמים העיקריים להתעייפות על המסלול אצל מטפסים, שמבזבזים הרבה יותר כוח ממה שצריך, ובגלל זה (ולא בגלל שהם חלשים) הם לא מצליחים לטפס ולבסוף - נופלים.

לכל מי שחושב שהוא לא חוטא באחיזת יתר, שינסה לשים לב, בהקלפה קשה, לצורה שבה הוא אוחז את אחיזת ההקלפה לפני ואחרי ההקלפה. זו הדוגמה האולטימטיבית לאיך שאחיזת יתר צצה במצבים קשים גם אצל מטפסים מנוסים. למעשה, התופעה מייצגת רק פחד מנפילה ובאופן אירוני, מכיוון שהמטפס משקיע יותר כוח ממה שהוא חייב, וכל הגוף הופך להיות יותר מתוח ופחות חפשי, אחיזת היתר מקטינה את סיכוי להצלחה ומקרבת את הנפילה.

הדרך להתמודד עם אובר גריפינג היא להיפטר, עד כמה שאפשר מהפחד מנפילה. אפשר לעשות זאת על ידי אימון נפילות, כמובן. אבל למעשה, מה שצריך זה להיות מודעים לבעיה, ובכל פעם שמצליחים לזהות אותה - מנסים להרפות כמה שאפשר.

קישורים חיצוניים

• מאמר מצויין על אובר גריפינג

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...