הבדלים בין גרסאות בדף "כושר גופני"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
===[[סיבולת]]=== | ===[[סיבולת]]=== | ||
'''סיבולת''' (endurnce או stamina) יכולת להתמיד בפעילות לאורך זמן תוך התגברות על מחסור באנרגיה זמינה ועל תוצרי לוואי של ביצוע הפעילות. מבדילים בין סיבולת שריר וסיבולת לב-ריאה. | '''סיבולת''' (endurnce או stamina) יכולת להתמיד בפעילות לאורך זמן תוך התגברות על מחסור באנרגיה זמינה ועל תוצרי לוואי של ביצוע הפעילות. מבדילים בין סיבולת שריר וסיבולת לב-ריאה. | ||
| − | ====[[סיבולת שריר]]==== | + | ====[[סיבולת#סיבולת שריר|סיבולת שריר]]==== |
יכולת השריר לחזור על פעולה מספר רב של פעמים או להתמיד לאורך זמן. סיבולת שריר חשובה במסלולים שהם מאד מתמשכים (sustained), לא רק לאורך [[פיץ']] אלא גם לאורך מספר רב של פיצ'ים, למשל, 15 פיצ'ים של 6b. | יכולת השריר לחזור על פעולה מספר רב של פעמים או להתמיד לאורך זמן. סיבולת שריר חשובה במסלולים שהם מאד מתמשכים (sustained), לא רק לאורך [[פיץ']] אלא גם לאורך מספר רב של פיצ'ים, למשל, 15 פיצ'ים של 6b. | ||
סיבולת שריר תלויה ביעילות של ספיגת החמצן בשרירים ויעילות סילוק חומצת חלב ותוצרי לוואי נוספים המצטברים בשרירים. | סיבולת שריר תלויה ביעילות של ספיגת החמצן בשרירים ויעילות סילוק חומצת חלב ותוצרי לוואי נוספים המצטברים בשרירים. | ||
| − | ====[[סיבולת לב-ריאה]]==== | + | ====[[סיבולת#סיבולת לב-ריאה|סיבולת לב-ריאה]]==== |
'''סיבולת לב-ריאה''' או '''סיבולת קרדיו וסקולרית''' (cardio-vascular stamina) סיבולת לב-ריאה נמדדת ביכולתם של הלב והריאות לספק חמצן לגוף בזמן פעילות מאומצת. סיבולת לב-ריאה מושפעת משני מרכיבים עיקריים: יעילות ניצול האוויר הנכנס לריאות, והיכולת של הלב להתמיד לאורך זמן בקצב גבוה. | '''סיבולת לב-ריאה''' או '''סיבולת קרדיו וסקולרית''' (cardio-vascular stamina) סיבולת לב-ריאה נמדדת ביכולתם של הלב והריאות לספק חמצן לגוף בזמן פעילות מאומצת. סיבולת לב-ריאה מושפעת משני מרכיבים עיקריים: יעילות ניצול האוויר הנכנס לריאות, והיכולת של הלב להתמיד לאורך זמן בקצב גבוה. | ||
===מהירות=== | ===מהירות=== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ניתן לשפר גמישות בעזרת אימונים ייעודיים לצורך זה. ליחידת אימון של מתיחות יש להקצות זמן דומה למשך הזמן המוקדש לאימון אחר, כמו שיעור סיבולת או כוח. | ניתן לשפר גמישות בעזרת אימונים ייעודיים לצורך זה. ליחידת אימון של מתיחות יש להקצות זמן דומה למשך הזמן המוקדש לאימון אחר, כמו שיעור סיבולת או כוח. | ||
| − | ביצוע מתיחות בסוף אימון עשוי לעזור בשימור טווחי התנועה | + | ביצוע מתיחות בסוף אימון עשוי לעזור בשימור טווחי התנועה, אך אינו משפר את הגמישות. |
===קואורדינציה=== | ===קואורדינציה=== | ||
הקואורדינציה באה לידי ביטוי במספר יכולות: | הקואורדינציה באה לידי ביטוי במספר יכולות: | ||
| − | *יכולת השילוב מספר תנועות פשוטות לתנועה מורכבת. | + | * יכולת השילוב מספר תנועות פשוטות לתנועה מורכבת. |
| − | *שיווי משקל - שמירה על מרכז הכובד המשתנה ביחס לתנועות הגוף במרחב. | + | * שיווי משקל - שמירה על מרכז הכובד המשתנה ביחס לתנועות הגוף במרחב. |
| − | *טיימינג (דיוק ותזמון התנועה) - היכולת לבקר ולשלוט על ביצוע התנועות לעבר גורם חיצוני. | + | * טיימינג (דיוק ותזמון התנועה) - היכולת לבקר ולשלוט על ביצוע התנועות לעבר גורם חיצוני. |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־03:14, 5 בינואר 2009
כושר גופני הוא מכלול היכולות של אדם לבצע פעולות גופניות. כאן נתייחס למרכיבים המשפיעים במידה משמעותית על יכולת הטיפוס.
תוכן עניינים
מרכיבי הכושר הגופני בטיפוס
כוח
כוח או כוח מתפרץ (power), הוא היכולת של קבוצת שרירים בגוף להתגבר על התנגדות גבוהה פעם אחת או מספר מועט של פעמים. בעיית בולדרינג של שלושה-ארבעה צעדים בגבול היכולת, או מסלול עם סיקוונס קשה אבל קצר דורשים כוח מתפרץ. גם צעדים דינאמיים מבוססים על כוח מתפרץ.
כוח מגע
כוח מגע (contact strength) הוא הכוח שמפעילות האצבעות על האחיזה. כוח המגע חשוב לשימוש יעיל באחיזות חלקות, סלופריות ולשימוש באחיזת יד פתוחה (open hand grip).
כוח סיבולת
כוח סיבולת (power-endurnce) הוא היכולת של קבוצת שרירים להתגבר על התנגדות בינונית למספר גדול יותר של פעמים. כוח סיבולת עוזר במסלולים עם סיקוונס ארוך, של 10-20 צעדים קשים למדי (אבל מתחת לגבול היכולת, כמובן). גם בעיות היי-בול (high-boldering) דורשות כוח סיבולת.
סיבולת
סיבולת (endurnce או stamina) יכולת להתמיד בפעילות לאורך זמן תוך התגברות על מחסור באנרגיה זמינה ועל תוצרי לוואי של ביצוע הפעילות. מבדילים בין סיבולת שריר וסיבולת לב-ריאה.
סיבולת שריר
יכולת השריר לחזור על פעולה מספר רב של פעמים או להתמיד לאורך זמן. סיבולת שריר חשובה במסלולים שהם מאד מתמשכים (sustained), לא רק לאורך פיץ' אלא גם לאורך מספר רב של פיצ'ים, למשל, 15 פיצ'ים של 6b.
סיבולת שריר תלויה ביעילות של ספיגת החמצן בשרירים ויעילות סילוק חומצת חלב ותוצרי לוואי נוספים המצטברים בשרירים.
סיבולת לב-ריאה
סיבולת לב-ריאה או סיבולת קרדיו וסקולרית (cardio-vascular stamina) סיבולת לב-ריאה נמדדת ביכולתם של הלב והריאות לספק חמצן לגוף בזמן פעילות מאומצת. סיבולת לב-ריאה מושפעת משני מרכיבים עיקריים: יעילות ניצול האוויר הנכנס לריאות, והיכולת של הלב להתמיד לאורך זמן בקצב גבוה.
מהירות
יכולת השריר לבצע משימה מסוימת בזמן מועט ביותר. זוהי פונקציה של מערכת העצבים ויעילות השימוש באנרגיה. שני אלה הם מרכיבים גנטיים לכן יכולת השיפור מועטה.
סוגי מהירות:
- מהירות מחזורית - בהנעה חוזרת ונשנית של גפיים (כמו בריצה, שחייה, רכיבה על אופניים למשל).
- מהירות אל מחזורית - בתנועה אחת שלא חוזרת על עצמה ברצף (כמו באמנויות לחימה, ברכיבה על אופני שטח ומשחקי כדור, למשל).
יש לשים לב כי מהירות מחזורית אינה מייצגת מהירות אל מחזורית ולהפך.
מהירות אינה מאד חשובה בטיפוס, מלבד בצעדים דינאמיים.
זריזות
יכולת הגוף לבצע שינויי כיוון ביעילות.
גמישות
יכולת האיבר לנוע בחופשיות בטווח תנועה גדול.
הגורמים המשפיעים על גמישות הם מבנה המפרק, רקמות רכות והיענותן למתיחות (רצועות, גידים ושרירים) והוראות עצביות קבועות.
ניתן לשפר גמישות בעזרת אימונים ייעודיים לצורך זה. ליחידת אימון של מתיחות יש להקצות זמן דומה למשך הזמן המוקדש לאימון אחר, כמו שיעור סיבולת או כוח.
ביצוע מתיחות בסוף אימון עשוי לעזור בשימור טווחי התנועה, אך אינו משפר את הגמישות.
קואורדינציה
הקואורדינציה באה לידי ביטוי במספר יכולות:
- יכולת השילוב מספר תנועות פשוטות לתנועה מורכבת.
- שיווי משקל - שמירה על מרכז הכובד המשתנה ביחס לתנועות הגוף במרחב.
- טיימינג (דיוק ותזמון התנועה) - היכולת לבקר ולשלוט על ביצוע התנועות לעבר גורם חיצוני.
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
