הבדלים בין גרסאות בדף "יוסמיטי"
מ |
|||
שורה 7: | שורה 7: | ||
==טיפוס ביוסמיטי== | ==טיפוס ביוסמיטי== | ||
+ | חל מאמצע המאה ה-20, התבלטה חבורה מיוחדת של בני בלי בית, מוזנחים למראה, אך בעלי רעיונות ושאיפות יוצאי דופן. היו אלו כמובן המטפסים, שעם התפתחות רמת הטיפוס והטכנולוגיה, החלו להגשים את החלום ולטפס על משטחי הגרניט הזקופים והחלקים. מקובל שתור הזהב של יוסמיטי היה (לאלו שזכו לטפס בשנים אלו) בין השנים 1946 ועד 1971. בשנים אלו טופסו לראשונה כל הקירות בעמק. נפתחו מסלולים על ה-Half Dome, ולאחר מכן על המצוק בן הקילומטר וקצת של ה El Capitan, (ה"קפטיין" או "El Cap" בפי המטפסים). בראש מסלולי הקפטיין ניצבו ה-Nose (המסלול הראשון, שנפתח ב 1957), וה-Salathe, המסלול השני. לא שהאחרים (היום יש כמה עשרות) היו פחות יפים – הם פשוט היו הרבה יותר קשים... | ||
+ | תור הזהב אמנם היה כבר מאחורינו, ועדיין יש אוירה מיוחדת ב-Valley, בעמק. המסלולים שנפתחו לאחר תור הזהב, לאחר שנפתחה שיטת ה[[דירוג]] של יוסמיטי ([[YDS או השיטה האמריקאית), היו הקשים בעולם, ומיטב המטפסים הגיעו לבחון את עצמם עליהם. ויכוחים סוערים התחוללו בבאר (המקום בו שותים אלכוהול – לא מקום שאיבת המים) – האם באמת ניתן לטפס 5.12, או שזהו רק אגו – טריפ של מטפס זה או אחר (5.15 אפילו לא עלה בדמיון הפרוע ביותר). במגרש החניה היה ניתן לפגוש את השמות בהם נתקלת בירחונים, מנסים את כוחם בהליכה על חבל טיפוס מתוח (רון קאוק), מנגנים בסקסופון (ג'ון בכר), או מוכרים ציוד טיפוס למינהו. ובאם שפר עליך מזלך – גם אפשר היה לראות אותם באיזו בעית בולדרינג, או לצידך על אחד המסלולים הקשים. | ||
==טיפוס מלאכותי== | ==טיפוס מלאכותי== |
גרסה מ־00:44, 31 ביולי 2008
יוסמיטי (Yosemite valley) או כמו שהוא נקרא בפי המטפסים האמריקאיים "העמק" (the valley) הוא עמק קרחוני הנמצא למרגלות רכס הסיירה נוואדה (Sierra Nevada) בקליפורניה, ארה"ב. העמק נמצא בתוך פארק לאומי, Yosemite National Park. הפארק משתרע על שטח של יותר משלושת אלפים קמ"ר והוא בין האתרים המתוירים ביותר בארה"ב, עם יותר משלושה מיליון מבקרים בשנה. רובם לא מטפסים, כמובן. הפארק מפורסם בצוקי הגרניט האדירים, אבל גם במפלים, אגמים, נחלים ועצי הסקוויה הענקיים, שחלקם בני יותר מאלף שנה.
תוכן עניינים
היווצרות העמק
על צורת היווצרות עמק יוסמיטי החלו להתדיין מאז 1851. ההשקפה שהייתה מקובלת בתחילה, אותה הוביל פרופסור ג'וֹזיה דוויט ויטני, הייתה שהעמק נוצר כתוצאה של אסון טבע כמו רעידת אדמה חזקה מאוד שיצרה גוש קרקע שקוע המוקף בהעתקים גאולוגיים מקבילים הקרויים בשפה הגאולוגית גראבן. לעומתו, טען ג'ון מיור שהעמק ואתרים נוספים נוצרו כתוצאה מפעילות קרחונית, כפי שאכן סוברים כלל החוקרים היום. ויטני התייחס למיור בזלזול ולעג לו כחובבן חסר ידע ובור וכינה אותו "רועה צאן". אף שכבר במהלך חייו נמצאו ראיות לפעילות של קרחונים באזור, הדחיק ויטני את העדויות הללו, ולא נטש את דעתו עד יום מותו.
כיום מקובל שהעמק נוצר, כפי שסבר מיור, כאמור, בפעילות קרחונית.
טיפוס ביוסמיטי
חל מאמצע המאה ה-20, התבלטה חבורה מיוחדת של בני בלי בית, מוזנחים למראה, אך בעלי רעיונות ושאיפות יוצאי דופן. היו אלו כמובן המטפסים, שעם התפתחות רמת הטיפוס והטכנולוגיה, החלו להגשים את החלום ולטפס על משטחי הגרניט הזקופים והחלקים. מקובל שתור הזהב של יוסמיטי היה (לאלו שזכו לטפס בשנים אלו) בין השנים 1946 ועד 1971. בשנים אלו טופסו לראשונה כל הקירות בעמק. נפתחו מסלולים על ה-Half Dome, ולאחר מכן על המצוק בן הקילומטר וקצת של ה El Capitan, (ה"קפטיין" או "El Cap" בפי המטפסים). בראש מסלולי הקפטיין ניצבו ה-Nose (המסלול הראשון, שנפתח ב 1957), וה-Salathe, המסלול השני. לא שהאחרים (היום יש כמה עשרות) היו פחות יפים – הם פשוט היו הרבה יותר קשים...
תור הזהב אמנם היה כבר מאחורינו, ועדיין יש אוירה מיוחדת ב-Valley, בעמק. המסלולים שנפתחו לאחר תור הזהב, לאחר שנפתחה שיטת הדירוג של יוסמיטי ([[YDS או השיטה האמריקאית), היו הקשים בעולם, ומיטב המטפסים הגיעו לבחון את עצמם עליהם. ויכוחים סוערים התחוללו בבאר (המקום בו שותים אלכוהול – לא מקום שאיבת המים) – האם באמת ניתן לטפס 5.12, או שזהו רק אגו – טריפ של מטפס זה או אחר (5.15 אפילו לא עלה בדמיון הפרוע ביותר). במגרש החניה היה ניתן לפגוש את השמות בהם נתקלת בירחונים, מנסים את כוחם בהליכה על חבל טיפוס מתוח (רון קאוק), מנגנים בסקסופון (ג'ון בכר), או מוכרים ציוד טיפוס למינהו. ובאם שפר עליך מזלך – גם אפשר היה לראות אותם באיזו בעית בולדרינג, או לצידך על אחד המסלולים הקשים.
טיפוס מלאכותי
הסקטורים הראשיים
סדרה של מצוקי גרניט מפארים את העמק ולרבים מהם ניתנו שמות:
- "הכיפה החצויה" (Half Dome) הוא אולי סמלו המוכר ביותר של היוסמיטי. הוא נקרא כך על שום צורתו, הדומה לכיפה שנחצתה לשניים. הוא מתנשא לגובה של 1,524 מ' מעל חלקו המזרחי של עמק יוסמיטי.
- "אל קפיטן" נחשב למצוק האנכי הגדול בעולם (למרות שמאונט תור בבאפין כנראה גבוה יותר), והוא מתנשא כ-4000רגל (1300מ') מעל לאחו שמתחתיו. על ה"אל קפיטן נפתחו מסלולים רבים, והמפורסם שבהם הוא ה"אף" (The Nose).
- "קיר הקתדרלה",(Cathedral wall), ש מזכיר קתדרלה למי שיש דמיון מפותח במיוחד, מתנשאים מול ה"אל קפיטן", מעל חלקו הדרומי של העמק
"שלושת האחים" (Three Brothers) הם שלושה מצוקי שחם דומים, הניצבים זה ליד זה, ומהווים את אחד מסמלי יוסמיטי. הצוק העליון נקרא "פסגת העיט" (Eagle Peak) ושני האחרים נקראים האח הבינוני והאח התחתון (Middle and Lower Brothers).
- "הזקיף" (Sentinel Rock) צופה כמו זקיף על עמק יוסמיטי מדרום, ממול למפלי יוסמיטי בצפון. צוק "גליישר פוינט" (Glacier Point) הוא צוק מרשים הצופה על עמק יוסמיטי מדרום. התצפית שעל פסגתו, שקל להגיע אליה עם רכב, היא נקודת התצפית הטובה ביותר לצפות בה על צוקי השחם האחרים של עמק יוסמיטי.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...