הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:Irefael"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
:: ולבסוף - המכות שלך, שאתה מרביץ למומחה. | :: ולבסוף - המכות שלך, שאתה מרביץ למומחה. | ||
# הרעיון הוא שיש נקודה אחת שבה החבלים יכולים להיתקע במצב הזה ולהעמיס את הטבעת בעבודה. נסה את זה ותראה שהחבלים (או רצועות) כמעט תמיד יסובבו את הטבעת למצב ה"נכון" עם הפעלת עומס. במקום שהם לא נעשו את זה, בדרך כלל בחיבור של השער לטבעת, איפה שיש מן "ברך" או "פינה", על המקום הזה עושים את הבדיקה. לעניין הווייר, שים לב, שלמרות שהוא נראה דק ומעפן, הוא למעשה חזק יותר מן השער המסורתי, של מוט אלומיניום קדוח במרכזו. הראיה היא שהווייר אף פעם לא כושל, אלא השן או המקום שבו שני קצות הווייר מחוברים לגוף הטבעת. | # הרעיון הוא שיש נקודה אחת שבה החבלים יכולים להיתקע במצב הזה ולהעמיס את הטבעת בעבודה. נסה את זה ותראה שהחבלים (או רצועות) כמעט תמיד יסובבו את הטבעת למצב ה"נכון" עם הפעלת עומס. במקום שהם לא נעשו את זה, בדרך כלל בחיבור של השער לטבעת, איפה שיש מן "ברך" או "פינה", על המקום הזה עושים את הבדיקה. לעניין הווייר, שים לב, שלמרות שהוא נראה דק ומעפן, הוא למעשה חזק יותר מן השער המסורתי, של מוט אלומיניום קדוח במרכזו. הראיה היא שהווייר אף פעם לא כושל, אלא השן או המקום שבו שני קצות הווייר מחוברים לגוף הטבעת. | ||
| − | # אני מצטער על זה שאני צריך לענות בשאלה על שאלה, אבל השאלה הזו אינה מוגדרת היטב. מה זה אומר "מקובל בקרב מטפסים לא להשתמש בקשר בוהן במקרים בהם עלול להתפתח עומס גדול"? לא להשתמש לקיצור רצועות? לא להשתמש לחיבור חבלים? בכל מקרה, קיימים המבוססים על קשר בוהן, ואני מניח שאתה משתמש לכולם באותו השם. קשר מים בחבלים חזק בערך כמו קשר פלמי, כך שזו לא הסיבה שנמנעים משימוש בו. הסיבה היא שהוא לפעמים מחליק (בין רבע לשליש מן המקרים, בערך), כלומר - הוא לא צפוי. זה מה שאנחנו קוראים "קשר לא בטיחותי". אבל ברצועות משתמשים בקשר מים כל הזמן, ורק בקשר מים, למרות שדייגים כפול ברצועות הרבה יותר חזק, כך ששוב, החוזק הוא לא השיקול העיקרי. הרבה יותר פשוט וקל לקשור קשר מים יפה ונכון, ועוד יותר חשוב - קל לראות אם הוא נכון. בקורדלט משתמשים בלולאת בוהן משולשת (אם יש שלוש עגינות), אבל זהו קשר שיש לו מתח שווה משני הצדדים, ולכן החוזק שלו פחות משמעותי, הוא רק מקבע את החבלים שבאים משלוש העגינות ומייצר תחנה שאין לה התארכות. חוץ מזה, ולא קשור לכל השאר, בעיני, ברור שהניפ שונה עם מספר חבלים, כי ה"שבירה בחבל קטנה יותר", מכיוון שכל חבל הולך מסביב ליותר חבלים. קל לראות את זה אם מנסים לבטא את רדיוס העקמומיות בניפ כפונקציה של מספר החבלים. ואכן, בלולאת בוהן ובלולאת שמונה הניפים דומים מאד, וכך גם החוזק, אבל לולאת בוהן מתהדקת הרבה יותר, ולכן מעדיפים את אחותה, בדרך כלל.[[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] 06:31, 6 בנובמבר 2009 (UTC) | + | # אני מצטער על זה שאני צריך לענות בשאלה על שאלה, אבל השאלה הזו אינה מוגדרת היטב. מה זה אומר "מקובל בקרב מטפסים לא להשתמש בקשר בוהן במקרים בהם עלול להתפתח עומס גדול"? לא להשתמש לקיצור רצועות? לא להשתמש לחיבור חבלים? בכל מקרה, קיימים המבוססים על קשר בוהן, ואני מניח שאתה משתמש לכולם באותו השם. קשר מים בחבלים חזק בערך כמו קשר פלמי, כך שזו לא הסיבה שנמנעים משימוש בו. הסיבה היא שהוא לפעמים מחליק (בין רבע לשליש מן המקרים, בערך), כלומר - הוא לא צפוי. זה מה שאנחנו קוראים "קשר לא בטיחותי". אבל ברצועות משתמשים בקשר מים כל הזמן, ורק בקשר מים, למרות שדייגים כפול ברצועות הרבה יותר חזק, כך ששוב, החוזק הוא לא השיקול העיקרי. הרבה יותר פשוט וקל לקשור קשר מים יפה ונכון, ועוד יותר חשוב - קל לראות אם הוא נכון. בקורדלט משתמשים בלולאת בוהן משולשת (אם יש שלוש עגינות), אבל זהו קשר שיש לו מתח שווה משני הצדדים, ולכן החוזק שלו פחות משמעותי, הוא רק מקבע את החבלים שבאים משלוש העגינות ומייצר תחנה שאין לה התארכות. חוץ מזה, ולא קשור לכל השאר, בעיני, ברור שהניפ שונה עם מספר חבלים, כי ה"שבירה בחבל קטנה יותר", מכיוון שכל חבל הולך מסביב ליותר חבלים. קל לראות את זה אם מנסים לבטא את רדיוס העקמומיות בניפ כפונקציה של מספר החבלים. ואכן, בלולאת בוהן ובלולאת שמונה הניפים דומים מאד, וכך גם החוזק, אבל לולאת בוהן מתהדקת הרבה יותר, ולכן מעדיפים את אחותה, בדרך כלל.[[משתמש:מיכה יניב|מיכה יניב]] 06:31, 6 בנובמבר 2009 (UTC)11 |
| + | |||
| + | שוב שלום מיכה ותודה על התשובה. | ||
| + | 1. קראתי את התשובה והתרשמתי שמה שחשבתי עד היום הוא טעות. אני חשבתי שהמבחן שעושים לטבעת מכסה דווקא את הנקודה החלשה ביותר במצב הרוחבי, וזו ההצהרה של היצרן. עכשיו אני מבין שזה פחות רלוונטי כי אמת החבל תמיד נוטה להסתדר על הציר הגדול, ואם לא אז על החיבור בין הטבעת הגשר. אגב, איפה אפשר להשיג כל מיני מאמרים על מבחני ריסוק (מכל הסוגים)? | ||
| + | |||
| + | [[משתמש:Irefael|Irefael]] 14:17, 6 בנובמבר 2009 (UTC) | ||
גרסה מ־07:17, 6 בנובמבר 2009
שלום, כשכתבת את המאמר על רצועת ציוד, אני מניח שלא ידעת שיש דף קיים כבר, תחת השם בנדוליר. אתה מוזמן להציץ בו ולראות איך לאחד את שניהם... וגם, הקטגוריה "כללי" מבוטלת באופן עקרוני, אז אפשר לא להשתמש בה.מיכה יניב 16:00, 5 בנובמבר 2009 (UTC)
- קודם כל, בכוונה לא מחקתי את מה שכתבת, אלא שאלתי מה אתה מעדיף יש כאן דילמה, מכיוון שהבנדוליר היה קודם, מקובל להשאיר אותו, אבל הדף שלך יותר מפורט (חוץ מן ההגדרה הראשונית) וגם יש בו יותר תמונות, וגם הכותרת שלו בעברית. אם זה נראה לך, נחליף את ההגדרה הראשונית ונפנה מן הדף הישן לדף שאתה כתבת. מקובל?
- עניין שני, טכני, אם תוסיף בסוף מה שאתה רושם בדפי שיחה ארבע טילדות (טילדה זה ~), המערכת תמיר אותן לשם המשתמש, התאריך והשעה, כך מקובל.
- ולבסוף - המכות שלך, שאתה מרביץ למומחה.
- הרעיון הוא שיש נקודה אחת שבה החבלים יכולים להיתקע במצב הזה ולהעמיס את הטבעת בעבודה. נסה את זה ותראה שהחבלים (או רצועות) כמעט תמיד יסובבו את הטבעת למצב ה"נכון" עם הפעלת עומס. במקום שהם לא נעשו את זה, בדרך כלל בחיבור של השער לטבעת, איפה שיש מן "ברך" או "פינה", על המקום הזה עושים את הבדיקה. לעניין הווייר, שים לב, שלמרות שהוא נראה דק ומעפן, הוא למעשה חזק יותר מן השער המסורתי, של מוט אלומיניום קדוח במרכזו. הראיה היא שהווייר אף פעם לא כושל, אלא השן או המקום שבו שני קצות הווייר מחוברים לגוף הטבעת.
- אני מצטער על זה שאני צריך לענות בשאלה על שאלה, אבל השאלה הזו אינה מוגדרת היטב. מה זה אומר "מקובל בקרב מטפסים לא להשתמש בקשר בוהן במקרים בהם עלול להתפתח עומס גדול"? לא להשתמש לקיצור רצועות? לא להשתמש לחיבור חבלים? בכל מקרה, קיימים המבוססים על קשר בוהן, ואני מניח שאתה משתמש לכולם באותו השם. קשר מים בחבלים חזק בערך כמו קשר פלמי, כך שזו לא הסיבה שנמנעים משימוש בו. הסיבה היא שהוא לפעמים מחליק (בין רבע לשליש מן המקרים, בערך), כלומר - הוא לא צפוי. זה מה שאנחנו קוראים "קשר לא בטיחותי". אבל ברצועות משתמשים בקשר מים כל הזמן, ורק בקשר מים, למרות שדייגים כפול ברצועות הרבה יותר חזק, כך ששוב, החוזק הוא לא השיקול העיקרי. הרבה יותר פשוט וקל לקשור קשר מים יפה ונכון, ועוד יותר חשוב - קל לראות אם הוא נכון. בקורדלט משתמשים בלולאת בוהן משולשת (אם יש שלוש עגינות), אבל זהו קשר שיש לו מתח שווה משני הצדדים, ולכן החוזק שלו פחות משמעותי, הוא רק מקבע את החבלים שבאים משלוש העגינות ומייצר תחנה שאין לה התארכות. חוץ מזה, ולא קשור לכל השאר, בעיני, ברור שהניפ שונה עם מספר חבלים, כי ה"שבירה בחבל קטנה יותר", מכיוון שכל חבל הולך מסביב ליותר חבלים. קל לראות את זה אם מנסים לבטא את רדיוס העקמומיות בניפ כפונקציה של מספר החבלים. ואכן, בלולאת בוהן ובלולאת שמונה הניפים דומים מאד, וכך גם החוזק, אבל לולאת בוהן מתהדקת הרבה יותר, ולכן מעדיפים את אחותה, בדרך כלל.מיכה יניב 06:31, 6 בנובמבר 2009 (UTC)11
שוב שלום מיכה ותודה על התשובה. 1. קראתי את התשובה והתרשמתי שמה שחשבתי עד היום הוא טעות. אני חשבתי שהמבחן שעושים לטבעת מכסה דווקא את הנקודה החלשה ביותר במצב הרוחבי, וזו ההצהרה של היצרן. עכשיו אני מבין שזה פחות רלוונטי כי אמת החבל תמיד נוטה להסתדר על הציר הגדול, ואם לא אז על החיבור בין הטבעת הגשר. אגב, איפה אפשר להשיג כל מיני מאמרים על מבחני ריסוק (מכל הסוגים)?
Irefael 14:17, 6 בנובמבר 2009 (UTC)
