הבדלים בין גרסאות בדף "הנחיות עבודה לגלישה זוויתית"
(←להורדת העומס) |
(←להורדת העומס) |
||
שורה 59: | שורה 59: | ||
אמצעי כזה יכול להיות לדוגמה (המספרים אינם מדוייקים): | אמצעי כזה יכול להיות לדוגמה (המספרים אינם מדוייקים): | ||
− | •[[ פרוסיק]]/[[טנדם פרוסיק]] - החלקה ראשונית בכוח של 300-400ק"ג. | + | • [[ פרוסיק]] / [[טנדם פרוסיק]] - החלקה ראשונית בכוח של 300-400ק"ג. |
• [[שאנט]] - החלקה ב - 400ק"ג. | • [[שאנט]] - החלקה ב - 400ק"ג. |
גרסה מ־09:47, 27 במאי 2007
עמוד זה נכתב על פי חוברת הקורסים של הועדה המקצועית. הוא מכיל את מרבית החומר בחוברת (אך לא כולו) החומר הנמצא כאן מתעדכן מעת לעת אך אין ערובה לכך שהוא המעודכן ביותר. את הגירסה המלאה והמעודכנת ביותר ניתן לקבל באימייל ב - DORONNE@Amdocs.com.
הגירסה שכאן היא מס. 1.15 ואושרה בישיבת הועדה המקצועית לענף טיפוס וגלישה בתאריך : 08/12/2008
הנחיות אלו מתייחסות למערכות בלימה באומגות הבנויות מחבל או כבל, וכן לבניית אומגות חבלים.
תוכן עניינים
סוגי אומגות
אומגות תלולות
אומגות בהן הזווית העליונה באומגה קטנה מ- 70 מעלות אחרי המתיחה ולפני הגלישה. באומגות כאלה נדרש תמיד חבל בלם.
אומגות שטוחות
אומגות בהן הזווית העליונה באומגה גדולה מ- 70 מעלות. באומגות שטוחות לא תמיד נדרש חבל בלם, ניתן לבלום באמצעים אחרים.
כוחות מותרים ועומסי עבודה במערכת אומגה
החסם העליון לכוח המופעל על עיגוני אומגה מתוחה כאשר תלוי עליה משקל (בצורה סטטית) הינו סכום של המשקל התלוי על האומגה והכוח בו נמתחה האומגה. בזמן בלימה ונדנוד של המשקל על האומגה הכוח גדול יותר.
אומגה תבנה משני חבלים במקביל, לפחות עומס קריעה 3000ק"ג לכל חבל.
היחס המינימאלי בין עומס העבודה לעומס הקריעה של הציוד (חבלים, עגינות, טבעות וכו') הוא 1:6.
בעבודה ביחס כזה חובה לפקח על העומס במערכת בעזרת אמצעי להורדת עומס או אמצעי להגבלת העומס במערכת (פירוט בהמשך).
בעבודה ביחס של 1:10 או יותר מזה ניתן לוותר על הפיקוח על העומס במערכת על ידי אמצעים כנ"ל.
לדוגמה:
באומגה הבנויה משני חבלי 11מ"מ, אם עומס הקריעה של הציוד אינו פחות מ-3000ק"ג והקשרים בחבלים וברצועות מורידים כ-20%, ניתן להפעיל כוח של 2400/6 כלומר 400ק"ג על כל חבל.
כוח זה כולל את מתיחת החבלים, את המשקל הנוסף של הגולש וכוחות נוספים המתפתחים כתוצאה מנדנוד ובלימה פתאומית. הכוח המקסימאלי המותר על האומגה (הבנויה משני חבלים במקביל) הינו 400ק"ג על כל אחד מהחבלים, מערך זה יש להוריד את משקל הגולש וכוחות נוספים. בהנחה של משקל מקסימאלי של 150ק"ג על האומגה המתחלק על שני החבלים, המתיחה המקסימלית המותרת לחבל באומגה הבנויה שני חבלים (עומס קריעה 3000ק"ג כ"א) הוא 400 פחות 75ק"ג.
כלומר: אומגה הבנויה שני חבלים עומס קריעה 3000ק"ג כל אחד, מותר למתוח כל חבל בכוח מקסימאלי של 325ק"ג.
אם החבלים בעלי עומס קריעה גבוה יותר ניתן בהתאם למתוח יותר את האומגה.
עיגונים לאומגה
מאחר שהעומס באומגה זהה על העיגונים ועל החבלים, מערכת העיגונים צריכה להיות כזו שתוכל לשאת עומס זהה לפחות לעומס הקריעה של החבל.
אם שני החבלים מחוברים לאותה מערכת עיגונים, היא צריכה להיות כזו שתוכל לשאת עומס כפול מחוזק הקריעה של כל חבל.
יש למנוע מעבר חבלי האומגה וחבלי/רצועות העיגונים על פינות חדות מאחר וחבל מתוח חשוף לסכנת חיתוך גבוהה על פינה חדה.
מערכת העיגונים לאומגה יכולה לשמש גם לעיגון חבל הבלם, למעט במצב בו מתוכננת אומגה של שילוח מהיר ועצירה חדה, שאז יש לבנות מערכת נפרדת לחבל הבלם.
בחיבור מערכת העיגונים לחבלים יש לשלב אמצעי לשחרור עומס מבוקר לפתרון תקלות (כגון אמצעי חיכוך נעול).
העומס באומגה
ניתן לפקח על העומס באומגה בשתי דרכים: הגבלת העומס, על ידי הגבלת כוח המתיחה ושחרור העומס במקרה של מתיחת יתר.
במערכת הבנויה ביחס עומס קריעה/עומס עבודה של 1:6 עד 1:10 חובה להשתמש באמצעי לפיקוח על העומס במערכת, באחת השיטות הללו.
הגבלת העומס
בשיטה זו מוודאים כי העומס במערכת לא יעלה על העומס המותר על ידי הגבלת המתיחה. ניתן לקבל זאת באמצעים שונים, לדוגמה:
• דינמומטר, המראה את העומס בכל רגע נתון.
• מותחנים ידניים עם ידית הארכה קצרה, על פי העומס המבוקש.
• מערכת רווח כוח מוגבלת, ומספר אנשים מותחים מוגבל.
לדוגמה: אם אדם אחד מסוגל למתוח חבל ב- 60ק"ג, שני אנשים ברווח כוח 3 ימתחו כל חבל ב 60X2X3 כלומר 360ק"ג.
להורדת העומס
בשיטה זו משולב במערכת אמצעי לשחרור עומס (המכונה לעיתים פיוז). אמצעי זה נכנס לפעולה בכל מקרה בו העומס עולה על העומס המותר, הוא מוריד עומס ומקטין את הכוחות הפועלים על האומגה עד מתחת לעומס המותר.
אמצעי כזה יכול להיות לדוגמה (המספרים אינם מדוייקים):
• [[ פרוסיק]] / טנדם פרוסיק - החלקה ראשונית בכוח של 300-400ק"ג.
• שאנט - החלקה ב - 400ק"ג.
• גריגרי - החלקה בכ - 900ק"ג.
יש להתאים את האמצעי לחבלי האומגה העובדים עקב התנהגות שונה של האמצעים באינטראקציה עם חבלים שונים ותנאים שונים.
יש לבצע ניסוי מוקדם על אותו סוג חבל (אותו דגם מאותה חברה) באותם תנאים (כגון עבודה במים, מצב החבל) בהם תעבוד האומגה.
במידה ועובדים עם פרוסיק או טנדם פרוסיק, אשר בזמן שחרור עומס עלולים להיקרע, יש לקשור את החבל לעיגונים עם עודף רפוי של כמטר על מנת לאפשר לפרוסיק להחליק וגם ליצור גיבוי במקרה שיקרע.
בחבלי ניילון מומלץ לעבוד עם פרוסיק 5.5-6.5 מ"מ קוטר ובקשר פרוסיק רגיל בעל שני ליפופים.
אמצעי שחרור העומס חייב להיות באומגה בכל זמן פעולתה.
אין להשתמש באמצעים אשר יוצרים סכנת קריעה לחבל או למעטפת (כגון ג'ומאר, טיבלוק, רופמן וכו').
שים לב: אמצעי להורדת העומס יכול להיות גם אלחוזר, אך לא כל אלחוזר יכול לשמש כאמצעי להגבלת העומס. לדוגמה: ג'ומאר אינו מחליק כלל ולכן יכול לשמש כאלחוזר אך לא כאמצעי להורדת עומס.
שים לב: המספרים בדוגמאות אינם מדוייקים והם תלויים בקוטר החבל, בצפיפות המעטפת, ובמידת השחיקה של המכשיר.
חיבור הגולש לאומגה ושילוחו
אין לעבוד במערכת אומגה בה יש נקודה קריטית (לדוגמא: יש לחבר את הגולש בשתי נקודות לשני חבלי האומגה).
הגולש יהיה מחובר לאומגה בגובה כזה שלא תהיה סכנת פגיעה של הראש בחלקי האומגה.
יש לוודא כי בנקודת היציאה אין סכנה של החבטות הגולש במתקן האומגה או במצוק.
יש לבנות עיגון מתאים כנקודת איבטוח למשלח, עיגון כזה שהמשלח יוכל להיות מאובטח אליו בכל מהלך העבודה.
אין לשלח במכשירים כגון שמינית, שטיכט, טיובר ודומיהם ללא כפפה כדי למנוע מצב של עזיבת החבל ע"י המשלח עקב כוויה מהחבל.
בלמים באומגות
בכל מקרה חובה לבדוק את בלם האומגה לפני הפעילות ע"י שילוח בונה האומגה על האומגה.
יש לקחת בחשבון את התרפות חבלי האומגה במהלך השילוח של מספר אנשים, ולדאוג כי בכל שיטת בלם בה נבחר, התרפות זו לא תגרום לפגיעת הגולש בקרקע (אם ע"י מתיחה חוזרת ואם ע"י לקיחת מקדם בטיחות נוסף בתכנון הבלמים).
ללא בלם
אומגות שטוחות ניתן לשלח ללא בלם אם נקודת הסיום היא למים או משטח נוח אחר כגון חול או דשא, ובתנאי שהאומגה נוסתה ע"י בונה האומגה לפני הפעילות ונבדקה כי הנחיתה בסוף האומגה רכה ואינה מסכנת את הגולשים באומגה.
בלם בטן באומגה
ניתן ליצור בלם לאומגה ע"י הגבהת חלקה התחתון ליצירת בטן. יש לוודא כי הגולש לא יפגע בקרקע בתחתית הבטן באומגה ע"י בדיקה לפני הפעילות של שילוח המשקל המכסימלי הצפוי ותוך התחשבות בגובהו המכסימלי של הגולש.
בלם ע"י הפרדת חבלי אומגה בקצה התחתון
ניתן ליצור בלם לאומגה ע"י הפרדת החבלים בצד הנמוך של האומגה.
יש לבצע ניסוי לפני הפעילות (לדוגמא ע"י שילוח משקולת במשקל הגולש המכסימלי הצפוי) כדי לוודא שהמערכת עובדת כראוי והגולש אכן נעצר.
שים לב: בגלל כיווני העומסים על הציוד (גלגלות וטבעות) הבלאי על ציוד אלומיניום מהיר ביותר. על ציוד פלדה, הבלאי איטי יותר.
בלם חבל
באומגות תלולות חובה להשתמש בבלם חבל.
מערכת עיגון חבל הבלם תיבנה על פי הנהוג למערכת עיגונים לאבטוח.
ניתן להשתמש במכשירי חיכוך מסוגים שונים אך יש לוודא כי ננקטו אמצעים כך שהגולש לא יוכל לפגוע בחוזקה בקרקע או בקצה האומגה התחתון במקרה של עזיבת חבל הבלם ע"י המשלח.
דוגמאות:
• קשר לקיצור חבל הבלם אותו יפתח המשלח רק כאשר יגיע הגולש לנקודה בה הכרח לפתוח הקשר.
• מכשיר שילוח שאינו מאפשר מהירות גלישה גבוהה.
• קיצור חבל הבלם ע"י העברתו בגריגרי כך שהמטרים האחרונים יבוצעו ע"י פתיחת הגריגרי.
• יצירת מרחק הפרדה בין חבלי האומגה בחלק התחתון שלה לבלימת הגולש.
ועוד...
יש לוודא כי חבל הבלם לא יוכל להסתבך על הקרקע לאורך האומגה בזמן השילוח.
בלם באומגת נדנדה
באומגה זו חבל הבלם משמש לשתי אומגות צמודות אשר הקצה הנמוך שלהן מרוחק מספר מטרים זו מזו, והקצה הגבוה משותף. בזמן גלישה באומגה אחת, מערכת הגלגלות על האומגה השנייה עולה וחוזרת למשלח.
כל הכללים לגבי בלם חבל נכונים גם לאומגה כזו.
ניתן להשתמש במערכת הגלגלות העולה על האומגה כבלם אם נבדק כי היא אכן מספקת לבלימה לאחר בדיקה וניסוי לפני הפעילות.