הבדלים בין גרסאות בדף "גולש אחרון"
(←גלישת הגולש האחרון) |
(←גלישת הגולש האחרון) |
||
| (9 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''גולש אחרון''' (מצרפתית: rappel, שהתרגום הישיר שלו לאנגלית הוא recall, כלומר, להחזיר את החבל) הוא השיטה של גלישה על חבל כפול, שהוא למעשה שני הצדדים של אותו חבל שעובר ב[[עגינות|עגינה]], המאפשרת למשוך את החבל ולהשתמש בו לגלישה הבאה. השיטה פותחה כדי לרדת ממסלולים הדורשים יותר מגלישה אחת. זה קורה כשיורדים ממסלול טיפוס של יותר מ[[פיץ']] אחד ואי אפשר ללכת ברגל מסביב (מה שקוראים walk off) - וחייבים לגלוש. אותה שיטה ואותו עיקרון שימושיים גם כשיורדים בנחל עם מפלים ואין אפשרות לעקוף אותם ושוב, חייבים לגלוש. ב[[גלישה]] רגילה, ב[[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]], החבלים קשורים ל[[תחנות|עיגון]] ואז אי אפשר לקחת אותם בסוף הגלישה. גלישה בנוהל גולש אחרון פותרת את הבעיה. | + | '''גולש אחרון''' (מצרפתית: rappel, שהתרגום הישיר שלו לאנגלית הוא recall, כלומר, להחזיר את החבל) הוא השיטה של [[גלישה]] על חבל כפול, שהוא למעשה שני הצדדים של אותו חבל שעובר ב[[עגינות|עגינה]], המאפשרת למשוך את החבל ולהשתמש בו לגלישה הבאה. השיטה פותחה כדי לרדת ממסלולים הדורשים יותר מגלישה אחת. זה קורה כשיורדים ממסלול טיפוס של יותר מ[[פיץ']] אחד ואי אפשר ללכת ברגל מסביב (מה שקוראים walk off) - וחייבים לגלוש. אותה שיטה ואותו עיקרון שימושיים גם כשיורדים בנחל עם מפלים ואין אפשרות לעקוף אותם ושוב, חייבים לגלוש. ב[[גלישה]] רגילה, ב[[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]], החבלים קשורים ל[[תחנות|עיגון]] ואז אי אפשר לקחת אותם בסוף הגלישה. גלישה בנוהל גולש אחרון פותרת את הבעיה. |
מטרתו של הגולש האחרון היא פשוטו כמשמעו: להיות זה שיגלוש אחרון מתחנה במצוק או מפל. אם נפרט יותר: לגלוש במקסימום בטיחות, להשאיר מינימום ציוד ולהיות מסוגל לקחת את החבל בסיום הגלישה. ברוב המפלים בנחלים בארץ קיימים עיגונים קבועים ([[בולטים]] כימיים) ותמיד עדיף להשתמש בהם: הם עיגון מצויין מכיוון שאז לא צריך להשאיר ציוד והעיגון חזק ובטוח. | מטרתו של הגולש האחרון היא פשוטו כמשמעו: להיות זה שיגלוש אחרון מתחנה במצוק או מפל. אם נפרט יותר: לגלוש במקסימום בטיחות, להשאיר מינימום ציוד ולהיות מסוגל לקחת את החבל בסיום הגלישה. ברוב המפלים בנחלים בארץ קיימים עיגונים קבועים ([[בולטים]] כימיים) ותמיד עדיף להשתמש בהם: הם עיגון מצויין מכיוון שאז לא צריך להשאיר ציוד והעיגון חזק ובטוח. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
וריאציה של השיטה הזו, שמקובלת בעיקר בקניונינג היא [[גלישה עם חבל משיכה]]. | וריאציה של השיטה הזו, שמקובלת בעיקר בקניונינג היא [[גלישה עם חבל משיכה]]. | ||
| − | =עגינת גולש אחרון= | + | ==עגינת גולש אחרון== |
במפל או מצוק, כשאין עיגונים קבועים, קודם כל יש למצוא את המקום האידיאלי לבניית עמדת גולש אחרון. ל[[עגינות לשלג|שלג]] ול[[עגינות לקרח|קרח]] יש עגינות מיוחדות. | במפל או מצוק, כשאין עיגונים קבועים, קודם כל יש למצוא את המקום האידיאלי לבניית עמדת גולש אחרון. ל[[עגינות לשלג|שלג]] ול[[עגינות לקרח|קרח]] יש עגינות מיוחדות. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
עגינות אידיאליות יכולות להיות: [[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עצים]], בולדרים ו[[גשרים]] בסלע אותם ניתן להקיף בחבל הגלישה. אם לא נמצאו נקודות כאלה, עדיף להשתמש בציוד נוסף כדי ליצור תחנה בטוחה ושהסיכויים שהחבל יתקע בזמן משיכתו מלמטה יהיה קטנים. אם חייבים להשתמש בציוד נוסף לבניית התחנה מעדיפים להשתמש בציוד פשוט וזול. זהו ציוד שיישאר בעגינה ולא תהיה אפשרות לקבל אותו בחזרה. | עגינות אידיאליות יכולות להיות: [[שימוש בעצים כעיגונים בעבודת חבל|עצים]], בולדרים ו[[גשרים]] בסלע אותם ניתן להקיף בחבל הגלישה. אם לא נמצאו נקודות כאלה, עדיף להשתמש בציוד נוסף כדי ליצור תחנה בטוחה ושהסיכויים שהחבל יתקע בזמן משיכתו מלמטה יהיה קטנים. אם חייבים להשתמש בציוד נוסף לבניית התחנה מעדיפים להשתמש בציוד פשוט וזול. זהו ציוד שיישאר בעגינה ולא תהיה אפשרות לקבל אותו בחזרה. | ||
| − | =בדיקת עגינת הגולש האחרון= | + | ==בדיקת עגינת הגולש האחרון== |
| + | [[תמונה: rappel2.jpg|שמאל|ממוזער|230px|חבל מוכן לבדיקת העגינה לגולש אחרון: החבלים עוברים התחנה, ומוקלפת עליהם טבעת שמחוברת לגיבוי רפוי]] | ||
אחרי שבחרנו את עגינת הגולש האחרון שלנו, נרצה כמובן לבדוק אותה לפני שנשתמש בה. כשיש מספר אנשים, בונים עוד עמדת גלישה (שבטוחים שהיא חזקה), מחברים אותה רפויה לחבל הגלישה שכבר עובר דרך עמדת הגולש האחרון שלנו. זוהי עמדת גיבוי. שאר האנשים יכולים כעת לגלוש על עגינת הגולש האחרון, שתישאר, והם למעשה בודקים אותה בשביל הגולש האחרון. כך נוכל לדעת אם היא באמת טובה. אם היתה טעות בהערכת החוזק והעגינה תישלף, עמדת הגיבוי "תכנס לפעולה" ותחזיק את החבל עם הגולש עליו. | אחרי שבחרנו את עגינת הגולש האחרון שלנו, נרצה כמובן לבדוק אותה לפני שנשתמש בה. כשיש מספר אנשים, בונים עוד עמדת גלישה (שבטוחים שהיא חזקה), מחברים אותה רפויה לחבל הגלישה שכבר עובר דרך עמדת הגולש האחרון שלנו. זוהי עמדת גיבוי. שאר האנשים יכולים כעת לגלוש על עגינת הגולש האחרון, שתישאר, והם למעשה בודקים אותה בשביל הגולש האחרון. כך נוכל לדעת אם היא באמת טובה. אם היתה טעות בהערכת החוזק והעגינה תישלף, עמדת הגיבוי "תכנס לפעולה" ותחזיק את החבל עם הגולש עליו. | ||
לאחר שהגולשים הראשונים הגיעו למטה וראו שהעמדה מספיק חזקה תפקידם הנוסף הוא להתחיל למשוך את אחד הקצוות של החבל כדי לבדוק שהחיכוך מאפשר משיכה של החבל (לדמות הורדה שלו) במטרה לבדוק שהוא לא נתקע. אחרי שבדקו וראו שהכל בסדר והגולש האחרון בדק ווידא שהעגינה נשארה במצב שבו נבנתה ואין בה שינוי, מגיע תורו של הגולש האחרון לגלוש. | לאחר שהגולשים הראשונים הגיעו למטה וראו שהעמדה מספיק חזקה תפקידם הנוסף הוא להתחיל למשוך את אחד הקצוות של החבל כדי לבדוק שהחיכוך מאפשר משיכה של החבל (לדמות הורדה שלו) במטרה לבדוק שהוא לא נתקע. אחרי שבדקו וראו שהכל בסדר והגולש האחרון בדק ווידא שהעגינה נשארה במצב שבו נבנתה ואין בה שינוי, מגיע תורו של הגולש האחרון לגלוש. | ||
| − | =גלישת הגולש האחרון= | + | |
| − | [[תמונה: rappel.jpg|שמאל|ממוזער| | + | |
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | ==גלישת הגולש האחרון== | ||
| + | [[תמונה: rappel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חבל מוכן לגולש אחרון: החבלים קשורים בקשר בוהן כפול, עם קשר נוסף על השרכים, למניעת גלגול. הגיבוי כבר פורק. גולשים על שני החבלים ומושכים את זה של הקשר, כלומר - האפור]] | ||
אחרי שהעגינה נבדקה והגולש האחרון הגיע למסקנה שהיא תקינה, אפשר לפרק את עמדת הגיבוי. הגולש יכול להתחבר לחבל הגלישה ולגלוש לאט ובזהירות כדי למנוע זעזועים על העמדה. לאחר שהגיע למטה בשלום הוא ימשוך את החבל. | אחרי שהעגינה נבדקה והגולש האחרון הגיע למסקנה שהיא תקינה, אפשר לפרק את עמדת הגיבוי. הגולש יכול להתחבר לחבל הגלישה ולגלוש לאט ובזהירות כדי למנוע זעזועים על העמדה. לאחר שהגיע למטה בשלום הוא ימשוך את החבל. | ||
יתכנו מצבים שלאחר תחילת משיכת החבל הוא יתקע ולא תהיה אפשרות למשוך אותו. אם החבל בעמדה עובר דרך טבעת ושני קצוות החבל עדיין בהישג יד ניתן לטפס עליו ולנסות לפתור את הבעיה. אם החבל אינו עובר דרך טבעת אלא דרך רצועה או חבל, ובמיוחד במקרה שהחיכוך גדול אסור בשום אופן לטפס על החבל. במשיכה לאורך מספר מטרים ספורים עלול חבל הגלישה לנסר ולהתיך את הרצועה בעגינה. | יתכנו מצבים שלאחר תחילת משיכת החבל הוא יתקע ולא תהיה אפשרות למשוך אותו. אם החבל בעמדה עובר דרך טבעת ושני קצוות החבל עדיין בהישג יד ניתן לטפס עליו ולנסות לפתור את הבעיה. אם החבל אינו עובר דרך טבעת אלא דרך רצועה או חבל, ובמיוחד במקרה שהחיכוך גדול אסור בשום אופן לטפס על החבל. במשיכה לאורך מספר מטרים ספורים עלול חבל הגלישה לנסר ולהתיך את הרצועה בעגינה. | ||
| − | במקרים שלא ניתן להגיע לשני קצוות החבל אסור בשום אופן לטפס רק על צד אחד של החבל. תמיד קיים הסיכוי שהקצה התפוס ישתחרר והמטפס ייפול עם החבל. | + | במקרים שלא ניתן להגיע לשני קצוות החבל אסור בשום אופן לטפס רק על צד אחד של החבל. תמיד קיים הסיכוי (והוא לא זניח בכלל) שהקצה התפוס ישתחרר והמטפס ייפול עם החבל. |
| − | =חיבור חבלים= | + | ==חיבור חבלים== |
[[תמונה: rappelknot.png|שמאל|ממוזער|200px|קשר בוהן כפול, לעומת קשר דייגים כפול (לדוגמה) במעבר פינת סלע]] | [[תמונה: rappelknot.png|שמאל|ממוזער|200px|קשר בוהן כפול, לעומת קשר דייגים כפול (לדוגמה) במעבר פינת סלע]] | ||
יש מצבים בהם אין ברירה אלא [[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|לחבר שני חבלים]] כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים... מומלץ להעביר את הקשר של חיבור החבלים את שפת המצוק, אם אפשר, כדי למנוע מהקשר להיתקע. | יש מצבים בהם אין ברירה אלא [[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|לחבר שני חבלים]] כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו [[חיכוך]] וחריצים... מומלץ להעביר את הקשר של חיבור החבלים את שפת המצוק, אם אפשר, כדי למנוע מהקשר להיתקע. | ||
| − | הקשר המומלץ למקרה כזה הוא [[קשר בוהן כפול]]. הוא חלש מאחרים, אך הוא מספיק חזק, ויש לו את היתרון שהוא לא נתקע על פינות ושפות מצוק. זהו קשר שאינו מאד [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]] ומומלץ לקשור קשר בוהן כפול נוסף על השרכים. | + | הקשר המומלץ למקרה כזה הוא [[קשר בוהן כפול]]. הוא חלש מאחרים, אך הוא מספיק חזק, ויש לו את היתרון שהוא לא נתקע על פינות ושפות מצוק. זהו קשר שאינו מאד [[בטיחות בקשרים|בטיחותי]] ומומלץ לקשור קשר בוהן כפול נוסף על השרכים (כמו באיורים הקודמים) או להשאיר שרכים ארוכים (כמו באיור הזה). |
| − | =נקודות חשובות לזכור= | + | |
| − | * יש לזכור לפתוח את קשרי קצה החבל לפני שמושכים את החבל. אם חבל נתקע בזמן שמשכנו אותו ואי אפשר להגיע לשני קצוות החבל אסור לטפס על החבל כי במקרה שהחבל ישתחרר המטפס יתרסק לקרקע. | + | ==נקודות חשובות לזכור== |
| + | * יש לזכור לפתוח את קשרי קצה החבל (אם קשרתם כאלה) לפני שמושכים את החבל. אם חבל נתקע בזמן שמשכנו אותו ואי אפשר להגיע לשני קצוות החבל אסור לטפס על החבל כי במקרה שהחבל ישתחרר המטפס יתרסק לקרקע. | ||
* חייבים להשתמש ב[[אמצעי חיכוך]] המתאים לשני חבלים. נסיון לגלוש על צד אחד של החבל ימשוך את הצד השני, החבל ייפול והמטפס איתו. | * חייבים להשתמש ב[[אמצעי חיכוך]] המתאים לשני חבלים. נסיון לגלוש על צד אחד של החבל ימשוך את הצד השני, החבל ייפול והמטפס איתו. | ||
* יש לוודא ששני קצוות החבל מגיעים לקרקע. | * יש לוודא ששני קצוות החבל מגיעים לקרקע. | ||
| + | |||
==קריאה נוספת== | ==קריאה נוספת== | ||
* [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?]] | * [[מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?]] | ||
* [[מישהו אמר לי ששני גולשים יכולים לגלוש באותו זמן על חבל אחד. האם זה נכון, ואיך עושים את זה?]] | * [[מישהו אמר לי ששני גולשים יכולים לגלוש באותו זמן על חבל אחד. האם זה נכון, ואיך עושים את זה?]] | ||
* [[איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?]] | * [[איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?]] | ||
| + | * [[אבטחה בגלישה]] | ||
| + | * [[גלישה עם בלוק]] | ||
| + | * [[גלישה עם חבל משיכה]] | ||
| + | |||
=ביבליוגרפיה= | =ביבליוגרפיה= | ||
* THE MECHANICS OF FRICTION IN ROPE RESCUE | * THE MECHANICS OF FRICTION IN ROPE RESCUE | ||
| שורה 52: | שורה 68: | ||
* גולש אחרון, מאמר של גיל אוורבוך למדור טג"ח, 2005 | * גולש אחרון, מאמר של גיל אוורבוך למדור טג"ח, 2005 | ||
---- | ---- | ||
| − | תרמו לדף זה: | + | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], גיל אברבוך, ואחרים... |
[[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]] | [[קטגוריה: טכניקות ומיומנויות]][[קטגוריה: קניונינג]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: גלישה]][[קטגוריה: מאמרים מתורגמים ומקוריים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:32, 17 בנובמבר 2024
גולש אחרון (מצרפתית: rappel, שהתרגום הישיר שלו לאנגלית הוא recall, כלומר, להחזיר את החבל) הוא השיטה של גלישה על חבל כפול, שהוא למעשה שני הצדדים של אותו חבל שעובר בעגינה, המאפשרת למשוך את החבל ולהשתמש בו לגלישה הבאה. השיטה פותחה כדי לרדת ממסלולים הדורשים יותר מגלישה אחת. זה קורה כשיורדים ממסלול טיפוס של יותר מפיץ' אחד ואי אפשר ללכת ברגל מסביב (מה שקוראים walk off) - וחייבים לגלוש. אותה שיטה ואותו עיקרון שימושיים גם כשיורדים בנחל עם מפלים ואין אפשרות לעקוף אותם ושוב, חייבים לגלוש. בגלישה רגילה, באבטחה מלמעלה, החבלים קשורים לעיגון ואז אי אפשר לקחת אותם בסוף הגלישה. גלישה בנוהל גולש אחרון פותרת את הבעיה.
מטרתו של הגולש האחרון היא פשוטו כמשמעו: להיות זה שיגלוש אחרון מתחנה במצוק או מפל. אם נפרט יותר: לגלוש במקסימום בטיחות, להשאיר מינימום ציוד ולהיות מסוגל לקחת את החבל בסיום הגלישה. ברוב המפלים בנחלים בארץ קיימים עיגונים קבועים (בולטים כימיים) ותמיד עדיף להשתמש בהם: הם עיגון מצויין מכיוון שאז לא צריך להשאיר ציוד והעיגון חזק ובטוח.
במסלולי טיפוס, על מסלולי מולטי-פיץ' ארוכים, במסלולי קרח וגם בטיולי קניונינג שלא בארץ, לא תמיד ימצאו עיגונים אלה ולכן חשוב לדעת לבנות תחנות, לבדוק אותן ולגלוש מהן.
וריאציה של השיטה הזו, שמקובלת בעיקר בקניונינג היא גלישה עם חבל משיכה.
תוכן עניינים
עגינת גולש אחרון
במפל או מצוק, כשאין עיגונים קבועים, קודם כל יש למצוא את המקום האידיאלי לבניית עמדת גולש אחרון. לשלג ולקרח יש עגינות מיוחדות.
בנחלים, עדיף לגלוש במפל עצמו, במקום שהסלע הרופף כבר סולק על ידי השטפונות. מומלץ למקם את התחנה גבוה (אפילו אם היא קצת רחוקה) כדי שיהיה פחות חיכוך בין החבל לסלע בזמן המשיכה. זה יקל על ההתחברות לחבל הגלישה וגם על משיכת החבל מלמטה. שפת המצוק במפלים תהיה לרוב עגולה וחלקה (בלי הרבה גורמים מפריעים), הסיכוי שחבל יתקע במשיכה הוא נמוך.
בגלישה עלולים להופיע גורמים מפריעים למשיכת החבל כמו חריצים, שיחים ובליטות סלע. דברים כאלה עלולים לגרום לחבל להיתקע בזמן המשיכה. לכן, הנקודה האידיאלית לעגינה במקומות כאלה תהיה בהרבה מקרים על שפת המצוק ממש או אפילו קצת מעבר לשפת המצוק. בצורה זו החבל יהיה כמה שיותר באוויר והסיכויים שלו להיתקע יהיו מינימאליים.
עגינות אידיאליות יכולות להיות: עצים, בולדרים וגשרים בסלע אותם ניתן להקיף בחבל הגלישה. אם לא נמצאו נקודות כאלה, עדיף להשתמש בציוד נוסף כדי ליצור תחנה בטוחה ושהסיכויים שהחבל יתקע בזמן משיכתו מלמטה יהיה קטנים. אם חייבים להשתמש בציוד נוסף לבניית התחנה מעדיפים להשתמש בציוד פשוט וזול. זהו ציוד שיישאר בעגינה ולא תהיה אפשרות לקבל אותו בחזרה.
בדיקת עגינת הגולש האחרון
אחרי שבחרנו את עגינת הגולש האחרון שלנו, נרצה כמובן לבדוק אותה לפני שנשתמש בה. כשיש מספר אנשים, בונים עוד עמדת גלישה (שבטוחים שהיא חזקה), מחברים אותה רפויה לחבל הגלישה שכבר עובר דרך עמדת הגולש האחרון שלנו. זוהי עמדת גיבוי. שאר האנשים יכולים כעת לגלוש על עגינת הגולש האחרון, שתישאר, והם למעשה בודקים אותה בשביל הגולש האחרון. כך נוכל לדעת אם היא באמת טובה. אם היתה טעות בהערכת החוזק והעגינה תישלף, עמדת הגיבוי "תכנס לפעולה" ותחזיק את החבל עם הגולש עליו.
לאחר שהגולשים הראשונים הגיעו למטה וראו שהעמדה מספיק חזקה תפקידם הנוסף הוא להתחיל למשוך את אחד הקצוות של החבל כדי לבדוק שהחיכוך מאפשר משיכה של החבל (לדמות הורדה שלו) במטרה לבדוק שהוא לא נתקע. אחרי שבדקו וראו שהכל בסדר והגולש האחרון בדק ווידא שהעגינה נשארה במצב שבו נבנתה ואין בה שינוי, מגיע תורו של הגולש האחרון לגלוש.
גלישת הגולש האחרון
אחרי שהעגינה נבדקה והגולש האחרון הגיע למסקנה שהיא תקינה, אפשר לפרק את עמדת הגיבוי. הגולש יכול להתחבר לחבל הגלישה ולגלוש לאט ובזהירות כדי למנוע זעזועים על העמדה. לאחר שהגיע למטה בשלום הוא ימשוך את החבל.
יתכנו מצבים שלאחר תחילת משיכת החבל הוא יתקע ולא תהיה אפשרות למשוך אותו. אם החבל בעמדה עובר דרך טבעת ושני קצוות החבל עדיין בהישג יד ניתן לטפס עליו ולנסות לפתור את הבעיה. אם החבל אינו עובר דרך טבעת אלא דרך רצועה או חבל, ובמיוחד במקרה שהחיכוך גדול אסור בשום אופן לטפס על החבל. במשיכה לאורך מספר מטרים ספורים עלול חבל הגלישה לנסר ולהתיך את הרצועה בעגינה.
במקרים שלא ניתן להגיע לשני קצוות החבל אסור בשום אופן לטפס רק על צד אחד של החבל. תמיד קיים הסיכוי (והוא לא זניח בכלל) שהקצה התפוס ישתחרר והמטפס ייפול עם החבל.
חיבור חבלים
יש מצבים בהם אין ברירה אלא לחבר שני חבלים כדי שיהיה ניתן לגלוש עד לקרקע. במצבים אלה חשוב לשים יותר לב להתנהלות הגלישה ושחרור החבל כדי למנוע תקיעה שלו בזמן המשיכה. מכיוון שלא נמקם את הקשר בדיוק בתוך התחנה אלא באחד הצדדים שלה חשוב לזכור למשוך למטה את הצד עם הקשר כדי למנוע תקיעה שלו בתוך התחנה ובמקרים אחרים של שפות מצוק בעייתיות עם הרבה גורמים מפריעים כמו חיכוך וחריצים... מומלץ להעביר את הקשר של חיבור החבלים את שפת המצוק, אם אפשר, כדי למנוע מהקשר להיתקע.
הקשר המומלץ למקרה כזה הוא קשר בוהן כפול. הוא חלש מאחרים, אך הוא מספיק חזק, ויש לו את היתרון שהוא לא נתקע על פינות ושפות מצוק. זהו קשר שאינו מאד בטיחותי ומומלץ לקשור קשר בוהן כפול נוסף על השרכים (כמו באיורים הקודמים) או להשאיר שרכים ארוכים (כמו באיור הזה).
נקודות חשובות לזכור
- יש לזכור לפתוח את קשרי קצה החבל (אם קשרתם כאלה) לפני שמושכים את החבל. אם חבל נתקע בזמן שמשכנו אותו ואי אפשר להגיע לשני קצוות החבל אסור לטפס על החבל כי במקרה שהחבל ישתחרר המטפס יתרסק לקרקע.
- חייבים להשתמש באמצעי חיכוך המתאים לשני חבלים. נסיון לגלוש על צד אחד של החבל ימשוך את הצד השני, החבל ייפול והמטפס איתו.
- יש לוודא ששני קצוות החבל מגיעים לקרקע.
קריאה נוספת
- מהו הקשר המומלץ לחיבור חבלים בגולש אחרון?
- מישהו אמר לי ששני גולשים יכולים לגלוש באותו זמן על חבל אחד. האם זה נכון, ואיך עושים את זה?
- איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?
- אבטחה בגלישה
- גלישה עם בלוק
- גלישה עם חבל משיכה
ביבליוגרפיה
- THE MECHANICS OF FRICTION IN ROPE RESCUE
- ROPE ACCESS EQUIPMENT THE BACK UP SAFETY SYSTEM
- CLIMBING.COM
- ROCKANDICE.COM
- PETZL.COM
- KONG.IT
- מדריך לאינג'ניר בעריכת פרופ' ש.אטינגן
- ספר מערכי שיעור טיפוס גלישה וחילוץ, מדור טג"ח, 2001
- גולש אחרון, מאמר של גיל אוורבוך למדור טג"ח, 2005
תרמו לדף זה: מיכה יניב, גיל אברבוך, ואחרים...
