הבדלים בין גרסאות בדף "מערנות"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש ב[[אמצעי חיכוך]] שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו ה[[סטופ]] ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות. | לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש ב[[אמצעי חיכוך]] שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו ה[[סטופ]] ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות. | ||
| − | + | ליציאה ממערות תלולות [[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|מטפסים על החבל]], בדרך כלל ב[[ג'ומרים]]. | |
=עגינות במערות= | =עגינות במערות= | ||
על פי רוב [[עגינות]] במערות הינם נטיפים, או [[בולטים]]. | על פי רוב [[עגינות]] במערות הינם נטיפים, או [[בולטים]]. | ||
גרסה מ־08:18, 23 באפריל 2012
מערנות (באנגלית caving) הינו תחום העוסק במערות. קיים בישראל מרכז לחקר מערות שעוסק בתחום הזה.
תוכן עניינים
טכניקת גלישה
במערות משתמשים על פי רוב בטכניקת חבל יחיד (SRT - Single Rope Technique), בשונה מגלישות בנחלים שנעשות על חבל כפול, מעדיפים עבודה בחבל יחיד עקב הפשטות של העבודה בצורה זו, מבחינת כמות חבל ואין צורך בגולש אחרון.
לשם כניסה למערות עמוקות, גולשים על חבל יחיד. מקובל השימוש באמצעי חיכוך שמאפשרים ניתוק החבל בלי ניתוק מהרתמה כמו הסטופ ואמצעים דומים. המטרה היא להקטין את הסיכוי לאבד את אמצעי החיכוך בהתחברות והתנתקות.
ליציאה ממערות תלולות מטפסים על החבל, בדרך כלל בג'ומרים.
עגינות במערות
על פי רוב עגינות במערות הינם נטיפים, או בולטים.
במערות רטובות או לחות עדיף להשתמש בבולטים כימיים בגלל הקורוזיה והסלע החלש. אפשרות פחות טובה היא להשתמש בבולטים מפלדה בלתי מחלידה (נירוסטה).
במערות קרסטיות חשוב לשים לב בזמן קדיחת הבולטים ולהימנע מאיזורים שבהם יש כיסי אויר מרובים, או על קטעים לא מאסיביים חלש של פגודות, נטיפים וכו'.
גלישה במקטעים
באופן עקרוני נהוג לחלק את הגלישה למקטעים משיקולי יעילות ומהירות. כך כולם יכולים בו זמנית להתקדם ולא צריך לחכות עד שמטפס יסיים גלישה ארוכה לפני שאחרים יכולים להתחיל. על פי רוב בוניםתחנה בנויה מהמשך חבל הגלישה, קצת סלאק וחיבור לתחנה (Re belay).
