חצי הגובה
חצי הגובה (באנגלית: half height) הוא כינוי לעיקרון מסויים לקביעת מיקום הבולטים בהובלה על מסלולים ספורטיביים.
בדרך כלל, המרחקים בין הבולטים במסלולים ספורטיביים נקבעים על פי אורך הנפילה. כלומר - אם המבלט מחליט שהוא לא רוצה שיהיו נפילות של יותר מארבעה מטרים, למשל, הוא ימקם את הבולטים במרחקים של כ-2מ׳ זה מזה. במסלולים שליליים - אין משמעות גדולה לאורך הנפילה כי הנפילות הן ״נקיות״ בכל מקרה. כלומר, הסיכוי להיפצע מפגיעה בקיר או במדף הוא נמוך מאד. מכאן יוצא, שהסיכון העיקרי במסלולים שליליים הוא גראונדר.
בנוסף - ככל שמספר הבולטים גדול יותר - כך יש יותר התעסקות בהקלפה ובחבל. אם נקבע מרחק מסויים בין הבולטים - מספר הבולטים יהיה אורך המסלול לחלק למרחק בין הבולטים. ניתן להקטין את מספר הבולטים אם נרווח את המרחקים ביניהם ככל שמתקדמים במעלה המסלול, וככל שהקרקע רחוקה יותר. זה בדיוק הרעיון שמוביל אותנו לבילוט בחצי הגובה.
במסלולים המבולטים בחצי הגובה, המרחקים בין הבולטים הולכים וגדלים כך שממש לפני כל הקלפה המטפס נמצא כמעט בגראונדר. למעשה, לפני כל הקלפה, הבולט הקודם נמצא בחצי הגובה, ומכאן השם. הרעיון בשיטה זו הוא למזער את ההתעסקות בציוד, בהקלפות ובמערכת האבטחה למינימום האפשרי. יש התייחסות לכל בולט כאילו הוא היה עגינה בטוחה לחלוטין וניתן להשתמש בו ללא גיבוי, (דבר שאינו נכון, כי בולטים כן כושלים לעיתים).
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
