ראיתי במצוקים שונים אזהרה, ש"אין לסמוך על עוגנים (בולטים) במסלולים". האם זה נכתב מסיבות משפטיות של הסרת אחריות, או שבולטים הם באמת בלתי בטוחים?
באופן כללי ניתן לומר שבולטים הם דווקא כן בטוחים. זה נכון אם הם קבועים היטב בסלע, אם הסלע טוב, ואם המבלט לא עשה טעות (ואם לא היה פגם בייצור). אני לא זוכר איפה, אבל קראתי פעם שהסטטיסטיקה לבולטים מכאניים היא שבולט אחד מ-10,000 הוא מסוכן (החכמה היא לדעת איזה אחד זה...). הסיכוי שיהיו לך שני בולטים פגומים או מסוכנים באותו מקום, אם מניחים שההסתברות היא בלתי תלויה, יורד ל-1:100,000,000. זו הסיבה שבתחנות תמיד יש שני בולטים לפחות. בהובלה, תמיד יש לך את הבולט שמתחת.
(הערה בסוגריים: ההנחה שההסתברות היא בלתי תלויה אינה מוצדקת בדרך כלל. היא מתייחסת לתהליך הייצור ולמצב שבו הבולט יוצא מבית החרושת בלבד. בבילוט יש גורמים רבים נוספים הקובעים חוזק של בולט: איכות הקדיחה, טיב הסלע, אחידות הסלע, ההתאמה של סוג הבולט לסוג הסלע, מידת ההידוק ומיומנות המבלט הם כמה מהגורמים הלו. כמובן שגם גיל הבולט ומזג האוויר באיזור משפיעים. מרבית הגורמים הללו משותפים לכל הבולטים במסלול או באתר, ולכן הם אינם בלתי תלויים.)
כל זה, כמובן, בהנחה שהבולטים שומרים על מצב קבוע, שזה לא נכון. יש קורוזיה, יש ריסוק של הסלע סביב הקדח כתוצאה מהעמסה חוזרת, לפעמים מורידים את האזניים (גנבים או אחרים) ומחזירים אותן, ויש סתם עייפות של החומר. עקרונית זה נכון לומר שככל שהבולט ישן יותר, כך הוא עגינה פחות חזקה. אבל זה לא חשוב. השאלה היא אם הוא עגינה מספיק חזקה, וכנראה שהתשובה לזה היא: באופן כללי כן.
זה רעיון טוב לבחון את הבולטים שאתה מטפס עליהם, שהם לא חלודים, זזים בתוך החור, דורשים הידוק מעת לעת (כמו במחצבות קדומים), או סתם שיש כמה בולטים שבורים באתר, שזה אומר שהסביבה לא טובה להם.
כל זה היה על בולטים מכאניים. גם בבולטים כימיים יש הידרדרות עם הזמן, אבל באופן כללי, ניתן לומר שההידרדרות שלהם היא איטית יותר. יש להם חסרונות אחרים, והאחד שנוגע לעניינינו: קשה להחליף אותם כשהם מתיישנים לבסוף.
קישורים חיצוניים
- תמונות של בולטים גרועים, ישנים, וסתם מפחידים
- איזה בולטים כדאי להחליף, ואיך ומתי מחליפים בולטים ישנים ומסוכנים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
