עגינת כיוון

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־23:19, 4 בדצמבר 2024 מאת יורי פלדמן (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''עגינת כיוון''' היא עגינה ראשונה במסלול או בפיץ' שהמוביל מקליפ כאשר הוא עדיין על הקרקע. עגינת כיוון אינה משמשת כעגינה רגילה בהובלה, שהרי אם אפשר להקליפ אותה מן הקרקע, הרי שבזמן נפילה המוביל יפגע ברצפה לפני שייתלה על ה...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש

עגינת כיוון היא עגינה ראשונה במסלול או בפיץ' שהמוביל מקליפ כאשר הוא עדיין על הקרקע. עגינת כיוון אינה משמשת כעגינה רגילה בהובלה, שהרי אם אפשר להקליפ אותה מן הקרקע, הרי שבזמן נפילה המוביל יפגע ברצפה לפני שייתלה על העגינה. עם זאת, לעגינת כיוון יש חשיבות מרובה מבחינות אחרות.

החשיבות קשורה בעיקר לכיוון הכוח על העגינות. הכיוון של הכוח שחבל מפעיל על טבעת שהוא עובר בה, בטבעת של ראנר, למשל, יהיה (בהזנחת החיכוך, או בעומס סטאטי) בכיוון חוצה הזווית של שני החבלים, כלומר, של החבל בשני צידי הטבעת.

בהובלה על אבני עיגון

כיווני הכוחות על העגינה הראשונה והאחרונה

אנו מצפים שהכוח על עגינות בהובלה יגיע תמיד מלמטה. ברוב המקרים אין נפילה, ולכן אין שום עומס המופעל על מערכת האבטחה. במקרים, הנדירים יחסית, בהם מופעל כח על העגינות, הכח יהיה כמעט תמיד מכוון למטה. זה הגיוני, כי המוביל נופל תמיד למטה. יתרה מזו, הכוח יהיה בעיקר על העגינה האחרונה.

במאמר מוסגר נוסיף, כי קיימים מקרים בהם החוק הזה אינו פועל. בעגינות הנמצאות לאורך טרברסה יהיה הכח מכוון הצידה ולמטה, במקרה של נפילה. בנפילה על העגינה שמעל לטרוורסה יהיה הכח על עגינה האחרונה של הטרברסה מכוון הצידה ולמעלה. ניתן למצוא עוד דוגמאות כאלה, בגגות, למשל, בהם החבל מושך את העגינה שמתחת לגג החוצה מהקיר.

אבל חשוב לזכור: כל הרעיון בהובלה הוא שיש תמיד עוד עגינה מתחת לזו שלוקחת את העומס בבלימת נפילה. אם העגינה האחרונה נשלפת בזמן הנפילה, הכוח יעבור לזו שמתחתיה, הבאה בתור. לכן, יש משמעות גם לכיוון של הכוח על העגינות שמתחת לאחרונה. במקרה של שליפה של העגינה העליונה, העגינה שלפניה תהפוך להיות האחרונה, ועליה יופעל הכוח, שוב, מלמטה.

לכן, יש משמעות גם לכיוון של הכוח שיופעל בזמן נפילה גם על העגינות שמתחת לאחרונה. נבחן את העגינה הראשונה במסלול, או העגינה הראשונה בפיץ'. אם המאבטח עומד ממש מתחת לעגינה הראשונה, הוא מסתכן בכך שהמוביל יפול עליו. מסיבה זו נוהג המאבטח לעמוד מעט רחוק יותר מן הקיר.

כאשר המאבטח אינו עומד ממש צמוד לקיר משתנה כיוון הכוח המופעל על העגינה הראשונה. כשהחבל העובר בטבעת המחוברת אל העגינה נמתח, כיוון החבל מעל הטבעת הוא אל העגינה הבאה, וכיוון החבל שמתחת לטבעת הוא אל אמצעי החיכוך של המאבטח. שקול הכוחות הללו מושך את העגינה החוצה מהקיר, ואפילו קצת למעלה. המוביל הקפיד שכל העגינות שלו יוכלו לבלום נפילה, כלומר שיוכלו לעמוד בכח המכוון מטה, אבל אולי לא הקפיד שיוכלו לעמוד במשיכה החוצה ולמעלה. עגינות רבות לא ישלפו מן הקיר בכיוון מטה אך עם הפעלת כח קטן בכיוונים אחרים, הן יישלפו ממקומן.

כלומר, בזמן נפילה יופעל על העגינה הראשונה כח בכיוון החוצה מהקיר ולמעלה. אם העגינה הראשונה לא תוכננה כך שתוכל לעמוד במשיכה כזו היא תישלף. אם העגינה הראשונה נשלפה, החבל ימתח בין המאבטח לעגינה הבאה, ואז על העגינה השניה יופעל כח בכיוון החוצה ולמעלה, וכן הלאה.

בהובלה על בולטים

בהובלה על בולטים, בעיקר במסלולים שליליים בקירות טיפוס או בשטח, משתמשים בעגינת כיוון כדי לשפר את יכולתו של המאבטח לקחת חבל תוך התרחקות מבסיס המסלול. תיאור מדוייק נמצא במאמר על אבטחה דינאמית למתקדמים.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...