סקי קרוס-קאונטרי
סקי קרוס-קאונטרי או סקי למרחקים (באנגלית: Cross-country skiing, בצרפתית: ski de fond) הינו צורת סקי המיועדת למרחקים ארוכים במיוחד (כמה עשרות קילומטרים) במתארים לא מאד תלולים. בניגוד לסקי אלפיני או טלמרק שמכוונים לירידה גם במדרונות תלולים יותר. בסקי קרוס-קאונטרי משתמשים במגלשי סקי ארוכים וצרים על מסלולים עם טופוגרפיה משתנה. ההתקדמות מושגת על ידי צעדי ריצה ארוכים של הרגליים ובתיאום איתם הידיים דוחפות בעזרת מקלות סקי.
בנוסף להיותו ענף ספורט זוהי עדיין דרך פופולרית להתנייד בחודשי החורף בארצות צפון אירופה וזהו ספורט עממי פופולרי מאוד בגלל מספר תכונות:
- סקי למרחקים ניתן לתרגל בכל הרמות.
- הציוד אינו יקר במיוחד.
- הוא קל ללימוד.
- הוא נחשב לפעילות גופנית בריאה מאוד, בעיקר לאימון של סיבולת לב ריאה, אבל לא רק.
כענף של ספורט תחרותי, נחשב סקי קרוס-קאונטרי כקשה מאוד. ספורטאים מקצוענים נדרשים להפעיל קבוצות שרירים רבות בעומס גבוה ולאורך זמן.
גלישה למרחקים נפוצה בארצות סקנדינביה, קנדה, רוסיה ושאר מדינות ברית המועצות לשעבר, גם כאמצעי התניידות בחורף. הענף הזה צובר תאוצה כספורט עממי גם בארצות הברית ובאירופה המערבית. משעשע לציין שבאולימפיאדת החורף מתחרים בסקי קרוס-קאונטרי בשילוב עם ירי.
היסטוריה
השימוש בסקי כדי לעבור מרחקים ארוכים פותח בארצות סקנדינביה לפני אלפי שנים. זוהי הייתה דרך ההתניידות היחידה בארצות אלו המכוסות בשלג עמוק במשך רוב השנה, בעיקר בצפון. הגלישה למרחקים הפכה מאוחר יותר גם לדרך ההתניידות של הצבאות באזורים האלו ועדיין במאה הקודמת הצבא הפיני עשה שימוש נרחב בגלישה למרחקים במלחמתו ברוסים (מלחמת החורף).
במקור, מגלשי הסקי נבנו מעץ, ומקלות הסקי נבנו מקני במבוק שקצותיהם נעטפו בעור לשיפור האחיזה.
מירוץ הסקי הספורטיבי (תחרותי) למרחקים הראשון אורגן (כפי הנראה) ב-1872 בנורבגיה.
ציוד
המגלשים הם קלים מאד, צרים וארוכים, וללא ליבה (core) או שפות (edges). על סוליית המגלש יש שינון עדין המגדיל את החיכוך בכיוון אחורה ומאפשר לעלות עליות מתונות. השינון של הסוליה עושה עבודה דומה ל"עורות" (skins) של סקי הרים.
בסקי קרוס קאונטרי משתמשים במקלות ארוכים, שמתאימים לאופי של מישורים, עליות וירידות מתונות.
נעלים
המגפיים עשויים לרוב מפלסטיק קשיח ומתחברים למגלשיים בשלושה פינים (עיצוב ישן יותר) או בכבל (עיצוב מודרני ונפוץ יותר כיום).
ביינדינגס
כאמור, הביינדינגס מחוברים לנעליים בדומה לחיבור המקובל בטלמרק כאשר רק החלק הקדמי של הרגל מחובר ואילו העקב חופשי.
סגנון
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
