ספוטינג
ספוטינג (באנגלית: spotting) היא מעין שיטת אבטחה לבולדרינג, הכוללת מאבטח (ספוטר), מזרון מיוחד הנקרא קראש-פד (crash-pad) או שניהם. תפקיד המאבטח אינו למנוע את הנפילה או את הפגיעה בקרקע, אלא לכוון את הנפילה כך שהמטפס ינחת על הרגליים ולא על הראש או על הגב. אם יש מזרון, תפקיד הספוטר גדול יותר: לשמור על הראש ועל הגב, להעביר את המזרון כך שבכל רגע הוא יהיה במקום בו הוא אפקטיבי ביותר, לכוון את הנופל כך שייפול על המזרון, ולדאוג שהנופל יישאר על המזרון. למעשה הספוטר מכוון את הנפילה, ומעט בולם אותה כך שהפגיעה בקרקע תהיה חלשה יותר.
טכניקה נכונה
כשהמטפס בבולדרינג נופל, מכיוון שאין מערכת אבטחה - הוא נופל עד הרצפה., הפגיעה ברצפה אינה יכולה להמנע, אך נחיתה מוצלחת יכולה למנוע פציעות. נחיתה טובה מסתיינת בגלגול אחורה. במסלולים תלולים, ספוטר טוב יכול לגעת בכתפים של הנופל, וכך לוודא שייפול על רגליו ולא על הגב או על הראש. ככל שהמסלול יותר שלילי כך ספוטינג טוב יותר חשוב.
ישנם מסלולים שבהם קל מאוד להציב את המזרון (קראש-פד crash-pad) במקום הנכון, אך מסלולים תלולים במיוחד, או על ארט (arrete) יכולים להוביל את הנופל הרחק מהמזרון. בזמן הספוטינג, על הספוטר להציב את המזרון במקום אליו סביר להניח שהמטפס יפול. אך אם הנפילה היא לכיוון שונה יש לכוון את הנופל ולהפילו אל המזרון, לאחר נפילה כזו, בדר"כ הנופל יזרק הלאה מן המזרון, ולכן יש לנסות ולהשאיר את הנופל על המזרון. שימו לב, שלתפוס את הנופל אין זו משימה קלה, ויעיל יותר לכוון אותו, כיוון יעיל ייעשה באחיזה במקום הנכון. איזור המותניים זו בחירה טובה.
הסיכויים לפציעות חמורות בבולדרינג יחסית נמוך, אך פציעות קלות כגון: נקיעת קרסול או ברך, הן נפוצות. לכן, חשוב שיהיה ספוטר בזמן שעושים בולדרינג.
שמירה על הספוטר
יש לזכור שהספוטר חשוף לפגיעות בעצמו. קודם כל, עיניו של הספוטר צריכות להתמקד במטפס, על מנת שיוכל להגיב בזמן ולבצע את תפקידו, ולכן הספוטר אינו יכול לראות עצמים, חפצים או בורות שיש סביבו שהוא עלול להיכשל בהם. כדאי להזיז חפצים המפריעים בדרך ולנסות לסמן או לסדר עצמים ובורות.
שנית, אחת התאונות הנפוצות בבולדרינג היא פגיעה באגודלים של הספוטר. מכיוון, שספוטרים לא מנוסים מנסים לתפוס את הנופל כשאגודליו פרושים, וכך, משקל הנופל, עלול לשבור אגודל למאבטח. ספוטינג עם אגודלים צמודים לכף היד יכול למנוע פגיעה שכזו.
השימוש בספוטינג יכול להיות חיוני גם במסלולים בהובלה בהם העגינה הראשונה, אבן עיגון או בולט, גבוהה. כך שלמעשה המטפס אינו מאובטח בתחילת הטיפוס. במקרה כזה על המאבטח להיות ספוטר עד לעגינה הראשונה, ורק אחר כך לעבור לאבטח בעזרת החבל.
עוד כמה דברים
- עזרה פסיכולוגית למטפס. מטפס שיודע שיש מאחוריו ספוטר, יכול "ללכת על זה" ביתר קלות. ניתן לעשות זאת ע"י עידוד:"לך על זה!" או "אני איתך!", ואפשר גם מדי פעם
לגעת קלות בגב המטפס, שיכיר בנוכחותך.
- לא להפריע. לעיתים יש נטייה לספוטר לתמוך יתר על המידה, או לעמוד בנקודה אליה מתנדנד המטפס, במקרים כאלה יתכן שהספוטר לא יצטרך לספוג נפילה, אך הוא גורם למטפס להצליח מסלול, שדורש נסיון נוסף.
- לדעת מתי אתה מטפס בולדרינג, ומתי אתה מטפס סולו. לעיתים המטפס עולה גבוה מיידי. ואז, תפקידו של הספוטר, להודיע על כך וגם לזוז למקום בו הוא עשוי להועיל יותר (בדרך כלל - להתרחק קצת). בלימת נפילה גדולה עלולה לפצוע הן את הנופל והן את הספוטר. ואז - מי יקרא לעזרה?
- דבר אחרון: בלימת נפילה ע"י ספוטר עלולה להוביל למצבים אינטימיים. וודאו שמי שאתם מאבטחים אותו, מוכן שאתם תהיו המאבטחים.
