הצגת המקור של הדף "מילון הטיפוס העברי-עברי"

__NOTOC__

<div align=center> 

[[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]]<div align=right> 

תחילתו של מילון זה ברשימת מונחי טיפוס שנכתבה במקור על ידי [[אנדריאה ענתי]] לספר "[[לך טפס על הקיר, אוסף מעשיות על המטפס הישראלי]]".

לכל ערך הגדרה קצרה בת פיסקה אחת, קצרה. יכול להיות לערך גם עמוד נפרד - מאמר המוקדש לאותו ערך. הפיסקה הראשונה בעמוד של הערך היא זו המופיעה ברשימת הערכים. את רשימת הערכים, וההגדרות ברשימה זו יכולים לשנות בשלב זה רק העורכים. הגולשים יכולים להוסיף ולתקן את העמודים המוקדשים לערכים ומוזמנים לעשות כן. ניתן ורצוי להוסיף הערות ונושאים חדשים בעמודים המוקדשים לערכים.

העורכים ישמחו להוסיף ערכים ונושאים שנשכחו לרשימה. ערכים חדשים, והגדרות לערכים אלה יתקבלו במייל וייתווספו על פי שיקול דעתם של העורכים. כל הערה וציון של קישור שבור, טעות או ארגון לא נכון של החומר יתקבלו בברכה ובתודה.

בדף המוקדש לערך, הגולשים מתבקשים להציב כפיסקה ראשונה את ההגדרה מתוך המילון ולא לשנות את ההגדרות המקוריות. ניתן גם להוסיף הגדרות אלטרנטיביות חדשות לאלה שכבר קיימות שם. ניתן להוסיף תמונות ומאמרים בפורמט PDF. הנחיות איך לעשות זאת מופיעות ב[[איך להוסיף תמונות וקבצים]].

נא לא להוסיף מאמרים בפורמט doc או rtf.

בדף [[איך בנוי כל ערך במילון]] מתואר מבנה הדף לערך חדש. הדף אינו מחייב אך היינו רוצים שהפורמט הכללי יישמר.

למי שנמצא כאן בפעם הראשונה, מומלץ לקרוא את [[קוים מנחים למילון הטיפוס העברי-עברי]] את [[מבנה המערכת]] ואת [[איך בנוי כל ערך במילון]].  וכמובן את דפי [[איך עורכים דף]], [[איך להוסיף תמונות וקבצים]], [[איך מוסיפים תמונות לויקי]] ו[[איך עורכים טבלאות]].

מונחים בתרגום לשפות אחרות ניתן למצוא ב[[מילון אנגלי-עברי-צרפתי ועוד]], ניתן להוסיף תרגום של המונחים לשפות שונות. אנא הוסיפו אותן כך שיופיעו בסוף ויסומנו: צרפתית (F), רוסית (R), גרמנית (D) וכו'.


<div align=center> 

[[מילון הטיפוס העברי-עברי#א|א]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ב|ב]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ג|ג]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ד|ד]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ה|ה]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ו|ו]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ז|ז]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ח|ח]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ט|ט]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#י|י]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#כ|כ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ל|ל]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#מ|מ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#נ|נ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ס|ס]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ע|ע]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#פ|פ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#צ|צ]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ק|ק]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ר|ר]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ש|ש]]-    -[[מילון הטיפוס העברי-עברי#ת|ת]]<div align=right> 

=א=
[[אבו חשייב]]: נחל ארוך ויפה במזרח סיני. וואדי אבו חשייב מתחיל בפארש אבו חשייב, כ17 ק"מ ממזרח לדהב, יורד דרך כ30 מפלים, שגובהו של הגדול בהם כ-70מ', עד שהוא מצטרף לוואדי נצב, מעט דרומית לדהב. המסלול המקובל מסתיים בכביש דהב-שארם-אל-שייך. הנחל ניתן למעבר בשני הכיוונים, רמת הטיפוס הנדרשת, 6a/b.

[[אבטחה]] (belay): כל מערכת המשמשת כגיבוי למטפס או גולש. מערכת האבטחה ב[[סגנונות בטיפוס|טיפוס]] או [[גלישה]] יכולה להיות בנויה על בסיס [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל סטאטי]] או [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|דינאמי]], עם או בלי [[אמצעי חיכוך]], [[פרוסיק]] או אמצעים אחרים, הכל בהתאם לצורך ולפעילות. קרוי גם איבטוח. 

[[אבטחה דינאמית]] (dynamic belay): כינוי לכל [[אבטחה]] בה ה[[חבלים|חבל]] אינו נעול ב[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]] אלא זורם בו במידה מסויימת. כך גדל מרחק הבלימה וקטן בהתאם [[כוח בלימה|כוח הבלימה]].

[[אבטחה#אבטחה מלמטה|אבטחה מלמטה]]: שיטת אבטחה ב[[גלישה]] בה הגולש הראשון מאבטח את הבאים אחריו על ידי אחיזת החבל מלמטה. במקרה של נפילה הוא מושך בחבל וכך נועל את [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]].

[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]]: כינוי כללי לשיטת [[אבטחה#אבטחה בגלישה|אבטחה בגלישה]] או ב[[אבטחה|טיפוס]] בה המטפס מאבטח את עצמו בעזרת אמצעי ננעל אוטומטית או אביזר נוסף כגון [[פרוסיק]] או [[שאנט]].

[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]] (sand stone): סלע המורכב מתלכיד של גרגרי חול. סוג סלע זה הינו סלע משקע ביצירה משנית. גרגרי החול המרכיבים את הסלע נוצרים מבליה של סלע קודם ([[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]], למשל). באזורנו נמצאים מחשופים של אבן חול בדרום הנגב (תמנע, מכתשים והרי אילת) ובצפון ומרכז סיני, וכמובן, ב[[וואדי ראם]] שבירדן.

[[אבני עיגון]] (trad pro): שם כולל לעגינות שאינן קבועות בסלע אלא נקבעות על ידי ה[[הובלה|מוביל]] ונלקחות על ידי השני. קיימות אבני עיגון במגוון של גדלים, צורות ואופני פעולה.

[[גלישה|אבסייל]] (to abseil): [[גלישה]]. מקור המילה בגרמנית ומשמעותה: ab-למטה, seil-חבל. בשימוש באנגלית בריטית ואוסטראלית. האמריקאים נטשו את המילה הגרמנית בתקופת מלחמת העולם השניה והם משתמשים במילה הצרפתית רפל -rappel (ע"ע).

[[בילוט מסלולים|אובר בולטד]] (over bolted): [[מסלול]] ש[[בילוט מסלולים|מבולט]] עם יותר [[בולטים]] מן הנחוץ.

אוטו-לוק (auto lock): מכשיר, בד"כ [[אמצעי חיכוך]] הננעל אוטומטית על ה[[חבלים|חבל]] בזמן [[דינאמיקה של נפילות|נפילה]] או כשעוזבים את הידיים בזמן [[גלישה]]. דוגמאות נפוצות למקרה הראשון: [[גיגי]], [[גריגרי]], [[סאם]], [[סינץ']]. דוגמאות למקרה השני: [[סטופ]], [[גריגרי]], [[TRE]], [[עומר]].

[[הנחיות עבודה לגלישה זוויתית|אומגה]]: החלקה לאורך [[כבל]] משופע (או [[חבלים|חבל]] משופע) בעזרת גלגלת או מתקן ייעודי לאומגה. נקרא כך בגלל צורת המתקן הייעודי, המזכיר בצורתו את האות היוונית אומגה - Ω.

[[נוהל דיבור|און ביליי]] (on belay): קריאה מקובלת בה המטפס מבקש [[אבטחה|איבטוח]] מן ה[[אבטחה#אבטחה בטיפוס|מאבטח]]. בעברית: "אבטח אותי" או "אני מאובטח?" ע"ע [[נוהל דיבור]].

[[סגנונות בטיפוס#און-סייט|און-סייט]] (to on sight): לטפס [[מסלול]] בנסיון הראשון, ללא נפילות וללא אינפורמציה קודמת על המסלול (בלי לראות מישהו מנסה אותו ובלי לקבל טיפים על ה[[סיקוונס]].

[[נוהל דיבור|און ראפל]] (en rappel): קריאה מקובלת בה הגולש מודיע כי הוא מתחיל לגלוש והחבל אינו פנוי. ע"ע [[נוהל דיבור]]. 

[[נוהל דיבור|אוף ביליי]] (off belay): קריאה מקובלת בה המטפס מודיע ל[[אבטחה#אבטחה בטיפוס|מאבטח]] שלו שהוא יכול להפסיק לאבטח אותו. ע"ע [[נוהל דיבור]].

[[אוף-ווידס]] (off width): [[חריץ]] שהוא גדול מכדי לטפס ב[[נעילות]] ידיים, אגרופים, כתף או רגל וקטן מכדי לטפס  [[ארובה]]. יש הטוענים שאלו [[מסלול]]י החריצים הקשים ביותר.

[[אוף-סט]] (ofset): [[אבני עיגון|אבן עיגון]] שאינה רגולארית או סימטרית בצורתה והיא בעלת זוויות מוזרות.

[[אופן-בוק]] (open book): פינה שאפשר לטפס בה ב[[ברידג'ינג]], בד"כ עם חריץ בתוך הפינה ובו ניתן [[עגינות|לעגון]].

[[אחיזות]] (holds): כל מה שאפשר להחזיק בו או לעמוד עליו.

[[אבטחה|איבטוח]] (to belay): הפעלה של מערכת גיבוי למטפס או גולש (מערכת [[אבטחה]]). האיבטוח נעשה בדרך כלל על ידי אדם שני, [[חבלים|חבל]] ו[[אמצעי חיכוך]], כמו בטיפוס [[הובלה]] או [[טופ-רופ]] או [[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה  מלמעלה|אבטחה מלמעלה]]. במקרים אחרים האיבטוח נעשה על ידי [[פרוסיק]] או [[שאנט]] כמו ב[[גלישה]] ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] או אותו החבל בלבד כמו ב[[אבטחה#אבטחה מלמטה|אבטחה מלמטה]]. החבל המשמש לאבטחה צריך להתאים לסוג הפעילות. איבטוח ל[[בולדרינג]] נעשה על ידי אדם נוסף ו[[קראש-פד|מזרון]] ונקרא [[ספוטינג]].

[[איבטוח 669]] (Yosemite finish): שיטה לאבטח [[קשר הצלה]] לא בעזרת [[קשר בוהן]] או [[קשר לופת|קשר א']] אלא בהעברת קצה החבל שוב בתוך הקשר. מקובל ב[[יוסמיטי]] ואומץ על ידי יחידת החילוץ של חיל האוויר [[669]].

[[נעלי טיפוס|אי-ביז]]: [[נעלי טיפוס]] קלאסיות לטיפוס ב[[גיאולוגיה#גיר|אבן גיר]], שנחשבו במשך שנים לטובות בעולם. אי הנוחות האגדית של אי-ביז מהווה מקור לא אכזב לבדיחות שונות על מכשירי עינויים וכד'.

אייד (aid): [[טיפוס מלאכותי]].

[[ATC]]: ראשי תיבות של Air Traffic Controller. [[אמצעי חיכוך]] הדומה באופן הפעולה שלו ל[[שטיכט]]. אחד הראשונים בעלי הגיאומטריה המודרנית המקובלת כיום. מיוצר על ידי Black Diamond. הוחלף בשנת 2003 ב - ATC-XP ונוספה לו גירסת ATC-Guide בשנת 2006.

[[בדיקות לחבלים#מתיחות|אלאסטיות]] (elasticity): מתיחות - תכונה הנבדקת ב[[חבלים]]. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים.[[אלחוזרים|אלחוזר]] (unidirectional device): אלמנט במערכת [[חבלים|חבל]] או כבל המאפשר לחבל לזרום בכיוון אחד בלבד. שימושי במיוחד ב[[פתרון תקלות]], [[חילוץ]] ו[[הולינג]] (hauling). קיימים אביזרים ייעודיים לשימוש כאלחוזרים כמו [[רסקיו-סנדר]], [[מיני-טרקסיון]] ו[[ג'ומאר]], וקיימים אילתורים רבים (עם [[גרדה]], עם [[קשר בכמן]], [[TiBloc]] ועוד).

[[טיפוס הרים|אלפיניזם]]: שם כולל לטיפוס בהרים. מקור השם, כמובן בשרשרת הרי ה[[אלפים]], באירופה, שם התחיל טיפוס ההרים המודרני. המדקדקים מבדילים בין אנדיניזם (ב[[אנדים]]), טיפוס הימלאי (ב[[הימאלאיה]]) וכו'. טיפוס אלפיני, טיפוס ב[[סגנון אלפיני]] או [[מסלולים אלפיניים]], כולם נגזרים מאלפיניזם.

[[אמצעי חיכוך]] (friction device; belay device): אמצעי המשמש ל[[אבטחה|איבטוח]] ול[[גלישה]]. אמצעי חיכוך הינו מכשיר מתכתי המאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות ה[[חיכוך]], ונותן שליטה על מהירות מעבר החבל דרכו. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי [[שמינית]], דמויי [[שטיכט]], אביזרים [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול|ננעלים פשוטים, לשני חבלים]] כמו [[גיגי]], [[רברסו]] ו[[גלובוס]] ו[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|מורכבים]] כמו [[גריגרי]], [[ID]], [[רובוט]] ועוד כל מיני.

[[בילוט מסלולים|אנדר בולטד]] (under bolted): [[מסלול]] ש[[בילוט מסלולים|מבולט]] עם פחות [[בולטים]] מן הנחוץ.

[[אחיזות|אנדרקלינג]] (undercling): תפיסה של אחיזת יד מצדה התחתון, כלומר עם לחץ כלפי מעלה. שמושית בפרט בטיפוס בשפוע [[שלילי]].

[[אקספוזד]] (exposed): אורירי. כך מכנים [[מסלול]], או קטע ממסלול שבו יש לך הרבה אויר חופשי מתחתיך. שאם בטעות נופל לך זבל מן היד, מתלכלך מזה העמק אבל לא המסלול. ההשפעה הפסיכולוגית של אוריריות זו היא אדירה, ויש הרואים בה את גורם המשיכה מס' 1 שמביא בני אדם לטפס.

[[אראמיד]] (Aramid): החומר המשמש בקבלר. חומר בעל [[מתיחות]] נמוכה ביותר, חיכוך עצמי גבוה מאד וטמפרטורת התכה גבוהה מאד. חבלי קבלר עשויים מסיבי אראמיד. אראמיד מופיע גם במשטחים המשמשים לייצור מוצרים שונים (אפודי מגן, נעליים, בגדי עבודה וכו'). 

[[ארובה]] (chimney): סגנון טיפוס בין שני קירות מקבילים, המבוסס על לחץ ביניהם, ועל ההנחה שהחיכוך יחזיק את המטפס.

[[ארט]] (arrete):פינה בין שני [[פייס]]ים, מעין קו רכס בשיפוע קרוב לאנכי.

=ב=
בדיקות: שם כללי לבדיקות האיכות והתכונות של ציוד טיפוס. על פי תוצאות הבדיקות נקבעת העמידה ב[[תקנים]] לפריטי הציוד. לכל פריט ציוד קבוצת בדיקות רחבה: [[בדיקות לחבלים]] - [[מתיחות]], [[דינאמיקה של נפילות|כוח בלימה]], [[עומס קריעה סטאטי|עומסי קריעה סטאטיים]] ו[[עומס קריעה דינאמי|דינאמיים]], מס' [[נפילת UIAA|נפילות UIAA]] (ועוד רבות אחרות), [[בדיקות לטבעות]] - [[בדיקות טבעות|עומס קריעה סטאטי]] בכיוונים שונים, עומס קריעה עם שער פתוח, משקל, עמידות בפני קורוזיה ועוד, וכו'.

[[בולדרינג|בולדר]] (bolder): סלע גדול שאינו במקומו, שנפל או התגלגל מן המצוק שהיה מקורו.

[[בולדרינג]] (boldering): טיפוס על בולדרים.

[[בולטים|בולט]] (bolt): עגינה קבועה שמוכנסת לתוך חור קטן חצוב בסלע. טיפוס תוך שמוש ב[[בולטים]] נחשב לטיפוס פחות "נקי" (פוצע את הסלע) ופחות יוקרתי (זה לא קונץ) מאשר טיפוס תוך שמוש ב[[צ'וקים]] בלבד.

[[בולטים#בולטים כימיים|בולט כימי]]: [[בולטים|בולט]] (ע"ע) המודבק לתוך חור קדוח בסלע על ידי דבק ייעודי לכך. הדבקים הנפוצים המשמשים לבולטים כימיים הם מקבוצת האפוקסים (E-Poxy) או פולימרים כמו פוליאסטר.

[[בולטים#בולטים מכאניים|בולט מכאני]] (expansion bolt): בולט המוחדר לתוך קדח בסלע. פעולה מכאנית (מכת פטיש, הברגת בורג וכו') גורמת לו להתרחב בתוך החור.

[[ברגי קרח|בורג קרח]] (ice screw): צינור מתכת (פלדה או טיטניום, בד"כ) שעליו הברגה חיצונית המוחדר לתוך קרח ומשמש כ[[עגינות|עגינה]].

בוש: רפיון בחבל, [[נוהל דיבור|סלאק]]. ביטוי מקובל ביחידה 669 ובחיל הים.

[[ביגוד תרמי]]: ביגוד תחתון, בעיקר, העשוי מחומר סינתטי, פוליאסטר או פוליפרופילן, בדרך כלל. ביגוד תרמי הוא קל, חם, אינו סופג לחות (זיעה, למשל) ומבודד כמעט באותה מידה כאשר הוא נרטב. [[רשימת ציוד|ציוד]] חיוני לאקלים קר, ל[[טיפוס קרח]] ו[[טיפוס הרים גבוהים|הרים גבוהים]].

[[ביג וולז|ביג וול]] (big wall): [[מסלול]] [[טיפוס סלע]] ארוך, הדורש יותר מיום אחד להשלמתו. כלומר, מסלול הדורש כמות גדולה של [[רשימת ציוד|ציוד]]: ציוד שינה, ציוד בישול וכו'.

[[ביווי]]: קיצור של bivuac, מילה גרמנית שפירושה לינה בחוץ.

[[שק ביווי|ביווי באג]] (bivy bag): שק דק וקל, מ[[ניילון]] או [[גור-טקס]], הנלקח ככיסוי חיצוני לשק שינה או כתחליף שק שינה למקרה חירום. פריט חשוב ב[[רשימת ציוד]] למסלולים ארוכים. 

[[בילדרינג]] (buildering): טיפוס על בניינים, בדרך כלל ללא חבל. פראפראזה על [[בולדרינג]].

[[בילוט מסלולים|בילוט]] (to bolt): הפעולה של מיקום בולטים לתחנה, בראש או באמצע מסלול, או לאורך [[מסלול ספורטיבי]].

[[אבטחה|ביליי]]: שיטת [[אבטחה|איבטוח]] שבה המאבטח שומר בקביעות על כך שה[[חבלים|חבל]] לא יהיה מתוח מדי או רפה מדי, אלא בדיוק במרחק שבינו לבין המטפס, כלומר ללא עודף. ההנחה היא שהמאבטח תמיד. ערני ומוכן "לנעול" את החבל במקרה של נפילה. זה לא תמיד נכון.

[[נוהל דיבור|ביליי און]] (belay on): קריאה מקובלת בה ה[[אבטחה|מאבטח]] מודיע למטפס שהוא מאובטח. בעברית: "אתה מאובטח". ע"ע [[נוהל דיבור]].

[[נוהל דיבור|ביליי אוף]] (belay off): קריאה מקובלת בה ה[[אבטחה|מאבטח]] מודיע למטפס שהוא הפסיק לאבטח אותו .ע"ע [[נוהל דיבור]].

[[רתמות|ביליי לופ]] (belay loop): הלולאה הקדמית ב[[רתמות|ריתמה]] המשמשת ל[[אבטחה|איבטוח]] ו[[גלישה]]. בדגמים מסויימים של [[רתמות]] עשוי לשמש ל[[אבטחה#אבטחה בטופ-רופ|איבטוח בטופ-רופ]] בלבד, בדגמים אחרים, גם ל[[אבטחה#אבטחה בהובלה - חבל יחיד|איבטוח בהובלה]].

[[בלוק נהגים]] (trucker's block): שיטה למתיחת חבלים ללא טבעות. על ידי העברת החבל בתוך לולאה באמצע החבל ומשיכה, מתקבלת מעין מערכת [[רווחי כוח#מערכת Z|רווח כוח 3]] (בהזנחת ה[[חיכוך]]).

[[בלוק קצבים]]: שיטה לחיבור קורות עץ בהדבקה בכיווני סיבים הפוכים כך שמתקבל לוח עבה שאינו מתפתל עם השינוי בטמפרטורה ובלחות.

[[שיטות עבודה באומגה#בלמים באומגות|בלם]]: אלמנט ב[[אומגה]] הבולם את הגולש באומגה כך שלא יתרסק על הרצפה או בעיגון התחתון. קיימים בלמים רבים ושונים: חבל בלם, העובר ב[[אמצעי חיכוך]], בלם הנוצר מהרחקת שני חבלי האומגה, בלם המחליק עם חיכוך על חבלי האומגה (מקובל בעיקר באומגות חבל) ובלם גרביטציה, הנוצר מעצמו כאשר משאירים "בטן" בחבלי האומגה.
 
[[טבעות#סוגי שערים בטבעות|בנט גייט]] (bent gate): [[טבעות#סוגי נעילת השער בטבעות|טבעת לא ננעלת]] (ע"ע) שהשער שלה כפוף. שער כזה מקל על הקלפת החבל ומגדיל את מפתח הטבעת. בד"כ הטבעת התחתונה ב[[ראנרים|ראנר]] היא בנט גייט. ראה גם [[טבעות#סוגי שערים בטבעות|סטרייט גייט]].

[[ברידג'ינג]] (bridging; stemming): שיטת טיפוס ל[[חריץ|חריצים]] רחבים, [[אופן-בוק]]ים ו[[ארובה|ארובות]].

=ג=
[[גג]]: קטע מצוק, קיר או [[מסלול]] שהוא שלילי, אופקי או כמעט אופקי. בגג המטפס תלוי מן האחיזות ומשתמש הרבה בנעילות עקב ובוהן.

[[ג'וב]] (Job): [[אמצעי חיכוך]] דומה ל[[שמינית]] אבל עם קרניים המאפשרות מספר גדול של אפשרויות להעברת ה[[חבלים|חבל]] וטווח גדול של [[חיכוך]].

[[ג'ומארים|ג'ומאר]] (Jumar): מכשיר ל[[טיפוס על חבל]]. ג'ומאר הוא שם כללי למשפחה של מכשירים הנאחזים במעטפת החבל על ידי שיניים חד-כיווניות. לרוב הג'ומארים יש ידית. ניתן לבנות מג'ומאר גם [[אלחוזרים|אלחוזר]]. 

[[ג'ומארים|ג'ומאר חזה]]: ג'ומאר ללא ידית שמיועד להיות מחובר ל[[רתמות|ריתמה]] ולהתרומם לאורך החבל בזמן שדורכים על ג'ומאר הרגל. ראה גם [[טיפוס על חבל]].

[[גולש אחרון]]: [[גלישה]] על חבל כפול שאינו קשור לעגינה אלא עובר בה כך שניתן למשוך אותו לאחר הגלישה. בגולש אחרון גולשים ללא [[אבטחה#אבטחה מלמעלה|אבטחה מלמעלה]], ב[[אבטחה#אבטחה עצמית|אבטחה עצמית]] ללא [[נקודה קריטית|גיבוי]] ל[[עגינות]].

[[גור-טקס]]: חומר סינתטי, דומה ליריעת ניילון בעל חרירים זעירים המונעים מעבר טיפות מים אך מאפשרים מעבר אדי מים. קיימים חומרים נוספים בעלי אותה תכונה ונהוג לכנות את כולם 'גורטקס'.

[[גיא בן הינום]]: המצוק העירוני של ירושלים. מצוק [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] קטן ועמוס מאד ליד הסינמטק בירושלים.

[[גיגי]] (Gigi): [[אמצעי חיכוך]] ננעל אוטומטית ל[[שיטות הובלה#חבל יחיד|חבל יחיד]] או [[שיטות הובלה#חבל כפול|כפול]]. מתאים במיוחד לאיבטוח מטפס שני מן ה[[תחנות|תחנה]].

[[גיאולוגיה]]: המדע העוסק בכדור הארץ במבנהו, ובתהליכים הפועלים בו (גיאה-אלת האדמה, לוגיה-תורה). בפרט גם עוסקת הגיאולוגיה בסלעים, תכונותיהם והיווצרותם.

[[גיאולוגיה#גיר|גיר]] (lime stone; calcaire): סלע משקע ימי, הבנוי מן המינראלים קלציט או אראגוניט. הרכבו הכימי:CaCO3. מצוי בארץ באזורים: מתחת לבזלת בגולן, בגליל, בהרי יהודה במדבר יהודה, בשומרון ובנגב. רוב אתרי הטיפוס בארץ הם על סלע גיר.

[[רתמות|גיר-לופ]] (gear loop): לולאת ציוד. לולאות המיועדות לתליית ציוד על ה[[רתמות|ריתמה]].

[[גלישה]] (to rappel; to abseil): ירידה לאורך [[חבלים|חבל]] בעזרת [[אמצעי חיכוך]].

גלישה זוויתית: שם שהומצא על ידי כותבי [[חוזר מנכ"ל]] משרד החינוך כדי לא להשתמש במונח [[שיטות עבודה באומגה|אומגה]].

[[גלישה#אמצעי חיכוך גבוה|גלישה עם אמצעי חיכוך גבוה]]: שיטת [[גלישה]] עם [[אמצעי חיכוך]] המחובר ל[[רתמות|ריתמה]] ברצועת הארכה כך שהוא נמצא בגובה העיניים, בערך. שיטה זו טובה לגלישה עם משקל כבד, לחילוצי הורדה ול[[פתרון תקלות]] באויר (מעבר קשר, למשל).

[[ג'מינג]] (jamming): טיפוס המבוסס על נעילות בתוך חריץ, בעיקר נעילת כף היד ע"י פיתולה. כואב לאללה, אבל זה מחזיק.

גנן (gardener): מכשיר העוזר לחלוץ [[אבני עיגון]], לנקות [[חריץ|חריצים]] מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס. נקרא גם [[חולץ]]

[[גרדה]] (Garda): [[אלחוזרים|אלחוזר]] פשוט המורכב משתי טבעות זהות.

[[גרזני קרח|גרזן הליכה]]: גרזן קרח ארוך, 60 ס"מ בד"כ, המשמש לטיפוס שלג וקרח לא תלול.

[[גרזני קרח|גרזן טכני]] (technical ice axes, ice tools): גרזן קרח המשמש לטיפוס קרח תלול ומפלי קרח. גרזנים טכניים מגיעים בזוגות, אחד לכל יד. החוד שלהם (pick) בזוית חדירה חיובית לקרח והפעלת עומס על הידית (shaft) גורמת להחדרה של הגרזן לעומק רב יותר בקרח. החלק האחורי של גרזן טכני מגיע עם מכוש (adze) או פטיש (hammer). 

[[גרזן קרח]] (ice axe): שם כללי לגרזני קרח.

[[גריגרי]] (GriGri): [[אמצעי חיכוך]] ננעל אוטומטית לאבטחה ב[[טופ-רופ]] ול[[אבטחה#אבטחה בהובלה - חבל יחיד|חבל יחיד]].

[[גיאולוגיה# גרניט|גרניט]] (granite): סלע יסוד שמקורו בגוש מגמה שעלה מעמקי האדמה, התקרר והפך לסלע. גרניט מופיע כגוש מאסיבי, ללא שכבות. גרניט מכיל בעיקר מינראלים משלוש קבוצות (ושלושה צבעים): קוורץ (צבע לבן), מיקה (צבע שחור) ופלדספאר (צבע ורוד). באזורנו מצוי גרניט בהרי אילת, ב[[סנטה|דרום סיני]] ובהרי אדום ומואב. ב[[וואדי ראם]] מופיע מעט מאד גרניט מתחת ל[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן החול]].

[[טבעות#שמות ומינוחים|גשר]]: שם מוטעה לחלק הנפתח של הטבעת, שער (gate).

=ד=
[[חבל כפול|דאבל רופ]] (double rope): חבל כפול. הובלה עם שני [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבלים דינאמיים]] בעובי בינוני. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. [[שיטות הובלה|שיטה זו מסובכת יותר להובלה מ[[חבל יחיד]] אך יש לה יתרונות רבים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך עם השנים החבלים הלכו והידקקו. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope).

[[גיאולוגיה# דולומיט|דולומיט]] (dlolomite, dolostone): סלע משקע ימי הדומה ל[[גיאולוגיה#גיר|גיר]]. בנוי מן המינראל דולומיט והרכבו הכימי 2(Ca,Mg(CO3. מצוי בארץ במדבר יהודה, בהרי יהודה ובגליל. קשה להבדיל בינו ובין גיר ללא בדיקות מדוקדקות.

[[אופן-בוק|דיהדר]] (dyhedral): [[אופן-בוק]], פינה שאפשר לטפס בה ב[[ברידג'ינג]], בד"כ יש חריץ בתוך הפינה ובו ניתן [[עגינות|לעגון]]. 

[[דייזי]] (daisy chain): רצועה עם שורה של תפרים לאורכה, כך שנוצרות בה לולאות באורך מספר ס"מ כל אחת. כך ניתן לחבר בין שתי נקודות בכל אורך שרוצים. דייזי משמשת בעיקר ב[[טיפוס מלאכותי]] ושימושית גם ב[[פתרון תקלות]].

[[דיינימה]] (Dyneema): חומר קל וחזק לייצור [[חבלים]] ו[[רצועות]]. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של [[ניילון]] (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. דיינימה ניתן לקנות כ[[ראנרים|ראנר]], כ[[רצועות]] תפורות (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר ([[פוליאסטר]], לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כ[[קשר פרוסיק|פרוסיק]] או [[קשר היידן|היידן]]. מוכר גם בשם ספקטרה (Spectra).

[[דינאמיקה של נפילות]] (fall dynamics): תיאור התהליכים המתרחשים בזמן נפילה. המאמצים והכוחות המופעלים על הנופל, על ה[[חבלים|חבל]], על ה[[עגינות]] [[אמצעי חיכוך|מכשיר החיכוך]].

[[דירוג]] (grade): דירוג הקושי של [[מסלול]]. ישנן שיטות שונות, והמקובלת ביותר בארץ היא שיטת הדירוג האלפינית: מ1- עד 6, כאשר 6 הקשה ביותר. פחות מקובלות בארץ הן: השיטה הבריטית שבה מציינים את הקושי באותיות ( D=Difficult; HVS=Hard Very Severe וכו‘) והשיטה האמריקנית מ5.1- עד 5.9. בשנים האחרונות גלשו מעבר לגבולות אלה וקיימים מסלולים המדורגים 7 או 8 בדירוג האלפיני, 5.10 ומעלה בדירוג האמריקני.

[[דלקות גידים]]: טנדוניטיס (tendonitis). דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו.

=ה=
[[גיא בן הינום|ה"גיא"]]: המצוק העירוני של ירושלים. מצוק [[גיאולוגיה#גיר|גיר]] קטן ועמוס מאד ליד הסינמטק בירושלים.

[[הובלה]] (leading, lead climbing): טיפוס של הראשון בצוות, שבו הוא (המוביל) מכניס [[אבני עיגון|צ'וקים]] בתקוה שיחזיקו [[דינאמיקה של נפילות#נפילת הובלה|נפילת הובלה]], ומעביר דרכם את חבל ה[[אבטחה|ביליי]]. במקרה של נפילת המוביל, המאבטח אמור "לנעול" את החבל, והמוביל נשאר תלוי על ה[[עגינות|עגינה]] הקרובה ביותר (האחרונה) מתחתיו. בד"כ זה כואב פחות מאשר ליפול עד לרגלי המצוק.

[[שיטות הובלה#פסאודו|הובלה מדומה]] (pseudo-leading): [[הובלה]] [[אבטחה|מאובטחת]] ב[[טופ-רופ]]. שיטה לאימון בהובלה על [[אבני עיגון]]. כך ניתן לעגון בצורה בטוחה ואפילו ליפול על כל אבן עיגון כדי לבדוק אותה. נקראת גם 'פסאודו'.

[[הולינג]] (hauling): הרמה של תרמיל ותיקי ציוד, מקובל במיוחד במסלולי [[טיפוס מלאכותי]] ארוכים.

הוק (hook): קרס, וו. קיימים מספר סוגי הוקים: [[פיפי-הוק]], סקאי-הוק, קאם-הוק. אותה מילה משמשת גם ל[[נעילת עקב]] (heel hook) ול[[נעילת בוהן]] (toe hook).

[[החלקת מעטפת]] (sheath slippage): החלקה של ה[[ליבה ומעטפת|מעטפת]] על ה[[ליבה ומעטפת|ליבה]]. תכונה חשובה של [[חבלים]]. חבלים סטאטיים יש לשרות במים לפני השימוש הראשון כדי למנוע החלקת מעטפת (fixing).

[[מחלת גבהים|הייס]]: (HACE - high altitude cerebral edema): בצקת מוחית. אחד הסממנים הנלוים ל[[מחלת גבהים]].

[[המועדון האלפיני|המועדון]]: עמותה ששמה המלא: מועדון אלפיני לישראל. חברה באגוד הבינלאומי לפעילות אלפיניסטית (UIAA).

[[מחלת גבהים|הייפ]] (HAPE-High-altitude pulmonary edema): בצקת ריאתית. אחד הסממנים הנלוים ל[[מחלת גבהים]].

[[הצלבות בקשרים|הצלבות]]: מעברים של חבלים זה מעל זה בתוך [[קשרים|קשר]] כך שהוא לא מסודר ו[[קומפאקטיות|קומפקטי]].

[[הקלפה]] (to clip): העברת חבל ב[[טבעות|טבעת]]. יש משמעות ל[[הקלפה נכונה|כיוון ההקלפה]].

[[הקסים]] (Hex; Hexcentric): אבני עיגון בחתך משושה לא משוכלל, קצת אקסצנטרי, שכל זוג פיאות נגדיות שלו מקבילות. משמשים כ[[עגינות#עגינות חצי אקטיביות|עגינות חצי אקטיביות]].
הקסים מצויינים גם כ[[רוקים]] גדולים. המרחקים בזוגות הפיאות המקבילות במרחקים שונים, כך שכל זוג מתאים לגודל חריץ אחר.

[[התאקלמות]] (acclimatization): התהליך שעובר הגוף כאשר הוא מתרגל לפעולה בגובה ראה גם [[מחלת גבהים]].

[[התארכות לפני קריעה]] (maximum elongation): [[בדיקות לחבלים|בדיקה]] בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו לפני קריעה. התארכות לפני קריעה ניתנת באחוזים.

[[התארכות תחת משקל גוף]] (body weight elongation):[[בדיקות לחבלים|בדיקה]] בחבלים. מהו האורך שהחבל מגיע אליו עם משקל של 80 ק"ג. התארכות תחת משקל גוף ניתנת באחוזים.

[[התחברות לתחנה]]: שם כללי לשיטות להתאבטחות ל[[תחנות|תחנה]] באמצע או בסוף [[מסלול]]. ניתן להתחבר בשיטות רבות. מקובלות במיוחד: [[זנב פרה]] ו[[קשר מוט]].

=ו=
[[וואדי ראם]] (Wadi Rum): אתר טיפוס גדול בדרום ירדן, כשעה נסיעה מעקבה. וואדי ראם הוא ערוץ נחל רחב של חול בהיר. משני צידי הערוץ מתנשאים הרים שרוב החתך הגיאולוגי שלהם בנוי משכבות [[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]] באיכות משתנה. ראם הוא שמו של הכפר הגדול הנמצא במרכז הוואדי.

[[ויה פראטה]] (via ferrata): מסלול בהרים, המאובטח על ידי כבלי פלדה מסלולים אלה יכולים להיות תלולים, עם סולמות, או שבילים בהם יש סכנת נפילה ממשית. בויה פראטה מטיילים עם [[רתמות|רתמה]] ואמצעי סופג אנרגיה כמו [[KISA]].

=ז=
[[זנב פרה]] (cow's tail): חבל קצר (או רצועה קצרה) הקשור ל[[רתמות|רתמה]] ובקצהו [[טבעות#טבעות ללא נעילה|טבעת ננעלת]]. זנב פרה נוח ומהיר בהתחברות לתחנה וב[[גלישה#גלישה עם אמצעי חיכוך גבוה|אמצעי חיכוך גבוה]].

[[רווחי כוח|זי פולי סיסטם]] (Z pulley system): מערכת הרמה פשוטה ביותר לבניה, המנצלת את המשך החבל היוצא מאמצעי החיכוך, שהוא רפוי. במערכת כזו מתקבל [[רווחי כוח|רווח כוח]] 3.
=ח=
חבל בלם (brake line): חבל המחובר לעיגון העליון של ה[[שיטות עבודה באומגה|אומגה]] ותפקידו למנוע מן האדם היורד באומגה להתרסק על העיגון התחתון.

[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] (dynamic rope): חבל המסוגל להימתח ולבלום נפילה בטיפוס בצורה בטוחה. חבל [[הובלה]].

[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]] (single rope): [[הובלה]] עם [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל דינאמי]] אחד עבה. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 11 מ"מ אך כיום מקובלים חבלי הובלה יחידים דקים יותר. נפוצים ביותר חבלי 10.2 מ"מ ו 10.5 מ"מ, אך קיימים גם חבלי הובלה שקוטרם פחות מ 10 מ"מ.

[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]] (double rope; half rope): [[הובלה]] עם שני [[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבלים דינאמיים]] דקים. החבלים מוקלפים בעגינות לסירוגין. שיטה זו מסובכת יותר להובלה מ[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]] אך יש לה יתרונות רבים והיא נפוצה במיוחד במסלולים ארוכים. במקור היו חבלים כאלה בקוטר 9 מ"מ אך כיום קיימים חבלי הובלה יחידים דקים יותר. נפוצים ביותר חבלי 8.6 מ"מ, אך קיימים גם חבלים כפולים דקים יותר. השיטה נקראת גם דאבל רופ (double rope). כל חבל מתוך הזוג נקרא גם חצי חבל (half rope).

[[חבלים#חבלים לטיפוס וגלישה|חבל ליבה/מעטפת]] (kernmantle rope): חבל הבנוי משני חלקים: [[ליבה ומעטפת]], והמעטפת נושאת לכל היותר 30% מ[[עומס קריעה|עומס הקריעה]] של החבל. 

[[חבלים#חבלים סטאטיים ודינאמיים|חבל סטאטי]] (static rope): חבל הבנוי כך שיימתח במידה מועטה. מתאים לפעילות סטאטית (ללא נפילות) כגון [[גלישה]], טיפוס [[טופ-רופ]], [[טיפוס על חבל]], [[שיטות עבודה באומגה|אומגה]]. חבל סטאטי [[התארכות תחת משקל גוף|מתארך תחת משקל גוף]] ב5% לכל היותר.

[[חבלים#פוליפרופילן|חבל צף]]: חבל קל, עשוי מ[[פוליפרופילן]] בד"כ. משקלו הסגולי קטן מ-1 גרם/סמ"ק ולכן גם כשהוא ספוג מים הוא צף. מתאים במיוחד ל[[קניונינג]] (אם יש מים).

[[חבל קבוע]] (fixed rope, fixed line): חבל המחובר ל[[עגינות|עגינה]] ונשאר במקומו. משמש ל[[טיפוס על חבל|טיפוס על החבל]] עצמו (ג'ומארים), ל[[איבטוח]] בזמן טיפוס או גלישה, ל[[גלישה]] וכו'.

[[שיטות הובלה#חבל תאומים (twin rope)|חבל תאומים]] (twin rope): [[הובלה]] עם שני חבלים דינאמיים דקים בקוטר של 8-9מ"מ, המועברים יחד דרך כל העגינות. בד"כ חבלים דקים קצת יותר מאלה המשמשים ב[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]]. חבל תאומים נפוץ במיוחד ב[[מסלול אלפיני|מסלולים אלפיניים]], בהם המשקל הוא גורם מכריע, אך אין חשיבות גדולה למסלול מעבר החבל.

[[חולץ]] (nutter; nut tool; nut key; gardener): מכשיר העוזר לחלוץ [[אבני עיגון]], לנקות חריצים מחול, לעקור צמחים קטנים ולפתוח בקבוקי בירה. מכשיר חובה לכל מטפס.

[[חילוץ]] (rescue): שם כללי ל[[פתרון תקלות|פתרונות לתקלות]] האפשריות בטיפוס וגלישה. חילוץ פשוט יכול להיות [[טיפוס על חבל|טיפוס פרוסיקים]] או [[מעבר קשר בגלישה]]. חילוץ מסובך יכול להיות [[חילוץ מוביל]]. מורכבות החילוץ תלויה בכמות וזמינות הציוד והאנשים, בריחוק של מקום האירוע ממקום יישוב וכו'.

[[חילוץ מוביל]] (leader rescue): פתרון המקרה בו המוביל נפל ונפגע. העיקרון הכללי הוא לטפס אל המוביל, לשחרר את חבל ההובלה ולגלוש איתו למטה.

[[חלוקת משקל]] (equalization): שיטה לחיבור מספר [[אבני עיגון]] או עיגונים אחרים כדי לקבל עגינה מורכבת, [[תחנות|תחנה]]. קיימות מספר שיטות לבניית עגינה מורכבת והשאיפה בכולן היא שכל העיגונים יחלקו ביניהם את העומס וגם יגבו זה את זה. נקראת גם "שקול".

[[חצי קביעה]] (half hitch): קביעה פשוטה

[[חריץ]] (crack): סדק בסלע. קיימים חריצים בגדלים שונים, החל מחריצי שערה, דקים ביותר וכלה ב[[ארובה|ארובות]] ענקיות. ל[[גיאולוגיה|סלעי גרניט, בזלת ואבן חול]] טיפוסיים חריצים שהם סידקי שבירה והם ארוכים, ישרים ומקבילים. ל[[גיאולוגיה|גיר ודולומיט]] אופייניים חריצי המסה שהם משתנים ברוחבם ואינם ישרים.

=ט=
[[טבעות#טבעת סימטרית (ציר האורך)|טבעת אובאלית]] (oval biner): בצורה אובאלית (דומה לצורת O). מתאימה לנשיאת ציוד וחיבור גלגלות כי ניתן להעביר בה ציוד בקלות, אין לה את ה"פינה" כמו שיש לטבעות D, למשל.

[[טבעות#טבעת לא סימטרית (ציר האורך)|טבעת D אסימטרית]]: טבעת D שצד אחד שלהן רחב יותר, לקבלת מפתח גדול יותר בשער ולנוחות בשימוש. קיימות טבעות כאלה ננעלות (עם קפיץ ועם הברגה) ולא ננעלות (שער ישר ושער כפוף).

[[טבעות#טבעת סימטרית (ציר האורך)|טבעת D סימטרית]]:טבעות ה-D המקוריות. חזקות יותר מטבעות אובאליות (שקדמו להן) אך בעלות פתיחה לא גדולה של השער.

[[טבעות#טבעת סימטרית (ציר האורך)|טבעת D]]: שם כללי לכל הטבעות בצורת האות D: סימטריות, אסימטריות, שער ישר וכפוף, קי-לוק וווייר וכו'.

[[טבעות#טבעת סימטרית (ציר האורך)|טבעת אגסית]] (HMS biner, pear shaped biner): טבעת בצורת אגס. טבעות אגסיות הן גדולות ונוחות לשימוש כטבעת אישית על ה[[רתמות|רתמה]]. טבעות אגסיות יוצרו במקור במיוחד לשימוש ב[[אבטחה|איבטוח]] ו[[גלישה]] עם [[קשר איטלקי]]. מכאן גם הכינוי "HMS" - קיצור של Halbmastwurfsicherung - קשר איטלקי בגרמנית.

[[גולש אחרון|טבעת גולש אחרון]]: [[טבעות|טבעת]] ללא שער, מולחמת או מרותכת, זולה במיוחד, קלה וחזקה, המיועדת להשארה על [[גולש אחרון|עגינת גולש אחרון]] כדי להקטין את החיכוך ולהקל על משיכת החבל.

[[טבעות#סוגי שערים בטבעות|טבעת ווייר]] (wire gate biner): טבעת שהשער שלה הוא חוט פלדה במקום מקטע אלומיניום עם קפיץ. לטבעות כאלה שני יתרונות: א. אין להן חלקים נעים והקפיץ מתקבל ממומנט הפיתול של חוט הפלדה. ב. השער (והטבעת) קל במיוחד ובמקרה של הצלפה הסיכוי שייפתח בגלל האינרציה, קטן.

[[טבעות#סוגי נעילת השער בטבעות|טבעת לא ננעלת]] (non-locking biner): טבעת ללא אפשרות לנעילה.

[[טבעות#סוגי נעילת השער בטבעות|טבעת ננעלת]] (locking biner): טבעת עם אפשרות לנעילה, בעזרת הברגה (screw gate) או קפיץ (twist lock) או שיטות אחרות.

[[טבעות#סוגי שערים בטבעות|טבעת קי-לוק]] (key lock biner): טבעת שאין לה פין ושן הנושאים את העומס בשער, אלא חריץ ובליטה בצורת חור מנעול. טבעת קי-לוק יכולה להיות ננעלת או לא ננעלת, עם שער יש או כפוף.

[[טבעות|טבעת]] (biner, carabiner): אביזר מתכתי, מאלומיניום בד"כ (קיים גם בפלדה ובטיטניום) המשמש להתחברות ל[[תחנות]], ל[[חבלים|חבל]] ולחיבור בין [[חבלים]], [[רצועות]] ו[[עגינות]]. [[טבעות]] משמשות גם כאילתורים ל[[אמצעי חיכוך]] ו[[עגינות]].

[[מדור טג"ח|טג"ח (טיפוס גלישה וחילוץ)]]: שם כללי (צבאי) למכלול הפעילות בנושאים אלה בצבא וביחידות החילוץ. זהו גם שמו של מדור קטן האחראי על מחקר פיתוח והדרכה בנושאים אלה ליחידות הצבא, המשטרה ומשרד הביטחון.

[[שיטות הובלה#חבל תאומים (twin rope)|טווין רופ]] (twin rope): [[הובלה]] עם שני חבלים דינאמיים דקים בקוטר של 8-9מ"מ, המועברים יחד דרך כל העגינות. בדרך כלל חבלים דקים קצת יותר מאלה המשמשים ב[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]]. חבל תאומים נפוץ במיוחד ב[[מסלול אלפיני|מסלולים אלפיניים]], בהם המשקל הוא גורם מכריע, אך אין חשיבות גדולה למסלול מעבר החבל. נקרא גם 'חבל תאומים'.

[[טבעות#סוגי נעילת השער בטבעות|טוויסט-לוק]] (twist lock): [[טבעות|טבעת ננעלת]] בעלת נעילה קפיצית, המסתובבת למצב נעול כשהשער נסגר.

[[טופ-רופ]] (top rope): עגינה מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה באימונים בלבד, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק.

[[טיבלוק]] (TiBloc): מכשיר קטן ומינימאליסטי הפועל בדומה ל[[ג'ומאר]]. לטיבלוק אין חלקים נעים והוא יעיל במיוחד כ[[אלחוזרים|אלחוזר]].

[[טיובר]] (Tuber): [[אמצעי חיכוך]] הדומה באופן הפעולה שלו ל[[שטיכט]]. היה אחד הראשונים בעלי גיאומטריה שונה מהשטיכטים המסורתיים. לטיובר צורת קונוס קטום שסביבו חריצים להגדלת שטח הפנים ולפיזור חום משופר. הטיובר יוצר על ידי Lowe/Camp. נמכר בשני גדלים: ל[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|חבל יחיד]] ול[[שיטות הובלה#חבל כפול (double rope)|חבל כפול]].

[[נוהל דיבור|טייק אין]] (take in): בעברית: "קח חבל". ע"ע [[נוהל דיבור]].

[[טיפוס על חבל#טיפוס ג'ומארים|טיפוס ג'ומארים]] (jumaring): טיפוס על חבל בעזרת שני [[ג'ומאר]]ים: אחד לכל רגל (נקרא גם 'רגל-רגל') או אחד לרגל ואחד לריתמה, בדומה לטיפוס פרוסיקים (ע"ע).

[[טיפוס חפשי]] (free climbing): שבו נעזרים רק בבליטות ובחריצים הטבעיים של הסלע, והחבל רק אמצעי אבטוח למקרה של נפילה. ההיפך מ[[טיפוס מלאכותי]] (ע"ע).

[[טראד|טיפוס טבעי]] (trad): [[הובלה]] על [[אבני עיגון]] ללא שימוש או עם שימוש מועט ב[[בולטים]].

[[טיפוס מלאכותי]] (aid climbing): שבו נעזר המטפס בציוד כדי להתקדם. יותר מרשים את ה"לא מטפסים" מאשר טיפוס חופשי, אבל בקרב המטפסים נחשב לליגה ב'.

[[טיפוס סלע]] (rock climbing): שם כולל לכל סגנונות הטיפוס על סלע. טיפוס סלע כולל [[טיפוס ספורטיבי]] ו[[טיפוס טבעי|טראד]], [[טיפוס חפשי]] ו[[טיפוס מלאכותי|מלאכותי]], מסלולים קצרים, [[ביג וולז|ארוכים]] ו[[בולדרינג]], ב[[הובלה]] וב[[טופ-רופ]].

[[טיפוס ספורטיבי]] (sport climbing): טיפוס סלע על מסלולים מבולטים. ללא שימוש ב[[אבני עיגון]]. להבדיל מ[[טראד]], הובלה עם אבני עיגון.

[[טיפוס על חבל#טיפוס פרוסיקים|טיפוס פרוסיקים]]: שיטה לטיפוס על חבל בעזרת שני [[פרוסיק]]ים. פרוסיק אחד מחובר לריתמה והשני משמש כמדרגה לרגל. עמידה על הרגל מרפה את הפרוסיק של הריתמה ואפשר להחליק אותו למעלה על החבל. ישיבה בריתמה מורידה את העומס מפרוסיק הרגל ואפשר להחליק אותו על החבל, וחוזר חלילה.

[[:קטגוריה:טכניקת טיפוס|טכניקה]]: מגוון התנועות ותנוחות הגוף המרכיבות את הטיפוס. בחוברת הקלאסית של אנדריאה מתוארים מספר תרגילים מצויינים לשיפור ה[[מיומנות בטיפוס]], שיווי המשקל, הדיוק ועבודת הרגליים.

[[דלקות גידים|טנדוניטיס]] (tendonitis):  דלקות המתפתחות בעקבות פגיעה בגיד, ברצועה או ברצועה האחראית למיקום הגיד במסלולו.

[[טנדם פרוסיק]] (tandem prusik): אמצעי לספיגת אנרגיה הבנוי משני [[פרוסיק]]ים באורכים שונים. עיקרון הפעולה הוא שהפרוסיק הקצר יועמס, יחליק ואם הוא ייקרע, העומס על הפרוסיק הנותר יהיה נמוך בהרבה.

[[טראד]] (trad): קיצור של traditional. [[הובלה]] על [[אבני עיגון]] ללא שימוש או עם שימוש מועט ב[[בולטים]]. 

[[טראומה של תליה]] (suspension trauma): שם כולל לתופעות פיזיולוגיות המופיעות כתוצאה מתליה ממושכת ב[[רתמות|רתמה]]. טראומה של תליה מופיעה לאחר זמן קצר יותר בתנאים של עייפות, חוסר תנועה, רטיבות וקור. מצב זה הינו מסוכן ביותר ועלול לגרום לאיבוד הכרה ולמוות.

[[טרברסה]] (traverse): קטע בטיפוס שבו ההתקדמות היא ימינה או שמאלה תוך שמירה על אותו מפלס.

[[טרברסה#טרברסה טירולית|טרברסה טירולית]] (tyrolean traverse): שיטה למעבר ממצוק למצוק או ממצוק לעמוד סלע וחזרה. סוג של [[אומגה]].

[[טרברסה#טרברסת מטוטלת|טרברסת מטוטלת]] (pendulum traverse): מעבר אופקי בין שני מסלולים או שני קוים בעזרת מטוטלת על החבל.

[[טריקמים|טריקאם]] (Tri-Cam): [[אבני עיגון#חלוקה על פי אופי הפעולה|אבן עיגון חצי אקטיבית]], העובדת על עיקרון ה[[קאם|קאמינג]] (camming) מיוצרת על ידי חברת Camp. מתאימה לכל סוגי הסלעים, לחריצים אופקיים ואנכיים, לחורים עגולים ולחריצים נפתחים. מאד פופולארית בארץ ולא מוכרת כלכך בשאר העולם.

=י=
[[יוסמיטי]] (Yosemite):

[[יחס משקל/חוזק]]:

[[פיתונים|יתד]] (piton): פיתון.

[[רווחי כוח|יתרון מכאני]] (mechanical advantage): כינוי למערכת הבנוייה [[חבלים]], [[עגינות]] ו[[גלגלות]] שבה חלק מהעומס המורם מועבר לעגינות. בצורה זו ניתן להפעיל כוח קטן כדי להרים משקל גדול. צריך, כמובן, להפעיל את הכוח לאורך מרחק גדול, כלומר, למשוך יותר חבל. מערכת יתרון מכאני נקראת גם מערכת רווח כוח.

=כ=
[[כוח בלימה]] (IF-impact force): הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. כוח הבלימה עומד ביחס ישר לאורך הנפילה וביחס הפוך לאורך החבל המשתתף בבלימה. כוח הבלימה הולך כמו [[מקדם נפילה|מקדם הנפילה]].  זה פועל על המטפס, על המאבטח, על [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], על החבל ועל העגינה (על העגינה פועל כוח כפול, אם מזניחים את החיכוך בטבעות). 

[[כבלים|כבל]]: למעשה, כבלי פלדה, חבלים המיוצרים מפלדה. בטיפוס משמשים בעיקר ב[[רוקים]] ו[[הקסים]] קטנים וב[[קאמים]] ([[פרנדים]] ודומיהם) גמישים. כבלי פלדה עבים משמשים גם ב[[אומגה|אומגות כבל]]. 

[[הקלפה נכונה|כיוון העברת החבל בטבעות]]: מתייחס ל[[ראנרים|ראנר]] ב[[הובלה]]. הכיוון הנכון להעברת החבל ב[[טבעות]] הוא כזה שייצור כמה שפחות חיכוך ויקטין את הסיכוי שה[[חבלים|חבל]] יקליפ את עצמו החוצה בזמן נפילה.

[[כללי פסילה]]: סדרת כללים המנחים באילו מקרים יש לפסול את ציוד הטיפוס ([[חבלים]], [[טבעות]], [[רתמות]], [[עגינות]] וכו') והוא אינו ראוי עוד לשימוש בטיפוס.

=ל=
[[קשרים#לולאות|לולאות]] (loops): בחבלים! הגדרה צרה (מתמטית): קבוצת מבנים בחבל, שניתן ליצור באמצע החבל, ללא שימוש בקצה. הגדרה רחבה: כל מבנה בחבל היוצר לולאה.

[[לולאת בוהן]] (overhand loop): לולאה המבוססת על [[קשר בוהן]]. הלולאה הפשוטה ביותר האפשרית.

[[לולאת דייגים]]: לולאה המבוססת על [[קשר לופת|קשר א']] (זה המשמש ב[[קשר דייגים כפול]]).

[[לולאת פרפר אלפיני]] (alpine butterfly loop): לולאה המשמשת להיקשרות באמצע חבל. מקובלת בעיקר ב[[טיפוס אלפיני]].

[[לולאת שמונה עוקב]] (figure of eight follow through loop): [[לולאת שמונה]] הנקשרת בעזרת קצה החבל לעצם סגור כמו רתמה או עמוד. משמשת בעיקר להיקשרות לקצה החבל להובלה.

[[לולאת שמונה]] (figure of eight loop): לולאה המבוססת על [[קשר שמונה]]. לולאה זו הינה בטיחותית מאד וחזקה מאד. וריאציות נוספות דומות הן [[לולאת שמונה עוקב]] ו[[קשר פלמי]].

[[לוק אוף]] (lock off): תלייה על יד אחת מכופפת, כמו בסוף עליית מתח על יד אחת.

[[ליי-אאוט]] (lay out): שימוש בצד החיצוני של סוליית הנעל על אחיזה. תנוחת הגוף דומה לזו של [[ליי-באק]].

[[ליי-באק]] (lay back): הישענות אחורה. טכניקת טיפוס למעבר שבו אין בליטות קטנות בסלע כדי להניח עליהן את קצה הסוליה, ואתה חייב ללחוץ עם כל הסוליה על הקיר האנכי, תוך משיכה חזקה אליך באחיזת הידיים. טכניקה מומלצת למי שרוצה לבדוק פעם איך זה להגיע לאפיסת כוחות אחרי מטרים ספורים.

[[מיילון|לינק]] (maillon): חוליה בשרשרת. כינוי לטבעת היכולה להיפתח, [[מיילון]].

[[לנקות]] (to clean): להוריד את כל הציוד שנמצא על מסלול. כמספר שניים אחרי מוביל, בגלישה על מסלול שהובל או בסולו, לאחר ההובלה.

=מ=
[[מודול]] (modul): תכונה של חומר המבטאת את ה[[הימתחות]] שלו בתלות הכוח המופעל עליו. במוצקים נקרא מודול יאנג (Y). בחבלים התכונה היא של המבנה ולא כלכך של החומר ונקראת פשוט "מודול". 

[[מולטי-פיץ']] (multy pitch): [[מסלול]] שבו יותר מ[[פיץ']] אחד.

[[מוסה]]: משה חבצלת (1904-1981), מייסד [[המועדון האלפיני|המועדון]] נשיאו עד יום מותו.

[[מחלת גבהים]] (AMS- acute mountain sickness): תגובה של הגוף ללחץ היחסי הנמוך (למחסור בחמצן) השורר בהרים גבוהים מחלת גבהים מופיעה החל מגובה של 3500 מ' לערך, אצל מטיילים ומטפסים שלא עברו [[התאקלמות]] לגובה. 

[[מיילון]] (maillon): [[טבעות|טבעת]] אובאלית קטנה מפלדה, נראית כמו חוליה של שרשרת, עם הברגה, ומשמשת לחיבור שרשראות. מקובלת לשימוש כטבעת [[גולש אחרון]] וכטבעת [[נטישה]] על מסלולים מבולטים. מיילונים גם מחליפים שרשראות וטבעות הקלפה עם [[בולטים]] בתחנות של [[מסלול ספורטיבי|מסלולים ספורטיביים]]. מצרפתית: maillon rapide.

[[מסלול]] (route): דרך, קו שמטפסים לאורכו. מסלול טיפוס יכול להיות קצר מאד (בעית [[בולדרינג]]) או ארוך מאד, למשל בהרים גבוהים.

[[מסלול אלפיני]] (alpine route): מסלול ארוך, בלי בולטים או תחנות מוכנות. מסלול אלפיני יכול להיות על סלע, שלג, קרח או כל צירוף שלהם. במסלול אלפיני, נוסף על הקשיים הטכניים, נתקלים גם בקשיי [[ניווט]], [[מציאת מסלול|מציאת המסלול]], מזג אוויר קשה וכו'.

[[מסלולים ארוכים|מסלול ארוך]] (multy pitch or big wall): שם כללי למסלולים בעלי יותר מ[[פיץ']] אחד (מולטי-פיץ'). כאלה שאורכים יותר מיום אחד נקראים [[קירות גדולים|קיר גדול]] (big wall).

[[מסלול ספורטיבי]] (sport route): מסלול [[בולטים|מבולט]]. בד"כ הדגש במסלול ספורטיבי הוא על הקושי האתלטי ולא על שליטה בפחד, שימוש נכון בציוד וב[[עגינות]] וכו'.

[[מערכות הרמה ומתיחה|מערכות הרמה]]: מערכות המשמשות להרמה. במערכת הרמה מספר מרכיבים: [[אלחוזרים|אלחוזר]], מערכת [[רווחי כוח|רווח כוח]], אינדיקטור לעומס מקסימאלי ולשיחרור עומס ([[פיוז]]). מערכת הרמה שימושית בעיקר בחילוץ וב[[הולינג]]. משתמשים במערכות הרמה גם למתיחה, למשל ב[[אומגה]].

[[מקדם נפילה]] (fall factor): היחס בין אורך הנפילה לאורך החבל המשתתף בבלימה. מקדם הנפילה משמש מדד לחומרה של נפילה. ראה גם: [[דינאמיקה של נפילות]].

[[מרחק בלימה]] (braking distance): המרחק עליו מתבצעת הבלימה. בבלימה של נפילת מוביל מרחק הבלימה הוא התארכות [[חבלים|חבל]] ה[[הובלה]] בזמן [[דינאמיקה של נפילות|בלימת הנפילה]].

[[נוהל דיבור|מתח]] (tension): בקשה לחבל מתוח שיכול לבקש מטפס (בד"כ רק השני, ולא המוביל), אם החליט לוותר על [[טיפוס חפשי]].

[[בדיקות בחבלים|מתיחות]] (elasticity): תכונה הנבדקת ב[[חבלים]]. היכולת של חבל להימתח תחת עומס, ולחזור לאורכו המקורי. המתיחות נמדדת באחוזים מאורך החבל הנמתח, ומצויינת לעומס מסויים.

=נ=
[[נוהל דיבור]]: אוסף קריאות מקובלות בטיפוס, המקלות על התקשורת בין בני זוג או בני קבוצה.

[[נוטביליטי]] (knotability): תכונה הנבדקת ב[[חבלים]], הבודקת עד כמה הם נוחים לקשירה, ועד כמה הקשרים מתהדקים בהם.

[[נטישה]] (to bail out): לעזוב מסלול באמצע, בד"כ בגלל שהוא קשה מדי, מפחיד מדי או שניהם. נוטשים מסלול על ידי השארת [[עגינות|עגינה]] או (במסלול [[הובלה]] על [[אבני עיגון]]) או [[מיילון]] על [[בולטים|בולט]] ב[[מסלול ספורטיבי]].

[[ניילון]] (NyLon): חומר סינתטי המשמש בין השאר גם ל[[חומרים המשמשים לייצור חבלים, רצועות ורתמות|ייצור חבלים]]. הניילון פותח על ידי חברת דופונט (DuPont) בשנות ה-30 של המאה הקודמת במעבדותיה שבארה"ב ובאנגליה (ומכאן ראשי תיבות של ניילון: "ניו יורק-לונדון"). המוצר הראשון מניילון היה מברשת שיניים, בשנת 1938, ומיד אח"כ התפרסמו גרבי ניילון לנשים (1940). לניילון תכונות שהופכות אותו למתאים במיוחד לייצור [[חבלים]]: הוא קל וחזק, אינו נרקב ואינו מגדל עובש, הוא ניתן לייצור בסיבים דקים וארוכים, טמפרטורת ההתכה שלו אינה נמוכה במיוחד והחיכוך העצמי בינוני.

[[נעילות]] (jamming or hooking): שם לקבוצה גדולה של אחיזות לידיים ורגליים. השם 'נעילות' בעברית מכיל בתוכו גם אחיזות בחריצים (jamming) לדוגמה נעילת אגרוף (fist jam) או נעילת אצבעות (finger jam) וגם אחיזות רגליים של משיכה (hooking) כמו [[נעילת בוהן]] (toe hook) או [[נעילת עקב]] (heel hook).

[[נעילת אמצעי חיכוך]]: קשירה של ה[[חבלים|חבל]] היוצא מ[[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]], כך שהחיכוך יהיה גדול ולא תתאפשר זרימה של חבל דרך מכשיר החיכוך. דרישה נוספת לנעילה טובה היא שאפשר יהיה להתיר את הנעילה תחת עומס.

[[נעילת בוהן]] (toe hook): אחיזה לרגל שעיקרה משיכה על ידי שימוש בחלקה העליון של הנעל, בעיקר באיזור הבוהן הגדולה, מאחורי פינה או מתחת לבליטה בסלע.

[[נעילת עקב]] (heel hook): אחיזה לרגל שעיקרה משיכה על ידי שימוש בחלקה האחורי של הנעל, בעקב, מאחורי פינה או מתחת לבליטה בסלע.

[[נעלי טיפוס]]: נעלי טיפוס הסלע הראשונות הומצאו על ידי [[פייר אלאן]] (Pierre Alain) בשנות ה-30 של המאה העשרים. נעליים בייצור מסחרי הופיעו בתחילת שנות ה-60 והביאו לקפיצה גדולה ברמת הטיפוס בעולם. עד כדי כך גדולה שמטפסים ותיקים טענו שזו רמאות.

[[נעלי פלאסטיק]]: שם כללי לנעלים לטיפוס הרים, מסלולי שלג וקרח. אותו מבנה ועיקרון מבני מרכיבים גם נעלי סקי, נעלי טיפוס חורף, נעלי סנובורד קשות ונעלי סקי-טורינג (וגם טלמרק).

[[נפילת UIAA|נפילת בדיקה]],  (UIAA test fall): או נפילת UIAA. נפילה של משקולת של 80 ק"ג לאורך 5 מ' על חבל באורך 2.8 מ'. נפילה כזו היא ב[[מקדם נפילה]] של 1.78. מספר נפילות הבדיקה שחבל יכול לשאת הינו נתון חשוב המצויין לכל חבל.

=ס=
[[גיאולוגיה|סוגי סלעים]]: אופי הסלע, הקושי שלו, האחיזות הטיפוסיות והעגינות הטיפוסיות משתנים על פי המינראלים הבונים את הסלע ואופן ההיווצרות שלו.

סולו: טיפוס ללא מטפס שני שמאבטח. מבדילים בין[[אבטחה#טיפוס סולו מאובטח - אבטחה עצמית בטיפוס|"סולו מאובטח"]] (solo) שבו המטפס מאבטח את עצמו, לבין[[סולו|"סולו חופשי"]] (free solo), שבו המטפס עולה בלי חבל ובלי ציוד.

[[סולואיסט]]: מכשיר לאבטחה עצמית בטיפוס.

[[אמצעי חיכוך#עוד כל מיני|סולם]] (rack):

[[סולמות]] (aiders; etriers):

[[אמצעי חיכוך#גריגרי, סטופ, ואמצעים הננעלים אוטומטית|סטופ]] (stop): אמצעי חיכוך לחבל אחד, ננעל אוטומטית.

[[טבעות#צורת השער|סטרייט גייט]] (straight gate): [[טבעות#טבעות ללא נעילה|טבעת לא ננעלת]] שהשער שלה ישר. שער כזה מקל על הקלפת החבל ומגדיל את מפתח הטבעת. בד"כ הטבעת התחתונה ב[[ראנרים|ראנר]] היא בנט-גייט. ראה גם [[טבעות#צורת השער|בנט גייט]].

[[שיטות הובלה#חבל יחיד (single rope)|סינגל רופ]]: נקרא גם חבל יחיד.

[[סלאב]] (slab): קטע מצוק, קיר או מסלול ששיפועו אינו גדול מ 75°.

[[נוהל דיבור|סלאק]] (slack): קריאה מקובלת שמשמעותה רפיון ב[[חבלים|חבל]]. בעברית: "תן חבל". ע"ע נוהל דיבור.

[[אחיזות#סלופרים|סלופר]] (sloper): אחיזה מעוגלת וחלקה, שקשה להחזיק אותה אבל קל להחליק ממנה.

סלינג (sling): רצועת ניילון שטוחה וגמישה, מעין חגורה, שנועדה בעיקר להאריך [[עגינות]]. שם כללי ללולאה סגורה מ[[חבלים|חבל]] או [[רצועות|רצועה]].

[[סנטה]]: קצור של "סנטה קתרינה". שם כולל לאיזור ההר הגבוה בסיני שבו נמצא המנזר בשם זה. באיזור ישנם כ100- מסלולי טיפוס מוכרים ומדורגים, ומספר כמעט בלתי מוגבל של מסלולי טיפוס אפשריים, מכל הדרגות (ע"ע), שעדיין לא טופסו.

[[גלישה|סנפלינג]] (to rappel; to abseil): ירידה לאורך [[חבלים|חבל]] בעזרת [[אמצעי חיכוך]].

סספנשן טראומה (suspension trauma): [[טראומה של תליה]].

[[ספוטינג]] (spotting): שמירה על מטפס ב[[בולדרינג]] או בחלק התחתון של [[מסלול]].

[[ספלייסינג]] (splicing): שיטת חיבור ללא קשרים ל[[חבלים#פיתול|חבלים מפותלים]], [[חבלים#שזירה|חבלים שזורים]] או כבלים. הרעיון הכללי הוא לשזור את קצה החבל אל תוך החבל עצמו (ובכך ליצור לולאה בקצה החבל - eye splice) או אל קצה חבל אחר (וכך לחבר שני חבלים - short splice). יש שיטות ספלייסינג שונות, ל[[ספלייסינג#ספלייסינג לחבלים מפותלים|חבלים מפותלים]] ול[[ספלייסינג#ספלייסינג לחבלים שזורים|חבלים שזורים]].

[[חבלים#ספקטרה, דיינימה, ספקטרה וכו...|ספקטרה]] (Spectra): חומר קל וחזק לייצור [[חבלים]] ו[[רצועות]]. לספקטרה יחס חוזק-משקל גבוה מזה של [[חבלים#ניילון|ניילון]] (וגם משל פלדה), טמפרטורת התכה נמוכה מאד (180°C) וחיכוך עצמי נמוך מאד. ספקטרה ניתן לקנות כ[[ראנרים]], כ[[רצועות#רצועות תפורות|תפורות]] (אסור לקשור רצועות ספקטרה בגלל החיכוך העצמי הנמוך) וכחבלים שלהם מעטפת מחומר אחר ([[חבלים#פוליאסטר|פוליאסטר]], לרוב). בגלל טמפרטורת ההתכה הנמוכה של החומר הוא אינו מתאים לשימוש כ[[פרוסיק]] או [[היידן]]. מוכר גם בשם דיינימה (Dyneema).

[[סראק]] (sérac): גוש או מגדל של קרח שתחום בין מספר [[קרווס|קרווסים]] על [[קרחון]]. כשהקרחון מתקדם במורד העמק ונמס, הקרווסים הופכים להיות בעלי חתך v, המגדלים שנשארים ביניהם - הם הסראקים.
=ע=
[[עגינה אחורית]]: עגינה שאליה מחובר ה[[אבטחה|מאבטח]], ב[[טופ-רופ]] או ב[[הובלה]], ותפקידה למנוע התרוממות שלו במקרה של נפילה. עגינה אחורית שימושית ביותר כאשר המטפס כבד במידה משמעותית מן המאבטח.

[[עגינה אקטיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] בעלות חלקים נעים, קפיצים ו/או צירים, המגיבות להפעלת כוח עליהן, על ידי התרחבות ב[[חריץ]] או בחור בד"כ. בקטגוריה זו נמצאים כל [[אבני עיגון#אבני עיגון מופעלות בקפיץ|אבני העיגון המופעלות בקפיץ]] (SLCD), כלומר פרנדים, קמלוטים, סליידרים וכו'. בד"כ ההתרחבות (והאחיזה) בחריץ מושפעת במידה רבה מן החיכוך עם דפנות החריץ.

[[עגינה חצי אקטיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] שאין בהן חלקים נעים, אך הן מגיבות למשיכה. בקטגוריה זו נמצאים [[הקסים]], [[טריקמים]], קאם-לוק וכו'. [[אבני עיגון]] אלה מושפעות במידה מעטה מהחיכוך עם דפנות החריץ והן "תקועות" בו בכל מקרה.

[[עגינה פאסיבית]]: שם כללי ל[[אבני עיגון]] התקועות בחריץ. האחיזה של עגינות פאסיביות מושפעת בעיקר מצורת החריץ לקטגוריה זו שייכים [[רוקים]], [[צ'וקים]] ודומיהם.

[[עגינות]]: כל דבר המשמש לעגינה ב[[טיפוס]] או ב[[גלישה]].

[[דירוג עגינות|עגינות - דירוג]] דירוג של איכות וזמינות העגינות במסלול.

[[עגינות טבעיות]]: עגינות המבוססות על הסלע עצמו או על אלמנטים טבעיים אחרים: [[בולדרים]], [[גשרים]], עצים וכו'.

[[עגינות מנוגדות]] (oppositional nuts): שתי עגינות המושכות זו את זו לכיוונים מנוגדים ושומרות זו את זו שלא יפלו ויישארו בכיוון שאליו רוצה המוביל.

[[גולש אחרון|עגינת גולש אחרון]]: עגינה שעליה גולש הגולש האחרון. עגינה זו נשארת לאחר הגלישה ולכן היא מינימליסטית ואין לה גיבוי, בד"כ. לכן עגינת גולש אחרוון דורשת רמה גבוהה של נסיון ושיקול דעת.

[[עגינת כיוון]]: עגינה ראשונה ב[[הובלה]] שתפקידה לקרב את החבל אל המצוק ולדאוג שעל כל העגינות הבאות יופעל עומס מלמטה בלבד. על עגינת הכיוון להיות כזו שתחזיק עומס גם בכיוונים אחרים: החוצה ולמעלה.

[[עגינה רב-כיוונית]]: עגינה שיכולה לקחת עומס בכיוונים נוספים, מלבד בכיוון למטה.

[[עומס קריעה]]: העומס הגדול ביותר אותו יכול פריט ציוד (בד"כ חבל) לשאת מבלי שייקרע.   בד"כ כשאומרים 'עומס קריעה' הכוונה היא לעומס קריעה סטאטי.

[[עומס קריעה|עומס קריעה דינאמי]]: העומס הדינאמי (מכה או נפילה) הגדול ביותר שיכול לשאת חבל לפני שהוא נקרע. עומס קריעה דינאמי תמיד נמוך מעומס קריעה סטאטי.

[[עומס קריעה|עומס קריעה סטאטי]]: העומס הסטאטי (משיכה איטית) הגדול ביותר שיכול לשאת חבל לפני שהוא נקרע. עומס קריעה סטאטי תמיד גדול מעומס קריעה דינאמי.

[[עמידות בפני שחיקה]] (abrassion resistance): [[בדיקות לחבלים|בדיקה]] הנערכת ל[[חבלים]], בה מועבר החבל מספר רב של פעמים על משטח מחוספס המדמה סלע. העמידות בפני שחיקה ניתנת בערכי מספר המעברים עד לפסילת המעטפת.

[[עמידות על פינות חדות]] (sharp edges resistance): [[בדיקות לחבלים|בדיקה]] הנערכת ל[[חבלים]], בה מועבר החבל מספר רב של פעמים על פינה ברדיוס קטן (1 מ"מ). העמידות על פינות חדות ניתנת בערכי מספר המעברים עד לפסילת המעטפת.

=פ=
[[פאס]] (pass): הנקודה הנמוכה ביותר באיזור שלה, על קו הרכס. אוכף.

[[חבלים#פוליאסטר|פוליאסטר]] (polyesther): פולימר המשמש לייצור חבלים. בין תכונותיו חוזק גבוהה וגמושות נמוכה, משקל סגולי גבוה, יחסית (1.38), טמפרטורת התכה גבוהה (260°C) ו[[עמידות בפני שחיקה|עמידות מצויינת בפני שחיקה]]. כל אלה מביאים לכך שהוא מצויין לייצור מעטפות לחבלים מחומרים אחרים (כמו ספקטרה) וחבלים לשימושים סטאטיים ביותר.

[[חבלים#פוליאתילן |פוליאתילן]] (polyethylene): פולימר המשמש לייצור חבלים.

[[חבלים#פוליפרופילן|פוליפרופילן]] (polypropilene): פולימר המשמש לייצור חבלים ו[[ביגוד תרמי]]. לפוליפרופילן משקל סגולי קטן מ-1 (חבלים המיוצרים מפוליפרופילן צפים במים), טמפרטורת התכה נמוכה (170°C) ו[[עמידות בפני שחיקה|עמידות נמוכה בפני שחיקה]]. 

[[פייס]]: טיפוס פני השטח. שיטת טיפוס שבה התנועה האופיינית היא כמו בטיפוס על סולם שלבים. נחשבת לשיטת הטיפוס הבסיסית.

[[פיתונים|פיתון]]: מסמר רחב שמוכנס לתוך סדק בסלע בעזרת מכות פטיש. טיפוס תוך שמוש בפיטונים נחשב לפחות "נקי" מאשר טיפוס תוך שמוש בצ'וקים (ע"ע) בלבד. יתד.

[[פוקט]] (pocket):

[[פחד גבהים]]:

[[פימפום]] (pump):

[[סגנונות בטיפוס#פינק-פוינט|פינק-פוינט]] (pink-point, to): להצליח לטפס את המסלול ללא נפילות או מנוחות, אבל עם כל ה[[עגינות]] ו/או ה[[ראנרים|ראנר]] מוכנים במקום. זה [[סגנונות בטיפוס#רד-פוינט|רד-פוינט]] עם אדום בהיר...

[[פיפי-הוק]] (fifi hook): וו אלומיניום לשימוש בטכניקות עבודה עם חבל. שימושו העיקרי הוא ב[[טיפוס מלאכותי]], לחיבור מהיר ל[[טבעות|טבעת]] או ל[[עגינות|עגינה]]. פיפי-הוק מחזיק רק כאשר אין שינוי בכיוון המשיכה והוא רק למטה. במשיכה לכיוון אחר הוא משתחרר ונופל. שימוש נוסף יכול להיות כאשר המוביל רוצה להשאיר ציוד בעגינה מתחתיו ואחר-כך מושך את הפיפי-הוק למעלה והוא משתחרר.

[[פיץ']]: קטע טיפוס שבין תחנה לתחנה. אורכו של פיץ' הוא בהכרח פחות מאורך החבל, בד"כ כ40- מ'. זאת אומרת, חוץ מאותו מקרה בסיני, שבו נגמר החבל, ונורית היתה שניה, ובמקום לצעוק "זה אני" שחררה את קצה החבל מבלי לומר אפילו "[[נוהל דיבור|ביליי אוף]]" (ע"ע), והמוביל התקדם עוד כ10- מטר ולא ידע שאינו מאובטח.

[[סגנונות בטיפוס#פלאש|פלאש]] (flash, to): לטפס מסלול בניסיון ראשון, ללא נפילות, עם מידע קודם על המסלול, על האחיזות וכו'. מידע כזה יכול להיות מסיפורים, טופו או צפיה במטפסים אחרים מטפסים על אותו מסלול.

[[פלייק]] (flake):

[[פנדולום]]: מטוטלת. נפילה על חבל מתוח שאיננו אנכי. מטוטלת מבוקרת, שמתאפשרת כשיש מקום [[עגינה]] בגובה המתאים מעל לטרברסה נקראת [[טרברסה#טרברסת מטוטלת|טרברסת מטוטלת]].

[[פנס ראש]] (head lamp):

[[סגנונות בטיפוס#פסאודו|פסאודו]] (pseudo): [[הובלה]] מאובטחת ב[[טופ-רופ]]. שיטה לאימון בהובלה על [[אבני עיגון]]. כך ניתן לעגון בצורה בטוחה ואפילו ליפול על כל אבן עיגון כדי לבדוק אותה. נקראת גם [[שיטות הובלה# הובלה מדומה (פסאודו - pseudo leading)|הובלה מדומה]].

פרו (pro; protection): כינוי לכל ציוד המשמש במערכת ה[[אבטחה]]: [[אבני עיגון]], [[בולטים]], [[פיתונים]], [[ברגי קרח]] וכו'.

[[פרוסיק]] (prussik knot): שם של קשר שנעשה בחבל דק על חבל עבה. יש המכנים בשם זה גם חבל דק שיועד להיקשר בקשר זה (prussik sling).

[[טיפוס חפשי|פרי]] (free): 

[[מכשירי עיגון מופעלים בקפיץ|פרנד]]: סוג של [[אבני עיגון]] שבו קפיץ קטן שומר על לחץ כלפי קירות החריץ. פרנד הוא פי כמה יותר יקר מצ'וק רגיל. ובד"כ רק מי שיש לו דודה עשירה שבאה לארץ לחגים, או משהו דומה, יש לו פרנדים משלו.

[[פרנץ' פרי]] (french free):

=צ=
צ'ימני (chimney): ע"ע [[ארובה]].

[[צ'וק]]: עוגן קטן, על פי רוב מאלומיניום, המיועד להינעל בתוך החריצים הטבעיים של הסלע. צורתו בד"כ יתד, או משושה, אבל לעולם לא צורת עוגן של סירות כמו בסרטים מצויירים.

=ק=
[[קשרים#קביעות|קביעות]] (hitches): קבוצת מבנים בחבל הקיימים רק יחד עם אלמנט נוסף, חיצוני. לדוגמה: [[קשר מוט]], [[חצי קביעה]], [[קשר איטלקי]]. גם הקשרים הנקראים כפיתות שייכים לקבוצה זו. 

[[קבלאר]] (Kevlar): 

[[קול]] (col): אוכף בצרפתית. אוכף הוא הנקודה הנמוכה בקו הרכס. איזור טופוגראפי ממנו ניתן לעלות לשני כיוונים מנוגדים ולרדת לשני כיוונים מנוגדים ניצבים.

[[קום]] (cwm): המילה cwm פרושה עמק בשפה הוולשית, משלחות הטיפוס הראשונות שחקרו את האוורסט היו ברובם מורכבות מבני האיים הבריטים, ועל כן הם כינו את העמק אשר מצוי מעל מפל הקרח במסלול הדרום מערבי של ההר The Western Cwm.

[[קומפאקטיות]]: קומפאקטיות היא תכונה בקשרים, המתייחסת לצורות שונות של אותו הקשר, כשאפשר לעבור מצורה אחת לשנייה מבלי להתיר את הקשר. קיימת צורה אחת של הקשר בה משתתף האורך הקטן ביותר של חבל. זו הצורה הקומפאקטית של הקשר. זו גם הצורה החזקה והמומלצת לשימוש בקשר.

[[קורדלט]] (cordelette): מילה בצרפתית שמשמעותה חבל דק, (משורש: corde, חבל בצרפתית, בתוספת הסיומת ette, סיומת של הקטנה). המונח קורדלט מתייחס לחבל דק וארוך (4-5 מ') הסגור כלולאה גדולה. אותו מונח משמש גם לתיאור אופן השימוש בקורדלט: [[חלוקת משקל]] רגילה, בתוספת של [[קשר בוהן]] או [[קשר שמונה]] היוצר מספר לולאות אליהן מתחברים. תחנה כזו מקובלת במסלולים ארוכים ובהרים גבוהים, במיחד במקרים בהם חשוב למנוע מכה על העגינות, במקרה שאחת מהן נשלפת.

[[קורניס]] (cornice): מסת שלג שנערמת על ידי הרוח על קו רכס. בצד המוגן מרוח של קו הרכס נוצר קיר שלג שלילי ולא יציב. קורניסים מתמוטטים כאשר המסה שלהם גדולה מדי, ולפעמים כשמטפסים הולכים על קו הרכס ולא רואים שיש מתחתיהם קורניס.

[[קיר טיפוס]]: מבנה מלאכותי המיועד לטיפוס. קירות טיפוס עשויים להיות מבנים קיימים שחוברו אליהן אחיזות, או מבנים שהוקמו במיוחד לשם כך, ושוב, חוברו אליהן אחיזות.

[[נעלי טיפוס|קניון]]: סוג של [[נעלי טיפוס]] המומלץ במיוחד לגרניט אבל מצוין גם לאבן גיר. יותר נוחות מאשר אי-ביז (ע"ע), מה שלא מפתיע.

[[קסדות]]: כשמן כן הן - אמצעי להגנה על הגולגולת מפני חפצים נופלים ומכות בזמן נפילה.

[[טבעות|קרבינה]]: טבעת מתכת שנפתחת כלפי פנים בפתח קפיצי. חוליה (בשרשרת). שאפשר לחבר ולנתק, snap-link. בעברית: טבעת.

[[קרווס]] (crevasse): חריץ או בקע ב[[קרחון]]. הקרוואסים נפתחים עם זרימת הקרחונים וגלישת השלג והקרח במורד. הם מתכסים בשלג לפעמים (מה שקרוי גשר שלג - snow bridge) ואז דרוש נסיון רב כדי לזהות אותם לפני שנופלים לתוכם. 

[[קרוקס]] (crux): "צלב" בלטינית. הקטע הקשה ביותר ב[[מסלול]] מסוים, הקובע גם את דירוגו של המסלול כולו.

[[קרח|קרח כחול]] (blue ice): קרח של מפלי קרח קפואים. קרח כחול נוצר מקפיאה של מי המפל עצמם. הוא שביר למדי בטמפרטורות נמוכות מאד אך בתנאים מתאימים הוא יציב וקשה וטוב לטיפוס.

[[קרח|קרח לבן]] (white ice):קרח המכיל כמות רבה של בועות אוויר ונוצר בתהליך קומפקציה, המסה וקפיאה מחדש של שלג. קרח לבן הוא קל לטיפוס ויציב למדי.

[[קרח|קרח שחור]] (black ice): קרח ישן המכיל כמות גדולה של אבק וחול ונחשף לטמפרטורות נמוכות מאד וסופות שלגים. קרח שחור נמצא בקולוארים עמוקים ובמפנים שאינם מקבלים שמש (ולכן עשוי להיות ישן). קרח שחור הוא הסוג המפחיד ביותר מכיוון שקשה ביותר להעריך את טיבו, ואיכותו משתנה על פני מרחקים קצרים. מלבד זאת, הכמות הגדולה של חול בו שוחקת את ה[[קרמפונים]] וה[[גרזני קרח|גרזנים]].

[[קרימפים]] (crimp): אחיזות קטנות שמשתמשים בהם בקצות האצבעות קרימפים מפעילים עומס גדול על בגידים באצבעות והם אחד הגורמים העיקריים לפגיעות באצבעות ו[[דלקות גידים]].

[[קרמפונים]] (crampons): מתקן עוקצים מפלדה, המורכב על [[נעלי טיפוס אלפיני|נעליים לטיפוס אלפיני]] ומונע החלקה בזמן הליכה ו/או טיפוס על קרח. קרמפונים מתחלקים למספר קבוצות על פי השימוש המיועד: [[קרמפונים#קרמפונים טכניים|קרמפונים טכניים]] למסלולי קרח תלול ו[[מיקסד]], [[קרמפונים#קרמפונים מונופוינט|קרמפונים גמישים]] נוחים להליכה, למסלולים ארוכים ופחות טכניים ולהרים גבוהים ו[[קרמפונים#קרמפונים מונופוינט|קרמפונים מונופוינט]] (monopoint crmpons) למסלולים סופר-טכניים ולתחרויות.

קשר א': שם נפוץ ל[[קשר לופת]].

קשר א"א: שם נפוץ ל[[קשר דייגים כפול]].

[[קשר איטלקי]] (italian hitch; Münter hitch; HMS knot): [[קשרים#קביעות|קביעה]] הנעשית על מוט או טבעת ומשמשת כאמצעי חיכוך מאולתר. קשר איטלקי מפתל מאד את החבל. נקרא גם 'קשר מתהפך'. 

[[קשר בוהן]] (overhand knot): הקשר הפשוט ביותר האפשרי. מכונה גם 'קשר סבתא'.

[[קשר בכמן]] (Bachman knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]] ו[[טבעות|טבעת]]. קל לבנות ממנו [[אלחוזרים|אלחוזר]].

[[קשר דייגים]] (fisherman's knot): [[קשרים#קשרי חיבור חבלים|קשר לחיבור חבלים]] בקוטר דומה, המורכב משני [[קשר בוהן|קשרי בוהן]].

[[קשר דייגים כפול]] (double fisherman's knot): [[קשרים#קשרי חיבור חבלים|קשר חיבור חבלים]] הבנוי משני [[קשרים לופתים|קשר לופת]] נקרא לעיתים 'קשר א"א'.

[[קשר היידן]] (heiden knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]] הנקשר בעזרת [[רצועות|רצועה]].

[[קשר הצלה]] (bow line):

[[קשר טבעת]] (ring knot):

[[קשר לופת]] (connstrictor knot; double overhand knot):

[[קשר מוט]] (clove hitch):

[[קשר מים]] (square knot):

[[קשר מרינר]] (marriner knot): שם כללי לקשרים הניתנים לפתיחה גם תחת עומס. קשר מרינר מקובל הוא למעשה [[קשר איטלקי]] עם נעילה. מקובל לקשור קשר מרינר בפרוסיק ארוך על טבעת.

קשר מתהפך: [[קשר איטלקי]].

[[קשר עוגן]] (anchot knot): קשר הנקשר על טבעת של עוגן. קשר עוגן מתאים למצב בו המתח על החבל בא בניצב למוט עליו קשור החבל.

[[קשר פלמי]] (flemish knot):

[[קשר פרוסיק]] (prussik knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]]. קשר פשוט שניתן לקשור גם ביד אחת.

[[קשר פרוסיק צרפתי]]: [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]]. תכונתו החשובה היא שניתן להסיעו על ה[[חבלים|חבל]] גם תחת עומס.

[[קשר קלמהייסט]] (klemheist knot): [[קשרים#קשרים בלתי מחליקים|קשר בלתי מחליק]], הנקשר בעזרת [[פרוסיק]]. בעצם, זהו [[קשר היידן]] על [[פרוסיק]] במקום [[רצועות|רצועה]].

[[קשר שטוח]] (square knot): קשר לחיבור חבלים המתאים גם לחיבור חבלים בעוביים שונים. קשר שטוח הוא חלש מאד ואינו בטיחותי. בחיבור חבלים יש לאבטח את הקצוות ב[[קשר לופת|קשרים לופתים]] (קשרי א').

[[קשר שמונה]] (figure of eight knot):

[[קשרים]] (knots):

[[:קטגוריה:קשרים בלתי מחליקים|קשרים בלתי מחליקים]]: קשרים שהמשותף להם הוא למעשה, שהם כן מחליקים לאורך החבל, אבל כאשר רוצים, ניתן לנעול אותם ואז הם לא מחליקים. לקבוצה זו שייכים כל הקשרים הנבנים על החבל מחבלי עזר ([[פרוסיק]]), מרצועות ומהחבל עצמו. הקשרים הנפוצים בקבוצה זו הם: [[קשר פרוסיק]], [[קשר פרוסיק צרפתי]], [[קשר קלמהייסט]], [[קשר בכמן]], [[קשר היידן]], [[זנב כלב]] וכו'.

[[קשרים#קשרי אמצע חבל|קשרי אמצע חבל]]: קשרים המתאימים לשימוש באמצע חבל: לכאורה כל הלולאות, אך בעיקר: פרפר אלפיני, מוט באמצע חבל, הצלה עם חבל כפול, לולאת תשיעית וכו'.

[[:קטגוריה:קשרי חיבור חבלים|קשרי חיבור חבלים]] (bends): כשמם כן הם. רוב קשרי חיבור החבלים מבוססים על קשרי קצה חבל: קשר מים מבוסס על קשר בוהן, קשר פלמי על קשר שמונה, קשר דייגים על קשר בוהן, קשר דייגים כפול על קשר לופת, קשר אורגים הוא למעשה קשר הצלה משני חבלים. קיימים גם קשרי חיבור שאינם מבוססים על קשרים פשוטים: שטוח, קאריק וכו'.

[[:קטגוריה:קשרי קצה חבל|קשרי קצה חבל]]: קשרים הנמצאים בקצה החבל בדרך כלל ומתאימים לשימוש כזה: קשר לופת (א'), קשר בוהן, שמונה, הצלה וכו'. וגם לולאות: לולאת שמונה, למשל, שמתאימה במיוחד לשימוש בקצה חבל ואינה כלכך מתאימה לשימוש באמצע חבל.

=ר=
[[וואדי ראם|ראם]]: אתר טיפוס גדול בדרום ירדן, כשעה נסיעה מעקבה. וואדי ראם הוא ערוץ נחל רחב של חול בהיר. משני צידי הערוץ מתנשאים הרים שרוב החתך הגיאולוגי שלהם בנוי משכבות [[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]] באיכות משתנה. ראם הוא שמו של הכפר הגדול הנמצא במרכז הוואדי.

[[ראנרים|ראנר]] (runner): שתי [[טבעות#טבעות ללא נעילה|טבעות לא ננעלות]] המחוברות ביניהן ב[[רצועות|רצועה]]. בד"כ אחת הטבעות תהיה [[טבעות#סטרייט-גייט|שער ישר]] והשניה עם [[טבעות#בנט-גייט|שער מכופף]]. הטבעת הראשונה [[הקלפה נכונה|מוקלפת]] ל[[בולטים|בולט]] או ל[[אבני עיגון|אבן עיגון]] והשניה מוקלפת לחבל ה[[הובלה]].

ראנינג ביליי (running belay): מערכת ה[[אבטחה]] הנהוגה ב[[הובלה]], בה החבל אינו קשור ל[[עגינות]] אלא רץ דרכן. וגם, אורך החבל אינו קבוע והוא זז דרך [[אמצעי חיכוך|אמצעי החיכוך]].

[[רובוט]] (Robot): [[אמצעי חיכוך]] שהיה פופולארי במיוחד אצל מדריכי גלישה בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים. יתרונו היה בקלות בה ניתן להכניס ולהוציא את החבל ממנו, ובכך גם הסכנה שבו.

[[רוקים|רוק]] (nut; tapered nut): הסוג הפשוט היותר של אבני עיגון. רוקים הם אבני עיגון פאסיביות, השם 'רוקים' הוא שם מסחרי לאבני עיגון של חברת Wild Country מאנגליה.  מתכת בצורת טריז, בעל חתך טרפזי שיוכל להתקע בחריץ הולך וצר. שמות נוספים: צ'וקים, סטופרים.

[[רתמות|ריתמה]] (harness): מערך של [[רצועות]] התפורות יחד כך שאדם יכול להיתלות בהן על חבל. קיימות רתמות לטיפוס, רתמות לעבודה, רתמות חזה ורתמות גוף מלא. ניתן  לבנות [[רתמות מאולתרות|ריתמה מאולתרת]] מרצועה או חבל.

[[רתמות מאולתרות|ריתמה מאולתרת]]: [[רתמות|ריתמה]] שאינה תפורה ומוכנה אלא מאולתרת מ[[רצועות|רצועה]] או [[חבלים|חבל]] לשימוש זמני. רתמות מאולתרות שימושיות במקרים של חילוץ או במקרים בהם מתעורר צורך ברתמה, שלא היה צפוי.

[[רד פוינט]] (red point): להצליח לטפס מסלול ללא נפילות או מנוחות, אבל לא בנסיון ראשון. בארץ מוכר ביטוי נוסף: גם ב"לחבר את הצעדים". מקור הביטוי היה בכך שסימנו נקודה אדומה ליד כל בולט שהמטפס הצליח לעבור בלי ליפול, וכשהצליח את כל המסלול הוא סימן את כל הבולטים (he red-pointed the route).

[[רווחי כוח|רווח כוח]]: נקרא גם יתרון מכאני.

[[רברסו]] (Reverso): [[אמצעי חיכוך]] הדומה ל[[שטיכט]], אך בעל אופן עבודה נוסף, של נעילה אוטומטית האיבטוח מטפס שני ב[[הובלה]].

רברסינו (Reversino): כמו [[רברסו]], אך קטן יותר, מיועד לחבלים דקים, בעיקר ל[[חבל תאומים]].

[[רופ-מן]] (Ropeman): אמצעי קטן וקל ל[[טיפוס על חבל]], המיוצר על ידי חברת Wild Country.

[[ריץ'רץ']] (zipper):

[[רתמות|ריתמת גוף]]: ריתמה שנקודת התליה שלה גבוהה יותר. השימוש בריתמת גוף מומלץ במקרים בהם מרכז הכובד גבוה: אנשים גדולים וכבדים וילדים קטנים.

[[רתמות|ריתמת חזה]]: ריתמה לפלג הגוף העליון, המתחברת לריתמת ישיבה כדי ליצור ריתמת גוף.

[[רתמות|ריתמת ישיבה]]: ריתמה לפלג הגוף התחתון. קיימות רתמות קלות ופשוטות, לטיפוס ורתמות מאסיביות ומרופדות, לעבודה על חבל (עבודות גובה וחילוץ).

[[רפל]] (rappel, to): גלישה. שיטת ירידה על חבל ע"י שליטה על מידת החיכוך. בעברית לעיתים מכונה הגלישה הזאת "סנפלינג", שיבוש של "סנפ-לינק" (ע"ע קרבינה).

רץ: מידה מקובלת ל[[סלינג]]. רץ1 נקבע על פי המידה הנוחה לשים על הכתף ב"הצלב". רץ1=60ס"מ לערך. אורכים סטנדרטיים של [[ראנרים|ראנר]] הם במידות 1/3רץ, 1/2רץ, 2/3רץ. [[רצועות תפורות]] במידות של 1רץ, 2רץ, 4רץ וכו'.

[[רצועות|רצועה]] (webbing): רצועה העשויה מניילון, תפורה בבית החרושת ל[[סלינג]] סגור או נקשרת ב[[קשר מים]]. קיימות גם רצועות מ[[ספקטרה]], תפורות בלבד. אין לקשור רצועות ספקטרה.

[[רצועות|רצועה טובולארית]] (tubular webbing): רצועה בעלת חתך מלבני חלול (גלילי - טובולארי). רצועות כאלה הן לרוב רכות ונוחות לשימוש כללי.

[[רצועות#רצועות קשורות|רצועה קשורה]]: רצועה שנקנתה באורך הרצוי ונקשרה ב[[קשר מים]]. רצועות קשורות משמשות להארכות, לחלוקת משקל ולשימושים כלליים ב[[טיפוס טבעי]] וב[[טיפוס מלאכותי]]. שתי מידות מקובלות לשימוש של רצועות קשורות הן 60 ס"מ (רץ, ע"ע) ו-120 ס"מ (2רץ). לרצועת [[ניילון]] קשורה עומס קריעה סטאטי טיפוסי של 1800 ק"ג.

[[רצועות|רצועה שטוחה]]: רצועה בעלת חתך מלבני מלא. רצועות שטוחות הן לרוב קשות יותר ופחות נוחות לשימוש כללי. לשימוש בבניית רתמה מאולתרת, הן עדיפות, למשל. 

[[רצועות#רצועות תפורות|רצועה תפורה]]: רצועה באורך סטנדרטי שתפורה בבית החרושת. רצועות תפורות קצרות נקראות בשם [[ראנרים]] ומשמשות ב[[טיפוס ספורטיבי]]. מידה סטנדרטית של רצועות ארוכות יותר היא 60 ס"מ ונקראת בשם רץ. קיימות גם רצועות 2רץ, 4רץ וכו'. לרצועת [[ניילון]] תפורה עומס קריעה סטאטי טיפוסי של 2200 ק"ג.

[[רשימת ציוד]]: הציוד הדרוש, והמומלץ לפעילות מסויימת. רשימת הציוד תלויה באופי המסלול, באורך שלו ובמשכו.

=ש=
[[שאנט]] (Shunt): מכשיר ייעודי ל[[אבטחה]] עצמית ב[[גולש אחרון]]. השאנט יוצר על ידי petzl החל מאמצע שנות השמונים והיה פופולארי מאד בגלל שאפשר היה להשתמש בו גם על חבל יחיד וגם על חבל כפול. בשנים האחרונות הפופולאריות שלו ירדה, משהתברר כי אינו אמין לאחר זמן מה של שימוש.

[[שבע הפסגות - Seven Summits|שבע הפסגות]]: שבעת ההרים הגבוהים בשבע היבשות: אסיה, אפריקה, אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אנטארקטיקה, אוקיאניה.

[[שטיכט]] (stich plate): נקרא גם 'תפר'. השטיכט נקרא על שם ממציאו פרנץ שטיכט. [[אמצעי חיכוך]], שעם הופיעו, יצר קטגוריה חדשה של אמצעי חיכוך. בניגוד ל[[שמינית]] שקדמה לו שהתבססה על קטע חבל ארוך יחסית המתחכך במתכת, החיכוך בשטיכט נוצר על ידי מעבר של החבל על פינה ברדיוס קטן. השטיכט גם איפשר עבודה נוחה יותר עם שני חבלים. השטיכט נותן שני מצבי עבודה ברורים: פתוח (בלי חיכוך, כמעט) וסגור (החבל נעול, עם הרבה חיכוך). לכן מקובל כי השטיכט ודומיו מתאימים יותר ל[[איבטוח]] ופחות ל[[גלישה]]. בעקבות השטיכט פותחו אמצעי חיכוך נוספים שהתבססו על אותו עיקרון: [[ATC]], [[שריף]], [[רברסו]] וכו'.

[[שלילי]] (overhang): קטע מצוק, קיר או מסלול שהשיפוע בו גדול מ 90°.

[[שמינית]]: [[אמצעי חיכוך]] מאלומיניום שצורתו כצורת הספרה 8, המיועד ל[[גלישה]] ול[[אבטוח]]. לשמינית מעבר חלק למדי בין מצב פתוח (בלי חיכוך, כמעט) וסגור (החבל נעול, עם הרבה חיכוך). לכן מקובל כי השמינית ודומיה מתאימים יותר לאיבטוח ופחות לגלישה.

[[שמירת כיווני החבל]]: כלל יסודי למאבטח. לא די בזה שהמאבטח בעצמו קשור לעגינה טובה, אלא שני החבלים (בין עגינה למאבטח, ובין מאבטח למטפס) צריכים להיות אחד המשך של השני ללא נקודת "ברך" במקום של המאבטח עצמו.

שקול: שם נוסף ל[[חלוקת משקל]].

[[שריף]]: [[אמצעי חיכוך]] הדומה ל[[שטיכט]].

=ת=
[[תחנות|תחנה]] (belay; stance; station): כינוי לעגינה טובה במיוחד לאיבטוח ב[[הובלה]] או לגלישה. תחנה בנויה בדרך כלל מ[[עגינות|עגינה]] מאסיבית כמו עץ או בולדר, או מחיבור של שתי [[אבני עיגון]] או יותר, עם חיבור שנותן [[חלוקת משקל]] ו[[נקודה קריטית|גיבוי]] בין כל העגינות.

[[תחרויות]]: תחרויות טיפוס מתרחשות בד"כ ב[[קיר טיפוס מלאכותי|קירות מלאכותיים]], אך לפעמים על מצוקים טבעיים. רוב התחרויות הן בהובלה [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]]. המתחרים מחולקים לקטגוריות על פי מין וגיל. בד"כ המנצח בתחרות הוא זה שהגיע גבוה ביותר על המסלול. יש גם תחרויות מהירות ותחרויות בולדרינג.

תפר: [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]]. כאשר ביקשו לתת שם עברי לשטיכט, בדקו במילון אנגלי מהו sticht, פיספסו את מקומו של ה-t בסוף ומצאו stitch - תפר.

[[תקנים]]:

[[אמצעי חיכוך#שמינית, ג'וב ודומים להם|תשיעית]]: מתקן מאלומיניום שצורתו כצורת הספרה 9, המיועד ל[[גלישה]] ול[[אבטחה|אבטוח]].

----
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], רועי ברמן, גילי טנא ואחרים...

[[קטגוריה:הגדרות]] [[קטגוריה:כללי]]