עוד כשהייתי קטן אהבתי סלעים. תמיד חשבתי שסלע זה הדבר הכי חזק בעולם. למה ילדים אוהבים את ההורים שלהם? כי הם גדולים וחזקים, כמו סלע. תנסו פעם לשאול אנשים ברחוב: "מה אתה אוהב יותר, את אמא שלך או סלע?" ותראו שהם מחייכים חיוך נבוך, פשוט לא נעים להם להודות…

באמצע הצבא פגשתי את בני אגור ז"ל, שהיה כבר אז מדריך טיפוס ואלפיניסט מנוסה. הוא הזמין אותי לטפס איתו יום שישי אחד, ומאז אני מטפס. בני נהרג במפולת שלגים בהרי פאמיר בשנת 1990.

המשכתי לטפס וללמוד ולאחר כארבע שנים בהן טיפסתי המון בארץ, בסיני ובאירופה הוסמכתי כמדריך טיפוס בקורס המדריכים של 1991 ולאחר מכן הייתי מדריך הבית של מצוקי דרגות (ז"ל). הוסמכתי כמדריך טיפוס בכיר משנת 1998, לאחר שטיפסתי קרח ופסגות באלפים הצרפתים והשוויצריים ונסעתי לפרו כדי לטפס בסולו את האלפמאיו (5994מ') וההואסקרן (6768מ').

שירתתי במילואים כמדריך טיפוס גלישה וחילוץ (מדור טג"ח) ועבדתי עם אנשי יחידות החילוץ בכל רחבי הארץ, וגם עם יחידות מובחרות על פרוייקטים מיוחדים.

במשך כעשר שנים הייתי חבר ועד המועדון האלפיני ויו"ר הועד. כיום אני חבר בוועדה המקצועית לגלישה ולטיפוס של המועדון האלפיני ואני בוחן ומעביר קורסי טיפוס למתחילים ולמתקדמים באופן קבוע.

טיפסתי מסלולי סלע בארץ, בירדן ובסיני, ביוון, צרפת, ספרד, איטליה ושווייץ, בפרו בתאילנד בנפאל ובהודו.

השתתפתי בתחרויות טיפוס כמתחרה בעבר (כשהייתי צעיר ויפה) וגם בניתי מסלולים לאליפויות ישראל בטיפוס על קיר.

במהלך השנים טיפסתי מפלי קרח והרים בצרפת, איטליה ושווייץ, פרו וטיבט. בשנת 2006 הגשמתי חלום ישן שלי (ושל עוד כמה מטפסים) ועמדתי על הפסגה הגבוהה בעולם, פסגת האברסט (8848מ').

הובלתי משלחות ומחנות טיפוס רבים, בהם מחנות טיפוס סלע לצרפת, יוון, סיני וירדן, ומחנות להרים גבוהים וטיפוס אלפיני. הדרכתי גם קורסי טיפוס אלפיני, טיפוס קרח תלול ומפלי קרח.

הפרוייקט שאני שמח עליו יותר מכל אלו הוא פרוייקט אנציקלופדית הטיפוס, שמכיל מעל 2700 מאמרים טכניים וכלליים, תשובות מפורטות על שאלות של מטפסים וגולשים ועוד.