ראיתי במצוקים שונים אזהרה, ש"אין לסמוך על עוגנים (בולטים) במסלולים". האם זה נכתב מסיבות משפטיות של הסרת אחריות, או שבולטים הם באמת בלתי בטוחים?

מתוך Climbing_Encyclopedia
גרסה מ־23:57, 13 במאי 2008 מאת מיכה יניב (שיחה | תרומות) (דף חדש: באופן כללי ניתן לומר שבולטים הם דווקא כן בטוחים. זה נכון אם הם קבועים היטב בסלע, אם הסלע טוב, ואם ה[[בי...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

באופן כללי ניתן לומר שבולטים הם דווקא כן בטוחים. זה נכון אם הם קבועים היטב בסלע, אם הסלע טוב, ואם המבלט לא עשה טעות (ואם לא היה פגם בייצור). אני לא זוכר איפה, אבל קראתי פעם שהסטטיסטיקה לבולטים מכאניים היא שבולט אחד מ-10,000 הוא מסוכן (החכמה היא לדעת איזה אחד זה...). הסיכוי שיהיו לך שני בולטים פגומים או מסוכנים באותו מקום, אם מניחים שההסתברות היא בלתי תלויה, הוא 100,000,000. זו הסיבה שבתחנות תמיד יש שני בולטים לפחות. בהובלה, תמיד יש לך את הבולט שמתחת.

כל זה, כמובן, בהנחה שהבולטים שומרים על מצב קבוע, שזה לא נכון. יש קורוזיה, יש ריסוק של הסלע סביב הקדח כתוצאה מהעמסה חוזרת, לפעמים מורידים את האזניים (גנבים או אחרים) ומחזירים אותן, ויש סתם עייפות של החומר. עקרונית זה נכון לומר שככל שהבולט ישן יותר, כך הוא עגינה פחות חזקה. אבל זה לא חשוב. השאלה היא אם הוא עגינה מספיק חזקה, וכנראה שהתשובה לזה היא: באופן כללי כן.

זה רעיון טוב לבחון את הבולטים שאתה מטפס עליהם, שהם לא חלודים, זזים בתוך החור, דורשים הידוק מעת לעת (כמו במחצבות קדומים), או סתם שיש כמה בולטים שבורים באתר, שזה אומר שהסביבה לא טובה להם.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...