הבדלים בין גרסאות בדף "קוואד"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 
שורה 1: שורה 1:
 
 [[תמונה: Quad.jpg|שמאל|ממוזער|450px|
 
 [[תמונה: Quad.jpg|שמאל|ממוזער|450px|
 
1. קורדלט/רצועה ארוכה מוכפלת. 2. קשר בוהן על כל הרצועות יחד 3. קשר בוהן גם בצד השני. 4. חיבור שתי עגינות לתחנה בקוואד. 5. חיבור שלוש עגינות לתחנה]]
 
1. קורדלט/רצועה ארוכה מוכפלת. 2. קשר בוהן על כל הרצועות יחד 3. קשר בוהן גם בצד השני. 4. חיבור שתי עגינות לתחנה בקוואד. 5. חיבור שלוש עגינות לתחנה]]
'''קוואד''' (באנגלית '''quad''') הוא [[רצועות|רצועה]] שיטה לבניית [[תחנות]] מרצועה ארוכה מאד, או [[חבלים|חבל]] דק וארוך (4-5 מ') הסגורים כלולאה גדולה. תחנת קוואד דומה ל[[קורדלט]], אבל מספקת גמישות מסויימת בכיוון ההעמסה של התחנה וגמישות במספר העיגונים. תחנה כזו ניתן לבנות במהירות רבה, כי אפשר להכין את הרצועה מראש ואין צורך לקשור אותה בכל פעם. היא שומרת על תכונת הגיבוי, וחלוקת המשקל של הקורדלט, ומאבדת מעט מתכונת האי התארכות של קורדלט.
+
'''קוואד''' (באנגלית '''quad''') הוא שיטה לבניית [[תחנות]] מ[[רצועות|רצועה]] ארוכה מאד, או מ[[חבלים|חבל]] דק וארוך (4-5 מ') הסגורים כלולאה גדולה. תחנת קוואד דומה ל[[קורדלט]], אבל מספקת גמישות מסויימת בכיוון ההעמסה של התחנה וגמישות במספר העיגונים. תחנה כזו ניתן לבנות במהירות רבה, כי אפשר להכין את הרצועה מראש ואין צורך לקשור אותה בכל פעם. היא שומרת על תכונת הגיבוי, וחלוקת המשקל של הקורדלט, ומאבדת מעט מתכונת האי התארכות של קורדלט.
  
 
השלבים לבניית תחנה של קוואד:
 
השלבים לבניית תחנה של קוואד:
 
# לוקחים קורדלט של 6-7מ׳ ומכפילים אותה לשניים.
 
# לוקחים קורדלט של 6-7מ׳ ומכפילים אותה לשניים.
 
# קושרים קשרים מגבילים (קשרים אלו מגבילים את ההתארכות של התחנה במקרה כשל של התחנה).
 
# קושרים קשרים מגבילים (קשרים אלו מגבילים את ההתארכות של התחנה במקרה כשל של התחנה).
# הלולאות הנוצרות בין הקשרים המגבילים הן נקודת החיבור הראשית (master point).  
+
# כל טחת מהלולאות הנוצרות בין הקשרים המגבילים יכולה לשמש כנקודת חיבור ראשית (master point).  
  
 
בדרך כלל משתמשים בקוואד לבניית [[תחנות#קוואד (quad)|תחנה]] על [[מסלולים ארוכים|מסלולי סלע ארוכים]] או בהרים גבוהים. במסלולים כאלה יש מצבים רבים בהם העגינות עשויות להיות גבוליות, וגם העייפות והאורך של המסלול אינם תורמים לשיקול הדעת של המטפסים והם עלולים לטעות. במקרים כאלה מעדיפים תחנה [[תחנות#אי התארכות|שלא תתארך]] הרבה על תחנה ש[[תחנות#חלוקת עומס|מחלקת את המשקל]] לכל כיוון. וכאמור - היתרון הגדול כאן הוא המהירות.
 
בדרך כלל משתמשים בקוואד לבניית [[תחנות#קוואד (quad)|תחנה]] על [[מסלולים ארוכים|מסלולי סלע ארוכים]] או בהרים גבוהים. במסלולים כאלה יש מצבים רבים בהם העגינות עשויות להיות גבוליות, וגם העייפות והאורך של המסלול אינם תורמים לשיקול הדעת של המטפסים והם עלולים לטעות. במקרים כאלה מעדיפים תחנה [[תחנות#אי התארכות|שלא תתארך]] הרבה על תחנה ש[[תחנות#חלוקת עומס|מחלקת את המשקל]] לכל כיוון. וכאמור - היתרון הגדול כאן הוא המהירות.

גרסה אחרונה מ־01:42, 27 במרץ 2019

 
1. קורדלט/רצועה ארוכה מוכפלת. 2. קשר בוהן על כל הרצועות יחד 3. קשר בוהן גם בצד השני. 4. חיבור שתי עגינות לתחנה בקוואד. 5. חיבור שלוש עגינות לתחנה

קוואד (באנגלית quad) הוא שיטה לבניית תחנות מרצועה ארוכה מאד, או מחבל דק וארוך (4-5 מ') הסגורים כלולאה גדולה. תחנת קוואד דומה לקורדלט, אבל מספקת גמישות מסויימת בכיוון ההעמסה של התחנה וגמישות במספר העיגונים. תחנה כזו ניתן לבנות במהירות רבה, כי אפשר להכין את הרצועה מראש ואין צורך לקשור אותה בכל פעם. היא שומרת על תכונת הגיבוי, וחלוקת המשקל של הקורדלט, ומאבדת מעט מתכונת האי התארכות של קורדלט.

השלבים לבניית תחנה של קוואד:

  1. לוקחים קורדלט של 6-7מ׳ ומכפילים אותה לשניים.
  2. קושרים קשרים מגבילים (קשרים אלו מגבילים את ההתארכות של התחנה במקרה כשל של התחנה).
  3. כל טחת מהלולאות הנוצרות בין הקשרים המגבילים יכולה לשמש כנקודת חיבור ראשית (master point).

בדרך כלל משתמשים בקוואד לבניית תחנה על מסלולי סלע ארוכים או בהרים גבוהים. במסלולים כאלה יש מצבים רבים בהם העגינות עשויות להיות גבוליות, וגם העייפות והאורך של המסלול אינם תורמים לשיקול הדעת של המטפסים והם עלולים לטעות. במקרים כאלה מעדיפים תחנה שלא תתארך הרבה על תחנה שמחלקת את המשקל לכל כיוון. וכאמור - היתרון הגדול כאן הוא המהירות.


תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...