הבדלים בין גרסאות בדף "טופ-רופ"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | עגינה מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה בעיקר לצורך אימון, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק. | + | '''טופ-רופ''' פירושו [[עגינות|עגינה]] מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה בעיקר לצורך אימון, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק. |
| − | + | באנגלית: top rope | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | =יתרונות וחסרונות===יתרונות== | ||
| + | לטופ-רופ, כשיטה, שני יתרונות עיקריים: בטיחות ופשטות. | ||
===בטיחות=== | ===בטיחות=== | ||
| − | השיטה בטוחה ביותר. בהנחה כי העגינה טובה | + | השיטה בטוחה ביותר. בהנחה כי העגינה טובה וה[[תחנות|תחנה]] בנוייה היטב, תמיד יש למטפס חבל המגיע מלמעלה ולכן, למעשה, אין אפשרות של נפילה, וסיכוייו להיפצע קטנים. בנפילה בטופ-רופ, [[מקדם הנפילה]] קטן מאד (כי הנפילה קצרה והחבל ארוך) ומקובל לומר שערכו אפס. |
| − | |||
===פשטות=== | ===פשטות=== | ||
השיטה פשוטה מאד, משתי בחינות: | השיטה פשוטה מאד, משתי בחינות: | ||
| שורה 15: | שורה 13: | ||
2. '''האיבטוח''': המאבטח צריך רק לשמור יד על החבל מאחורי אמצעי החיכוך ולקחת את כל החבל הרפוי כך שהחבל המגיע אל המטפס יהיה מתוח. | 2. '''האיבטוח''': המאבטח צריך רק לשמור יד על החבל מאחורי אמצעי החיכוך ולקחת את כל החבל הרפוי כך שהחבל המגיע אל המטפס יהיה מתוח. | ||
| − | |||
==חסרונות== | ==חסרונות== | ||
===מיקום התחנה=== | ===מיקום התחנה=== | ||
| − | כדי לטפס בטופ-רופ חייבים שתהיה דרך להגיע קודם כל לראש | + | כדי לטפס בטופ-רופ חייבים שתהיה דרך להגיע קודם כל לראש ה[[מסלול]] כדי לבנות עגינה ולהעביר בה את החבל. זה לא ישים במקרה של מסלול שנגמר באמצע מצוק או במקום שאין דרך להגיע למעלה מלבד טיפוס. |
כמובן שזה לא מעשי גם בטיפוס לפסגות, בו המטרה היא להגיע לפסגה. | כמובן שזה לא מעשי גם בטיפוס לפסגות, בו המטרה היא להגיע לפסגה. | ||
| − | |||
===אופי המסלולים=== | ===אופי המסלולים=== | ||
המסלולים שאפשר לטפס בטופ-רופ הינם מוגבלים באורכם ובאופיים. | המסלולים שאפשר לטפס בטופ-רופ הינם מוגבלים באורכם ובאופיים. | ||
| − | 1. '''אופי''': השיטה מתאימה למסלולים שהם (פחות או יותר) בקו ישר ואנכיים. לא ניתן לטפס מסלולים שהם שליליים מאד (כי החבל מושך את המטפס החוצה מן המצוק) ולא מומלץ לטפס מסלולים שיש בהם [[ | + | 1. '''אופי''': השיטה מתאימה למסלולים שהם (פחות או יותר) בקו ישר ואנכיים. לא ניתן לטפס מסלולים שהם שליליים מאד (כי החבל מושך את המטפס החוצה מן המצוק) ולא מומלץ לטפס מסלולים שיש בהם [[טרברסה|טרברסות]] ארוכות כי מאחר והחבל אינו מגיע מלמעלה, המטוטלת גדולה וסיכוני הפציעה מחמירים. |
2. '''אורך''': אורך המסלול מוגבל ממספר טעמים: | 2. '''אורך''': אורך המסלול מוגבל ממספר טעמים: | ||
| שורה 38: | שורה 34: | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים... | תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים... | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה: טיפוס]] [[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]][[קטגוריה: הגדרות]] | ||
גרסה מ־15:26, 25 ביולי 2007
טופ-רופ פירושו עגינה מלמעלה. שיטת אבטוח נהוגה בעיקר לצורך אימון, במקומות שבהם יש גישה קלה לראש המצוק.
באנגלית: top rope
תוכן עניינים
יתרונות וחסרונות===יתרונות=
לטופ-רופ, כשיטה, שני יתרונות עיקריים: בטיחות ופשטות.
בטיחות
השיטה בטוחה ביותר. בהנחה כי העגינה טובה והתחנה בנוייה היטב, תמיד יש למטפס חבל המגיע מלמעלה ולכן, למעשה, אין אפשרות של נפילה, וסיכוייו להיפצע קטנים. בנפילה בטופ-רופ, מקדם הנפילה קטן מאד (כי הנפילה קצרה והחבל ארוך) ומקובל לומר שערכו אפס.
פשטות
השיטה פשוטה מאד, משתי בחינות:
1. הציוד: השיטה דורשת מעט ציוד: רתמה לכל מטפס ועגינה, חבל, טבעת ננעלת ואמצעי חיכוך אחד לזוג.
2. האיבטוח: המאבטח צריך רק לשמור יד על החבל מאחורי אמצעי החיכוך ולקחת את כל החבל הרפוי כך שהחבל המגיע אל המטפס יהיה מתוח.
חסרונות
מיקום התחנה
כדי לטפס בטופ-רופ חייבים שתהיה דרך להגיע קודם כל לראש המסלול כדי לבנות עגינה ולהעביר בה את החבל. זה לא ישים במקרה של מסלול שנגמר באמצע מצוק או במקום שאין דרך להגיע למעלה מלבד טיפוס.
כמובן שזה לא מעשי גם בטיפוס לפסגות, בו המטרה היא להגיע לפסגה.
אופי המסלולים
המסלולים שאפשר לטפס בטופ-רופ הינם מוגבלים באורכם ובאופיים. 1. אופי: השיטה מתאימה למסלולים שהם (פחות או יותר) בקו ישר ואנכיים. לא ניתן לטפס מסלולים שהם שליליים מאד (כי החבל מושך את המטפס החוצה מן המצוק) ולא מומלץ לטפס מסלולים שיש בהם טרברסות ארוכות כי מאחר והחבל אינו מגיע מלמעלה, המטוטלת גדולה וסיכוני הפציעה מחמירים.
2. אורך: אורך המסלול מוגבל ממספר טעמים:
א. משקל החבל הופך להיות משמעותי במסלולים של 40מ' ומעלה. יש לזכור כי למסלול של 50 מטרים נדרש חבל של 100 מטרים. חבל כזה שוקל כ 6ק"ג (לחבל סטאטי, 10.5מ"מ). המשקל הופך את האבטוח למפרך במקרה הטוב ולבלתי אפשרי במקרה הרע.
ב. חיכוך: ככל שהחבל ארוך יותר, כך יש לו יותר חיכוך על הסלע. החיכוך מפריע לאיבטוח בעיקר כי הוא מקשה לקחת את כל הרפיון בחבל. אם החבל רפוי, המטפס עלול ליפול לפני שייעצר על החבל והסיכויים שיפגע במדף גדלים.
ג. מתיחות: קל להסביר זאת בעזרת דוגמה: חבל סטאטי טיפוסי מתארך תחת משקל גוף ב3%. חבל באורך 100מ', אם כן, מתארך ב3-מ' כאשר המטפס נתלה עליו. כלומר: במסלול של 50מ' שמטפסים בטופ-רופ, נפילה בֱשלושת המטרים הראשונים תסתיים בפגיעה בקרקע. ככל שהמסלול (והחבל) ארוך, כך גדל הטווח בתחילת המסלול שבו המטפס לא מאובטח.
איבטוח בטופ-רופ
תחנה לטופ-רופ
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
