הבדלים בין גרסאות בדף "אמרו לי שאי אפשר לשפר סיבולת על קיר בולדרינג. האם זה נכון?"
(דף חדש: זה לא נכון שאי אפשר לשפר סיבולת על קיר בולדרינג, אבל הסיבולת לא תשתפר מאימון רגיל על קיר בולדרינג. ...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | זה לא נכון שאי אפשר לשפר [[סיבולת]] על קיר [[בולדרינג]], אבל הסיבולת לא תשתפר מאימון רגיל על קיר בולדרינג. מטבעו, קיר בולדרינג מספק מסלולים קצרים. האימון בקיר בולדרינג יהיה בנוי בדרך כלל ממסלולים עם מספר מועט של צעדים קשים, עם מנוחות בינהם. סיבולת, בהגדרה, היא היכולת לבצע מספר רב של תנועות (במקרה שלנו, צעדי טיפוס) בעומס נמוך וללא מנוחה. בולדרינג, בדרך כלל נותן את ההיפך: מספר מועט של צעדים קשים, עם הרבה מנוחות בין מסלול למסלול. | + | השאלה האמיתית היא לאיזו סיבולת מתכוונים. |
| + | [[סיבולת לב ריאה]] לא משתפרת מטיפוס סלע באופן כללי. היא גם לא מאד חשובה ל[[טיפוס ספורטיבי]], קצת יותר מועילה על[[מסלולים ארוכים]] וחיונית לטיפוס אלפיני והרים גבוהים. על פי [[עקרונות בתורת האימון#עקרון הייחודיות|עקרון הייחודיות בתורת האימון]], האימון יהיה | ||
| + | זה לא נכון שאי אפשר לשפר [[סיבולת]] על קיר [[בולדרינג]], אבל הסיבולת לא תשתפר מאימון רגיל על קיר בולדרינג. מטבעו, קיר בולדרינג מספק [[מסלולים]] קצרים. האימון בקיר בולדרינג יהיה בנוי בדרך כלל ממסלולים עם מספר מועט של צעדים קשים, עם מנוחות בינהם. סיבולת, בהגדרה, היא היכולת לבצע מספר רב של תנועות (במקרה שלנו, צעדי טיפוס) בעומס נמוך וללא מנוחה. בולדרינג, בדרך כלל נותן את ההיפך: מספר מועט של צעדים קשים, עם הרבה מנוחות בין מסלול למסלול. זה מצויין ל[[כוח מתפרץ]], קצת פחות ל[[כוח סיבולת]] והכי פחות לסיבולת. | ||
כדי לשפר סיבולת על קיר בולדרינג אפשר לעשות: | כדי לשפר סיבולת על קיר בולדרינג אפשר לעשות: | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
הארך את הזמן שמצאת בשלב הקודם ב-10%, והתאמן פעמיים-שלוש בשבוע, עד שתגיע למצב שאתה מצליח לסיים אימון כזה, שלוש פעמים בשבוע. במצב הזה מיצית את מה שהאימון, במבנהו הנוכחי, | הארך את הזמן שמצאת בשלב הקודם ב-10%, והתאמן פעמיים-שלוש בשבוע, עד שתגיע למצב שאתה מצליח לסיים אימון כזה, שלוש פעמים בשבוע. במצב הזה מיצית את מה שהאימון, במבנהו הנוכחי, | ||
===שלב שלישי - התאמה=== | ===שלב שלישי - התאמה=== | ||
| − | בשלב זה מקשים את האימון. אפשר לעשות זאת במספר צורות: | + | בשלב זה מקשים את האימון. אפשר לעשות זאת במספר צורות, על פי המטרה: |
| − | ==== | + | ====הארכת הזמן==== |
| + | הארכת הזמן של כל אינטרוואל על הקיר תשפר את היכולת לעשות סיקוונסים ארוכים | ||
גרסה מ־05:03, 4 באפריל 2011
השאלה האמיתית היא לאיזו סיבולת מתכוונים. סיבולת לב ריאה לא משתפרת מטיפוס סלע באופן כללי. היא גם לא מאד חשובה לטיפוס ספורטיבי, קצת יותר מועילה עלמסלולים ארוכים וחיונית לטיפוס אלפיני והרים גבוהים. על פי עקרון הייחודיות בתורת האימון, האימון יהיה זה לא נכון שאי אפשר לשפר סיבולת על קיר בולדרינג, אבל הסיבולת לא תשתפר מאימון רגיל על קיר בולדרינג. מטבעו, קיר בולדרינג מספק מסלולים קצרים. האימון בקיר בולדרינג יהיה בנוי בדרך כלל ממסלולים עם מספר מועט של צעדים קשים, עם מנוחות בינהם. סיבולת, בהגדרה, היא היכולת לבצע מספר רב של תנועות (במקרה שלנו, צעדי טיפוס) בעומס נמוך וללא מנוחה. בולדרינג, בדרך כלל נותן את ההיפך: מספר מועט של צעדים קשים, עם הרבה מנוחות בין מסלול למסלול. זה מצויין לכוח מתפרץ, קצת פחות לכוח סיבולת והכי פחות לסיבולת.
כדי לשפר סיבולת על קיר בולדרינג אפשר לעשות:
- טרברסות ארוכות
- סטים של מספר חזרות על מסלולים קלים, בעליה ובירידה בלי לרדת מהקיר
- רצפים ארוכים של מסלולים קלים עם מנוחה מינימלית ביניהם.
ואיך מיישמים את זה? הנה:
תוכן עניינים
תכנית אימון לסיבולת על קיר בולדרינג
שלב ראשון: בחינת היכולת
עלה על הקיר, טפס בעליה, בירידה ולצדדים, העיקר להישאר על הקיר 6 דקות. בתום הזמן, רד לשתי דקות מנוחה, ועלה לשש דקות נוספות. חזור על הכל פעם שלישית. אם הצלחת לסיים שלושה אינטרוואלים של שש דקות - זה לא מספיק, הארך את הזמן. אם לא הצלחת - קצר את הזמן. המטרה היא למצוא את הזמן שבו אתה כמעט מצליח, אבל לא לגמרי, לסיים שלשה אינטרוואלים.
שלב שני - אימון
הארך את הזמן שמצאת בשלב הקודם ב-10%, והתאמן פעמיים-שלוש בשבוע, עד שתגיע למצב שאתה מצליח לסיים אימון כזה, שלוש פעמים בשבוע. במצב הזה מיצית את מה שהאימון, במבנהו הנוכחי,
שלב שלישי - התאמה
בשלב זה מקשים את האימון. אפשר לעשות זאת במספר צורות, על פי המטרה:
הארכת הזמן
הארכת הזמן של כל אינטרוואל על הקיר תשפר את היכולת לעשות סיקוונסים ארוכים
