הבדלים בין גרסאות בדף "אמצעי חיכוך"

מתוך Climbing_Encyclopedia
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(←‏אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול)
 
(175 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
'''אמצעי חיכוך''' הינו מתקן, מתכתי בד"כ, המשמש ל[[אבטחה|איבטוח]] ול[[גלישה]]. אמצעי חיכוך מאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות החיכוך, וכך את מהירות מעבר החבל. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי [[אמצעי חיכוך#שמינית, ג'וב ודומים להם|שמינית]], דמויי [[אמצעי חיכוך#שטיכט, ATC ודומים להם|שטיכט]], אביזרים ננעלים פשוטים כמו [[אמצעי חיכוך#גיגי, TRE וכו'|גיגי וגלובוס]] ומורכבים כמו [[אמצעי חיכוך#גריגרי, סטופ, ואמצעים הננעלים אוטומטית|גריגרי, Stop, Robot]] ו[[אמצעי חיכוך#עוד כל מיני|עוד כל מיני]].
+
[[תמונה: frictiondevice.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מכשיר חיכוך מאסיבי במיוחד]]
 +
'''אמצעי חיכוך''' (באנגלית: '''[[Friction device]]''' או '''belay device''', לפי השימוש) הינו מתקן, מתכתי בד"כ, המשמש ל[[אבטחה|איבטוח]] ול[[גלישה]]. אמצעי חיכוך מאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות החיכוך, וכך את מהירות מעבר החבל. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי [[שמינית]], דמויי [[שטיכט]], [[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול|ננעלים אוטומטית פשוטים לשני חבלים]] כמו [[גיגי]], [[TRE]] ו[[גלובוס]] ו[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד|ננעלים אוטומטית מורכבים לחבל יחיד]] כמו [[גריגרי]], [[סינץ']], [[סאם]] ו[[סטופ]], ואמצעים אחרים הננעלים אוטומטית ועוד כל מיני כמו [[סולם]], [[טיובה]] ו[[רובוט]].
  
−
=כללי=
+
מאז ומתמיד השתמשו ב[[חבלים]] לצורך מעבר מכשולי גובה כמו: ירידה לבורות מים לצורך ניקוי ותחזוקה, חציבה במכרות, חיפוש מזון ובניה. השיטות בהן השתמשו בחבלים לצורך ירידה היו: כוח ידיים, מדרגה בחבל ו[[גלישת גוף|גלישה על ידי ליפוף החבל סביב הגוף]]. שיטות אלו היו בשימוש עד למאה העשרים אצל מטפסים בטיפוס על הרים ובירידה מהם. ברבע הראשון של המאה העשרים החל שימוש אינטנסיבי במתכות בתחום הטיפוס והגלישה ואז התחיל עידן חדש. אמצעי החיכוך הומצאו, הלכו והתפתחו מה[[קשר איטלקי|קשר האיטלקי]] ועד למגוון רב של אמצעים בעלי נעילה אוטומטית הנמצאים בשימוש כה רב כיום.
−
כבר בימי קדם השתמשו ב[[חבלים]] לצורך מעבר מכשולי גובה כמו: ירידה לבורות מים לצורך ניקוי ותחזוקה, חציבה במכרות, חיפוש מזון ובניה. השיטות בהן השתמשו בחבלים לצורך ירידה היו: כוח ידיים, מדרגה בחבל וגלישה על ידי ליפוף החבל סביב הגוף. שיטות אלו היו בשימוש עד למאה העשרים, גם אצל מטפסים בירידה מהרים ובטיפוס עליהם. ברבע הראשון של המאה העשרים החל שימוש אינטנסיבי במתכות בתחום הטיפוס והגלישה ואז התחיל עידן חדש. אמצעי החיכוך הומצאו, הלכו והתפתחו מהקשר האיטלקי ועד למגוון רב של אמצעים בעלי נעילה אוטומטית הנמצאים בשימוש כה רב כיום.
 
  
−
את אמצעי האבטוח והגלישה אפשר לקטלג על פי: חברות המייצרות אותם, משקל, צורה, אם הם עשויים מחלק אחד או מס' חלקים ואם יש בהם חלקים זזים.
+
את אמצעי האבטוח והגלישה אפשר לחלק לקבוצות על פי קריטריונים שונים. כאן בחרנו לחלק אותם לפי הקונפיגורציה הבסיסית, ועל פי השימוש. לטיפוס יש אמצעים ננעלים, ושאינם ננעלים, לחבל יחיד ולחבל כפול, וכו׳.
−
החלוקה שמציגה את ההבדל העיקרי בין אמצעי אבטוח וגלישה שונים היא אמצעי אבטוח וגלישה בעלי נעילה אוטומטית ואמצעי אבטוח וגלישה ללא נעילה אוטומטית.
 
  
−
למרות השונות הרבה שיש בין אמצעי למשנהו כולם פועלים לפי עקרונות זהים:
+
אמצעי חיכוך שונים מתאימים לשימושים שונים במידה שונה. כך ניתן למצוא אמצעים המתאימים יותר לגלישה, אבטחה מלמעלה, אבטחה ב[[טופ-רופ]] או ב[[הובלה]], [[אבטחה דינאמית]] ועוד. ניתן בדרך כלל, להשתמש באמצעים שנועדו במקור לאבטחה בטיפוס, גם כאמצעי גלישה. לעומת זאת, אמצעים שנועדו לגלישה או ל[[חילוץ]], אינם יכולים לשמש כאמצעי איבטוח במרבית המקרים. זה נכון לדוגמה עבור [[טיובה]], [[ID]], [[סטופ]], [[סולם]], [[עומר]], [[דאבל סטופ]] ועוד.
−
=עקרונות פעולה=
 
−
אמצעי האבטוח והגלישה נוצרו לשתי מטרות. הראשונה היא [[אבטחה]] בטיפוס, שיש בה זרימה של החבל לשני הכיוונים (בזמן שנותנים חבל ובזמן שמצמצמים את הסלאק). החבל ובזמן שחרורו), המטרה השנייה היא [[גלישה]], שמצריכה זרימה של החבל לכיוון אחד בלבד (בזמן הגלישה). אמצעי חיכוך משמשים גם בעבודות חילוץ ותעשיה החבלים השונים שיש במגוון תפקידים שונים.
 
  
−
==המכניקה של אמצעי החיכוך והגלישה==
+
==אמצעי חיכוך מאולתרים==
 +
ניתן [[:קטגוריה: אילתורים|לאלתר]] אמצעי חיכוך ממגוון רב של מכשירים אחרים, למעשה, כל עמוד עגון שמלפפים עלין חבל הופך לאמצעי חיכוך. בקטגוריה זו לא נביא עמודים, כמובן, אלא אילתורים לאמצעי חיכוך שאפשר ליצור מציוד שנמצא ממילא על הרתמה, בעיקר טבעות.
 +
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:munter.jpg|60px
 +
default [[קשר איטלקי]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Binerbrake.jpg|60px
 +
default [[מחכך טבעות]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:biner coil.jpg|100px
 +
default [[ליפופים על טבעת]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
| '''[[קשר איטלקי]]'''
 +
|'''[[מחכך טבעות]]'''
 +
| '''[[ליפופים על טבעת]]'''
 +
|
 +
|
 +
|}
  
−
אופן הפעולה של רובם המכריע של אמצעי החיכוך מודגם יפה על ידי חבל המלופף על תוף.  
+
==אמצעי חיכוך הדומים לשמינית==
 +
שמינית היא אמצעי חיכוך שהיה פופולרי והופך פחות ופחות אצל מטפסים, אם כי לטיולי קניונינג הוא עדיין בשימוש רב. השם בא בעקבות הצורה: הספרה שמונה. עיגול קטן אליו מתחברת הטבעת של ה[[רתמות|רתמה]] (או ה[[תחנות|תחנה]]) ועיגול גדול שבו מעבירים את החבל. ניתן באותה צורה להעביר גם שני חבלים.
  
−
<div align=left>
+
בשמינית קל לווסת את כמות ה[[חיכוך]] במעבר ה[[חבלים|חבל]] באמצעי החיכוך, אבל תמיד יש חיכוך, וגם במצב בו החיכוך מקסימאלי החבל לא נעול. שמיניות לסוגיהן מתאימות יותר לגלישה ופחות לאיבטוח.
  
−
<math>F_f=\mu F_N</math>
+
בגלל הצורה בה זורם החבל בשמינית, ובגלל החיכוך, הקיים תמיד בזמן מעבר החבל באמצעי חיכוך, השימוש בשמינית מפתל מאד את החבל. גם בגלישה, כאשר יש מתח על החבל, וגם באיבטוח בטיפוס, כאשר רוב הזמן אין מתח על החבל, החבל מתפתל, ועם הזמן הופך לפחות נוח לשימוש.
 +
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה: Figure_8.jpg |60px
 +
default [[שמינית]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:job.jpg|80px
 +
default [[ג'וב]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:logic.jpg|50px
 +
default [[לוג'יק/תשיעית]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Minieight rock exotica.jpg|130px
 +
default [[מיני-שמינית]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Nano8 mammut.jpg|110px
 +
default [[נאנו-שמינית]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
| '''[[שמינית]]'''
 +
| '''[[ג'וב]]'''
 +
| '''[[לוג'יק/תשיעית]]'''
 +
| '''[[מיני-שמינית]]'''
 +
| '''[[נאנו-שמינית]]'''
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:שמינית הצלה.jpeg|95px
 +
default [[שמיניות הצלה]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:שמינית ספיישל.jpeg|80px
 +
default [[שמינית ספיישל]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:רופ-איקס.jpeg|90px
 +
default [[רופ-איקס]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה: מיני שמינית - איי,אס,סי.jpeg|55px
 +
default [[שמינית]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה: שמינית די.jpeg|80px
 +
default [[שמינית]]
 +
desc none</imagemap>
  
−
<div align=right>
+
|
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
|'''[[שמינית הצלה]]'''
 +
|'''[[שמינית ספיישל]]'''
 +
|'''[[רופ-איקס]]'''
 +
|'''[[מיני שמינית איי,אס,סי]]'''
 +
|'''[[שמינית די]]'''
 +
|
 +
|
 +
|
 +
|}
  
−
הרעיון של אמצעי החיכוך הוא שככל שהזווית הנוצרת בחבל בנקודת השבירה שלו עם אמצעי החיכוך או הגלישה תהיה יותר קטנה כך ייווצר יותר חיכוך ונצטרך להפעיל פחות כוח בהחזקת החבל.
+
==אמצעי חיכוך הדומים לשטיכט==
 +
ה[[שטיכט]] הינו הותיק ביותר מאמצעי החיכוך בקבוצה זו, ולמרות שהיה פופולארי מאד בזמנו, הוא מפנה את מקומו במהירות לאביזרים האחרים הפועלים על אותו העיקרון אך בעלי גיאומטריה משופרת. באמצעים אלה החיכוך מתרכז ברובו באיזור מצומצם ובכיפוף חד של החבל. לחבל העובר באמצעי חיכוך כזה שני מצבים: פתוח ונעול. במצב הראשון החבל זורם בחופשיות דרך אמצעי החיכוך כמעט ללא חיכוך. במצב זה ניתן לתת או לקחת חבל בקלות רבה והכח המושקע בפעולות אלה כדי להתגבר על החיכוך הינו זניח.
  
−
הסיבה שיש יותר חיכוך ככל שהזווית הנוצרת בחבל קטנה יותר היא בעצם בגלל שהכוח שהחבל מפעיל על אמצעי החיכוך הוא גדול יותר ולכן כאשר החבל זורם באמצעי נוצר יותר חיכוך שמומר לאנרגית חום ולכן צריך להפעיל פחות כוח בהחזקת החבל.  
+
במצב השני מופעל חיכוך גדול מאד והחבל עוצר באמצעי החיכוך. במצב כזה ניתן בהפעלת כח קטן יחסית, של היד המושכת בחבל, לעצור את זרימת החבל ולמעשה את הגלישה או את נפילתו של מטפס הקשור לחבל.
 +
אמצעי חיכוך כאלו טובים במיוחד לאיבטוח בהובלה ובטופ- רופ, כי מחד, קל לתת ולקחת חבל במהירות במצב בו אין חיכוך כמעט, ומאידך, קל לבלום משיכות חזקות בחבל (כמו נפילה) במצב בו החיכוך גדול. אביזרים אלו טובים פחות לגלישה בגלל האופי הבינארי שלהם. אותה התכונה ההופכת אותם למתאימים לאיבטוח, גורמת לגולש בעזרתם שירד בקפיצות (או כן גולש, ללא חיכוך, או לא גולש כלל), גלישה שאינה טובה בגלל העומסים הגדולים יותר המתפתחים על העגינות.
  
−
ככל שזווית השבירה תקטן אז כוח החיכוך יגדל ואז הכוח שנצטרך להפעיל כדי לאחוז בחבל יקטן.
+
מטפסים בכל העולם מעדיפים יותר ויותר אמצעי חיכוך מן הקבוצה הזו מכיוון שהאיבטוח הינו חיוני לטיפוס בטוח, ולעומת זאת בכל מקרה בו ניתן להימנע מגלישה, עושים זאת. בנוסף, הקושי בגלישה הוא בעיקר של נוחות ולא של בטיחות. לכן התכונה החשובה יותר למטפסים באמצעי חיכוך היא זו הקשורה לאיבטוח. עדיפים אמצעי החיכוך המודרניים כגון ה-ATC או הטיובר על השטיכט הישן יותר.
  
−
*חישוב זה בא להציג את עיקרון זווית השבירה ולא לחשב את הכוחות בצורה מספרית.
+
אמצעי חיכוך מסוג זה אינם מפתלים את החבל במידה משמעותית בזמן איבטוח, כאשר החבל העובר בהם הינו רפוי. לעומת זאת, בזמן גלישה או הורדה של משקל על החבל, תוך שימוש באמצעי חיכוך כזה, החבל מתפתל מעט, ומידת הפיתול תלויה תלות חזקה בגיאומטריה של אמצעי החיכוך.
  
−
זווית השבירה של החבל באמצעי החיכוך או הגלישה - ככל שהזווית שנוצרת יותר קטנה ייווצר יותר חיכוך.
+
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
−
אם באמצעי עובר חבל אחד או שניים - כאשר עוברים שני חבלים יש יותר חיכוך.
 
−
* החיכוך ממיר חלק מהאנרגיה לאנרגיית חום וכך נצטרך להפעיל פחות כוח להחזקת החבל. חשוב להזכיר שאמצעי אבטוח שנועדו במקור לאבטחת מטפסים משמשים גם כאמצעי גלישה לעומת אמצעים שנועדו לגלישה בלבד שאינם יכולים לשמש באבטחת מטפסים.
 
  
−
=חומרים=
+
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:sticht.jpg|60px
−
בדומה ל[[טבעות]] בהן אנו משתמשים גם את אמצעי האבטוח והגלישה מיצרים מסגסוגות שונות של אלומיניום במטרה שיהיו חזקים (במידת הצורך) וקלים כמה שאפשר בכדי להקל על המשתמש. לעומת זאת ההבדל בין בחירת החומר לטבעות ולאמצעי אבטוח וגלישה הוא פרמטר חשוב מאוד שהוא מוליכות החום, כלומר היכולת של המתכת לפזר חום.
+
default [[שטיכט]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:tuber.jpg|80px
 +
default [[טיובר]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Sheriff.jpg|60px
 +
default [[שריף]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:ATC.jpg|80px
 +
default [[ATC]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:VCnotpro.jpg|70px
 +
default [[VC]]
 +
desc none</imagemap>
  
−
כמות החום הנוצרת באמצעי האבטוח או הגלישה בזמן שימוש ארוך יכולה להיות מאוד גבוהה (ככל שיש יותר חיכוך כך האמצעי יתחמם יותר) ואם כמות החום שמצטברת בנקודות המגע בין החבל לאמצעי תהיה כל כך גבוהה היא יכולה להתיך את החבל, ולכן חייבים להשתמש במתכת המוליכה חום בצורה טובה בכדי למנוע את זה. מתכת בעלת יכולת מוליכות חום טובה תמנע את הבעיה הזאת בכך שהיא תוכל לפזר מהר את החום שמצטבר בנקודת המגע של החבל עם האמצעי לשאר המתכת באמצעי, משם לאוויר ולהתקרר וכך האמצעי לא יגיע לטמפ' גבוהה כל כך.
+
|-
−
==האלומיניום==
+
| '''[[שטיכט]]'''
−
האלומיניום מצטיין במשקלו המועט, הוא מוליך חום טוב אבל הוא לא מספיק חזק ולכן בעבר לא היו משתמשים באלומיניום אלא בפלדה שהיא מתכת חזקה הרבה יותר ובמקביל גם הרבה יותר כבדה. החלו להשתמש באלומיניום כשגילו את סגסוגותיו שהן נתנו את המענה לחיפוש אחר מתכת קלה וחזקה יחד.
+
| '''[[טיובר]]'''
−
סגסוג האלומיניום עם כמויות קטנות של מתכות אחרות ועיבודו בחום יצרו מתכת חדשה שכללה את תכונות האלומיניום החשובות(קל משקל ומוליך חום ) וחיזק אותה במידה רבה וזו הייתה תחילתו של עידן סגסוגות האלומיניום בעולם ובתחום הטג"ח.
+
| '''[[שריף]]'''
−
סגסוגת היא תערובת מתכות, אשר אינה נוטה להיפרד בנקל. אטומי כל מתכת מסודרים עדיין בגרעינים שלמים בתוך הסגסוגת. גרעיני המתכת מהווים גבישים זעירים, שבתוכם דומה מבנה המתכת למבנה הרגיל שלה, כאשר היא טהורה. אך הגרעינים משולבים אלה באלה במבנה חזק ויציב. סגסוגות מיוצרות כדי לקבל מתכת בעלת תכונות ספציפיות לצרכים שונים כמו מוליכות חום טובה יותר, מתכת קלה יותר נקודות היתוך גבוהות או נמוכות ועוד...
+
| '''[[ATC]]'''
 +
| '''[[VC]]'''
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה: ATCXP.jpg|80px
 +
default [[ATC#ATC-XP|ATC-XP]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה: jaws.jpg|60px
 +
default [[Jaws]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה: b52.jpg|70px
 +
default [[B-52]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:SBG.jpg|70px
 +
default [[VC]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|-
 +
| '''[[ATC#ATC-XP|ATC-XP]]'''
 +
| '''[[Jaws]]'''
 +
| '''[[B-52]]'''
 +
| '''[[SBG]]'''
 +
|
 +
|}
  
−
רוב הסגסוגות נוצרות ע"י התכת המתכות ביחד אולם ישנן סגסוגות הנוצרות בשיטה חשמלית כימית או ע"י ערבוב אבקות ודחיסתן.
+
==[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד]]==
 +
בקבוצה זו אמצעי חיכוך המיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] ב[[הובלה]] [[טיפוס ספורטיבי|ספורטיבית]], ואינם מתאימים ל[[הובלה טבעית]] או ל[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו אמורים להזרים [[חבלים|חבל]] באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המוביל.
  
−
חוזק המשיכה של אלומיניום טהור- 900 ק"ג לסמ"ר.
+
בתת הקבוצה הראשונה מכשירים מורכבים מכאנית, בעלי חלקים זזים. שלשת המכשירים המוכרים הם [[גריגרי]] (של Petzl), [[סאם]] (של Faders) ו[[סינץ']] (של Trango), אבל יש עוד כמה, למשל [[אדי]], של אדלריד. הם ממלאים פונקציה דומה ונבדלים זה מה בפרטים. בכל מקרה, אין כאן המלצה ישירה לאחד מהם, אלא נסיון לרכז את הנתונים הרלוונטיים, וכל מטפס ייאלץ להחליט לעצמו...
  
−
חוזק המשיכה של סגסוגת אלומיניום(S75) מגיע ל- 6160 ק"ג לסמ"ר.
+
בתת הקבוצה השניה מכשירים פשוטים יותר, ללא קפיצים, צירים או חלקים נעים. כאן ניתן למצוא את ה[[יויו]] של Camp,
 +
[[Antz]] של Salewa ועוד.
  
−
המעבר לשימוש בסגסוגות אלומיניום משימוש בפלדה היווה מעין מהפך וקפיצת דרך בתחום הטג"ח,
+
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
−
אבל למה בעצם עברו להשתמש במתכת יותר יקרה אם גם הפלדה סיפקה את התכונות הרצויות שהן חוזק ומוליכות של חום?
+
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:grigri.jpg|50px
 +
default [[גריגרי]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:sum.jpg|80px
 +
default [[סאם]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:cinch.jpg|60px
 +
default [[סינץ']]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Eddy_closed.jpg|70px
 +
default [[אדי]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|-
 +
| '''[[גריגרי]]'''
 +
| '''[[סאם]]'''
 +
| '''[[סינץ']]'''
 +
| '''[[אדי]]'''
 +
|
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:yoyo.jpg|90px
 +
default [[יויו]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:SRC.jpg|80px
 +
default [[SRC]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:sweet.jpg|70px
 +
default [[סוויט]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה: Antz.jpg|70px
 +
default [[Antz]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה: Smart.jpg|70px
 +
default [[smart]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
|'''[[יויו]]'''
 +
|'''[[SRC]]'''
 +
|''' [[סוויט]]'''
 +
|''' [[Antz]]'''
 +
|''' [[סמארט]]'''
 +
|
 +
|
  
−
הסיבה שהחלו להשתמש בסגסוגות האלומיניום היקרות והפחיתו את השימוש בפלדה היא יחסי המשקל לחוזק של סגסוגות האלומיניום לעומת הפלדה.
 
  
−
אלומיניום: סימן כימי: AL משקל סגולי: 2.71 גרם לסמ"ק
+
|}
−
ברזל: סימן כימי:FE משקל סגולי: 7.2 גרם לסמ"ק
 
  
−
יחס המשקל לחוזק משיכה בסגסוגות אלומיניום מגיע ל- 1/1825 ק"ג לסמ"ר
+
==[[אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול]]==
−
יחס המשקל לחוזק משיכה בפלדה הוא רק- 1/472 ק"ג לסמ"ר
+
'''אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול''' הם קבוצה של [[אמצעי חיכוך]] המיועדים לשימוש ב[[הובלה]] ב[[שיטות הובלה|חבל כפול (דאבל או טווין)]], על מסלולי [[טראד]], [[מולטי-פיץ']], [[טיפוס מלאכותי]] ו[[טיפוס אלפיני]]. מכשירים מקבוצה זו מיועדים ל[[אבטחה|איבטוח]] של מספר שניים בהובלה. הם אמורים להזרים חבל באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המטפס השני. הם ננעלים אוטומטית רק במקרה כזה, כלומר, באבטחה מלמעלה של מספר שניים בהובלה.
  
−
כמו שניתן לראות ההבדל בין יחס המשקל לחוזק של סגסוגות אלומיניום לעומת הפלדה הוא משמעותי ולכן החלו להשתמש בסגסוגות האלומיניום לייצור טבעות שכמו שידוע רצוי מאוד שהן תהינה חזקות וקלות משקל, אבל למה לא להסתפק במתכות הרבה יותר קלות וחלשות לייצור אמצעי החיכוך והגלישה?
 
  
−
בעבר וגם כיום ישנם אמצעי חיכוך וגלישה שבנויים כך שכל העומס שמופעל על החבל עובר דרכם והם משמשים ,בנוסף להיותם אמצעי חיכוך וגלישה,כחוליה המקשרת בין החבל לגולש ולכן אמצעים אלו צריכים להיות מספיק חזקים בכדי לשאת בעומסים גבוהים(GRIGRI, ID, RACK) ובגלל זה העדיפו להשתמש בסגסוגות האלומיניום שנותנות את המענה למתכת חזקה וקלה.
+
למיעוטם (כמו [[גיגי]] או [[פרו-אלפ]]), איבטוח של מספר שניים מלמעלה היא האפשרות היחידה. לרובם, במיוחד למודרניים שבהם, כמו [[טוקאן]], [[גלובוס]], [[רברסו]] וATC-Guide, יש אופן שימוש נוסף, של [[איבטוח]] מוביל, שילוח או איבטוח ב[[טופ-רופ]].
  
−
=סוגים שונים=
+
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
−
ניתן לחלק בחלוקה גסה את אמצעי החיכוך למספר קבוצות, על פי השימוש, כמות החיכוך והגיאומטריה. החלוקה הפשוטה ביותר תהיה לאמצעי חיכוך וגלישה פשוטים וכאלה עם נעילה אוטומטית.
+
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:gigi.jpg|60px
−
אמצעים פשוטים יהיו ללא נעילה אוטומטית, כמובן.
+
default [[גיגי]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%" | <imagemap> תמונה:magic.jpg|60px
 +
default [[מאג'יק]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%" | <imagemap> תמונה:megajul.jpg|60px
 +
default [[מגה-ג׳ול]]
 +
desc none</imagemap>|
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
| '''[[גיגי]]'''
 +
| '''[[מאג'יק]]'''
 +
|
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
  
−
אמצעי חיכוך וגלישה עם נעילה אוטומטית
 
−
הם בדרך כלל גדולים וכבדים יותר, יהיו להם חלקים זזים לצורך הכנסת החבל לאמצעי ומנגנון הנעילה שלהם. אמצעים אלה ינעלו ע"י לחיצה של החבל שדוחף פלטת מתכת שתלחץ על עצמו וכך החבל ייעצר ויפסיק לזרום. לאמצעים אלה תהיה מחוברת ידית חיצונית שבעזרתה נוכל לדחוף את פלטת המתכת נגד כיוון הנעילה וכך לשחרר אותה ולהמשיך לגלוש או להגליש. באמצעים אלו העברת החבל הינה קריטית ויש לוודא גם ע"י מבט בשרטוט על גוף האמצעי וגם ע"י בדיקת פעולת האמצעי שננעל בכיוון הנכון שהחבל עובר כראוי.
 
  
−
STUPID PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות של אי ידיעה בחיבור האמצעי.
+
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:ATCguide.jpg|80px
 +
default [[ATC#ATC-Guide|ATC-Guide]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:reverso.jpg|60px
 +
default [[רברסו]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:reversino.jpg|60px
 +
default [[רברסינו]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:ghost.jpg|80px
 +
default [[גוסט]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:guide.jpg|50px
 +
default [[סלווה גייד]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|-
  
−
PANIC PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות הנגרמת מפאניקה כמו עזיבה של החבל או לחיצה חזקה על המנוף.
+
| '''[[ATC#ATC-Guide|ATC-Guide]]'''
−
==אמצעי חיכוך מאולתרים==
+
| '''[[רברסו]]'''
−
===קשר איטלקי===
+
| '''[[רברסינו]]'''
−
ה[[קשר האיטלקי]] הוא כנראה אמצעי החיכוך וה[[גלישה]] הותיק ביותר שיש. קשר איטלקי הוא למעשה [[קשרים#קביעות|קביעה]] של החבל על טבעת כך שהחבל מתחכך ויכול להתהפך ולזרום לשני הכיוונים. החיכוך שנוצר הוא נמוך למדי אך מספיק לגלישה ולאיבטוח. קשר איטלקי אינו מתאים ביותר לאבטחה בחילוץ, לספיגת [[עומס דינאמי|עומסים דינאמיים]] גדולים או לשיחרור עומס גדול כמו זה הקיים ב[[אומגה|אומגות]] מתוחות.
+
| '''[[גוסט]]'''
 +
| '''[[גייד]]'''
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:toucan.jpg|80px
 +
default [[טוקאן]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:TRE1.jpg|120px
 +
default [[TRE]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:Globus.jpg|80px
 +
default [[גלובוס]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה: cassin GTC.jpg|70px
 +
default [[PIU]]
 +
desc none</imagemap>
  
−
כדי להפוך את כיוון הזרימה בטבעת על הקשר להתהפך. כדי שהקשר יוכל להתהפך בטבעת, כמו באיבטוח הדורש מעבר החבל בשני הכיוונים, דרושה טבעת אגסית גדולה. בטבעת D החבל אינו מצליח להתהפך בקלות. ההתהפכות של הקשר יוצרת אורך חבל המבדיל בין זרימה לצד אחד ולצד האחר. הפרשי מרחקים אלה הם הסיבה לכך שקשר איטלקי אינו נוח ביותר ל[[פתרון תקלות]].
+
|-
 +
| '''[[טוקאן]]'''
 +
| '''[[TRE]]'''
 +
| '''[[גלובוס]]'''
 +
| '''[[PIU|PIU/GTC]]'''
 +
|
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
|}
  
−
קשר איטלקי מתאים לשימוש בחבל אחד או בשניים, למרות שב[[איבטוח]] [[הובלה]] ב[[חבל כפול]] הוא מסורבל ולא נוח במיוחד. הוא קל לקשירה (אפילו ביד אחת), קטן וקומפקטי, ואינו דורש ציוד נוסף.
+
==אמצעי חיכוך לקניונינג==
 +
בקבוצה זו אמצעי חיכוך שאינם מתאימים לשימושים אחרים כמו טיפוס ספורטיבי או טיפוס בחבל כפול. התכונות העיקריות הנדרשות ממכשירי חיכוך לקניונינג הן  האפשרות לשנות (להוסיף) חיכוך תוך כדי [[גלישה]], והאפשרות להתנתק מה[[חבלים|חבל/חבלים]] ללא צורך לנתק את אמצעי החיכוך מה[[רתמות|רתמה]]. עניין נוסף (משני) הוא נעילה מהירה של אמצעי החיכוך. אמצעים אלו יהיו לרוב מבוססים על [[שמינית]] אך עם תוספות כמו קרניים או חורים מוזרים המוסיפים את הפונקציות שהוזכרו. גם [[שמינית מיוחדת לקניונינג|כאן]].
  
−
לעומת זאת, הקשר האיטלקי גורם לבליה של החבל, בגלל החיכוך של החבל על עצמו, הוא מפתל את החבל נורא ועלול לפתוח את הנעילה של הטבעת ולהקליפ את עצמו החוצה אם לא מקפידים על כיוון השימוש.
+
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:805138797.jpg|80px
 +
default [[קריטר]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:סקווארל.jpeg|130px
 +
default [[סקווארל]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:Pirana.jpg|70px
 +
default [[פיראנה]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:Oka.jpeg|110px
 +
default [[הוקה]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:Totem.jpg|135px
 +
default [[טוטם]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:טוטם סי-אר-טי.jpeg|140px
 +
default [[טוטם סי-אר-טי]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
| '''[[קריטר]]'''
 +
| '''[[סקווארל]]'''
 +
| '''[[פיראנה]]'''
 +
| '''[[הוקה]]'''
 +
| '''[[טוטם]]'''
 +
| '''[[טוטם סי-אר-טי]]'''
 +
|-
 +
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Ats.jpg|70px
 +
default [[אייטיאס]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Hannibal edelrid.jpeg|120px
 +
default [[אייטיאס]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:NO-MAD.jpeg|125px
 +
default [[אייטיאס]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:הודו - Hoodoo.png|125px
 +
default [[הודו]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:דוקלינג 2.jpeg|156px
 +
default [[פיראנה]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Hydrobot.jpg|150px
 +
default [[רובוט|היידרובט]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
|'''[[אייטיאס]]'''
 +
|'''[[חניבעל]]'''
 +
|'''[[נו-מאד]]'''
 +
|'''[[הודו]]'''
 +
|'''[[דוקלינג]]'''
 +
|'''[[רובוט|היידרובוט]]'''
 +
|
 +
|
 +
|
 +
|}
  
−
===מחכך טבעות===
+
==אמצעי חיכוך להגלשה, עבודה וחילוץ==
−
===חיכוך על טבעת===
+
{| width=100% valign=top style=";text-align:center;"
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:stop.jpg|90px
 +
default [[סטופ]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:robot.jpg|60px
 +
default [[רובוט|רובוט/הידרובוט]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה: Petzl_rack.jpg|90px
 +
default [[סולם]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה:tuba.jpg|60px
 +
default [[טיובה]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap>תמונה: closed ID.jpg|50px
 +
default [[ID]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|-
 +
| '''[[סטופ]]'''
 +
| '''[[רובוט]]'''
 +
| '''[[סולם]]'''
 +
| '''[[טיובה]]'''
 +
| '''[[ID]]'''
  
−
== שמינית, ג'וב ודומים להם ==
+
|-
−
===שמינית===
+
| colspan="4" |<br><br>
 +
|-
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה:Omer1.jpg|60px
 +
default [[עומר]]
 +
desc none</imagemap>
 +
| align=center width="20%"  | <imagemap> תמונה: doublestop.jpg|60px
 +
default [['דאבל סטופ]]
 +
desc none</imagemap>
 +
|
 +
|
 +
|
 +
|-
 +
|'''[[עומר]]'''
 +
|'''[[דאבל סטופ]]'''
 +
|
 +
|
 +
|
 +
|}
  
−
הסבר: השמינית היא אחד מאמצעי האבטוח והגלישה המוכרים והשמישים ביותר בעולם . צורתו היא בצורת הספרה שמונה בעל עיגול קטן (שאליו תתחבר הטבעת ) ועיגול גדול (בו יעבור החבל). השמינית הוא אמצעי מאוד נוח לשימוש שיכול להתאים גם לשני חבלים, הוא לא מפזר חום בצורה טובה ויש את האפשרות לקבוע אם רוצם להשתמש באמצעי עם הרבה חיכוך(נעביר את החבל מסביב לעיגול הגדול) או עם מעט חיכוך (נעביר את החבל דרך העיגול הגדול ודרך הטבעת). לשמינית אומנם יש בעיה עם חבלים בקטרים נמוכים כי היא לא יוצרת מספיק חיכוך בדרכים המקובלות לשימוש בה לכן אפשר לאלתר ולהעביר את החבל דרך העיגול הקטן ישר לטבעת ואז הוא הופך להיות כמו שטיכט, V.C, שריף ... בשוק ישנם דגמים רבים הבנויים בבסיסם בצורת השמינית ויש להם תוספות ועיצובים שונים כמו ה-JOB בעל הקרניים להוספת נקודות ליפוף ליצירת חיכך ,השמינית המרובעת שיוצרת פחות פיתולים בחבל שמינית עם נקודת אחיזה מגומי כדי לא להיכוות מהחום, שמינית המחוברת קבוע לטבעת...
+
=עקרונות פעולה=
 +
למרות השונות הרבה שיש בין אמצעי למשנהו כולם פועלים לפי עקרונות זהים:
  
−
יתרונות: 1. השמינית נוחה לעבודה עם החבל -החבל זורם בקלות דרכה.
+
מרבית אמצעי החיכוך משמשים לשתי מטרות. הראשונה היא [[אבטחה]] בטיפוס, שיש בה זרימה של החבל לשני הכיוונים (בזמן שנותנים חבל ובזמן שמצמצמים את הסלאק). המטרה השנייה היא גלישה, שמצריכה זרימה של החבל לכיוון אחד בלבד (בזמן הגלישה).  
−
2. אפשר לקבוע את כמות החיכוך.
 
−
3. מתאים לשימוש במגוון רחב של קטרים.
 
  
−
חסרונות: 1. השמינית גדולה ולא קומפקטית.
+
קיימים גם אמצעי חיכוך ייעודיים המשמשים בעבודות חילוץ (טיובה) ותעשיה (ID), שימושים צבאיים ([[עומר]]) ועוד.
−
2. היא יחסית כבדה (110 ג"ר).
 
−
3. יוצרת פיתולים בחבל.
 
−
4. לא נוחה בחבל כפול (יוצרת הצלבות בין החבלים).
 
  
−
===ג'וב===
+
קיימים אמצעי חיכוך המבוססים על נעילה של החבל. חלקם, כמו [[גיגי]], [[גלובוס]], [[טוקאן]], [[רברסו]] ועוד, נועלים את החבל על עצמו. אחרים, כמו [[גריגרי]], [[סאם]] ועוד, נועלים את החבל בין שני חלקים נעים של אמצעי החיכוך.
−
===תשיעית===
 
  
−
== שטיכט, ATC ודומים להם ==
+
==המכניקה של אמצעי החיכוך והגלישה==
−
בקבוצה זו אמצעי אבטוח וגלישה רבים כמו: טיובר, שטיכט ,V.C ,שריף REVERSO, ATC  BRD... הדבר שמאחד את כולם לקבוצה אחת למרות השמות הרבים והעיצובים הרבים היא צורת הבסיס והתכונות הדומות של כל אמצעים אלו. אמצעים אלה בנויים בצורת פלטה עם שני חורים שמסביבה יורדים מעין קירות שאליהם מחובר כבל מתכת או מיתר דק. שני החורים מיועדים להכנסת שני חבלים שמשמשים בזמן טיפוס עם דבל רופ או גלישה על חבל כפול. החורים מופרדים בכדי למנוע חיכוך של שני החבלים אחד בשני. מטרת הקירות מסביב היא לספק עוד חומר שיהיה לאן לפזר את החום ומטרת הכבל שיוצא מהם היא למנוע בריחה של האמצעי בזמן השימוש (האמצעי נוטה להתרחק מהטבעת בזמן גלישה). האמצעי יהיה די קטן וקומפקטי ויפזר חום טוב בזכות הקירות שמסביב.
+
אופן הפעולה של רובם המכריע של אמצעי החיכוך מודגם יפה על ידי חבל המלופף על תוף. כדי להבין זאת נסתכל על [[חיכוך|כוח החיכוך]] על אלמנט אורך חבל על תוף.
  
−
אלו היו התכונות המשותפות לכל האמצעים שהגדרנו בקבוצה זו. חוץ מתכונות אלה כל חברה שינתה קצת את העיצוב הוסיפה שיפורים ויצרה את האמצעי הייחודי לה. שיפורים כמו: יצירת שפה שיוצרת שבירה יותר חזקה בחבל שתיצור עוד חיכוך, יצירת שפה שתצור שבירה יותר עדינה של החבל שתיצור פחות חיכוך, הוספת שפה מחוספסת שתוסיף לחיכוך, הוספת נקודת אחיזה כדי לא להיכוות מהחום ועוד המצאות רבות ומשונות.
+
(תזכורת קצרה: כוח החיכוך ניתן על ידי: <math>F_f=\mu F_N</math>. כאשר: <math>\mu</math> הוא מקדם החיכוך והוא תכונה של שני החמרים של הגופים הבאים במגע, ו <math>F_N</math>, הכוח הנורמלי, הוא הכוח הניצב למישור המגע בין שני הגופים).
  
−
יתרונות: 1. האמצעי קטן וקומפקטי.
+
הרעיון של אמצעי החיכוך הוא לגרום לחבל להפעיל כוח בניצב לאביזר, וכך ליצור כוח חיכוך. ככל שהחיכוך גדול יותר, כך נדרש להפעיל פחות כוח בהחזקת החבל. הדרך לעשות זאת היא ליצור "שבירה" של החבל סביב משהו: תוף, טבעת, עמוד, אמצעי חיכוך.
−
2. קל משקל (+- 65 ג"ר).
 
−
3. מפזר חום בצורה טובה.
 
−
4. לא יוצר פיתולים.
 
  
−
חסרונות: 1. הגלישה בחלק גדול מהאמצעים אינה נוחה ממש ומלווה בקפיצות
+
נושא זה אינו פשוט (צריך חישובים ואינטגרלים וכאלו), והוא מוסבר ביתר פירוט במאמר [[איך עובדים אמצעי חיכוך?]]
−
===שטיכט===
 
−
===טיובר===
 
−
===ATC===
 
−
===שריף===
 
−
===VC===
 
−
===רוורסו===
 
−
===בטמן - Batman===
 
  
−
==גיגי, TRE וכו' ==
+
==מה משפיע על החיכוך?==
−
===גיגי===
+
*זווית השבירה של החבל באמצעי החיכוך: ככל שהשבירה חדה יותר - יהיה יותר חיכוך.
 +
*מספר החבלים שעוברים באמצעי:  בשני חבלים יש יותר חיכוך מאשר בחבל אחד.
 +
*[[קוטר של חבל|קוטר החבלים]]: ככל שהחבל עבה יותר, כך יותר חיכוך.
  
−
את הגיגי אפשר להגדיר כאמצעי אלתור שהוא כבר לא מאולתר, כלומר: בתקופה שהשתמשו בטבעות אובליות פיתחו דרך אלתור ליצירת אמצעי אבטוח. עם הזמן כשפיתחו את האמצעים המוכרים לנו כיום החליטו לפתח אמצעי בצורה של האלתור שבו היו משתמשים וכך נוצר הגיגי המוכר לנו כיום. הגיגי הוא אמצעי שנועד לשימוש או בחבל אחד או בשניים ומאפשר זרימה של החבל לשני הכיוונים ולכן אפשר להשתמש בו גם כאמצעי אבטוח וגם גלישה. לגיגי יש הפרדה בין שני החורים המיועדים כל אחד לחבל ובכך מונע חיכוך של חבל עם חבל והוא מפזר חום בצורה טובה. הגיגי הוא אמצעי נוח מאוד למטפסי המולטיפיצ'ים בתור אמצעי אבטוח למטפס שני בגלל יכולת הגיגי לצמצם חבל ולהינעל בעזרת השחלה נכונה.
+
=מבנה וייצור=
 +
בדומה לטבעות, מרבית אמצעי האבטוח והגלישה מיוצרים מסגסוגות שונות של אלומיניום כך שיהיו חזקים (במידת הצורך) וקלים. פרמטר שחשוב להתייחס אליו הוא מוליכות החום, כלומר היכולת של המתכת לפזר חום. אם פיזור החום אינו טוב, כמות חום גדולה שאינה מתפזרת, למשל בזמן שימוש ארוך (גלישה ארוכה, למשל) יכולה להביא את האמצעי לטמפרטורה מאוד גבוהה. במקרים קיצוניים, הטמפרטורה בנקודות המגע עם החבל עשויה להיות גבוהה מנקודת ההתכה של החבל. מתכת בעלת יכולת מוליכות חום טובה תשפר את פיזור החום.
 +
==מבנה==
 +
את יכולת פיזור החום של אמצעי חיכוך ניתן לשפר גם על ידי גיאומטריה. ככל שהיחס בין שטח המעטפת (הפתוח לאוויר ופולט חום) לבין הנפח (האוגר את החום) יהיה גדול, האמצעי יתחמם פחות, או למעשה, יתקרר יותר מהר. לשם כך יוצרו מספר אמצעים עם "צלעות קירור", כמו [[טיובר]], למשל.
  
−
יתרונות: 1. קל משקל (70 גרם).
+
==חומרים==
−
2. מפזר חום בצורה טובה.
+
אלומיניום מצטיין במשקלו המועט (צפיפות של כ- 2.8-2.4גרם/סמ"ק)), הוא מוליך חום טוב אבל כשלעצמו אינו חזק מאד. זו הסיבה שבעבר לא השתמשו באלומיניום אלא בפלדה לייצור ציוד גלישה וטיפוס. פלדה היא מתכת חזקה יותר אבל גם כבדה בהרבה.  
−
3. אפשר להגדיל את כמות החיכוך ע"י הוספת טבעת דרך החבל.
 
−
4. לא יוצר פיתולים בחבל.
 
  
−
חסרונות: 1. לא יוצר מספיק חיכוך המאפשר גלישה נוחה.
+
בתחילת המאה ה-20 התגלה כי [[סגסוגת|סגסוג]] האלומיניום עם כמויות קטנות של מתכות אחרות ועיבודו בחום יצרו מתכת חדשה שכללה את תכונות האלומיניום החשובות (קל משקל ומוליך חום) וחיזק אותה במידה רבה. [[סגסוגות אלומיניום|סגסוגות של אלומיניום]] נותנות מענה טוב לשלוש הדרישות. סגסוגות אלומיניום מודרניות הן קלות, חזקות מספיק ומוליכות חום בצורה טובה. הן מתאימות מאד לייצור אמצעי חיכוך.
  
−
===פרו-אלפ===
+
רוב הסגסוגות נוצרות ע"י התכת המתכות ביחד אולם ישנן סגסוגות הנוצרות בשיטה חשמלית כימית או ע"י ערבוב אבקות ודחיסתן.
−
===TRE===
 
−
אמצעי אבטוח וגלישה בעל מנגנון PANIC PROOF חלקי שיכול להתאים גם ל-2 חבלים בניגוד לרוב האמצעים בעלי הנעילה האוטומטית. האמצעי מזכיר קצת את משפחת הטיוברים בחיבור החבל שלו רק שבו החבל לא עובר דרך טבעת אלא דרך מנוף קטן שנלחץ על החבל ברגע שיש עומס במטרה לנעול אותו (יש לאמצעי נטייה לא להינעל עד הסוף בעומס והחבל זורם דרכו). בעזרת הידית שמחוברת למנוף ניתן לשחרר את הנעילה ולווסת את כמות החיכוך.האמצעי נוח לאבטחת "מטפס שני " במולטיפיצ'ים.
 
  
−
יתרונות:
+
חוזק המשיכה של אלומיניום טהור- 900 ק"ג לסמ"ר.
−
1.מגוון רחב של קטרים של חבלים(7.5-11 מ"מ).
 
−
2.מנגנון נעילה עצמית(לא תמיד עובד).
 
−
3.מתאים לעבודה עם 2 חבלים.
 
−
חסרונות:
 
−
1.כבד (150 גרם).
 
−
2.צריכים את שתי הידיים לתפעול האמצעי.
 
−
===גלובוס===
 
  
−
==גריגרי, סטופ, ואמצעים הננעלים אוטומטית ==
+
חוזק המשיכה של סגסוגת אלומיניום (S75) מגיע ל- 6160 ק"ג לסמ"ר.
−
===גריגרי===
 
−
האמצעי: גריגרי, צ'ינצ', SUM
 
−
הסבר: אמצעי שנועד לאבטחת מטפסים בעל מנגנון PANIC PROOF חלקי (מכיוון שבלחיצה חזקה על המנוף האמצעי לא ינעל והחבל "ירוץ" דרך האמצעי). האמצעי מאפשר אבטחת מטפסים וגלישה בצורה קלה יחסית, את המהירות מווסתים בעזרת המנוף שאחראי גם על נעילת האמצעי.
 
  
−
החבל עובר באמצעי מסביב לציר שברגע הפעלת עומס על החבל הוא מסובב את הציר שלוחץ חלק אחר של החבל כמו צבת ובכך מונע ממנו לזרום. המנוף (שהוזכר קודם) מחובר לציר וכאשר לוחצים עליו משחררים את הנעילה וניתן לווסת בעזרתו את כמות החיכוך והמהירות שבה נגליש את המטפס או נגלוש למטה.
+
המעבר לשימוש בסגסוגות אלומיניום משימוש בפלדה היווה מעין מהפך וקפיצת דרך בציוד טיפוס, גלישה וחילוץ. הסיבה שהחלו להשתמש בסגסוגות האלומיניום היקרות והפחיתו את השימוש בפלדה היא יחסי המשקל לחוזק של סגסוגות האלומיניום לעומת הפלדה.
  
−
יתרונות: 1. מנגנון נעילה אוטומטי.
+
אלומיניום: סימן כימי: AL משקל סגולי: 2.71 גרם לסמ"ק
−
2. נוח גם לטיפוס על חבל.
 
−
3. מתאים לאבטוח
 
  
−
חסרונות: 1. האמצעי כבד ומסורבל.
+
ברזל: סימן כימי:FE משקל סגולי: 7.8 גרם לסמ"ק
−
2. משתמשים באמצעי גם כאמצעי גלישה למרות שהוא לא נוח.
 
−
3. חייבים את שתי הידיים לשימוש באמצעי.
 
−
4. חייבים לוודא השחלה נכונה של החבל באמצעי.
 
−
5. לשימוש בחבלים בקטרים מוגדרים.
 
−
6. לשימוש רק עם חבל אחד.  
 
  
−
===STOP===
+
יחס המשקל לחוזק משיכה בסגסוגות אלומיניום מגיע ל- 1/1825 ק"ג לסמ"ר
−
הסטופ הוא אמצעי גלישה עם נעילה אוטומטית בעל מנגנון PANIC PROOF חלקי. גם בסטופ החבל עובר מסביב לציר שהוא מסתובב כאשר יש על החבל עומס וכך הוא ננעל.
 
−
לציר מחוברת ידית שבעזרתה משחררים את העומס מהציר וכך אפשר להמשיך לגלוש. אמצעי זה נועד לגלישות ארוכות, חילוצים ועבודות גובה. בעיתיות באמצעי זה שלאחר שימוש רב החלקים נוטים להישחק, עוד בעיה היא כאשר אין הרבה עומס על האמצעי החבל נוטה לזחול דרך האמצעי דבר שמחייב נעילה בעזרת החבל בנוסף לנעילה שהאמצעי מספק.
 
  
−
יתרונות: 1. נעילה אוטומטית.
+
יחס המשקל לחוזק משיכה בפלדה הוא רק- 1/472 ק"ג לסמ"ר
−
2. אפשר להכניס את החבל מבלי לנתק את האמצעי מהרתמה.
 
−
3. מפזר חום טוב.
 
−
4. החלקים הזזים ניתנים להחלפה.
 
  
−
חסרונות:
+
ניתן לראות כי ההבדל בין יחס המשקל לחוזק של סגסוגות אלומיניום לעומת הפלדה הוא משמעותי. מכיוון שמעדיפים טבעות קלות וחזקות, סגסוגות האלומיניום הפכו לחומר העיקרי (נשאלת השאלה אם אין מתכות קלות יותר וחזקות מספיק לשימוש זה, אבל זהו דיון אחר שבו משחקים גורמים נוספים: כלכליים, היסטוריים ועוד).
−
1. כבד ומסורבל (מעל 300 גרם)
 
−
2. צריכים את שתי הידיים לתפעול האמצעי.
 
−
3. לא ניתן לצמצם בו חבל בצורה נוחה.
 
−
4. רק לחבל אחד.
 
−
===ID===
 
−
ה-ID הוא אמצעי חיכוך וגלישה שמאוד דומה במבנהו ל- גריגרי אבל ישנם הבדלים משמעותיים המבדילים את ה-ID לבין הגריגרי. ה- ID הוא אמצעי שנועד לגלישה ולכן הוא מאוד נוח בגלישות ארוכות ובעבודות גובהה. כמו כן לאמצעי יש מנגנון PANIC PROOF מלא כלומר הוא מגבה טעות של עזיבת חבל וגם טעות של לחיצה חזקה על הידית, במקרה כזה האמצעי ינעל את עצמו ולא יאפשר זרימה של החבל. בנוסף קיים מנגנון הגנה STUPID PROOF שמונע את בעיית ההשחלה הלא נכונה של החבל באמצעי בכך שכאשר מנסים לגלוש כשהחבל מושחל הפוך ג'ומר קטן ינעל את החבל. קיים גם מנגנון וידוא נעילה שבעזרתו אפשר להדק את הנעילה הקיימת באמצעי .
 
  
−
*ישנם שני סוגי ID המיועדים לעבודה עם חבלים בקטרים שונים ID בצבע צהוב המיועד לקטרים של 10-11.5 מ"מ ו-ID אפור המיועד לחבלים בקטרים של 11.5-13 מ"מ.
+
ישנם אמצעי חיכוך וגלישה שבנויים כך שכל העומס שמופעל על החבל עובר דרכם והם משמשים, בנוסף להיותם אמצעי חיכוך וגלישה, כחוליה המקשרת בין החבל לגולש ולכן אמצעים אלו צריכים להיות מספיק חזקים בכדי לשאת עומסים גבוהים (GRIGRI, ID, RACK) ובגלל זה העדיפו להשתמש בסגסוגות האלומיניום שהן חזקות וקלות.
  
−
יתרונות: 1. נעילה אוטומטית.
+
=סוגים שונים=
−
2. מנגנון נגד טעויות אנוש.
+
ניתן לחלק בחלוקה גסה את אמצעי החיכוך למספר קבוצות, על פי השימוש, כמות החיכוך והגיאומטריה. החלוקה הפשוטה ביותר תהיה לאמצעי חיכוך וגלישה פשוטים וכאלה עם נעילה אוטומטית.
−
3. מפזר חום טוב.
+
אמצעים פשוטים יהיו ללא נעילה אוטומטית, כמובן.
−
4. ניתן להשחיל את החבל מבלי לנתק את האמצעי מהרתמה.
 
−
5. מנגנון וידוא נעילה.
 
  
−
חסרונות: 1. כבד ומסורבל (530 גרם).
+
אמצעי חיכוך וגלישה עם נעילה אוטומטית
−
2. צריכים את שתי הידיים לתפעול האמצעי.
+
הם בדרך כלל גדולים וכבדים יותר, יהיו להם חלקים זזים לצורך הכנסת החבל לאמצעי ומנגנון הנעילה שלהם. אמצעים אלה ינעלו ע"י לחיצה של החבל שדוחף פלטת מתכת שתלחץ על עצמו וכך החבל ייעצר ויפסיק לזרום. לאמצעים אלה תהיה מחוברת ידית חיצונית שבעזרתה נוכל לדחוף את פלטת המתכת נגד כיוון הנעילה וכך לשחרר אותה ולהמשיך לגלוש או להגליש. באמצעים אלו העברת החבל הינה קריטית ויש לוודא גם ע"י מבט בשרטוט על גוף האמצעי וגם ע"י בדיקת פעולת האמצעי שננעל בכיוון הנכון שהחבל עובר כראוי.
−
3. מרווח תנועה קצר בין הנעילות.
 
−
4. חבל יחיד.
 
−
===דאבל סטופ===
 
−
בדומה לסטופ שהוצג קודם לכן לדבל סטופ ישנן את אותן התכונות רק שלו יש מנגנון PANIC PROOF מלא. הדאבל סטופ הוא אמצעי מאוד נוח לגלישות ארוכות הוא יוצר הרבה חיכוך ולכן נוח מאוד לשלוט בו במהלך הגלישה, לעומת זאת תכונה זו מאוד מפריעה בזמן ההתקדמות לשפת המצוק לאחר ההתחברות לחבל.
 
  
−
יתרונות: 1. נעילה אוטומטית.
+
STUPID PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות של אי ידיעה בחיבור האמצעי.
−
2. מפזר חום טוב.
 
  
−
חסרונות: 1. כבד ומסורבל (350גרם).
+
PANIC PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות הנגרמת מפאניקה כמו עזיבה של החבל או לחיצה חזקה על המנוף.  
−
2.צריכים את שתי הידיים לתפעול האמצעי.
 
−
3. מרווח תנועה קצר בין הנעילות.
 
−
 
 
−
===עומר===
 
−
===סטופ לשני חבלים===
 
−
==עוד כל מיני ==
 
−
===[[רובוט]]===
 
−
מכשיר המיועד ל[[גלישה]] ו[[אבטחה#אבטחה מלמעלה|שילוח]] (אבטחה מלמעלה). יוצר על ידי חברת Kong והיה פופולארי אצל [קורס מדריכי גלישה|מדריכי גלישה]] בשנות התשעים של המאה הקודמת.
 
−
 
 
−
===Rack - סולם===
 
−
אמצעי שנועד לגלישה בלבד עם חבל אחד או כפול. צורתו היא כמו סולם שהשלבים בו ניתנים לפתיחה והזזה וכך אפשר להכניס את החבל ולקבוע את כמות החיכוך. החבל עובר באמצעי בצורת פיתולים בין השלבים. את כמות החיכוך אפשר לקבוע לפי הזזת השלבים (קירובם והרחקתם) כאשר מקרבים את השלבים אז רדיוס העקמומיות שנוצר בשבירה קטן וכך נוצר הרבה חיכוך, אם רוצים מעט חיכוך אפשר לא להעביר את החבל בין כל השלבים ולהרחיק את השלבים אחד מהשני וכך רדיוס העקמומיות שנוצר בשבירה גדל ונוצר פחות חיכוך. הבעייתיות באמצעי זה היא שהחום לא מתפזר בו בצורה טובה.
 
−
 
 
−
יתרונות :1. נוח לגלישות ארוכות.
 
−
2. יש אפשרות לקביעת כמות החיכוך. אפשר לאלתר וע"י ליפופים אפשר ליצור עוד חיכוך.
 
−
3. קל להכניס את החבל לאמצעי.
 
−
4. אפשר לחבר את החבל בלי לנתק את האמצעי מהרתמה.
 
−
 
 
−
חסרונות: 1. כבד ומסורבל (470 גרם).
 
−
2. לא מפזר חום טוב.
 
−
3. חייבים לשים לב שהחבל עובר בצד הנכון של השלבים כי אם לא כאשר יופעל עומס השלבים יפתחו והאמצעי יתנתק מהחבל.
 
−
4. קשה לצמצם בו חבל.
 
−
 
 
−
===Ginie - ג'יני===
 
−
===Tube - טיובה===
 
  
 
=ביבליוגרפיה=
 
=ביבליוגרפיה=
שורה 244: שורה 481:
  
 
אביזרי חיכוך, מאמר של גיל אוורבוך, מדור טג"ח, 2005
 
אביזרי חיכוך, מאמר של גיל אוורבוך, מדור טג"ח, 2005
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
[http://storrick.cnchost.com אוסף מדהים של אמצעי חיכוך ואביזרים שונים]
  
−
http://storrick.cnchost.com
+
[http://www.tre-pfullingen.de/Klettern-Test.pdf השוואה בין אמצעי חיכוך שונים - בגרמנית]
 
----
 
----
−
תרמו לדף זה: מיכה יניב, גיל אוורבוך ואחרים...
+
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]], גיל אברבוך ואחרים...
 +
[[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]][[קטגוריה: אמצעי חיכוך]][[קטגוריה: גלישה]]

גרסה אחרונה מ־00:30, 18 בינואר 2020

מכשיר חיכוך מאסיבי במיוחד

אמצעי חיכוך (באנגלית: Friction device או belay device, לפי השימוש) הינו מתקן, מתכתי בד"כ, המשמש לאיבטוח ולגלישה. אמצעי חיכוך מאלץ את החבל לעבור בו במסלול המאפשר לווסת את כמות החיכוך, וכך את מהירות מעבר החבל. ניתן לחלק את אמצעי החיכוך למספר קבוצות: דמויי שמינית, דמויי שטיכט, ננעלים אוטומטית פשוטים לשני חבלים כמו גיגי, TRE וגלובוס וננעלים אוטומטית מורכבים לחבל יחיד כמו גריגרי, סינץ', סאם וסטופ, ואמצעים אחרים הננעלים אוטומטית ועוד כל מיני כמו סולם, טיובה ורובוט.

מאז ומתמיד השתמשו בחבלים לצורך מעבר מכשולי גובה כמו: ירידה לבורות מים לצורך ניקוי ותחזוקה, חציבה במכרות, חיפוש מזון ובניה. השיטות בהן השתמשו בחבלים לצורך ירידה היו: כוח ידיים, מדרגה בחבל וגלישה על ידי ליפוף החבל סביב הגוף. שיטות אלו היו בשימוש עד למאה העשרים אצל מטפסים בטיפוס על הרים ובירידה מהם. ברבע הראשון של המאה העשרים החל שימוש אינטנסיבי במתכות בתחום הטיפוס והגלישה ואז התחיל עידן חדש. אמצעי החיכוך הומצאו, הלכו והתפתחו מהקשר האיטלקי ועד למגוון רב של אמצעים בעלי נעילה אוטומטית הנמצאים בשימוש כה רב כיום.

את אמצעי האבטוח והגלישה אפשר לחלק לקבוצות על פי קריטריונים שונים. כאן בחרנו לחלק אותם לפי הקונפיגורציה הבסיסית, ועל פי השימוש. לטיפוס יש אמצעים ננעלים, ושאינם ננעלים, לחבל יחיד ולחבל כפול, וכו׳.

אמצעי חיכוך שונים מתאימים לשימושים שונים במידה שונה. כך ניתן למצוא אמצעים המתאימים יותר לגלישה, אבטחה מלמעלה, אבטחה בטופ-רופ או בהובלה, אבטחה דינאמית ועוד. ניתן בדרך כלל, להשתמש באמצעים שנועדו במקור לאבטחה בטיפוס, גם כאמצעי גלישה. לעומת זאת, אמצעים שנועדו לגלישה או לחילוץ, אינם יכולים לשמש כאמצעי איבטוח במרבית המקרים. זה נכון לדוגמה עבור טיובה, ID, סטופ, סולם, עומר, דאבל סטופ ועוד.

אמצעי חיכוך מאולתרים

ניתן לאלתר אמצעי חיכוך ממגוון רב של מכשירים אחרים, למעשה, כל עמוד עגון שמלפפים עלין חבל הופך לאמצעי חיכוך. בקטגוריה זו לא נביא עמודים, כמובן, אלא אילתורים לאמצעי חיכוך שאפשר ליצור מציוד שנמצא ממילא על הרתמה, בעיקר טבעות.

Munter.jpg
Binerbrake.jpg
Biner coil.jpg
קשר איטלקי מחכך טבעות ליפופים על טבעת

אמצעי חיכוך הדומים לשמינית

שמינית היא אמצעי חיכוך שהיה פופולרי והופך פחות ופחות אצל מטפסים, אם כי לטיולי קניונינג הוא עדיין בשימוש רב. השם בא בעקבות הצורה: הספרה שמונה. עיגול קטן אליו מתחברת הטבעת של הרתמה (או התחנה) ועיגול גדול שבו מעבירים את החבל. ניתן באותה צורה להעביר גם שני חבלים.

בשמינית קל לווסת את כמות החיכוך במעבר החבל באמצעי החיכוך, אבל תמיד יש חיכוך, וגם במצב בו החיכוך מקסימאלי החבל לא נעול. שמיניות לסוגיהן מתאימות יותר לגלישה ופחות לאיבטוח.

בגלל הצורה בה זורם החבל בשמינית, ובגלל החיכוך, הקיים תמיד בזמן מעבר החבל באמצעי חיכוך, השימוש בשמינית מפתל מאד את החבל. גם בגלישה, כאשר יש מתח על החבל, וגם באיבטוח בטיפוס, כאשר רוב הזמן אין מתח על החבל, החבל מתפתל, ועם הזמן הופך לפחות נוח לשימוש.

Figure 8.jpg
Job.jpg
Logic.jpg
Minieight rock exotica.jpg
Nano8 mammut.jpg
שמינית ג'וב לוג'יק/תשיעית מיני-שמינית נאנו-שמינית


שמינית הצלה.jpeg
שמינית ספיישל.jpeg
רופ-איקס.jpeg
מיני שמינית - איי,אס,סי.jpeg
שמינית די.jpeg
שמינית הצלה שמינית ספיישל רופ-איקס מיני שמינית איי,אס,סי שמינית די

אמצעי חיכוך הדומים לשטיכט

השטיכט הינו הותיק ביותר מאמצעי החיכוך בקבוצה זו, ולמרות שהיה פופולארי מאד בזמנו, הוא מפנה את מקומו במהירות לאביזרים האחרים הפועלים על אותו העיקרון אך בעלי גיאומטריה משופרת. באמצעים אלה החיכוך מתרכז ברובו באיזור מצומצם ובכיפוף חד של החבל. לחבל העובר באמצעי חיכוך כזה שני מצבים: פתוח ונעול. במצב הראשון החבל זורם בחופשיות דרך אמצעי החיכוך כמעט ללא חיכוך. במצב זה ניתן לתת או לקחת חבל בקלות רבה והכח המושקע בפעולות אלה כדי להתגבר על החיכוך הינו זניח.

במצב השני מופעל חיכוך גדול מאד והחבל עוצר באמצעי החיכוך. במצב כזה ניתן בהפעלת כח קטן יחסית, של היד המושכת בחבל, לעצור את זרימת החבל ולמעשה את הגלישה או את נפילתו של מטפס הקשור לחבל. אמצעי חיכוך כאלו טובים במיוחד לאיבטוח בהובלה ובטופ- רופ, כי מחד, קל לתת ולקחת חבל במהירות במצב בו אין חיכוך כמעט, ומאידך, קל לבלום משיכות חזקות בחבל (כמו נפילה) במצב בו החיכוך גדול. אביזרים אלו טובים פחות לגלישה בגלל האופי הבינארי שלהם. אותה התכונה ההופכת אותם למתאימים לאיבטוח, גורמת לגולש בעזרתם שירד בקפיצות (או כן גולש, ללא חיכוך, או לא גולש כלל), גלישה שאינה טובה בגלל העומסים הגדולים יותר המתפתחים על העגינות.

מטפסים בכל העולם מעדיפים יותר ויותר אמצעי חיכוך מן הקבוצה הזו מכיוון שהאיבטוח הינו חיוני לטיפוס בטוח, ולעומת זאת בכל מקרה בו ניתן להימנע מגלישה, עושים זאת. בנוסף, הקושי בגלישה הוא בעיקר של נוחות ולא של בטיחות. לכן התכונה החשובה יותר למטפסים באמצעי חיכוך היא זו הקשורה לאיבטוח. עדיפים אמצעי החיכוך המודרניים כגון ה-ATC או הטיובר על השטיכט הישן יותר.

אמצעי חיכוך מסוג זה אינם מפתלים את החבל במידה משמעותית בזמן איבטוח, כאשר החבל העובר בהם הינו רפוי. לעומת זאת, בזמן גלישה או הורדה של משקל על החבל, תוך שימוש באמצעי חיכוך כזה, החבל מתפתל מעט, ומידת הפיתול תלויה תלות חזקה בגיאומטריה של אמצעי החיכוך.

Sticht.jpg
Tuber.jpg
Sheriff.jpg
ATC.jpg
VCnotpro.jpg
שטיכט טיובר שריף ATC VC


ATCXP.jpg
Jaws.jpg
B52.jpg
SBG.jpg
ATC-XP Jaws B-52 SBG

אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל יחיד

בקבוצה זו אמצעי חיכוך המיועדים לאיבטוח בהובלה ספורטיבית, ואינם מתאימים להובלה טבעית או לטיפוס אלפיני. מכשירים מקבוצה זו אמורים להזרים חבל באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המוביל.

בתת הקבוצה הראשונה מכשירים מורכבים מכאנית, בעלי חלקים זזים. שלשת המכשירים המוכרים הם גריגרי (של Petzl), סאם (של Faders) וסינץ' (של Trango), אבל יש עוד כמה, למשל אדי, של אדלריד. הם ממלאים פונקציה דומה ונבדלים זה מה בפרטים. בכל מקרה, אין כאן המלצה ישירה לאחד מהם, אלא נסיון לרכז את הנתונים הרלוונטיים, וכל מטפס ייאלץ להחליט לעצמו...

בתת הקבוצה השניה מכשירים פשוטים יותר, ללא קפיצים, צירים או חלקים נעים. כאן ניתן למצוא את היויו של Camp, Antz של Salewa ועוד.

Grigri.jpg
Sum.jpg
Cinch.jpg
Eddy closed.jpg
גריגרי סאם סינץ' אדי


Yoyo.jpg
SRC.jpg
Sweet.jpg
Antz.jpg
Smart.jpg
יויו SRC סוויט Antz סמארט


אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול

אמצעי חיכוך ננעלים אוטומטית לחבל כפול הם קבוצה של אמצעי חיכוך המיועדים לשימוש בהובלה בחבל כפול (דאבל או טווין), על מסלולי טראד, מולטי-פיץ', טיפוס מלאכותי וטיפוס אלפיני. מכשירים מקבוצה זו מיועדים לאיבטוח של מספר שניים בהובלה. הם אמורים להזרים חבל באופן חלק ככל האפשר בזמן טיפוס, ולהינעל באופן אוטומטי תוך כדי נפילה של המטפס השני. הם ננעלים אוטומטית רק במקרה כזה, כלומר, באבטחה מלמעלה של מספר שניים בהובלה.


למיעוטם (כמו גיגי או פרו-אלפ), איבטוח של מספר שניים מלמעלה היא האפשרות היחידה. לרובם, במיוחד למודרניים שבהם, כמו טוקאן, גלובוס, רברסו וATC-Guide, יש אופן שימוש נוסף, של איבטוח מוביל, שילוח או איבטוח בטופ-רופ.

Gigi.jpg
Magic.jpg
Megajul.jpg
|
גיגי מאג'יק


ATCguide.jpg
Reverso.jpg
Reversino.jpg
Ghost.jpg
Guide.jpg
ATC-Guide רברסו רברסינו גוסט גייד


Toucan.jpg
TRE1.jpg
Globus.jpg
Cassin GTC.jpg
טוקאן TRE גלובוס PIU/GTC


אמצעי חיכוך לקניונינג

בקבוצה זו אמצעי חיכוך שאינם מתאימים לשימושים אחרים כמו טיפוס ספורטיבי או טיפוס בחבל כפול. התכונות העיקריות הנדרשות ממכשירי חיכוך לקניונינג הן האפשרות לשנות (להוסיף) חיכוך תוך כדי גלישה, והאפשרות להתנתק מהחבל/חבלים ללא צורך לנתק את אמצעי החיכוך מהרתמה. עניין נוסף (משני) הוא נעילה מהירה של אמצעי החיכוך. אמצעים אלו יהיו לרוב מבוססים על שמינית אך עם תוספות כמו קרניים או חורים מוזרים המוסיפים את הפונקציות שהוזכרו. גם כאן.

805138797.jpg
סקווארל.jpeg
Pirana.jpg
Oka.jpeg
Totem.jpg
טוטם סי-אר-טי.jpeg
קריטר סקווארל פיראנה הוקה טוטם טוטם סי-אר-טי


Ats.jpg
Hannibal edelrid.jpeg
NO-MAD.jpeg
הודו - Hoodoo.png
דוקלינג 2.jpeg
Hydrobot.jpg
אייטיאס חניבעל נו-מאד הודו דוקלינג היידרובוט

אמצעי חיכוך להגלשה, עבודה וחילוץ

Stop.jpg
Robot.jpg
Petzl rack.jpg
Tuba.jpg
Closed ID.jpg
סטופ רובוט סולם טיובה ID


Omer1.jpg
Doublestop.jpg
עומר דאבל סטופ

עקרונות פעולה

למרות השונות הרבה שיש בין אמצעי למשנהו כולם פועלים לפי עקרונות זהים:

מרבית אמצעי החיכוך משמשים לשתי מטרות. הראשונה היא אבטחה בטיפוס, שיש בה זרימה של החבל לשני הכיוונים (בזמן שנותנים חבל ובזמן שמצמצמים את הסלאק). המטרה השנייה היא גלישה, שמצריכה זרימה של החבל לכיוון אחד בלבד (בזמן הגלישה).

קיימים גם אמצעי חיכוך ייעודיים המשמשים בעבודות חילוץ (טיובה) ותעשיה (ID), שימושים צבאיים (עומר) ועוד.

קיימים אמצעי חיכוך המבוססים על נעילה של החבל. חלקם, כמו גיגי, גלובוס, טוקאן, רברסו ועוד, נועלים את החבל על עצמו. אחרים, כמו גריגרי, סאם ועוד, נועלים את החבל בין שני חלקים נעים של אמצעי החיכוך.

המכניקה של אמצעי החיכוך והגלישה

אופן הפעולה של רובם המכריע של אמצעי החיכוך מודגם יפה על ידי חבל המלופף על תוף. כדי להבין זאת נסתכל על כוח החיכוך על אלמנט אורך חבל על תוף.

(תזכורת קצרה: כוח החיכוך ניתן על ידי: [math]F_f=\mu F_N[/math]. כאשר: [math]\mu[/math] הוא מקדם החיכוך והוא תכונה של שני החמרים של הגופים הבאים במגע, ו [math]F_N[/math], הכוח הנורמלי, הוא הכוח הניצב למישור המגע בין שני הגופים).

הרעיון של אמצעי החיכוך הוא לגרום לחבל להפעיל כוח בניצב לאביזר, וכך ליצור כוח חיכוך. ככל שהחיכוך גדול יותר, כך נדרש להפעיל פחות כוח בהחזקת החבל. הדרך לעשות זאת היא ליצור "שבירה" של החבל סביב משהו: תוף, טבעת, עמוד, אמצעי חיכוך.

נושא זה אינו פשוט (צריך חישובים ואינטגרלים וכאלו), והוא מוסבר ביתר פירוט במאמר איך עובדים אמצעי חיכוך?

מה משפיע על החיכוך?

  • זווית השבירה של החבל באמצעי החיכוך: ככל שהשבירה חדה יותר - יהיה יותר חיכוך.
  • מספר החבלים שעוברים באמצעי: בשני חבלים יש יותר חיכוך מאשר בחבל אחד.
  • קוטר החבלים: ככל שהחבל עבה יותר, כך יותר חיכוך.

מבנה וייצור

בדומה לטבעות, מרבית אמצעי האבטוח והגלישה מיוצרים מסגסוגות שונות של אלומיניום כך שיהיו חזקים (במידת הצורך) וקלים. פרמטר שחשוב להתייחס אליו הוא מוליכות החום, כלומר היכולת של המתכת לפזר חום. אם פיזור החום אינו טוב, כמות חום גדולה שאינה מתפזרת, למשל בזמן שימוש ארוך (גלישה ארוכה, למשל) יכולה להביא את האמצעי לטמפרטורה מאוד גבוהה. במקרים קיצוניים, הטמפרטורה בנקודות המגע עם החבל עשויה להיות גבוהה מנקודת ההתכה של החבל. מתכת בעלת יכולת מוליכות חום טובה תשפר את פיזור החום.

מבנה

את יכולת פיזור החום של אמצעי חיכוך ניתן לשפר גם על ידי גיאומטריה. ככל שהיחס בין שטח המעטפת (הפתוח לאוויר ופולט חום) לבין הנפח (האוגר את החום) יהיה גדול, האמצעי יתחמם פחות, או למעשה, יתקרר יותר מהר. לשם כך יוצרו מספר אמצעים עם "צלעות קירור", כמו טיובר, למשל.

חומרים

אלומיניום מצטיין במשקלו המועט (צפיפות של כ- 2.8-2.4גרם/סמ"ק)), הוא מוליך חום טוב אבל כשלעצמו אינו חזק מאד. זו הסיבה שבעבר לא השתמשו באלומיניום אלא בפלדה לייצור ציוד גלישה וטיפוס. פלדה היא מתכת חזקה יותר אבל גם כבדה בהרבה.

בתחילת המאה ה-20 התגלה כי סגסוג האלומיניום עם כמויות קטנות של מתכות אחרות ועיבודו בחום יצרו מתכת חדשה שכללה את תכונות האלומיניום החשובות (קל משקל ומוליך חום) וחיזק אותה במידה רבה. סגסוגות של אלומיניום נותנות מענה טוב לשלוש הדרישות. סגסוגות אלומיניום מודרניות הן קלות, חזקות מספיק ומוליכות חום בצורה טובה. הן מתאימות מאד לייצור אמצעי חיכוך.

רוב הסגסוגות נוצרות ע"י התכת המתכות ביחד אולם ישנן סגסוגות הנוצרות בשיטה חשמלית כימית או ע"י ערבוב אבקות ודחיסתן.

חוזק המשיכה של אלומיניום טהור- 900 ק"ג לסמ"ר.

חוזק המשיכה של סגסוגת אלומיניום (S75) מגיע ל- 6160 ק"ג לסמ"ר.

המעבר לשימוש בסגסוגות אלומיניום משימוש בפלדה היווה מעין מהפך וקפיצת דרך בציוד טיפוס, גלישה וחילוץ. הסיבה שהחלו להשתמש בסגסוגות האלומיניום היקרות והפחיתו את השימוש בפלדה היא יחסי המשקל לחוזק של סגסוגות האלומיניום לעומת הפלדה.

אלומיניום: סימן כימי: AL משקל סגולי: 2.71 גרם לסמ"ק

ברזל: סימן כימי:FE משקל סגולי: 7.8 גרם לסמ"ק

יחס המשקל לחוזק משיכה בסגסוגות אלומיניום מגיע ל- 1/1825 ק"ג לסמ"ר

יחס המשקל לחוזק משיכה בפלדה הוא רק- 1/472 ק"ג לסמ"ר

ניתן לראות כי ההבדל בין יחס המשקל לחוזק של סגסוגות אלומיניום לעומת הפלדה הוא משמעותי. מכיוון שמעדיפים טבעות קלות וחזקות, סגסוגות האלומיניום הפכו לחומר העיקרי (נשאלת השאלה אם אין מתכות קלות יותר וחזקות מספיק לשימוש זה, אבל זהו דיון אחר שבו משחקים גורמים נוספים: כלכליים, היסטוריים ועוד).

ישנם אמצעי חיכוך וגלישה שבנויים כך שכל העומס שמופעל על החבל עובר דרכם והם משמשים, בנוסף להיותם אמצעי חיכוך וגלישה, כחוליה המקשרת בין החבל לגולש ולכן אמצעים אלו צריכים להיות מספיק חזקים בכדי לשאת עומסים גבוהים (GRIGRI, ID, RACK) ובגלל זה העדיפו להשתמש בסגסוגות האלומיניום שהן חזקות וקלות.

סוגים שונים

ניתן לחלק בחלוקה גסה את אמצעי החיכוך למספר קבוצות, על פי השימוש, כמות החיכוך והגיאומטריה. החלוקה הפשוטה ביותר תהיה לאמצעי חיכוך וגלישה פשוטים וכאלה עם נעילה אוטומטית. אמצעים פשוטים יהיו ללא נעילה אוטומטית, כמובן.

אמצעי חיכוך וגלישה עם נעילה אוטומטית הם בדרך כלל גדולים וכבדים יותר, יהיו להם חלקים זזים לצורך הכנסת החבל לאמצעי ומנגנון הנעילה שלהם. אמצעים אלה ינעלו ע"י לחיצה של החבל שדוחף פלטת מתכת שתלחץ על עצמו וכך החבל ייעצר ויפסיק לזרום. לאמצעים אלה תהיה מחוברת ידית חיצונית שבעזרתה נוכל לדחוף את פלטת המתכת נגד כיוון הנעילה וכך לשחרר אותה ולהמשיך לגלוש או להגליש. באמצעים אלו העברת החבל הינה קריטית ויש לוודא גם ע"י מבט בשרטוט על גוף האמצעי וגם ע"י בדיקת פעולת האמצעי שננעל בכיוון הנכון שהחבל עובר כראוי.

STUPID PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות של אי ידיעה בחיבור האמצעי.

PANIC PROOF – מנגנון הגנה שמגבה טעות הנגרמת מפאניקה כמו עזיבה של החבל או לחיצה חזקה על המנוף.

ביבליוגרפיה

THE MECHANICS OF FRICTION IN ROPE RESCUE

ROPE ACCESS EQUIPMENT THE BACK UP SAFETY SYSTEM

CLIMBING.COM

ROCKANDICE.COM

PETZL.COM

KONG.IT

מדריך לאינג'ניר בעריכת פרופ' ש.אטינגן

ספר מערכי שיעור טיפוס גלישה וחילוץ

אביזרי חיכוך, מאמר של גיל אוורבוך, מדור טג"ח, 2005

קישורים חיצוניים

אוסף מדהים של אמצעי חיכוך ואביזרים שונים

השוואה בין אמצעי חיכוך שונים - בגרמנית

תרמו לדף זה: מיכה יניב, גיל אברבוך ואחרים...

אוחזר מתוך "https://wiki.imga.org.il/index.php?title=אמצעי_חיכוך&oldid=15081"