מהי הדרך הנכונה לנטוש מסלול ספורטיבי?
ההגדרה המקובלת של מסלול ספורטיבי היא שהעיגונים (בולטים קבועים בסלע. אלו יכולים להיות מסלולים של פיץ' אחד או יותר. בנטישה של מסלול עוברים מטיפוס לגלישה (או להגלשה) ומשתמשים (בדרך כלל) בעגינה האחרונה אליה המטפס הגיע. ההבדל העיקרי הוא שבמסלול ארוך בדרך כלל גולשים ובסוף של מסלול של פיץ׳ אחד המאבטח בדרך כלל מוריד את המטפס.
זה דומה לסיום של פיץ' בטיפוס ספורטיבי. אבל גם כאן יש הבדל אחד גדול: בסיום של פיץ׳ ספורטיבי יש בד״כ תחנה מסודרת או לפחות שני בולטים עם מיילונים ו/או שרשרת. כשנוטשים באמצע פיץ׳ ספורטיבי - יש בולט אחד גלמוד.
בכל מקרה, יש כאלה שיגידו שיש דרך אחת "נכונה" לעבור מטיפוס לגלישה באמצע מסלול. אני לא סבור כך. יש הרבה דרכים, והדבר החשוב הוא לשמור על העקרונות של בטיחות ויעילות.
תוכן עניינים
העקרונות
בטיחות
קודם כל, יש את עיקרון הבטיחות הכללי בנוגע להעברת עומס: לעולם אל תתנתק לפני שיש עומס על הדבר שאתה אמור להיתלות עליו.
זה קצת מבלבל, אבל חשוב ביותר להבין את הרעיון. העניין הוא שמלבד מקרים נדירים, אסור לך לנתק משהו שיש עליו עומס, או שאם היה - היה עליו עומס.
לדוגמה: אם אתה תלוי על זנב פרה וחיברת את החבל שלך לרתמה. אסור לך למשוך ביד את השרשרת של התחנה, להישאר תלוי עליה לרגע, להוריד מזנב הפרה עומס, לנתק אותו ו"להתיישב" על החבל. מותר לך להגיד למאבטח לקחת אותך, להעביר את העומס לחבל, ואז, כשזנב הפרה רפוי - לנתק אותו.
הרעיון הוא שרק כשאתה יודע שמשהו "לוקח" את העומס - מותר לך לנתק משהו אחר. כך לעולם לא תישאר לא מחובר (וההשלכות של זה, אני מקווה, ברורות).
במקרה של נטישה ממסלול יש עוד שתי נקודות בטיחות שחשוב לשים אליהם לב:
- לא להפיל את החבל, אם צריך להתנתק ממנו ולקשור אותו שוב.
- לא ליפול.
כל זמן ששומרים על אלה זה כנראה יהיה בסדר.
כדי שהחבל לא ייפול אפשר:
- לקשור את החבל למשהו (לרתמה, לעיגון, לתחנה).
- לעשות קשר גדול בחבל, שלא יכול לעבור דרך הטבעות.
- להחזיק אותו חזק ביד.
- לשים אותו בין השיניים.
- לדרוך עליו.
שים לב: כל אלה יעשו את העבודה. השניים הראשונים יותר בטוחים. והשניים האחרונים לא מומלצים במתארים תלולים, כמובן...
כדי לא ליפול אפשר:
- להתחבר לבולט בזנב פרה, בראנר ארוך, לשרשר שני ראנרים או בכל דרך אחרת.
- להשאר מחוברים לחבל, ומוקלפים לראנר.
נראה לי שהרעיון ברור...
יעילות
למרות שבטיפוס מסלולי סינגל-פיץ׳ ספורטיביים היעילות לא מאד חשובה, עדיין, להתקשקש ארבעים דקות על העברת עומס מראנר לבולט זה מגוחך, וגם מבזבז את היום. במקרים גרועים במיוחד (גשם, החושך יורד וכו׳) זה יכול להיות גם מסוכן. במסלולים מבולטים ארוכים נטישה עשויה לקחת הרבה יותר זמן
נטישת מסלול של פיץ׳ אחד
הדרך המקובלת והפשוטה ביותר היא להשאיר משהו על הבולט, ולגלוש עליו. זה יכול להיות הראנר עצמו (ואז מוותרים על ראנר), טבעת, פרוסיק או, האפשרות המקובלת ביותר, גם מבחינת מחיר וגם מבחינת נוחות - מיילון.
אפשרות ראשונה - מיילון
האפשרות הזו היא הנוחה ביותר, המהירה ביותר, והיא למעשה זהה להשארת טבעת על הבולט. באוזן רגילה של בולט יש מקום לשתי טבעות די בקלות, ולכן הפתרון שיוצג כאן הוא הפתרון המהיר והקל ביותר.
- בקשר מהמאבטח שייקח אותך ושב על החבל.
- התחבר לבולט בזנב פרה או אפילו חבר ראנר נוסף לראנר הקיים והקלפ אותו לרתמה שלך. המטרה של שלב זה היא להוריד עומס מהחבל כדי לאפשר את השלב הבא.
- שים מיילון על הבולט.
- קח קצת חבל והעבר אותו במיילון - נעל את המיילון.
- בקש מהמאבטח לקחת אותך שוב, והעבר את העומס למיילון. כעת, הראנרים או זנב הפרה שלך כבר לא בעומס.
- התר את קשר המוט, בקש מהמאבטח שייקח עליו את העומס, ושב על החבל.
- נקה את כל הציוד מהבולט.
- בקש מהמאבטח שיוריד אותך.
אפשרות שנייה - פרוסיק
ההבדל העיקרי כאן הוא שאי אפשר להגליש את המוביל על הפרוסיק, כמו שאפשר על טבעת או מיילון. עניין זה מוסבר בפירוט כאן אבל הרעיון הוא שחבל ש״רץ״ על חבל אחר, או על רצועה, מתחכך מאד. החיכוך יוצר חום שמתיך את החבל הסטאטי, כי זה משתפשף כל הזמן בנקודה אחת. למעשה, יש שלוש סיבות לא להשתמש במיילון:
- אין לנו מיילון... כדאי שיהיה תמיד אחד על הרתמה. זו סיבה טפשית.
- מיילון יותר יקר מפרוסיק. בהתחשב בבלאגן שזה עושה - זו סיבה לא מספיק טובה.
- הבולטים לא מאפשרים הוספה של מיילון
- בקשר מהמאבטח שייקח אותך ושב על החבל.
- התחבר לבולט בזנב פרה או אפילו חבר ראנר נוסף לראנר הקיים והקלפ אותו לרתמה שלך. המטרה של שלב זה היא להוריד עומס מהחבל כדי לאפשר את השלב הבא.
- שים מיילון על הבולט.
- קח קצת חבל והעבר אותו במיילון - נעל את המיילון.
- בקש מהמאבטח לקחת אותך שוב, והעבר את העומס למיילון. כעת, הראנרים או זנב הפרה שלך כבר לא בעומס.
- התר את קשר המוט, בקש מהמאבטח שייקח עליו את העומס, ושב על החבל.
- נקה את כל הציוד מהבולט.
- בקש מהמאבטח שיוריד אותך.
סיכום
ה"שיטות" או "דרכים" שתוארו כאן הן רק דוגמאות. מספר ה"שיטות" והוריאציות עליהן הוא אינסופי. חשוב להבין מהן הנקודות המהותיות במה שצריך לעשות, ולנהוג לפיהן.
כלומר:
- אם נוח לך להזיק את החבל ביד כדי שלא ייפול (ואתה בטוח בכך) - זה בסדר.
- אם נוח לך להקשר לתחנה בצורה אחרת - זה בסדר.
- אם בא לך להשאיר מיילון, טבעת או כל דבר אחר - זה בסדר.
חשוב לדעת שלא כל התחנות הספורטיביות הן זהות: יש כאלה עם שתי שרשראות נפרדות, יש כאלה בלי שרשרת ורק עם מיילונים (אפילו רק אחד) ויש כאלה רק עם שרשראות ובלי אזניים של בולטים (ויש תחנה אמריקאית). בכל מקרה יש לנתח את המצב, ואולי להחליט על דרך פעולה קצת שונה ממה שתואר כאן.
הערה קטנה. ביחידות חילוץ ובעבודה בגובה נהוג להשתמש בטבעות ננעלות בלבד להתחברות לתחנה, או בשתי טבעות לא ננעלות (כלומר - שני ראנרים). מטפסים לא תמיד נוהגים כך, ויש לזה סיבה, אבל אם אתם בעניין של בטיחות יתר וביטול נקודות קריטיות - גבו את הראנר או השתמשו בזנב פרה עם טבעת ננעלת.
זכרו - רוב התאונות קורות בגלישה ולא בטיפוס:
- תרגלו נטישה עם מיילון ועם פרוסיק בגובה נמוך, ואל תסתפקו בפעם אחת ובמיקום אחד. עשו זאת בנטישה אמיתית רק לאחר שאתם בטוחים ביכולותיכם.
- אל תשלחו חבר לעשות זאת בפעם הראשונה בעצמו בגובה עם הדרכה מלמטה, גם אם אתם בטוחים ביכולתו. תנו לו להחליט אם הוא תרגל את זה מספיק למטה.
- חשוב להקדיש מדי פעם זמן לתרגול של פתרון תקלות כדי להישאר בכושר גם מבחינה זו, וחשוב לא לעשות את הלמידה והתרגול ״על הדרך״ באמצע או בסוף יום טיפוס.
היו זהירים ותזכו לעוד ימי טיפוס רבים...
קריאה נוספת
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
