שק שינה

שק שינה (באנגלית: sleeping bag, בצרפתית: sac de couchage) הוא שק המכיל חומר מבודד. שקי שינה טובים הינם קלים ומבודדים היטב. תכונות אלו ניתנות להשגה על ידי שימוש בחומרים מבודדים ברמה טובה, קלי משקל והניתנים לדחיסה לנפח קטן. המבודד ביותר הוא ואקום, המונע הסעה של חום על ידי חומר. בהעדר ואקום משתמשים בחומר לא צפוף אחר, ועדיף כזה שזמין בכל מקום - אוויר. לכידת האוויר ומניעת תנועתו הם תפקידי חומר המילוי. ככל ששק השינה יכיל בתוכו יותר אוויר חסר תנועה כך הוא יבודד טוב יותר. בנוסף, ככל שיהיה פחות אויר בתוך השק (השק יהיה יותר צמוד לגוף), כך יהיה לגוף פחות אויר לחמם, ופחות חום יאבד מן הגוף (אל האויר שבתוך השק).

בבחירת שקי שינה המיועדים לטיפוס, ובעיקר לטיפוס הרים כדאי להתייחס ברצינות יתרה לעניין המשקל. במסלול האורך מספר ימים, ושק השנה נישא על ידי המטפס, ניתן להקטין את המשקל בצורה משמעותית על ידי שינה בבגדים. החיסכון במשקל מתבטא בשתי צורות:

1. מכיוון שהבגדים נמצאים על המטפס בכל מקרה, אין צורך לשאת ביגוד נוסף ואחר ללילה.
2. אם ישנים עם הבגדים ממילא, ניתן להשתמש בשק שינה פחות מחמם, כזה שמוגדר לטמפרטורות חמות יותר. שק שינה כזה יהיה גם קל יותר.

כמה מונחים

לופט

לופט של שק שינה הוא העובי של השק כאשר הוא מתמלא באוויר, והוא המדד העיקרי לאיכות הבידוד של השק. לופט נמדד ביחידות של נפח למשקל. הלופט, לכאורה, אינו תלוי בסוג המילוי, אבל למעשה - הוא כן. סיבים דקים ובעלי פיצולים רבים (וסיבים חלולים) נותנים יותר לופט (יותר אוויר לכל גרם של בידוד). פוך נותן הכי הרבה לופט, למרות שמילויים סינתטיים חדשים מתקרבים יותר ויותר ללופט של פוך.

תחום טמפרטורות

בעבר, כל חברה נהגה לציין תחומי טמפרטורות על פי הבנתה. החל משנת 2005 נקבע באירופה התקן EN 13537, והוא מגדיר ארבע טמפרטורות (לפחות) שעל היצרן לציין לגבי שק שינה:

1. גבול עליון (upper limit) - הטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה גבר בוגר "סטנדרטי" יכול לישון בנוחות ללא הזעה מרובה.
2. טמפרטורה נוחה (comfort) - הטמפרטורה שבה אישה בוגרת "סטנדרטית" יכולה לישון בנוחות.
3. גבול תחתון (lower limit) - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה גבר בוגר "סטנדרטי" יכול לישון בנוחות.
4. אקסטרים (extreme) - הטמפרטורה הנמוכה ביותר שבה אישה בוגרת "סטנדרטית"יכולה לשרוד לילה. דירוג זה מתייחס לאפשרות הישרדות בלבד ואינו מיועד להתייחסות לשימוש רגיל.

התקן ממליץ להתייחס לתחום שבין הטמפרטורה המוחה לגבול התחתון כקו מנחה לבחירה.

צורה

שמיכה

שקי שינה במבנה שמיכה הם מלבניים בצורתם. בחלק מן הדגמים ניתן לפתוח את הרוכסן לאורך שתי צלעות של המלבן, ושק השינה נפתח לגמרי והופך לשמיכה (ומכאן השם). שקי שינה אלה הם בדרך כלל רחבים ומאפשרים התהפכות בתוכם, אך הם מבודדים פחות טוב, בעיקר ברגליים, שם יש הרבה יותר מדי אוויר שנדרש לחמם. שקים כאלה אינם מומלצים לטיפוס, כי הם נותנים יחס משקל/טמפרטורה פחות טוב.

מילוי

פוך

פוך הוא פלומה שנמרטת מחזה של אווזים. זה לא נעים לשמוע, אבל זהו החומר בעל הלופט הטוב ביותר הקיים, והוא נותן שקי שינה עם יחס משקל/טמפרטורה הגבוה ביותר. תכונה חשובה ביותר של פוך היא שכאשר הוא נדחס, הפלומה, שהיא רכה מאד, אינה נשברת אלא מתקפלת ולכן הוא שומר על הלופט שלו בצורה מצויינת גם לאחר דחיסות חוזרות ונשנות.

החיסרון העיקרי של שקי פוך הוא שאם המילוי נרטב, הנוצות נדבקות זו לזו ואינן מבודדות כלל. שק שינה כזה שנרטב אינו חוזר עוד לתכונות הבידוד המקוריות שלו אפילו לאחר ייבוש בתנאים האופטימאליים (בתליה, תוך כדי ניעור מתמיד). מאותה סיבה, שק שינה כזה אינו ניתן לכביסה ואפשר לנקות אותו רק בניקוי יבש, וגם זה הורס את הבידוד שלו קצת.

עם זאת, מטפסים רבים מעדיפים שקי שינה במילוי פוך להרים גבוהים בגלל תכונות הבידוד והמשקל הנמוך. בנוסף, בהרים גבוהים אין מים (האוויר יבש מאד, ולא יורד גשם אלא רק שלג) והסיכוי ששק השינה יירטב וייהרס בזמן הטיפוס הוא מזערי. לטיפוס קירות גדולים, למשל, לא כדאי לקחת שק שינה של פוך.

תפירה

תפקידם של התפרים הוא למנוע מחומר המילוי "לנדוד" בתוך שק השינה ולהשאיר את הפיזור שלו אחיד על פני כל שטח השק. בשקי שינה פשוטים, ובכאלה שאינם מיועדים לטמפרטורות נמוכות התפרים "עוברים" מן הצד הפנימי לחיצוני. יש לזה שתי השפעות:

1. קרוב לתפר אין לופט בכלל, כי השכבה החיצונית והפנימית נוגעות זו בזו.
2. כל חור של המחט הוא חור בשק השינה. אוויר קר יכול להיכנס פנימה ואויר חם יכול לצאת החוצה.

רוכסן

הרוכסן הוא נקודת תורפה מבחינת הבידוד, בדיוק כמו התפרים, ואותן שתי בעיות, של הלופט ושל החורים, מתקיימות גם בו. להרים גבוהים חשוב לבחור בשק שיש לו יריעה פנימית לכל אורך הרוכסן שמספקת בידוד גם שם.

רוכסן כפול הוא אופציה לא רעה, אך לא חיונית להרים גבוהים. רוכסן כפול מאפשר פתיחה של איזור הרגליים בלבד, לאיוורור, אך מוסיף משקל (אם גם מעט).

---

תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...