ויה פראטה
ויה פראטה (באנגלית ובצרפתית: Via Ferrata) היא טכניקה לאבטחה במסלולי טיול עם קטעים תלולים ו/או מפחידים ומסוכנים ומותקנים בהם כבלי פלדה לצורך זה. השם הוא איטלקי ופירושו - "דרך של ברזל". השיטה התפתחה בדולומיטים, בצפון איטליה, בזמן מלחמת העולם הראשונה למעבר של יחידות צבא בהרים, ולהעברת ציוד ואספקה. היום היא מקובלת כסוג של טיולים אתגריים, וכנראה שעדיין יש בדולומיטים את הצפיפות הגדולה ביותר של מסלולי ויה פראטה, אבל יש מסלולי ויה פראטה גם בשוויץ, צרפת, אוסטריה, סלובניה וספרד, וגם במקומות מעטים בארה"ב (ביוטה ובוירג'יניה המערבית) ובקנדה.
אותו השם משמש לתיאור מסלולים המאובטחים בצורה זו ולטכניקת השימוש בכבלים לאבטחה על מסלולים כאלה. כבלי הפלדה מחוברים לעגינה קבועות בסלע (בולטים או פיתונים) כל מספר מטרים. בקטעי טיפוס תלולים מותקנים סולמות ולאורכם כבלי פלדה לאיבטוח.
השיטה, באופן כללי, דומה להתקדמות לאורך חבל קבוע, שבה החבל הקבוע הוא למעשה כבל פלדה. לרתמת המטפס מחוברות שתי רצועות ועל כל אחת מהן טבעת. טבעת אחת מוקלפת לכבל ורצה לאורכו עד לעגינה. הטבעת השניה מוקלפת מעבר לעגינה והראשונה מוסרת מהכבל. במקרה של נפילה בקטעים התלולים, הוא נופל רק עד העגינה הקודמת. ההבדל המשמעותי הוא שבמקרה של נפילה על כבל, כוחות הבלימה שעשויים להתפתח הם גדולים במיוחד, כי המערכת סטטית באופן קיצוני. במקרים כאלה משתמשים בסופגי אנרגיה כמו kisa, המיועדים למטרה זו בדיוק.
בקטעי סולמות בויה פראטה ניתן להגיע למקדמי נפילה גבוהים במיוחד ולכן השימוש בסופגי אנרגיה חשוב ביותר.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
