בדיקות לחבלים

בדיקות לחבלים הוא שם כללי למגוון התכונות הנבדקות בחבלים על ידי היצרן. הערכים שהם תוצאות הבדיקות מאפשרים לנו לבחור חבלים לשימושים שונים ולוודא שהם מתאימים ליעוד. לכל חבל יש תעודת זהות וגם תקנים שהוא חייב לעמוד בהם, בקצה החבל ישנה פתקית צבעונית שעליה יופיעו מספר פרטים על החבל באיזה תקן הוא עומד, את קוטר החבל שם החברה ולפעמים גם את סוג החבל (סטאטי/דינאמי).

קיימים תקנים שכל חבל מחוייב לעמוד באחד מהם, הראשון הוא תקן אירופי, המסומן באותיות EN או CE. EN זה ר"ת של Européen Normalisation, ו-CE זה Comité Européen, ולפעמים CEN, או Comité Européen de Normalisation, כלומר הועדה האירופית לתקנים.

הסימון השני הוא של UIAA, ר"ת של Union Internationale des Associations d'Alpinisme שזה בעברית: האיגוד הבינלאומי של הארגונים האלפיניים.

שני התקנים מראים על התאמת המוצר לעבודה הנדרשת ועל התקנון של כל הציוד. שני התקנים אם די זהים. הראשון הוא תו התקן עצמו, כולל הדרישות המדוייקות בהן נדרש המוצר לעמוד, והשני הוא הסימון הכללי המקובל לכלל המוצרים המאושרים למכירה בשוק האירופי ללא התייחסות לבדיקות ספציפיות (CE זה Comité Européen, ולפעמים CEN, או  Comité Européen de Normalisation, כלומר הועדה האירופית לתקנים). סימון ה-CE הוא חובה לכל מוצר הנמכר באירופה.

ה-UIAA, איגוד המועדונים האלפיניים הגדיר תוי תקן שהם המלצה בלבד ואין חובה על יצרנים לעמוד בהם, אבל הם באים מגוף מקצועי המבין בענייני טיפוס. תקני UIAA, אם כן, מהווים המלצה למטפסים. במרבית המקרים תקן CE דומה לזה של UIAA, משום שועדת התקנים של האיחוד האירופי פשוט "שאלה" חלק מהסטנדרטים, היות והם כבר היו קיימים.

לגבי ארה"ב לא נדרש תו תקן מסויים. ישנם מספר גופים שהגדירו קרטריונים לציוד, בעיקר חבלים, כמו:

• OSHA - Occupational Safety & Health Administration
• NFPA - National Fire Protection Association
• ANSI - American National Safety Institution

ואחרים.

כל יצרן בוחר באיזה סטנדרטים הוא רוצה לעמוד, בהתאם לפלח השוק אליו הוא מכוון. חלק מהיצרנים גם מסמנים את מוצריהם בסימון התקן של השוק האירופי על מנת שיוכלו למכור את מוצריהם גם שם.

ישנם מבחנים רבים שחבלים חייבים לעמוד בהם. את המבחנים הללו עושים היצרנים או חברות המאושרות לכך על ידי האיחוד האירופי. יש גם מבחנים שהם שונים לסוגי חבל ושימושים שונים:

מבחני נפילה

חבל יחיד (single rope)

חבל דינאמי (11מ"מ- 9.8מ"מ) - על פי UIAA, עובר מבחן של יכולתו להוריד את כוח הבלימה בזמן בלימת נפילה בהובלה. נפילת בדיקה של UIAA היא נפילה של משקולת של 80 ק"ג, לאורך 5 מטרים על חבל באורך 2.8 מטר. החבל מקובע לעיגון, אין דינאמיות במערכת, והוא עובר על מוט בקוטר של 10מ"מ, שמדמה טבעת. מתקבלת נפילה במקדם נפילה (FF-Fall factor) של 1.78. על הניסוי חוזרים 5 פעמים עם מנוחה של חמש דקות בין כל שתי נפילות.

על פי התקן האמריקאי (EN), חבל חייב לעמוד ב 5 נפילות בעומס של 100 קילוגרם במקדם נפילה 1 כלומר מטר נפילה על מטר חבל.

חבל כפול (double rope)

חבלים דקים (8.7מ"מ- 9.8מ"מ) המיועדים להובלה בשיטת חבל כפול עוברים בדיקת נפילה דומה, רק עם עומס של 50 קילוגרם.

חבל סטאטי

על פי התקן האמריקאי (EN), חבל סטאטי אינו צריך לעמוד בעומס של נפילות (דינאמיות) אבל צריך לשאת משקל כבד ולכן המבחן שלו יהיה שונה, לוקחים חבל שני קשרי תשיעית במרחק של מטר אחד מן השני ומותחים אותו בעומס של 70 קילוגרמים כדי למתוח טוב את הקשרים, לאחר מכן תולים על אחד הקשרים משקולת 200 קילוגרמים ומפילים את המשקולת מספר פעמים במקדמי נפילה משתנים עד לקריעת החבל: 0.25 FF; 0.25 FF; FF 0.5; FF 0.75; FF 1.0; וממשיכים עד שהחבל כושל.

כל נפילה מודדים את ההתארכות של החבל בין הקשרים, חבל עובר את המבחן עם עבר את חמשת הנפילות הראשונות. מפני שכל האמצעים שאנו משתמשים בהם כדוגמא הגלגלות יתפרקו כבר במקדם נפילה של 0.75 ולכן החבל לא יהיה הנקודה החלשה במערכת.

כוח בלימה

הכוח המקסימאלי המתפתח בשעת בלימת נפילה. על פי התקן לחבלי הובלה אין לעבור את הערך של 1200 ק"ג. הכוח נמדד בעת נפילת בדיקה של UIAA.

התארכות

התארכות החבל נמדדת באחוזים מאורכו. ההתארכות בכוח מסויים היא ביטוי לאלאסטיות של החבל. מידת ההתארכות היא בעלת משמעות בקביעת השימוש המתאים לחבל. חבלים המיועדים לסוג אנרגיה (חבלי הובלה) הם יותר אלאסטיים ומתארכים יותר. חבלים המיועדים לשימושים סטאטיים כמו גלישה, חילוץ וכו', מתארכים פחות. מקובלות שתי בדיקות התארכות:

התארכות תחת משקל גוף

מידת התארכות החבל בעומס של 80 קילוגרם. לכל סוג חבל יש שיעורי הימתחות מינימאלי ומקסימאלי שנקבעו בתקן כדי להיכלל תחת אותו סוג.

חבל סטאטי: 2%-3%

חבל דינאמי: 7%-8%

חבל דינאמי כפול: 9%-10%

התארכות לפני קריעה

מידת התארכות החבל ממש לפני שהוא נקרע. מובאים כאן מספרים טיפוסיים:

לחבלים סטאטיים: 40%

לחבלי הובלה יחידים: 80%

עומס מקסימאלי (עומס קריעה) סטאטי

כל החבלים המיועדים לכך שאנשים יהיו תלויים עליהם חייבים לשאת לפחות במשקל מינימאלי של 2200 קילוגרם.

זמן ציפה במים

לחבלים כבדים ממים: מודדים כמה זמן חבל צף עד שהוא נספג במים ושוקע.

קוטר של חבל

מותחים את החבל בעומס של 10 קילוגרם ומודדים את קוטרו בשלוש נקודות שונות ועושים ממוצע עם התוצאות, תהליך זה מתבצע פעמיים ואחרי השוואת ממוצאים נקבע קוטרו.

נוטביליטי או כמה קל לקשור את החבל וכמה הוא מתהדק (knotability)

קושרים קשר בוהן בחבל, תולים עליו משקולת קטנה (שוב, 10 ק"ג) ומודדים את המרווח שנשאר בתוך הקשר.

---

תרמו לדף זה: ליאון שופוטינסקי, מיכה יניב ואחרים...