הבדלים בין גרסאות בדף "סגנון מצור"
מ (החלפת טקסט - קטגוריה:כללי ל־'') |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
| − | [[קטגוריה:הגדרות]][[קטגוריה:טיפוס | + | [[קטגוריה:הגדרות]][[קטגוריה:טיפוס]][[קטגוריה:טיפוס הרים]] |
גרסה אחרונה מ־04:27, 18 באוגוסט 2010
סגנון מצור (באנגלית: siege) הוא סגנון בטיפוס הרים (להבדיל מסגנון אלפיני). סגנון זה מתאים להרים גדולים, שדורשים יותר מיום-יומים לטפס. הרים כאלה מצריכים מספר מחנות ובעבר היה נהוג לתקוף בסגנון זה כל הר. על פי שיטה זו, יש מחנה בסיס (basecamp) לרגלי ההר, וממנו יוצאים המטפסים ועוזריהם (שרפות, למשל) להקים מחנות נוספים במעלה המסלול. בדרך כלל גם משתמשים בחבלים קבועים (fixed line) בקטעים טכניים או לאורך כל המסלול.
שיטה זו, שיש בה עליות וירידות בגובה, גם מאפשרת התאקלמות הדרגתית, שהיא חיונית בהרים גבוהים. וריאציה של סגנון זה נהוג גם כיום במשלחות מסחריות להרים של 7000מ' או גבוהים יותר. המשלחות הן גדולות, מרובות אנשים וציוד, ודורשות זמן רב. משך הזמן, בתורו, דורש כמות גדולה של אוכל וציוד: אוהלים, מזרונים וכל הציוד הדרוש להקמת מספר מחנות, וכמות גדולה של סבלים לשינוע הציוד.
סגנון מצור "נחשב" פחות מסגנון אלפיני, אבל לעיתים, במיוחד בהרים גבוהים ובמסלולים ארוכים עם גישה ארוכה מאד, הוא הדרך היחידה להגיע אל ההר.
לקריאה נוספת
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
