הבדלים בין גרסאות בדף "פוליפרופילן"
שורה 5: | שורה 5: | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
− | [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי | + | [[קטגוריה: ציוד]][[קטגוריה: ציוד טיפוס הרים]][[קטגוריה: ציוד טיפוס כללי]][[קטגוריה: ציוד טיפוס סלע]][[קטגוריה: ציוד טיפוס מלאכותי]] |
גרסה אחרונה מ־10:39, 9 באוגוסט 2010
פוליפרופילן הוא פולימר נפוץ בשימושים רבים. הוא נוח ליציקה ולהזרקה, וגם לשיחול (אקסטרוזיה), כלומר, הוא יכול לשמש גם למוצרים שלמים וגם כסיב שהוא בסיס לייצור חבלים או ביגוד תרמי, למשל. פוליפרופילן, בניגוד לניילון, אינו נחלש כלל במגע עם מים, ולכן הוא פתרון מצויין כסיב לייצור חבלים, במיוחד חבלים לעבודה בסביבה רטובה, כמו בקניונינג. בנוסף, משקלו הסגולי נמוך מזה של מים (0.89), אז הוא קל למדי, והוא צף גם כשהוא ספוג מים. בדרך כלל כשאומרים על חבל שהוא חבל צף הוא עשוי מפוליפרופילן.
לפוליפרופילן טמפרטורת התכה נמוכה (160°C) ולכן הוא מתאים לעבודה במים (שמקררים אותו). לעומת זאת, חבלי פוליפרופילן אינם מתאימים לעבודה בסביבות יבשות וחמות, לקניונים יבשים, כמו במדבר יהודה או בסיני.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...