הבדלים בין גרסאות בדף "קרווס"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה: [[תמונה: Crevasses_in_glacier.jpg|left|450px]] | [[תמונה: [[תמונה: Crevasses_in_glacier.jpg|left|450px]] | ||
| − | '''קרווס''' (באנגלית ובצרפתית: crevasse) הוא חריץ הנוצר ב[[קרחון]] בגלל [[מאמצים|מאמצי מתיחה]] גדולים הנגרמים מהפרשים במהירויות הזרימה בין אזורים שונים בקרחון. יש להם לרוב צורך טריז, ורוחבם גדל כלפי שולי הקרחון. לקרווסים יש בדרך כלל קירות תלולים מאד, אנכיים או כמעט אנכיים, והם מגיעים לעומקים של עשרות מטרים. דפנות הקרווסים נמסים וקופאים והופכים לקירות קרח חלקים מאד. עם התקדמות הקרחון במורד העמק, הקרווסים נמסים, מתרחבים וגושי הקרח ביניהם הופכים ל[[סראק|סראקים]]. | + | '''קרווס''' (באנגלית ובצרפתית: crevasse) הוא חריץ הנוצר ב[[קרחון]] בגלל [[מאמצים|מאמצי מתיחה]] גדולים הנגרמים מהפרשים במהירויות הזרימה בין אזורים שונים בקרחון. יש להם לרוב צורך טריז, ורוחבם גדל כלפי שולי הקרחון. לקרווסים יש בדרך כלל קירות תלולים מאד, אנכיים או כמעט אנכיים, והם מגיעים לעומקים של עשרות מטרים. דפנות הקרווסים נמסים וקופאים מחדש והופכים לקירות קרח חלקים מאד. עם התקדמות הקרחון במורד העמק, הקרווסים נמסים, מתרחבים וגושי הקרח ביניהם הופכים ל[[סראק|סראקים]]. |
בחורף הקרווסים מכוסים לרוב בשלג והם מוסתרים. אם כמות השלג מספיקה, אפשר לחצות אותם, אבל אם אין המון שלג, אפשר ליפול אל תוך קרווס כזה. זהו מצב מסוכן ביותר, שבו סיכויי הפציעה הם גבוהים. יתרה מזו, מכיוון שקרווס לרוב הולך וצר כלפי מטה, הנופל לתוכו עלול להתקט כמו טריז. חום הגוך שלו ממיס מעט את הקרח וכשהוא קופא שוב סביבו, אי אפשר להוציא אותו בלי חומרי הפשרה וציוד ייעודי. חשוב מאד ללכת קשורים על קרחונים המכוסים בשלג, ושכל חברי הקבוצה יידעו את תפקידם במקרה שהמוביל נופל לקרווס. כולם צריכים ליפול ו[[בלימת נפילה בעזרת גרזן קרח|להשתמש בגרזן שלהם כדי לבלום את הנפילה]]. מאותה סיבה גם חשוב ללכת ממש בתוך העקבות של המוביל. | בחורף הקרווסים מכוסים לרוב בשלג והם מוסתרים. אם כמות השלג מספיקה, אפשר לחצות אותם, אבל אם אין המון שלג, אפשר ליפול אל תוך קרווס כזה. זהו מצב מסוכן ביותר, שבו סיכויי הפציעה הם גבוהים. יתרה מזו, מכיוון שקרווס לרוב הולך וצר כלפי מטה, הנופל לתוכו עלול להתקט כמו טריז. חום הגוך שלו ממיס מעט את הקרח וכשהוא קופא שוב סביבו, אי אפשר להוציא אותו בלי חומרי הפשרה וציוד ייעודי. חשוב מאד ללכת קשורים על קרחונים המכוסים בשלג, ושכל חברי הקבוצה יידעו את תפקידם במקרה שהמוביל נופל לקרווס. כולם צריכים ליפול ו[[בלימת נפילה בעזרת גרזן קרח|להשתמש בגרזן שלהם כדי לבלום את הנפילה]]. מאותה סיבה גם חשוב ללכת ממש בתוך העקבות של המוביל. | ||
גרסה מ־22:34, 3 בספטמבר 2007
קרווס (באנגלית ובצרפתית: crevasse) הוא חריץ הנוצר בקרחון בגלל מאמצי מתיחה גדולים הנגרמים מהפרשים במהירויות הזרימה בין אזורים שונים בקרחון. יש להם לרוב צורך טריז, ורוחבם גדל כלפי שולי הקרחון. לקרווסים יש בדרך כלל קירות תלולים מאד, אנכיים או כמעט אנכיים, והם מגיעים לעומקים של עשרות מטרים. דפנות הקרווסים נמסים וקופאים מחדש והופכים לקירות קרח חלקים מאד. עם התקדמות הקרחון במורד העמק, הקרווסים נמסים, מתרחבים וגושי הקרח ביניהם הופכים לסראקים.
בחורף הקרווסים מכוסים לרוב בשלג והם מוסתרים. אם כמות השלג מספיקה, אפשר לחצות אותם, אבל אם אין המון שלג, אפשר ליפול אל תוך קרווס כזה. זהו מצב מסוכן ביותר, שבו סיכויי הפציעה הם גבוהים. יתרה מזו, מכיוון שקרווס לרוב הולך וצר כלפי מטה, הנופל לתוכו עלול להתקט כמו טריז. חום הגוך שלו ממיס מעט את הקרח וכשהוא קופא שוב סביבו, אי אפשר להוציא אותו בלי חומרי הפשרה וציוד ייעודי. חשוב מאד ללכת קשורים על קרחונים המכוסים בשלג, ושכל חברי הקבוצה יידעו את תפקידם במקרה שהמוביל נופל לקרווס. כולם צריכים ליפול ולהשתמש בגרזן שלהם כדי לבלום את הנפילה. מאותה סיבה גם חשוב ללכת ממש בתוך העקבות של המוביל.
סוג נוסף של חריצים בקרח, נקראים לעיתים קרווס. חריצים ענקיים אלה מופיעים סביב להרים, במקום בו השיפוע משתנה ממדרון לעמק. חריצים אלה אינם קרווסים אמיתיים והם נקראים ברגשרונד.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
