הבדלים בין גרסאות בדף "איך עורכים טבלאות"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לויקי תחביר עצמאי ליצירת טבלאות, שנועד לפשט הליך זה כפי האפשר. יתרונו של התחביר שהינו פשוט וגמיש כאחד, קל להבין את הטבלה ולתחזק אותו ומאפשר שליטה מלאה בתצורת הטבלה. חסרונו הוא בכך שקיימת הגבלה מסויימת בגמישות הכתיבה שלו, הואיל וחלק מתוי הבקרה חייבים להיות במיקום מסויים. | לויקי תחביר עצמאי ליצירת טבלאות, שנועד לפשט הליך זה כפי האפשר. יתרונו של התחביר שהינו פשוט וגמיש כאחד, קל להבין את הטבלה ולתחזק אותו ומאפשר שליטה מלאה בתצורת הטבלה. חסרונו הוא בכך שקיימת הגבלה מסויימת בגמישות הכתיבה שלו, הואיל וחלק מתוי הבקרה חייבים להיות במיקום מסויים. | ||
| − | ''' | + | '''כדי ליצור טבלת ויקי, יש להשתמש רק בארבעה תוי בקרה בסיסיים אלו: |
{| border="1" cellpadding="5" align="center" | {| border="1" cellpadding="5" align="center" | ||
| '''<nowiki>{|</nowiki>''' || '''<nowiki>|-</nowiki>''' | | '''<nowiki>{|</nowiki>''' || '''<nowiki>|-</nowiki>''' | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בתחילת הטבלה יש "לפתוח" אותה בתוים '''{|''' בתחילת השורה. <br> | בתחילת הטבלה יש "לפתוח" אותה בתוים '''{|''' בתחילת השורה. <br> | ||
| − | + | כדי לציין שורה חדשה יש להשתמש בתוים '''|-''' בתחילת השורה. <br> | |
| − | + | כדי לציין עמודה חדשה יש להשתמש בתו '''|''' בתחילת השורה או בתוים '''||''' באמצע השורה<br> | |
בסוף הטבלה יש "לסגור" אותה באמצעות התוים '''|}''' בתחילת השורה.<br> | בסוף הטבלה יש "לסגור" אותה באמצעות התוים '''|}''' בתחילת השורה.<br> | ||
גרסה מ־06:52, 1 ביוני 2007
לויקי תחביר עצמאי ליצירת טבלאות, שנועד לפשט הליך זה כפי האפשר. יתרונו של התחביר שהינו פשוט וגמיש כאחד, קל להבין את הטבלה ולתחזק אותו ומאפשר שליטה מלאה בתצורת הטבלה. חסרונו הוא בכך שקיימת הגבלה מסויימת בגמישות הכתיבה שלו, הואיל וחלק מתוי הבקרה חייבים להיות במיקום מסויים.
כדי ליצור טבלת ויקי, יש להשתמש רק בארבעה תוי בקרה בסיסיים אלו:
| {| | |- | | | |} |
| תחילת טבלה | ירידת שורה | הוספת עמודה | סיום טבלה |
בתחילת הטבלה יש "לפתוח" אותה בתוים {| בתחילת השורה.
כדי לציין שורה חדשה יש להשתמש בתוים |- בתחילת השורה.
כדי לציין עמודה חדשה יש להשתמש בתו | בתחילת השורה או בתוים || באמצע השורה
בסוף הטבלה יש "לסגור" אותה באמצעות התוים |} בתחילת השורה.
תוכן עניינים
תוי הבקרה לטבלת ויקי
יש לשים לב, שכל התוים (למעט הגדרת עמודה באמצע שורה) חייבים להיות מוצמדים לתחילת השורה.
| כל תוי הבקרה לטבלה בויקי | |||
| פונקציונאליות | פורמט Wiki | הערות | פורמט HTML |
|---|---|---|---|
| הגדרת תחילת טבלה | {| פרמטר/ים | אופציונאלי -פרמטרים להגדרת הטבלה כולה | <table> |
| ירידת שורה | |- פרמטר/ים | אופציונאלי - שימוש בפרמטרים להגדרת השורה | <tr></tr> |
| הגדרת עמודה | | פרמטר/ים | אופציונאלי - שימוש בפרמטרים להגדרת התא הבודד. | <td></td> |
| הגדרת סיום טבלה | |} | אין | </table> |
| תוי בקרה אופציונאלים | |||
| הגדרת עמודה באמצע שורה | || | אין | </td><td> |
| הגדרת עמודה ממרוכזת ומודגשת | ! | הטקסט בעמודה יהיה ממורכז ומודגש | <th></th> |
| הגדרת כותרת טבלה | |+ | הכותרת תופיע מעל הטבלה | <caption></caption> |
הפרמטרים חייבים להיות מופרדים ברווח או בנקודה פסיק וחייבים להיות כתובים בפורמט המקובל של HTML.
מעיון מהיר בטבלה אפשר לראות שתגיות מורכבות בפורמט HTML, שגם מחייבות פתיחה וסגירה לפני ואחרי, וכוללות לרוב כשמונה תוים, מוחלפות בתו או שניים בלבד, שקל לכתוב וקל לזכור. מלבד הכפיה שחלק מהתוים חייבים להיות בתחילת השורה, אין איבוד של גמישות שקיים בטבלת HTML רגילה.
פרמטרים
בשורה הראשונה יש להגדיר את מאפייני הטבלה.
כמו למשל צבע, מסגרת, מיקום הטבלה (ימין/שמאל/אמצע) וכדומה.
| פרמטרים | ||
|---|---|---|
| תכונה | שם | דוגמא |
| צבע רקע | bgcolor | bgcolor=#ABCDEF |
| ישור של הטבלה/טקסט יחסית לעמוד: ימין, אמצע, שמאל | align | align=center |
| ישור של הטבלה/טקסט ורטיקלית: למעלה, אמצע, למטה | valign | valign=top |
| כיוון זרימת הטקסט או הטבלה, מימין לשמאל או להפך | dir | dir="ltr", dir="rtl" |
| סגנון מסגרת | border | border="6" |
| ריווח של התא | cellspacing | cellspacing="8" |
| "ריפוד" של התא מסביב לטקסט | cellpadding | cellpadding="2" |
| עמודה מתמשכת לתחום כמה עמודות | colspan | colspan="2" |
| שורה מתמשכת לתחום כמה שורות | rowspan | rowspan="4" |
| רוחב קבוע לטבלה/עמודה | width | width="400" |
| רוחב קבוע לטבלה/עמודה באחוזים | width="50%" | |
| צבע גבול | bordercolor | bordercolor="#FFFFFF" |
| צבע גבול בהיר | bordercolorlight | bordercolorlight="#000080" |
| צבע גבול כהה | bordercolordark | bordercolordark="#00FF00" |
| תמונת רקע | background | background="FileName.jpg" |
| ריווח חיצוני ימני | margin-right | style="margin-right: 1.5em" |
| ריווח חיצוני שמאלי | margin-left | style="margin-left: 1.5em" |
ישנה גם אפשרות לשלוט על מאפיין של שורה בודדת או תא בודד, בכתיבה של פרמטר במקום המתאים. אם בתחילת השורה או בתחילת העמודה. לדוגמא עיין בטבלת זברה
אפשר להעתיק היישר מהדוגמאות שבתוך המסגרות ולפתח
טבלה פשוטה
- בדוגמא זו ניצור טבלה של תא אחד ושתי שורות אחת עם מסגרת ללא רקע.
| שורה מספר אחת |
| שורה מספר שתיים |
- כתיבה
{| border="1"
| שורה מספר אחת
|-
|שורה מספר שתיים
|}
| תא 1, שורה 1 | תא 2, שורה 1 ( ו 2) | תא 3, שורה 1 |
| תא 1, שורה 2 | תא 3, שורה 2 |
- כתיבה
{|
| תא 1, שורה 1
|rowspan=2| תא 2, שורה 1 ( ו 2)
| תא 3, שורה 1
|-
| תא 1, שורה 2
| תא 3, שורה 2
|}
טבלת עמודות פשוטה
- בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה ממורכזת עם כותרת עליונה ושתי עמודות, אחת לשם משפחה ואחת למספר.
| חוזק של לולאות | |
| לולאה | חוזק |
| בהן | 80% |
| שמונה | 84% |
| פרפר אלפיני | 84% |
| הצלה | 78% |
| תותחן | 84% |
- כתיבה
{| bgcolor="#ccccff"; align="center"; border="2"; cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" | '''חוזק של לולאות'''
|-
|'''לולאה'''|| '''חוזק'''
|-
|בהן || 80%
|-
|שמונה || 84%
|-
|פרפר אלפיני || 84%
|-
|הצלה || 78%
|-
|תותחן || 84%
|-
|}
טבלת עמודות
- בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה מוטה לימין עם כותרת עליונה וחמש עמודות כאשר השלישית ריקה ומפרידה בין שני חלקי הטבלה.
| גברים ונשים פופולריים | ||||
| גברים | מספר | נשים | מספר | |
| יוסף | 60,779 | רחל | 49,605 | |
| דוד | 53,550 | אסתר | 49,605 | |
| משה | 49,965 | מרים | 39,333 | |
| יעקב | 48,379 | שרה | 38,304 | |
| אברהם | 46,043 | חנה | 32,092 | |
- כתיבה
{| bgcolor="#ABCDEF"; align=right; border="2"; cellpadding="3"
|-
|colspan="5" align="center" | '''גברים ונשים פופולריים'''
|-
|'''גברים'''|| '''מספר''' |||| '''נשים'''|| '''מספר'''
|-
|יוסף || 60,779 |||| רחל || 49,605
|-
|דוד || 53,550 |||| אסתר || 49,605
|-
|משה || 49,965 |||| מרים || 39,333
|-
|יעקב || 48,379 |||| שרה || 38,304
|-
|אברהם || 46,043 |||| חנה || 32,092
|-
|}
לוח הכפל
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | |
| 2 | 2 | 4 | 6 | 8 | 10 | 12 | 14 | 16 | 18 | |
| 3 | 3 | 6 | 9 | 12 | 15 | 18 | 21 | 24 | 27 | |
| 4 | 4 | 8 | 12 | 16 | 20 | 24 | 28 | 32 | 36 | |
| 5 | 5 | 10 | 15 | 20 | 25 | 30 | 35 | 40 | 45 |
- כתיבה
{| border="1" cellpadding="2"
|+לוח הכפל
|-
! !! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5!! 6 !! 7 !! 8 !! 9
|-
! 1
| 1 || 2 || 3 || 4 || 5 || 6|| 7|| 8|| 9||
|-
! 2
| 2 || 4 || 6 || 8 || 10 || 12|| 14 || 16|| 18 ||
|-
! 3
| 3 || 6 || 9 || 12 || 15 || 18|| 21||24|| 27||
|-
! 4
| 4 || 8 || 12 || 16 || 20 || 24|| 28|| 32|| 36||
|-
! 5
| 5 || 10 ||15 || 20 || 25 ||30|| 35|| 40|| 45||
|}
טבלת עמודות וכותרות
- בדוגמא זו המטרה ליצור טבלה ממורכזת עם כותרות עליונה ותחתונה ושבע עמודות, כאשר צבע הכותרות שונה מצבע תוכן הטבלה.
- כתיבה
{| id=toc align="center" style="margin-center: 15px;"
|colspan="7" align="center" bgcolor="#ccccff"| '''[[קיסרי רומי]]'''
|-
|[[יוליוס קיסר|יוליוס קיסר]]
|[[אוגוסטוס קיסר]]
|[[טיבריוס|טיבריוס קיסר]]
|[[קליגולה|"קליגולה"]]
|[[קלאודיוס|קלאודיוס קיסר]]
|[[נירון קיסר]]
|[[גלבה]]
|-
|[[אותו]]
|[[ויטליוס]]
|[[אספסיאנוס]]
|[[טיטוס]]
|[[דומיטיאנוס]]
|[[נרווה]]
|[[טריאנוס]]
|-
|[[אדריאנוס]]
|[[אנטונינוס פיוס]]
|[[מרקוס אורליוס]]
|[[קומודוס]]
|[[פרטינקס]]
|[[דידיוס יוליאנוס]]
|[[ספטימוס סוורוס]]
|-
|colspan="7" align="center" bgcolor="#ccccff" |''[[האימפריה הרומית]]''
|}
טבלת זברה
בכדי ליצור שורה צבועות לסירוגין בצבע אחר
| שמות משפחה בישראל | |
| גברים | מספר |
| כהן | 60,779 |
| לוי | 53,550 |
| רבינוביץ' | 49,965 |
| מזרחי | 48,379 |
| גולדשטיין | 46,043 |
- כתיבה
{| bgcolor="#ccccff" border="2" cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" | '''שמות משפחה בישראל'''
|-
|'''גברים'''|| '''מספר'''
|- bgcolor=#ABCDEF
|כהן || 60,779
|- bgcolor=#ccccff
|לוי || 53,550
|- bgcolor=#ABCDEF
|רבינוביץ' || 49,965
|- bgcolor=#ccccff
|מזרחי || 48,379
|- bgcolor=#ABCDEF
|גולדשטיין || 46,043
|-
|}
טבלאות מקוננות
בטבלאות ויקי אפשר ליצור טבלה מקוננת בתוך טבלה
- בדוגמא זו אנו יוצרים בתוך התא השני של הטבלה הראשית, טבלה של שתי שורות של מוצרים, ובתא השלישי של הטבלה הראשית - טבלה של שלוש שורות של אבות מזון.
| חטיף |
|
|
- כתיבה
{| border=1
| חטיף
|
{| bgcolor=#ABCDEF border=2
|במבה
|-
|ביסלי
|}
|
{| bgcolor=#ABCDEF border=2
|פחמימות
|-
|סוכרים
|-
|שומנים
|}
|}
שילוב תמונה עם כותרת והגדרות
בדוגמא זו ניצור תמונה מוצמדת לשמאל שמעליה יש כותרת ממרוכזת. בכדי לעשות זאת ניצור טבלה עם עמודה אחת ושתי שורות, כאשר הרקע של שורת הכותרת הינו וורוד.
| דודו |
| http://en.wikipedia.org/upload/e/e0/ExtinctDodoBird.jpeg |
- כתיבה
{| border="1" cellspacing="0" align="left" cellpadding="2"
|- align="center"
| bgcolor=pink | '''דודו'''
|-
| http://en.wikipedia.org/upload/e/e0/ExtinctDodoBird.jpeg
|}
חלוקה לעמודות וסימון שורות
בנוסף אפשר להשתמש בטבלאות, על מנת לחלק את הטקסט לעמודות
- בדוגמא זו ניצור שתי עמודות בעמוד אחד
| בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. |
בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. |
- כתיבה
{| border="1" cellpadding="5" align="center"
| ב[[ארץ-ישראל]] קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
| בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס [[הקונגרס הציוני]] לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
|}
זכות זו הוכרה ב[[הצהרת בלפור]] מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם [[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
חלוקה של העמוד לשלושה עמודות שוות יחסית לרוחב העמוד:
| בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. |
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. | בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. |
- כתיבה
{| border="1" cellpadding="5" align="center" width="99%"
| width="33%" | ב[[ארץ-ישראל]] קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
| width="33%" | מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
| width="33%" | בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס [[הקונגרס הציוני]] לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. .
זכות זו הוכרה ב[[הצהרת בלפור]] מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם [[חבר הלאומים]], אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי. .
|}
או אם רוצים לצבוע מקטעים לסירוגין
בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
|
טבלה עם רוחב קשיח
פרמטר: width="558"
| מה קורה? |
| לא יודע |
- כתיבה
{| width="558" bgcolor=#DDCEBB cellpadding="2" border="1"
| מה קורה?
|-
| לא יודע
|}
סידור תאים בטבלה
| 1 | |
| 2 | 3 |
| 4 | |
- כתיבה
{| border="1" width="60%"
| colspan="2" height="44" width="100%" |1
|-
| height="88" width="66%" | 2
| rowspan=2| 3
|-
| height="22" width="66%" |4
|}
| 1 | ||
| 2 | 4 | 3 |
| 5 | ||
| 6 | ||
| 7 | ||
| 8 | ||
- כתיבה בויקי
{| border="1" width="60%" height="317"
|-
| colspan="3" height="44" |1
|-
| rowspan="4" width="129"|2
| height="61" |4
| rowspan="4" width="130" |3
|-
| height="61" |5
|-
| height="61" |6
|-
| height="62" width="522" |7
|-
| colspan="3" height="28" |8
|}
- כתיבה בתגי HTML
<table border="1" width="60%" height="317"> <tr> <td valign="top" colspan="3" height="44" > 1</td> </tr> <tr> <td valign="top" rowspan="4" width="129">2</td> <td valign="top" height="61"> 4</td> <td valign="top" rowspan="4" width="130">3</td> </tr> <tr> <td valign="top" height="61">5 </td> </tr> <tr> <td valign="top" height="61">6 </td> </tr> <tr> <td valign="top" height="62" width="522">7</td> </tr> <tr> <td valign="top" colspan="3" height="28">8</td> </tr> </table>
סגנונות
לויקיפידה ישנם סגנונות אוטומטיים לטבלאות בקובץ הסגנונות הראשי.
כך למשל הסגנון toc נותן את התוצאה הבאה:
| כתיבה | תוצאה | ||||
|
{| id="toc" |
|
ניתן למצוא סגנונות נוספים בויקיפדיה:איך לערוך שכבות#סגנונות.
ראו גם
- ההסבר במטא-ויקי - הסברים מלאים ועדכניים (במקרה ונעשה שינוי/שיפור/תוספת לתחביר).
- ממיר HTML > ויקי אוטומטי - שימושי מאוד לטבלאות. ניתן לערוך טבלאות בתכנת עריכת HTML בקלות ולהעביר לתחביר ויקי בלי בעיה.
ערכים שיש בהם טבלאות ויקי
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
