הבדלים בין גרסאות בדף "בילוט מסלולים"
(←סוגי סלע והתאמתם לבילוט ולסוגי בולטים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מובאים כאן כמה כללים פשוטים ל[[בולטים|בילוט]] של [[מסלול|מסלולים]], חלקם טכניים וחלקם הנדסיים. אין בשום פנים לראות בנספח זה כמדריך שלם לבילוט מסלולי [[טיפוס ספורטיבי]] אלא כהצעות לשיפור למבלטים עם נסיון. כדאי לכל מטפס שמעוניין להתחיל לבלט מסלולים להצטרף לחבר בעל נסיון למספר ימי עבודה בבילוט. | מובאים כאן כמה כללים פשוטים ל[[בולטים|בילוט]] של [[מסלול|מסלולים]], חלקם טכניים וחלקם הנדסיים. אין בשום פנים לראות בנספח זה כמדריך שלם לבילוט מסלולי [[טיפוס ספורטיבי]] אלא כהצעות לשיפור למבלטים עם נסיון. כדאי לכל מטפס שמעוניין להתחיל לבלט מסלולים להצטרף לחבר בעל נסיון למספר ימי עבודה בבילוט. | ||
| − | + | =סוגי סלע והתאמתם לבילוט ולסוגי בולטים= | |
| + | |||
| + | ==תכונות של בטון ושל סלע טבעי== | ||
| + | עיגונים הנדסיים מתוכננים ונבדקים על חומרים הנדסיים: בטון, בלוקים וכו׳, שתכונותיהם ידועות, נקבעות בתהליך הייצור והן נשארות קבועות בדיוק טוב. סלע טבעי שונה מבטון במספר היבטים: | ||
| + | # בטון הוא הומוגני בכל הנפח (אותן תכונות בכל נקודה). זה אומר שניתן להסיק במידה טובה מעיגונים בבטון על עיגונים אחרים בבטון דומה. זה גם אומר שהחוזק של העיגון אינו תלוי בכיוון המשיכה והוה זהה בכיוונים שונים. | ||
| + | # בטון הוא מלא בכל הכיוונים. זה אומר שהסיכוי לכיסי אוויר או סדקים הוא קטן (בהנחה שהבטון טוב ועומד בתקני הבנייה). | ||
| + | |||
| + | שני התנאים הללו אינן נכונים בהכרח בסלע טבעי: | ||
| + | # סלע טבעי נוטה להתחמצן ולהיות מושפע מתנאי מזג אויר לאורך זמן. הסלע נוטה לפתח קרום חיצוני, על פני השטח, שעשוי להיות שונה מהותית בתכונותיו מהסלע עצמו. | ||
| + | לדוגמה: סלע קרבונטי רך (קירטון או גיר קירטוני) | ||
| + | |||
| + | ==סלעי משקע== | ||
| + | ===סלעי משקע ימיים=== | ||
| + | ====קירטון וגיר קירטוני==== | ||
| + | סלע קרבונטי | ||
| + | ====גיר ודולומיט==== | ||
| + | גיר (קלציום קרבונט, CaCo3) | ||
| + | ====צור==== | ||
| + | ===סלעי משקע יבשתיים=== | ||
| + | ====אבן חול==== | ||
| + | ====קונגלומרט==== | ||
| + | ==סלעי יסוד== | ||
| + | ===סלעי תהום=== | ||
| + | ===גרניט=== | ||
| + | |||
| + | ===סלעי פרץ=== | ||
| + | ====בזלת==== | ||
| + | ====סקוריה==== | ||
| + | ====טוף==== | ||
| + | |||
==בילוט מסלולי טיפוס== | ==בילוט מסלולי טיפוס== | ||
===המסלול=== | ===המסלול=== | ||
גרסה מ־04:22, 28 במרץ 2017
מובאים כאן כמה כללים פשוטים לבילוט של מסלולים, חלקם טכניים וחלקם הנדסיים. אין בשום פנים לראות בנספח זה כמדריך שלם לבילוט מסלולי טיפוס ספורטיבי אלא כהצעות לשיפור למבלטים עם נסיון. כדאי לכל מטפס שמעוניין להתחיל לבלט מסלולים להצטרף לחבר בעל נסיון למספר ימי עבודה בבילוט.
תוכן עניינים
סוגי סלע והתאמתם לבילוט ולסוגי בולטים
תכונות של בטון ושל סלע טבעי
עיגונים הנדסיים מתוכננים ונבדקים על חומרים הנדסיים: בטון, בלוקים וכו׳, שתכונותיהם ידועות, נקבעות בתהליך הייצור והן נשארות קבועות בדיוק טוב. סלע טבעי שונה מבטון במספר היבטים:
- בטון הוא הומוגני בכל הנפח (אותן תכונות בכל נקודה). זה אומר שניתן להסיק במידה טובה מעיגונים בבטון על עיגונים אחרים בבטון דומה. זה גם אומר שהחוזק של העיגון אינו תלוי בכיוון המשיכה והוה זהה בכיוונים שונים.
- בטון הוא מלא בכל הכיוונים. זה אומר שהסיכוי לכיסי אוויר או סדקים הוא קטן (בהנחה שהבטון טוב ועומד בתקני הבנייה).
שני התנאים הללו אינן נכונים בהכרח בסלע טבעי:
- סלע טבעי נוטה להתחמצן ולהיות מושפע מתנאי מזג אויר לאורך זמן. הסלע נוטה לפתח קרום חיצוני, על פני השטח, שעשוי להיות שונה מהותית בתכונותיו מהסלע עצמו.
לדוגמה: סלע קרבונטי רך (קירטון או גיר קירטוני)
סלעי משקע
סלעי משקע ימיים
קירטון וגיר קירטוני
סלע קרבונטי
גיר ודולומיט
גיר (קלציום קרבונט, CaCo3)
צור
סלעי משקע יבשתיים
אבן חול
קונגלומרט
סלעי יסוד
סלעי תהום
גרניט
סלעי פרץ
בזלת
סקוריה
טוף
בילוט מסלולי טיפוס
המסלול
כדאי לבחור היטב את המסלול לפני שקודחים את החור הראשון. מומלץ לטפס אותו בטופ-רופ מספר פעמים (ומספר אנשים), להחליט מראש איפה המקום הנוח ביותר להקלפה ומה האחיזה המתאימה. אח"כ צריך להחליט אם מספר הבולטים והמרחק ביניהם מצדיק בילוט של המסלול ואם הוא יהיה בטיחותי לטיפוס כך.
הבילוט
- בדוק את סוג הסלע והחלט באיזה סוג בולטים להשתמש.
- נסה להעריך את טיב הסלע באיזור הקו שאתה רוצה לבלט. חריצים יכולים לתת מושג על איכות הסלע מתחת לציפוי החיצוני, שהוא שונה מהסלע עצמו - בפנים, ובהמשך השכבה בה אתה מתכוון לקדוח. גם חבר עם ידע בסיסי בגיאולוגיה יכול לעזור...
- טפס קודם את המסלול בטופ-רופ וסמן את המקומות הטובים לקדיחת החורים.
- בדוק שיש אחיזה הנוחה להקלפה בקירבת כל בולט (ושהיא לא עומדת להישבר בקרוב...).
- בדוק שאין שום מצב מסוכן בזמן ההקלפות (גראונדר, מדפים, פינות חדות, כיוון החבל וכו').
- אל תמקם בולטים בקרבת סדקים, חריצים, קלפים (flakes) ובקצה מדפים. המרחק בין החור לאיזור חולשה או קצה (קצה הקיר, סדק, כיס אויר וקצה המדף) צריך להיות גדול מאורך הבולט.
- לתחנות תופס כלל דומה: המרחק בין שני הבולטים צריך להיות גדול מפעמיים אורך הבולט (ויש הטוענים: 22 ס"מ לפחות).
- אם הקדיחה נתקלת בכיסי אויר, הסלע לא מתאים לבולטים מכאניים וכדאי להשתמש בבולטים כימיים. לא יעזור לקדוח שוב במקום אחר בו אין כיס אויר כזה. כיסי אויר הם תכונה של הסלע ויש סיכוי טוב שקרוב לחור החדש (ראה כלל מס. 6) יהיה כיס כזה.
- אם בזמן ההידוק של הבורג ההתנגדות להידוק אינה הולכת ומתגברת, הבולט אינו אוחז היטב בדפנות החור. אפשר להמשיך ולהדק עד שהבולט יישלף. שוב, כנראה שצריך לעבור לבולטים כימיים.
- בולטים קיימים הדורשים הידוק (האוזן מסתובבת סביב הבורג) כל כמה חודשים, אינם מתאימים לשימוש באותו סלע, כנ"ל!
מונחים נוספים
- אובר בולטד: מסלול שיש בו יותר בולטים מן הדרוש. מסלול שאתה מרגיש בו שאתה מקליפ יותר ממטפס.
- אנדר בולטד: מסלול שיש בו פחות בולטים מן הדרוש. מסלול שאתה מרגיש בו שאתה בגראונדר יותר מדי זמן.
בילוט קוי גלישה
שיקולים בבחירת סוג הבולטים
- מהירות העיגון: על בולטים מכאניים ניתן להעמיס עומס מלא מייד לאחר ההתקנה. בולטים כימיים דורשים זמן ייבוש ארוך יותר.
- קלות השימוש: בולטים כימיים באים בד״כ עם אוזן מובנית חלקה, וניתן להשחיל בהם ישירות את החבל. לבולטים מכאניים (בד״כ) יש אוזן מפח מכופף, שכדי לגלוש עליה חייבים להוסיף גם טבעת או מיילון.
קוי גלישה לירידה ממצוק/מסלול טיפוס
ניתן להשתמש בתחנות תקניות. חובה לבחור קו נקי מסלע רופף. מומלץ לבחור קו ללר חריצים, שיחים או כל דבר אחר שיכול לתקוע את החבל. המרחק בין התחנות נקבע על ידי סוג החבל שמשתמשים בו לטיפוס באתר. על מסלולים של חבל יחיד תחנות הגלישה יהיו במרחק קצת פחות מחצי אורך החבל. באתרים של חבלי דאבל ו/או טווין - קצת פחות מאורך החבל.
קווי גלישה בקניונינג
שיקולים בבחירת מיקום הבולטים
למיקום העיגונים חשיבות ממספר היבטים. נוחות
נוחות לגלישה
כמה קל להתחבר ולגלוש מהעיגונים. לצורך זה נרצה עיגונים גבוהים ומרוחקים משפת המצוק, כך שההתחברות אליהם תהיה בטוחה, ומעבר שפת המצוק יוכל להיות נוח.
קלות למשיכת החבל
לצורך זה נרצה עיגונים קרובים לשפת המצוק, כדי להקטין את החיכוך במשיכת החבל.
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
