הבדלים בין גרסאות בדף "גלישה עם חבל משיכה"
(←קשר) |
|||
| (22 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''גלישה עם חבל משיכה''' היא וריאציה על [[גלישה]] ב[[גולש אחרון]], שבה, במקום [[קטגוריה:קשרי_חיבור_חבלים|לקשור]] שני [[חבלים]] עבים, ולגלוש על חבל כפול, שכולו עבה (וארכו כפול מאורך הגלישה, קושרים חבל אחד עבה לחבל דק מאד, וגולשים רק על החבל העבה. החבל הדק משמש רק כחבל משיכה (tagline) כדי לקבל את חבל הגלישה ולהמשיך לגלישה הבאה. | + | '''גלישה עם חבל משיכה''' היא וריאציה על [[גלישה]] ב[[גולש אחרון]], שבה, במקום [[קטגוריה:קשרי_חיבור_חבלים|לקשור]] לקשור שני [[חבלים]] עבים, ולגלוש על חבל כפול, שכולו עבה (וארכו כפול מאורך הגלישה, קושרים חבל אחד עבה לחבל דק מאד, וגולשים רק על החבל העבה. החבל הדק משמש רק כחבל משיכה (tagline) כדי לקבל את חבל הגלישה ולהמשיך לגלישה הבאה. למעשה - שיטה זו היא שלב נוסף בהתפתחות של ה[[גלישה עם בלוק]], שמאפשרת להקטין את המשקל של החבלים הנדרשים לגלישה. |
| − | '''הערה''': הגישה כאן שונה באופן מהותי מגלישה ל[[מערנות|מערות]], למשל. מכיוון שלמרבית המערות יש פתח אחד, וצריך גם להיכנס וגם לצאת ממנו, אפשר להשתמש בחבל אחד לגלישה, ולקשור אותו לעיגון. ממילא חוזרים על אותו חבל | + | ==אזהרה== |
| + | '''שימו לב: טכניקות גלישה מתקדמות אינן מיועדות למתחילים. חשוב להתאמן ולתרגל את הקמת המערכת ״על יבש״, בבית, מספר רב של פעמים ובוריאציות שונות לפני שלוקחים אותה לשטח פראי...''' | ||
| + | |||
| + | '''הערה''': הגישה כאן שונה באופן מהותי מגלישה ל[[מערנות|מערות]], למשל. מכיוון שלמרבית המערות יש פתח אחד, וצריך גם להיכנס וגם לצאת ממנו, אפשר להשתמש בחבל אחד לגלישה, ולקשור אותו לעיגון. ממילא חוזרים על אותו חבל ב[[טיפוס על חבל|טיפוס עליו]] ולכן אפשר להשאיר אותו שם. במערות אין צורך בחבל משיכה. | ||
[[גולש אחרון]] רגיל, מתאים לצורך ירידה ממסלולי טיפוס ארוכים. זה ברור במיוחד במסלולי [[מולטי-פיץ']] אבל נכון לכל מסלול שארוך מחצי אורך החבל. '''גלישה עם חבל משיכה''' מתאימה יותר לשימוש ב[[קניונינג]], כאשר אין טעם לסחוב חבל עבה כבד פי שניים מהדרוש. מספיק לקחת חבל גלישה אחד, ועוד חבל דק וקל במיוחד, למשל - חבל ניילון 2-3מ"מ. | [[גולש אחרון]] רגיל, מתאים לצורך ירידה ממסלולי טיפוס ארוכים. זה ברור במיוחד במסלולי [[מולטי-פיץ']] אבל נכון לכל מסלול שארוך מחצי אורך החבל. '''גלישה עם חבל משיכה''' מתאימה יותר לשימוש ב[[קניונינג]], כאשר אין טעם לסחוב חבל עבה כבד פי שניים מהדרוש. מספיק לקחת חבל גלישה אחד, ועוד חבל דק וקל במיוחד, למשל - חבל ניילון 2-3מ"מ. | ||
| − | + | [[תמונה: Knot in a maillon.jpg|שמאל|ממוזער|230px|חיבור לגלישה בעזרת חבל משיכה כשהקשר משמש מעצור לגלישה ([[גלישה עם בלוק|בלוק]]) ותקוע במיילון. במקרה הזה - החיבור בין החבלים הוא בעזרת טבעת ושתי לולאות שמונה]] | |
| + | [[תמונה: block_rappel.jpg|שמאל|ממוזער|230px|חיבור לגלישה בעזרת חבל משיכה כשהמעצור הוא קשר מוט על טבעת. חבל המשיכה מחובר לאותה טבעת]] | ||
היתרונות שבקונספט הזה הם ברורים: | היתרונות שבקונספט הזה הם ברורים: | ||
* הגלישה קלה יותר (פחות חיכוך) ואחידה יותר (במיוחד בגלישות ארוכות). | * הגלישה קלה יותר (פחות חיכוך) ואחידה יותר (במיוחד בגלישות ארוכות). | ||
| − | * חצי החבל שוקל חצי. יש הרבה פחות לסחוב | + | * חצי החבל שוקל חצי. יש הרבה פחות לסחוב (לא צריך חבל כפול מאורך הגלישה הארוכה ביותר - מספיק כאורך הגלישה הארוכה ועוד קצת) |
* התעסקות עם חבל קצר (פתיחה וקיפול) היא הרבה יותר פשוטה ומהירה. | * התעסקות עם חבל קצר (פתיחה וקיפול) היא הרבה יותר פשוטה ומהירה. | ||
| + | * אפשר להשתמש בחבל פסול/חבלים פסולים כחבלי משיכה. | ||
| + | * אם יש כמה חבלים קצרים - לא צריך לעבור קשרים (בתנאי שחבל הגלישה עצמו מספיק ארוך). | ||
אבל יש גם חסרונות: | אבל יש גם חסרונות: | ||
* יש פחות חבל, זה משמעותי במיוחד במקרי חירום. | * יש פחות חבל, זה משמעותי במיוחד במקרי חירום. | ||
| − | * ההתארכות | + | * ההתארכות בגלישה על חבל יחיד משמעותית יותר מאשר בגלישה על חבל כפול. זה מגדיל את הבלאי של החבל. |
* העומס על החבל הוא כפול (כי יש אחד במקום שניים), ושוב - זה מגדיל את הבלאי של החבל. | * העומס על החבל הוא כפול (כי יש אחד במקום שניים), ושוב - זה מגדיל את הבלאי של החבל. | ||
| − | במקרה שהחבל העיקרי נפסל - אנחנו בבעיה. | + | וגם - במקרה שהחבל העיקרי, הארוך, נפסל - אנחנו בבעיה. |
| + | |||
==הקשר== | ==הקשר== | ||
שימת לב מיוחדת יש לתת לקשר החיבור. יש כאן קשר שאמור לחבר בין חבלים ש[[קוטר של חבל|קוטרם]] שונה באופן מהותי. מרבית קשרי חיבור החבלים שאנו מכירים ([[קשר פלמי]], [[קשר דייגים כפול]] ואחרים) לא יהיו בטיחותיים במקרה זה. | שימת לב מיוחדת יש לתת לקשר החיבור. יש כאן קשר שאמור לחבר בין חבלים ש[[קוטר של חבל|קוטרם]] שונה באופן מהותי. מרבית קשרי חיבור החבלים שאנו מכירים ([[קשר פלמי]], [[קשר דייגים כפול]] ואחרים) לא יהיו בטיחותיים במקרה זה. | ||
| − | למעשה, במרבית המקרים ניתן להשתמש | + | למעשה, במרבית המקרים ניתן להשתמש ב[[טבעות|טבעת]] ובשתי [[לולאת שמונה|לולאות שמונה]]. זה לא רעיון טוב בגלישה במתאר עם הרבה צמחייה וענפים. בחלק מן המערכות החבלים נופלים יחד. במקרה כזה עדיף לחבר בקשר - ללא טבעת, כמובן. |
לקשר כאן יכול להיות שימוש נוסף - בעיגון. | לקשר כאן יכול להיות שימוש נוסף - בעיגון. | ||
==העיגון== | ==העיגון== | ||
| − | |||
תשומת לב מיוחדת יש לתת לעיגון שעליו גולשים, או יותר נכון - לאופן שבו החבל עובר בעיגון, ואיך העומס מהחבל עובר לעיגון, מה שקוראים '''סטופר''' או '''בלוק'''. | תשומת לב מיוחדת יש לתת לעיגון שעליו גולשים, או יותר נכון - לאופן שבו החבל עובר בעיגון, ואיך העומס מהחבל עובר לעיגון, מה שקוראים '''סטופר''' או '''בלוק'''. | ||
===קשר=== | ===קשר=== | ||
השיטה הפשוטה ביותר היא לשים את הקשר (קשר החיבור בין חבל הגלישה וחבל המשיכה) בתור מעצור, ולגלוש עליו. זה יכול לעבוד, אם יש [[מיילון]], למשל, בעיגון. כל קשר בחבל בקוטר 10מ״מ ייתקע במיילון ויהיה מספיק בטיחותי לצורך זה. | השיטה הפשוטה ביותר היא לשים את הקשר (קשר החיבור בין חבל הגלישה וחבל המשיכה) בתור מעצור, ולגלוש עליו. זה יכול לעבוד, אם יש [[מיילון]], למשל, בעיגון. כל קשר בחבל בקוטר 10מ״מ ייתקע במיילון ויהיה מספיק בטיחותי לצורך זה. | ||
| − | אם על העגינה אין מיילון אלא [[טבעות|טבעת]], או אפילו רק [[רצועות|רצועה]] סביב בולדר, עץ או גשר - קשר בלבד אינו מהווה מעצור מספיק, ויש לבחור בשיטה אחרת, למשל, קשר מוט על טבעת. | + | אם על העגינה אין מיילון אלא [[טבעות|טבעת]], או אפילו רק [[רצועות|רצועה]] סביב בולדר, עץ או גשר - קשר בלבד אינו מהווה מעצור מספיק, ויש לבחור בשיטה אחרת, למשל, [[קשר מוט]] על טבעת. |
===ניצרה=== | ===ניצרה=== | ||
| שורה 34: | שורה 40: | ||
שיטת הניצרה מסתמכת על אמצעי (פיתון או כל אמצעי ייעודי) שנועל את המערכת, ובלעדיו - כולה מתפרקת. ניתן לשים ניצרה בעיגון עצמו (כך שכל העיגון מתפרק), בקשר המעצור או בחיבור בין החבלים. ניתן לשלב יותר מניצרה אחת... | שיטת הניצרה מסתמכת על אמצעי (פיתון או כל אמצעי ייעודי) שנועל את המערכת, ובלעדיו - כולה מתפרקת. ניתן לשים ניצרה בעיגון עצמו (כך שכל העיגון מתפרק), בקשר המעצור או בחיבור בין החבלים. ניתן לשלב יותר מניצרה אחת... | ||
| − | המערכת המוצגת כאן (יש הרבה אחרות) מבוססת על ניצרה בשילוב עם [[קשר נפתח]]. הרעיון הוא להדק את הקשר סביב ניצרה (פיתון, מקל או כל דבר אחר), וכך ליצור את הקשר שננעל במיילון. ברגע שמושכים את הניצרה (עם חבל המשיכה), חבל הגלישה נופל. למעשה - חבל המשיכה כאן מושך רק את הניצרה, ובכלל לא את חבל הגלישה, שנופל בעצמו. | + | המערכת המוצגת כאן (יש הרבה אחרות) מבוססת על ניצרה בשילוב עם [[קשר נפתח]] (שהוא גם [[לולאה מתהדקת]]...). הרעיון הוא להדק את הקשר סביב ניצרה (פיתון, מקל או כל דבר אחר), וכך ליצור את הקשר שננעל במיילון. ברגע שמושכים את הניצרה (עם חבל המשיכה), חבל הגלישה נופל. למעשה - חבל המשיכה כאן מושך רק את הניצרה, ובכלל לא את חבל הגלישה, שנופל בעצמו. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | זה מאד חסכוני באנרגיה ובזמן, במיוחד בגלישות ארוכות, בהן לוקח זמן ומאמץ למשוך את כל החבל למטה. | ||
| + | נקודה חשובה נוספת היא, שגם אם חבל הגלישה נפסל, גם אם מחברים כמה חבלים קצרים לגלישה ארוכה אחת - אין בעיה לקבל את החבל בחזרה. כמובן שאז צריך לעבור את הקשרים בגלישה, אבל ברגע שמגיעים למטה - המשיכה של הניצרה תפיל את הכל - עם הקשרים... | ||
| + | [[תמונה: Nitzra3.jpg|שמאל|ממוזער|280px|חיבור לגלישה בעזרת חבל משיכה וניצרה. גם כאן הניצרה היא פיתון. ההבדל הוא שהניצרה כאן מנתקת גם חבל העזר של העיגון ברגע שמושכים את הניצרה, כל המערכת , שני החבלים והעיגון - נופלים]] | ||
| + | שימו לב: שיטה זו מורכבת יותר, ויש צורך בהבנה טובה של המערכת ובשיקולים לבחירה בשיטה זו. לא מיועד למתחילים! | ||
===[[קשר סייסים]]=== | ===[[קשר סייסים]]=== | ||
| שורה 72: | שורה 55: | ||
שימו לב: יש אינספור וריאציות. חלקן יותר מהירות, חלקן משתמשות בפחות ציוד, חלקן יותר פשוטות (זה לא אותו הדבר) וחלקן יותר בטיחותיות. יש המון שיקולים וטרייד-אופים בין השיקולים השונים. המאמר הזה ואחרים באנציקלופדיה לא באים (בפירוש לא!) לתת את השיטה הכי טובה, כי אין דבר כזה. המאמר נותן רק הסבר כללי ורציונל. | שימו לב: יש אינספור וריאציות. חלקן יותר מהירות, חלקן משתמשות בפחות ציוד, חלקן יותר פשוטות (זה לא אותו הדבר) וחלקן יותר בטיחותיות. יש המון שיקולים וטרייד-אופים בין השיקולים השונים. המאמר הזה ואחרים באנציקלופדיה לא באים (בפירוש לא!) לתת את השיטה הכי טובה, כי אין דבר כזה. המאמר נותן רק הסבר כללי ורציונל. | ||
| − | למשל: חיבור עם טבעת הוא מהיר ופשוט לחיבור ולפירוק (כמו באיור הראשון). הוא פחות מתאים (אולי) אם יודעים שהטבעת תיפול, ואז עדיף מיילון, אולי... או קשר (כמו באיור השני). אבל אז קשה יותר לפרק. | + | למשל: חיבור עם טבעת הוא מהיר ופשוט לחיבור ולפירוק (כמו באיור הראשון). הוא פחות מתאים (אולי) אם יודעים שהטבעת תיפול (במערכות עם ניצרה), ואז עדיף מיילון, אולי... או קשר (כמו באיור השני). אבל אז קשה יותר לפרק. |
דוגמה נוספת: באיור השני אפשר לחבר את חבל המשיכה לפיתון אחרי החיבור לחבל (כמו בציור), ואז זה יותר בטיחותי, אבל הרבה יותר קשה למשוך ויש סיכוי לתקיעת החבל. או לא לחבר בכלל בין החבלים ואז קל יותר למשוך, אבל פחות בטיחותי, כי משיכה בחבל המשיכה תפרק את המערכת, אפילו בטעות. | דוגמה נוספת: באיור השני אפשר לחבר את חבל המשיכה לפיתון אחרי החיבור לחבל (כמו בציור), ואז זה יותר בטיחותי, אבל הרבה יותר קשה למשוך ויש סיכוי לתקיעת החבל. או לא לחבר בכלל בין החבלים ואז קל יותר למשוך, אבל פחות בטיחותי, כי משיכה בחבל המשיכה תפרק את המערכת, אפילו בטעות. | ||
| − | + | ==[[פידלסטיק]]== | |
| + | יש אפשרות גם להשתמש בניצרה ייעודית (כלומר - לקנות ניצרה כזו) לגלישה כזו. יש מספר חברות המייצרות אותן, ודגמים - בהתאם. הנצרה הייעודית הראשונה נקראה [[פידלסטיק]] (fiddlestick) וזה הפך לשם גנרי לנצרות כאלו. אבל יש גם אחרות (smooth operator ועוד). | ||
| + | |||
| + | השיטה הבסיסית משתמשת ב[[קשר אבן]] (stone knot - קשר שהייעוד המקורי שלו הוא לחבוק משהו, נניח - אבן). ובחלל החביקה של החבל להכניס את הניצרה הייעודית. משיכה בניצרה - כמו הוסבר למעלה - גורמת לכל המערכת להתפרק. | ||
| + | |||
==קריאה נוספת== | ==קריאה נוספת== | ||
* [[איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?]] | * [[איזה חבל הכי טוב לשמש כחבל משיכה (tag-line) וכחבל חירום לגלישה?]] | ||
| + | * [[גלישה עם בלוק]] | ||
| + | * [[פידלסטיק]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://caves.org/section/vertical/nh/52/BinerBlocks.pdf מאמר עם עוד כמה רעיונות לבלוקים] | * [http://caves.org/section/vertical/nh/52/BinerBlocks.pdf מאמר עם עוד כמה רעיונות לבלוקים] | ||
גרסה אחרונה מ־06:39, 20 בנובמבר 2016
גלישה עם חבל משיכה היא וריאציה על גלישה בגולש אחרון, שבה, במקום לקשור שני חבלים עבים, ולגלוש על חבל כפול, שכולו עבה (וארכו כפול מאורך הגלישה, קושרים חבל אחד עבה לחבל דק מאד, וגולשים רק על החבל העבה. החבל הדק משמש רק כחבל משיכה (tagline) כדי לקבל את חבל הגלישה ולהמשיך לגלישה הבאה. למעשה - שיטה זו היא שלב נוסף בהתפתחות של הגלישה עם בלוק, שמאפשרת להקטין את המשקל של החבלים הנדרשים לגלישה.
תוכן עניינים
אזהרה
שימו לב: טכניקות גלישה מתקדמות אינן מיועדות למתחילים. חשוב להתאמן ולתרגל את הקמת המערכת ״על יבש״, בבית, מספר רב של פעמים ובוריאציות שונות לפני שלוקחים אותה לשטח פראי...
הערה: הגישה כאן שונה באופן מהותי מגלישה למערות, למשל. מכיוון שלמרבית המערות יש פתח אחד, וצריך גם להיכנס וגם לצאת ממנו, אפשר להשתמש בחבל אחד לגלישה, ולקשור אותו לעיגון. ממילא חוזרים על אותו חבל בטיפוס עליו ולכן אפשר להשאיר אותו שם. במערות אין צורך בחבל משיכה.
גולש אחרון רגיל, מתאים לצורך ירידה ממסלולי טיפוס ארוכים. זה ברור במיוחד במסלולי מולטי-פיץ' אבל נכון לכל מסלול שארוך מחצי אורך החבל. גלישה עם חבל משיכה מתאימה יותר לשימוש בקניונינג, כאשר אין טעם לסחוב חבל עבה כבד פי שניים מהדרוש. מספיק לקחת חבל גלישה אחד, ועוד חבל דק וקל במיוחד, למשל - חבל ניילון 2-3מ"מ.
היתרונות שבקונספט הזה הם ברורים:
- הגלישה קלה יותר (פחות חיכוך) ואחידה יותר (במיוחד בגלישות ארוכות).
- חצי החבל שוקל חצי. יש הרבה פחות לסחוב (לא צריך חבל כפול מאורך הגלישה הארוכה ביותר - מספיק כאורך הגלישה הארוכה ועוד קצת)
- התעסקות עם חבל קצר (פתיחה וקיפול) היא הרבה יותר פשוטה ומהירה.
- אפשר להשתמש בחבל פסול/חבלים פסולים כחבלי משיכה.
- אם יש כמה חבלים קצרים - לא צריך לעבור קשרים (בתנאי שחבל הגלישה עצמו מספיק ארוך).
אבל יש גם חסרונות:
- יש פחות חבל, זה משמעותי במיוחד במקרי חירום.
- ההתארכות בגלישה על חבל יחיד משמעותית יותר מאשר בגלישה על חבל כפול. זה מגדיל את הבלאי של החבל.
- העומס על החבל הוא כפול (כי יש אחד במקום שניים), ושוב - זה מגדיל את הבלאי של החבל.
וגם - במקרה שהחבל העיקרי, הארוך, נפסל - אנחנו בבעיה.
הקשר
שימת לב מיוחדת יש לתת לקשר החיבור. יש כאן קשר שאמור לחבר בין חבלים שקוטרם שונה באופן מהותי. מרבית קשרי חיבור החבלים שאנו מכירים (קשר פלמי, קשר דייגים כפול ואחרים) לא יהיו בטיחותיים במקרה זה.
למעשה, במרבית המקרים ניתן להשתמש בטבעת ובשתי לולאות שמונה. זה לא רעיון טוב בגלישה במתאר עם הרבה צמחייה וענפים. בחלק מן המערכות החבלים נופלים יחד. במקרה כזה עדיף לחבר בקשר - ללא טבעת, כמובן.
לקשר כאן יכול להיות שימוש נוסף - בעיגון.
העיגון
תשומת לב מיוחדת יש לתת לעיגון שעליו גולשים, או יותר נכון - לאופן שבו החבל עובר בעיגון, ואיך העומס מהחבל עובר לעיגון, מה שקוראים סטופר או בלוק.
קשר
השיטה הפשוטה ביותר היא לשים את הקשר (קשר החיבור בין חבל הגלישה וחבל המשיכה) בתור מעצור, ולגלוש עליו. זה יכול לעבוד, אם יש מיילון, למשל, בעיגון. כל קשר בחבל בקוטר 10מ״מ ייתקע במיילון ויהיה מספיק בטיחותי לצורך זה.
אם על העגינה אין מיילון אלא טבעת, או אפילו רק רצועה סביב בולדר, עץ או גשר - קשר בלבד אינו מהווה מעצור מספיק, ויש לבחור בשיטה אחרת, למשל, קשר מוט על טבעת.
ניצרה
שיטת הניצרה מסתמכת על אמצעי (פיתון או כל אמצעי ייעודי) שנועל את המערכת, ובלעדיו - כולה מתפרקת. ניתן לשים ניצרה בעיגון עצמו (כך שכל העיגון מתפרק), בקשר המעצור או בחיבור בין החבלים. ניתן לשלב יותר מניצרה אחת...
המערכת המוצגת כאן (יש הרבה אחרות) מבוססת על ניצרה בשילוב עם קשר נפתח (שהוא גם לולאה מתהדקת...). הרעיון הוא להדק את הקשר סביב ניצרה (פיתון, מקל או כל דבר אחר), וכך ליצור את הקשר שננעל במיילון. ברגע שמושכים את הניצרה (עם חבל המשיכה), חבל הגלישה נופל. למעשה - חבל המשיכה כאן מושך רק את הניצרה, ובכלל לא את חבל הגלישה, שנופל בעצמו.
זה מאד חסכוני באנרגיה ובזמן, במיוחד בגלישות ארוכות, בהן לוקח זמן ומאמץ למשוך את כל החבל למטה.
נקודה חשובה נוספת היא, שגם אם חבל הגלישה נפסל, גם אם מחברים כמה חבלים קצרים לגלישה ארוכה אחת - אין בעיה לקבל את החבל בחזרה. כמובן שאז צריך לעבור את הקשרים בגלישה, אבל ברגע שמגיעים למטה - המשיכה של הניצרה תפיל את הכל - עם הקשרים...
שימו לב: שיטה זו מורכבת יותר, ויש צורך בהבנה טובה של המערכת ובשיקולים לבחירה בשיטה זו. לא מיועד למתחילים!
קשר סייסים
הרעיון כאן הוא לנעול את חבל הגלישה על ידי קשר עם חיכוך בשלבים, כמו בקשר סייסים. משיכות בשני החבלים לסירוגין תגרומנה לחבלים ליפול למטה. זה נשמע מגניב, אבל לשיטה זו פוטנציאל גבוה לתקיעת החבל, כי למעשה נופלת לולאה של חבל, ולא חבל אחד בלבד. בכל מקרה - הרעיון הוא לבנות מעין ניצרה (כמו בסעיף קודם) מהחבל עצמו.
עוד כמה נקודות
שימו לב: יש אינספור וריאציות. חלקן יותר מהירות, חלקן משתמשות בפחות ציוד, חלקן יותר פשוטות (זה לא אותו הדבר) וחלקן יותר בטיחותיות. יש המון שיקולים וטרייד-אופים בין השיקולים השונים. המאמר הזה ואחרים באנציקלופדיה לא באים (בפירוש לא!) לתת את השיטה הכי טובה, כי אין דבר כזה. המאמר נותן רק הסבר כללי ורציונל.
למשל: חיבור עם טבעת הוא מהיר ופשוט לחיבור ולפירוק (כמו באיור הראשון). הוא פחות מתאים (אולי) אם יודעים שהטבעת תיפול (במערכות עם ניצרה), ואז עדיף מיילון, אולי... או קשר (כמו באיור השני). אבל אז קשה יותר לפרק.
דוגמה נוספת: באיור השני אפשר לחבר את חבל המשיכה לפיתון אחרי החיבור לחבל (כמו בציור), ואז זה יותר בטיחותי, אבל הרבה יותר קשה למשוך ויש סיכוי לתקיעת החבל. או לא לחבר בכלל בין החבלים ואז קל יותר למשוך, אבל פחות בטיחותי, כי משיכה בחבל המשיכה תפרק את המערכת, אפילו בטעות.
פידלסטיק
יש אפשרות גם להשתמש בניצרה ייעודית (כלומר - לקנות ניצרה כזו) לגלישה כזו. יש מספר חברות המייצרות אותן, ודגמים - בהתאם. הנצרה הייעודית הראשונה נקראה פידלסטיק (fiddlestick) וזה הפך לשם גנרי לנצרות כאלו. אבל יש גם אחרות (smooth operator ועוד).
השיטה הבסיסית משתמשת בקשר אבן (stone knot - קשר שהייעוד המקורי שלו הוא לחבוק משהו, נניח - אבן). ובחלל החביקה של החבל להכניס את הניצרה הייעודית. משיכה בניצרה - כמו הוסבר למעלה - גורמת לכל המערכת להתפרק.
קריאה נוספת
קישורים חיצוניים
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
