הבדלים בין גרסאות בדף "דראג"
(דף חדש: '''דראג''' (באנגלית: drag או rope drag) הוא החיכוך הנוצר בהובלה ממעבר החבל בראנרים של העגינות ו...) |
מ (החלפת טקסט - קטגוריה: כללי ל־'') |
||
| (7 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''דראג''' (באנגלית: drag או rope drag) הוא ה[[חיכוך]] הנוצר ב[[הובלה]] ממעבר ה[[חבלים|חבל]] ב[[ראנרים]] של ה[[עגינות]] ועל גבי הסלע. הדראג הופך גדול ב[פיץ'|פיצ'ים]] ארוכים, בסוף הפיץ', כשמספר העיגונים גדול, ואורך החבל הנגרר על ידי המוביל גדל. החיכוך גדול יותר בחבלים עבים מאשר בחבלים דקים. | + | '''דראג''' (באנגלית: drag או rope drag) הוא ה[[חיכוך]] הנוצר ב[[הובלה]] ממעבר ה[[חבלים|חבל]] ב[[ראנרים]] של ה[[עגינות]] ועל גבי הסלע. פירוש המילה דראג באנגלית הוא "גרירה", והמונח מתייחס לההתנגדות של החבל לגרירה, שהיא למעשה החיכוך של החבל במעבר על הסלע ובעגינות. חיכוך זה מביא לעיתים למצבים מגוחכים בהם המטפס צריך למשוך את החבל בשתי ידיים ובכל הכח כדי שיוכל להתקדם. ברור שאי אפשר לטפס כך. הדראג הופך גדול ב[[פיץ'|פיצ'ים]] ארוכים, בסוף הפיץ', כשמספר העיגונים גדול, ואורך החבל הנגרר על ידי המוביל גדל. החיכוך שונה לחבלים ב[[קוטר של חבל|קטרים שונים]] והוא גדול יותר בחבלים עבים מאשר בחבלים דקים. |
| − | הדראג של החבל מקשה על המוביל, והוא עובד כמו משקל נוסף שעל המוביל לסחוב. הוא מאט את הטיפוס ומגדיל את סכנת | + | הדראג של החבל מקשה על המוביל, והוא עובד כמו משקל נוסף שעל המוביל לסחוב. הוא [[מהירות|מאט]] את הטיפוס ומגדיל את סכנת ה[[נפילה]]. במקרים קיצוניים המשיכה של החבל היא כזו שהמוביל אינו יכול להתקדם כלל. |
| + | |||
| + | החיכוך מורכב, כאמור, משני גורמים עיקריים חיכוך על הסלע וחיכוך בעגינות. | ||
==חיכוך על הסלע== | ==חיכוך על הסלע== | ||
| − | החיכוך על הסלע הוא תכונה של הסלע והחבל (מקדם חיכוך) ושל החיספוס של הסלע. החיכוך גדול ב[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] וב[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]], וקטן יותר ב[[גיאולוגיה#גיר|גיר]] ובבזלת, למשל. פרופיל המסלול גם הוא משפיע על הדראג. | + | החיכוך על הסלע הוא תכונה של הסלע והחבל (מקדם חיכוך) ושל החיספוס של הסלע. החיכוך גדול ב[[גיאולוגיה#גרניט|גרניט]] וב[[גיאולוגיה#אבן חול|אבן חול]], וקטן יותר ב[[גיאולוגיה#גיר|גיר]] ובבזלת, למשל. פרופיל המסלול גם הוא משפיע על הדראג, פינות בכניסה ל[[ארובה|ארובות]], ל[[שלילי|שליליים]] ולמדפים מגדילים מאד את החיכוך. |
| + | |||
| + | ניתן להרגיש הבדל ברור בין תחילת הפיץ' לבין סופו. בחלק האחרון של הפיץ' המוביל, בדרך כלל, שונא את ה[[איבטוח|מאבטח]] שלו, מסנן לעצמו מבעד לשיניים חשוקות: "איזה אידיוט" וצועק: [[נוהל דיבור#סלאק|"סלאק" (slack)]]. לא המאבטח אשם (ברוב המקרים) אלא החיכוך המצטבר לאורך החבל. כאשר מטפסים על סלע עם הרבה חיכוך, כמו גרניט (ב[http://www.israelalpine.org/sinai/ הר הגבוה בסיני]) או אבן חול (ב[[וואדי ראם]], בירדן), החיכוך גורם לכך שאחרי מרחק קצר יחסית (כשלושים או שלושים וחמישה מטרים) צריך לעצור ולבנות תחנה. פיץ' של שלושים ושמונה מטרים נחשב בסיני לפיץ' ארוך. זוהי הדרך היחידה להקטין את החיכוך בין החבל לסלע. | ||
==חיכוך בעיגונים== | ==חיכוך בעיגונים== | ||
| − | החיכוך | + | הגורם החשוב השני המרכיב את החיכוך הוא מעבר החבל בעגינות. ה[[טבעות]] של ה[[ראנרים]], בהן עובר החבל, אמנם נראות חלקות אך יש להן מקדם חיכוך גבוה למדי עם החבל (אותו מקדם החיכוך הגבוה שעובד לטובתנו כאשר אנו מייצרים מאותה סגסוגת אלומיניום [[אמצעי חיכוך]]). החבל העובר בטבעות של הרנרים, מתחכך בהן. ככל שיש יותר טבעות בדרך, כך גדל החיכוך וקשה יותר למוביל למשוך את החבל דרכן. כאשר החבל אינו עובר ישר בתוך הטבעות, אלא מזגזג ביניהן, החיכוך אפילו גדול יותר. |
| − | עניין נוסף הוא | + | עניין נוסף הוא שיתרה מזו, אופי הגידול בחיכוך בכל טבעת הוא מכפלתי. כלומר, מעבר החבל בטבעת מקשה על משיכת החבל במידה קבועה (ולא בכוח קבוע). זה אומר שלכל טבעת נוספת יש לכפול את הכוח בפקטור המתאים (ולא להוסיף כוח קבוע). דרך אחרת לומר זאת היא שהחיכוך אינו גדל בטור חשבוני (כלומר בחיבור של החיכוך מטבעת לטבעת) אלא בטור הנדסי (כלומר במכפלה של החיכוך). לדוגמה: אם החבל עובר בעשר טבעות, וכל טבעת מוסיפה 20 אחוזים לקושי של מעבר החבל, המשמעות היא שאחרי טבעת אחת קשה יותר למשוך את החבל פי 1.2. אחרי עשר טבעות, קשה יותר לא במאתיים, או פי 3 (עשר טבעות שכל אחת מוסיפה 20%), אלא פי <math>1.2^{10} </math>, כלומר פי 6.19. |
| − | |||
| − | + | החיכוך הנוצר ממעבר החבל ב[[טבעות]] של הראנרים תלוי במידה רבה בזווית בין החבל הנכנס לחבל היוצא מן הטבעת. עניין זה מוסבר בפירוט ב[[איך עובדים אמצעי חיכוך?|מאמר נפרד]] ולא ניכנס לזה כאן. מכאן נובע, שככל שמעבר החבל בטבעת הוא יותר ישר (זווית קרובה ל-180°) כך תהיה התרומה של טבעת זו לחיכוך הכולל קטנה יותר. על מנת להקטין את החיכוך מנסה המוביל להקטין את ה"זיג-זג" של החבל בעגינות. בעיה זו נפתרת באופן חלקי על ידי מיקום של העגינות לאורך המסלול בקו ישר. כאשר העגינות ממוקמות בערך לאורך אותו קו ישר, החבל עובר בכולן מלמטה למעלה והחיכוך קטן בהרבה. אם אין אפשרות כזו, אפשר לעשות את זה על ידי שימוש ב[[ראנרים#ראנרים ארוכים|ראנרים ארוכים]], כך שלא ייווצרו זוויות חדות בחבל העובר בין העגינות. כמובן שבפיצ'ים מסויימים אין ברירה אלא ליצור זוויות כאלה, לדוגמה בפיצ'ים עם [[טרברסה]], ובמסלולים עם זוויות משתנות ([[שלילי|גגות]], למשל). | |
| − | + | פתרון אפשרי לשני ההיבטים של החיכוך בראנרים הוא שימוש ב[[חבל כפול]]. ב[[שיטות הובלה|שיטה]] זו עובר כל חבל במסלול מעט אחר, ניתן למנוע זיגזוג של החבל ומספר העגינות לכל חבל קטן פי 2. | |
| + | אם נחזור לדוגמה הקודמת, עם 10 עגינות בפיץ' ותוספת של 20% למשיכת החבל, בחבל יחיד יהיה הכוח הדרוש למשיכת החבל, כאמור, גדול פי:<math>1.2^{10} </math> שהם 6.19. | ||
| + | על ידי מעבר להובלה בשני חבלים ו[[הקלפה|הקלפתם]] לסירוגין, נקבל לכל חבל חיכוך של <math>1.2^5</math> שהם 2.48. ויחד, פחות מפי 5. זה מתחיל להשתלם מפקטור תוספת של 15% בכל טבעת. ובפועל החיכוך גדול הרבה יותר מזה. | ||
---- | ---- | ||
תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | תרמו לדף זה: [[משתמש: מיכה יניב|מיכה יניב]] ואחרים... | ||
| − | [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות | + | [[קטגוריה: טיפוס הרים]][[קטגוריה: טיפוס]][[קטגוריה: טיפוס סלע]][[קטגוריה: הגדרות]][[קטגוריה: טיפוס ספורטיבי]] |
גרסה אחרונה מ־04:19, 18 באוגוסט 2010
דראג (באנגלית: drag או rope drag) הוא החיכוך הנוצר בהובלה ממעבר החבל בראנרים של העגינות ועל גבי הסלע. פירוש המילה דראג באנגלית הוא "גרירה", והמונח מתייחס לההתנגדות של החבל לגרירה, שהיא למעשה החיכוך של החבל במעבר על הסלע ובעגינות. חיכוך זה מביא לעיתים למצבים מגוחכים בהם המטפס צריך למשוך את החבל בשתי ידיים ובכל הכח כדי שיוכל להתקדם. ברור שאי אפשר לטפס כך. הדראג הופך גדול בפיצ'ים ארוכים, בסוף הפיץ', כשמספר העיגונים גדול, ואורך החבל הנגרר על ידי המוביל גדל. החיכוך שונה לחבלים בקטרים שונים והוא גדול יותר בחבלים עבים מאשר בחבלים דקים.
הדראג של החבל מקשה על המוביל, והוא עובד כמו משקל נוסף שעל המוביל לסחוב. הוא מאט את הטיפוס ומגדיל את סכנת הנפילה. במקרים קיצוניים המשיכה של החבל היא כזו שהמוביל אינו יכול להתקדם כלל.
החיכוך מורכב, כאמור, משני גורמים עיקריים חיכוך על הסלע וחיכוך בעגינות.
חיכוך על הסלע
החיכוך על הסלע הוא תכונה של הסלע והחבל (מקדם חיכוך) ושל החיספוס של הסלע. החיכוך גדול בגרניט ובאבן חול, וקטן יותר בגיר ובבזלת, למשל. פרופיל המסלול גם הוא משפיע על הדראג, פינות בכניסה לארובות, לשליליים ולמדפים מגדילים מאד את החיכוך.
ניתן להרגיש הבדל ברור בין תחילת הפיץ' לבין סופו. בחלק האחרון של הפיץ' המוביל, בדרך כלל, שונא את המאבטח שלו, מסנן לעצמו מבעד לשיניים חשוקות: "איזה אידיוט" וצועק: "סלאק" (slack). לא המאבטח אשם (ברוב המקרים) אלא החיכוך המצטבר לאורך החבל. כאשר מטפסים על סלע עם הרבה חיכוך, כמו גרניט (בהר הגבוה בסיני) או אבן חול (בוואדי ראם, בירדן), החיכוך גורם לכך שאחרי מרחק קצר יחסית (כשלושים או שלושים וחמישה מטרים) צריך לעצור ולבנות תחנה. פיץ' של שלושים ושמונה מטרים נחשב בסיני לפיץ' ארוך. זוהי הדרך היחידה להקטין את החיכוך בין החבל לסלע.
חיכוך בעיגונים
הגורם החשוב השני המרכיב את החיכוך הוא מעבר החבל בעגינות. הטבעות של הראנרים, בהן עובר החבל, אמנם נראות חלקות אך יש להן מקדם חיכוך גבוה למדי עם החבל (אותו מקדם החיכוך הגבוה שעובד לטובתנו כאשר אנו מייצרים מאותה סגסוגת אלומיניום אמצעי חיכוך). החבל העובר בטבעות של הרנרים, מתחכך בהן. ככל שיש יותר טבעות בדרך, כך גדל החיכוך וקשה יותר למוביל למשוך את החבל דרכן. כאשר החבל אינו עובר ישר בתוך הטבעות, אלא מזגזג ביניהן, החיכוך אפילו גדול יותר.
עניין נוסף הוא שיתרה מזו, אופי הגידול בחיכוך בכל טבעת הוא מכפלתי. כלומר, מעבר החבל בטבעת מקשה על משיכת החבל במידה קבועה (ולא בכוח קבוע). זה אומר שלכל טבעת נוספת יש לכפול את הכוח בפקטור המתאים (ולא להוסיף כוח קבוע). דרך אחרת לומר זאת היא שהחיכוך אינו גדל בטור חשבוני (כלומר בחיבור של החיכוך מטבעת לטבעת) אלא בטור הנדסי (כלומר במכפלה של החיכוך). לדוגמה: אם החבל עובר בעשר טבעות, וכל טבעת מוסיפה 20 אחוזים לקושי של מעבר החבל, המשמעות היא שאחרי טבעת אחת קשה יותר למשוך את החבל פי 1.2. אחרי עשר טבעות, קשה יותר לא במאתיים, או פי 3 (עשר טבעות שכל אחת מוסיפה 20%), אלא פי עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 1.2^{10} , כלומר פי 6.19.
החיכוך הנוצר ממעבר החבל בטבעות של הראנרים תלוי במידה רבה בזווית בין החבל הנכנס לחבל היוצא מן הטבעת. עניין זה מוסבר בפירוט במאמר נפרד ולא ניכנס לזה כאן. מכאן נובע, שככל שמעבר החבל בטבעת הוא יותר ישר (זווית קרובה ל-180°) כך תהיה התרומה של טבעת זו לחיכוך הכולל קטנה יותר. על מנת להקטין את החיכוך מנסה המוביל להקטין את ה"זיג-זג" של החבל בעגינות. בעיה זו נפתרת באופן חלקי על ידי מיקום של העגינות לאורך המסלול בקו ישר. כאשר העגינות ממוקמות בערך לאורך אותו קו ישר, החבל עובר בכולן מלמטה למעלה והחיכוך קטן בהרבה. אם אין אפשרות כזו, אפשר לעשות את זה על ידי שימוש בראנרים ארוכים, כך שלא ייווצרו זוויות חדות בחבל העובר בין העגינות. כמובן שבפיצ'ים מסויימים אין ברירה אלא ליצור זוויות כאלה, לדוגמה בפיצ'ים עם טרברסה, ובמסלולים עם זוויות משתנות (גגות, למשל).
פתרון אפשרי לשני ההיבטים של החיכוך בראנרים הוא שימוש בחבל כפול. בשיטה זו עובר כל חבל במסלול מעט אחר, ניתן למנוע זיגזוג של החבל ומספר העגינות לכל חבל קטן פי 2.
אם נחזור לדוגמה הקודמת, עם 10 עגינות בפיץ' ותוספת של 20% למשיכת החבל, בחבל יחיד יהיה הכוח הדרוש למשיכת החבל, כאמור, גדול פי:עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 1.2^{10} שהם 6.19.
על ידי מעבר להובלה בשני חבלים והקלפתם לסירוגין, נקבל לכל חבל חיכוך של עיבוד הנוסחה נכשל (קובץ ההפעלה <code>texvc</code> אינו זמין. נא לעיין ב־math/README כדי להגדירו.): 1.2^5 שהם 2.48. ויחד, פחות מפי 5. זה מתחיל להשתלם מפקטור תוספת של 15% בכל טבעת. ובפועל החיכוך גדול הרבה יותר מזה.
תרמו לדף זה: מיכה יניב ואחרים...
